יצחק (בוז'י) הרצוג כאילו נולד להיות נשיא. הוא בנם של חיים הרצוג, נשיאה השישי של מדינת ישראל, ואורה הרצוג לבית אמב"ש, מייסדת המועצה לישראל יפה. סבו, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, היה הרב הראשי לישראל במשך כ-23 שנים, עוד לפני קום המדינה ועד לשנת 1959. בילדותו למד בחטיבת ביניים ממלכתית דתית ובתיכון למד בישיבת רמז שבניו יורק, עת היה אביו שגריר ישראל לאו"ם.
לאחר הודעת יו"ר הכנסת על היבחרו לנשיא ה-11, אמר הרצוג כי "בחרדת קודש ובהתרגשות גדולה, אני מקבל עלי את בחירת כנסת ישראל בי לתפקיד נשיא מדינת ישראל". הוא הוסיף כי "אני מקבל עלי את האחריות הכבדה שהטלתם על כתפיי ומקבל את הזכות לשרת את הציבור הישראלי כולו, בתפקיד רם ונישא זה".
הוא הודה גם ליריבתו במרוץ לנשיאות, מרים פרץ, וכינה אותה "גיבורה ישראלית". הרצוג הבהיר כי הוא מתכוון להיות הנשיא של כולם, ואמר כי "משך למעלה משני עשורים מילאתי את משימת חיי: שירות העם והארץ שלנו באהבה, במסירות ובמקצועיות. למדתי את החברה הישראלית לאורכה ולרוחבה, הכרתי מקרוב את המגוון והייחודיות של הפסיפס הישראלי".
הרצוג שירת ביחידה 8200 והגיע לדרגת רב סרן במילואים. לאחר השירות הצבאי למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא עורך דין במקצועו והיה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הגדול הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו היה ממקימיו.
ב-1999 כשאהוד ברק נבחר לראשות הממשלה הוא מינה את הרצוג למזכיר הממשלה, תפקיד בו כיהן עד שנת 2001. לאחר מערכת הבחירות ב-1999 נפתחה חקירה נגד הרצוג בחשד לעבירות על חוק מימון המפלגות ובחשד שגייס מיליוני שקלים למפלגת "ישראל אחת" של אהוד ברק באמצעות עמותות.
הרצוג טען כי לא מדובר בעבירה, אך בחר לשמור על זכות השתיקה ולא לענות לשאלות חוקריו - צעד שעורר ביקורת קשה נגדו ואף דרישה להתפטרותו מתפקיד מזכיר הממשלה. התיק נסגר לבסוף בשנת 2003 בעילה של חוסר ראיות. בדיעבד התחרט הרצוג על ההחלטה לשתוק בחקירה ואמר בריאיון לגלי צה"ל בינואר 2015, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים, כי "נבחר ציבור לא יכול לשתוק בחקירה".
הרצוג שימש בין שנת 2000 ל-2003 גם כיו"ר בהתנדבות של הרשות למלחמה בסמים. בינואר 2003 הוא נבחר לכהן כחבר כנסת בכנסת ה-16 מטעם מפלגת העבודה. כחבר כנסת באופוזיציה הוא יזם את החוק להסדרת מעמדם של אנשי צד"ל בישראל וחוקים להגבלת העסקתם של עברייני מין.
בשנת 2005, עם כניסתה של מפלגת העבודה לקואליציה, הוא מונה לשר הבינוי והשיכון. כהונתו בתפקיד זה נמשכה רק עשרה חודשים והוא עסק בנושאים חברתיים, בין היתר קידם מבצע לאכלוס ממתינים לדיור ציבורי בדירות באזורי עדיפות לאומית, תוך דגש ומתן סיוע למשפחות ברוכות ילדים.
עם הקמת ממשלתו של אהוד אולמרט ב-2006 מונה הרצוג לשר התיירות. לאחר מלחמת לבנון השנייה עמל על שיקום שוק התיירות שנפגע במלחמה. כמה חודשים אחרי המלחמה הוגש דוח ארנסט אנד יאנג שהזמין המשרד, הדוח קבע כי אי-ההצלחה ש ישראל במשיכת תיירים היא לא רק בשל המצב הביטחוני. הדוח מתח ביקורת חריפה על המשרד שכשל בשיווק התיירות בישראל באולם. בכל זאת החליט הרצוג לאמץ אותו בכמה הסתייגויות.
כהונת השר הארוכה ביותר שלו הייתה במשרד הרווחה בין השנים 2007 ל-2011, והוא גם הביא בתפקיד זה לא מעט הישגים. למרות התנגדות משרד האוצר, הצליח להעביר בינואר 2008 החלטה בממשלה להגדלת קצבאות הזקנה - כולל הטבה מיוחדת לניצולי שואה. בתקופתו גם הוקמה ועדת דורנר, ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת ההזנחה של ניצולי השואה.
בעקבות אימוץ מסקנות הוועדה, הוגדלה הקצבה של עשרות אלפי ניצולים המטופלים בלשכה לשיקום נכים בשיעור של בין 25 ל-80 אחוזים. בנוסף ניתן מענק חד פעמי של אלפי שקלים וכן הוקם מרכז למיצוי זכויות הניצולים. הרצוג יזם תוכנית לאומית שהעניקה לראשונה מעגל תמיכה בקהילה ל-150 אלף נערים בסיכון וכן הגדיל את מספר חוקרי הילדים כדי לקצר את התור.
ככלל בארגוני רווחה רבים העריכו את הרצוג על פעילותו כשר ואף חששו לגורל הסיוע שהעניק המשרד כשהוא התפטר ב-2011. אולם הייתה גם ביקורת עליו - למשל על כך שלא שיפר את מצב עומס העבודה והשכר הנמוך של העובדים הסוציאליים. מיד לאחר כהונתו הם יצאו למאבק בעניין.
בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה בשנת 2013 גבר הרצוג על שלי יחימוביץ' והפך ליו"ר האופוזיציה. בהמשך נחקר על קבלת תרומה אסורה של 40 אלף ש"ח לקמפיין זה. הפעם בחר לספק גרסה ולא לשתוק. בינואר 2017 החליט היועמ"ש מנדלבליט לסגור את התיק מחוסר ראיות, אבל תוך ביקורת על כך שגרסתו של הרצוג לא מסתדרת עם הראיות.
בבחירות לכנסת ה-20 הוא התמודד לראשות הממשלה מטעם מפלגת המחנה הציוני, איחוד של מפלגת העבודה ומפלגת התנועה בראשות ציפי לבני. הרשימה זכתה בבחירות ל-24 מנדטים, ההישג הגדול ביותר של מפלגת העבודה מאז שרבין עמד בראשה, אך הליכוד זכה בשישה מנדטים יותר ולבסוף הקים ממשלה צרה.
הרצוג סבל מביקורת על היעדר הכריזמה שלו וטעויות מביכות במהלך הקמפיין ואחריו. באפריל 2016 הוא ספג ביקורת והואשם בגזענות לאחר שאמר כי "יש תחושה שאנו תמיד מצטיירים כאוהבי ערבים". במאי באותה שנה נחשפו בטעות ברשתות החברתיות התנאים של הרצוג להצטרפות לממשלת אחדות עם נתניהו. בליכוד בכלל נטשו את האפשרות הזאת ופנו להציע לליברמן. ב-2017 הפסיד את ראשות המפלגה לאבי גבאי.
בשנת 2018 נבחר הרצוג ליו"ר הסוכנות היהודית והתפטר לשם כך מהכנסת. בתפקיד זה עמל על חיזוק הקשר בין ישראל והתפוצות ונפגש עם מנהיגי העולם. כך למשל ביקר יחד עם שר החוץ של ארה"ב מייק פומפאו ושר החוץ הגרמני הייקו מאס בבית הכנסת בהאלה בו היה פיגוע ירי. הוא הוביל גם תוכנית אסטרטגית לעם היהודי לעשור הקרוב שאושרה בסוף 2019 בידי חבר הנאמנים של הסוכנות.
ב-19 במאי 2021 הגיש הרצוג את מועמדותו לתפקיד נשיא מדינת ישראל ה-11 ויצא לחל"ת מתפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית. מסע הבחירות שלו נפתח בהתנצלות. במסגרת חקירתו הנגדית של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה בתיק 4000, נחשפה התכתבותו עם הרצוג עמו לאחר הניצחון בפריימריז ב-2013, הוא כינה שם את שלי יחימוביץ' "כלבה". יחימוביץ' הגיבה כי היא סולחת לו ונראה כי ההשפעה של החשיפה על מועמדותו הייתה מוגבלת.
עם ההכרזה על מועמדותו תיאר הרצוג איזה נשיא הוא מבקש להיות. "אני מאמין שהנשיא הבא של מדינת ישראל יידרש לחבר מחדש את הקרע בינינו", כתב. "לתכנן ולבנות את הפרק הבא בסיפור של כולנו: החזון למדינת ישראל בשנת ה-100 לעצמאותה. לשמר ולטפח את הגשר המחבר בינינו, היושבים בציון, לבין העם היהודי בתפוצות, לבצר את מעמדה הבינלאומי של ישראל, להגן על שמה הטוב במשפחת העמים ולהיאבק בשנאת ישראל ובשונאיה, לשמור על החיים המשותפים של כולנו כאן ועל עמודי התווך של הדמוקרטיה שלנו ולהבטיח שכל אזרחית ואזרח במדינה – מכל דת, מגדר, לאום או גיל, יחושו ויהיו שייכים ושווים".