המרוץ לנשיאות מדינת ישראל מגיע לקו הגמר: היום (רביעי) הכנסת תחליט מי יהיה "האזרח מספר אחת" (או האזרחית מספר אחת). השנה מתמודדים רק שני אנשי ציבור על התפקיד הרם - הנתון הנמוך ביותר מאז שנת 2000. שני המועמדים, מרים פרץ והשר לשעבר יצחק (בוז'י) הרצוג, ינסו לזכות בתמיכה גם מאחורי הפרגוד בבחירות החשאיות, שכבר סיפקו הפתעות ואכזבות בעבר. האם כדאי לאחד מהם לנסות ולזכות בתמיכת מפלגת הליכוד ברגע האחרון? כל ההיסטוריה שלא ידעתם על הבחירות לנשיאות כאן, לפני שהיא נכתבת מחדש.
לפני שהפך לנשיא העשירי, ראובן (רובי) ריבלין אמר כח"כ כי "אולי עדיף לא להיות מועמד הליכוד ולקבל את תמיכת ראש הממשלה", וייתכן כי הוא צודק: רק מועמד אחד שהוצג באופן רשמי מטעם הליכוד זכה בעבר בבחירות לנשיאות - משה קצב בשנת 2000. מועמדים אחרים, בהם דב שילנסקי, שאול עמור וריבלין עצמו ב-2007 הפסידו במרוץ - וריבלין זכה ב-2014 דווקא כאשר לא הוגדר כמועמד הליכוד לנשיאות, כאשר הקולות במפלגה התפצלו בין ריבלין, מאיר שטרית ודליה איציק.
בליכוד עד כה לא הביעו תמיכה מפורשת באחד המועמדים ונתניהו אף הודיע רשמית שיש "שני מועמדים ראויים" ועל כן יהיה חופש הצבעה. גם הרצוג וגם פרץ קיבלו חתימות מטעם ח"כים בליכוד: להרצוג חתמו קטי שטרית וגדי יברקן, ופרץ זכתה לתמיכה של יואב גלנט, שלמה קרעי, אופיר סופר ופטין מולא. קשה להצביע על מועמד ברור מטעם הקואליציה השנה - ראש הממשלה נמנע מהבעת תמיכה פומבית באחד מהמועמדים. על פי ניסיון העבר, ב-11 מתוך 15 מערכות הבחירות לנשיאות נבחר המועמד שהקואליציה חפצה ביקרו או המועמד המכהן, שנבחר לכהונה נוספת.
המפלגה ששלטה כמעט 50 שנה בבית הנשיא
היו שלושה מועמדים שזכו לתמיכת המפלגה השלטת אך הפסידו בהצבעה בכנסת: פרופ' מנחם אלון ז"ל, שופט בית המשפט העליון שזכה לתמיכת הליכוד ב-1983 אך הפסיד לחיים הרצוג ממפלגת העבודה (אביו של המועמד הרצוג), ח"כ שאול עמור ז"ל מהליכוד שהתמודד מול הנשיא המכהן עזר ויצמן ב-1998 והפסיד - ושמעון פרס שהפסיד בבחירות בשנת 2000 לקצב למרות שמפלגת העבודה הייתה אז בשלטון. גם הנשיא יצחק נבון נבחר למרות שהיה מועמד מפלגת העבודה, לאחר שהליכוד לא הציב מועמד כנגדו.
ב-2014 נרשם שיא של מועמדים (חמישה הגיעו לקו הגמר), אך השנה רק שניים הצליחו לאסוף את מספר החתימות הנדרש - 10 חברי כנסת: הרצוג אסף 27 חתימות ופרץ הסתפקה ב-11. פרץ והרצוג, שאינם מכהנים בכנסת, הם למעשה מועמדים עצמאיים. לראשונה מאז 1973, אף מועמד אינו חבר כנסת שמכהן בתפקיד או נשיא מכהן.
פרץ מזוהה כאשת ימין וגם מרבית החתימות שאספה מגיעות ממפלגות אלו. הימין הכניס עד כה שני נשיאים לבית הנשיא: משה קצב וראובן (רובי) ריבלין. לעבודה, לעומת זאת, הייתה תקופה ארוכה בהרבה בבית הנשיא - 48 שנים רצופות: כל הנשיאים משנת 1952 ועד 2000 השתייכו למפא"י/המערך/העבודה. ב-2007 נכנס למשכן שמעון פרס, אך עד אז הוא כבר השתייך למפלגת המרכז "קדימה". הרצוג, יו"ר מפלגת העבודה עד לפני ארבע שנים, ינסה להחזיר את המפלגה לבית הנשיא אחרי יותר מ-20 שנה.
תקרת הזכוכית, הנשיאים ליום אחד - ומי שקיבל קול אחד
בבחירות הקודמות היו שני מועמדים עצמאים - השופטת בדימוס דליה דורנר ופרופ' דן שכטמן. דורנר השיגה אז 13 קולות ושכטמן נאלץ להסתפק בקול אחד, של רות קלדרון מיש עתיד: זהו נתון התמיכה הנמוך ביותר שקיבל אי פעם מועמד לנשיאות. שכטמן חלם להיות הפרופסור השלישי שנבחר לנשיאות, אחרי חיים ויצמן ואפרים קציר, וחתן פרס נובל השני (הראשון היה כמובן שמעון פרס). בשנת 1952 כמעט קיבלה ישראל חתן פרס נובל נוסף בתור האזרח מספר 1: ראש הממשלה בן-גוריון הציע לאלברט איינשטיין להתמודד על התפקיד, אך לאחר ששקל את ההצעה סירב איינשטיין מכיוון שרצה להמשיך ולעסוק במדע.
הרצוג ופרץ מתמודדים רשמית בפעם הראשונה, אם כי השניים הוזכרו בעבר כמועמדים אפשריים. גם למי מביניהם שיפסיד כדאי שלא להתייאש: ב-2014 ריבלין הצליח לשחזר את צעדי פרס, שהפסיד בבחירות בשנת 2000 אך זכה בפעם הבאה. בכך ריבלין הצליח להיבחר היכן שאביו, יוסף יואל ריבלין, נכשל ב-1957, לאחר שפרש מהמרוץ נגד יצחק בן צבי. הרצוג ינסה להשלים הישג כפול למשפחתו - ולחזור לבית הנשיא שבו כיהן אביו בין 1983 ל-1993. הקשר המשפחתי היחיד עד כה בבית הנשיא היה בן חיים ויצמן הנשיא הראשון לאחיינו חיים ויצמן, הנשיא השביעי - והרצוג ירצה להיות הבן הראשון של נשיא שמנצח במרוץ.
קולט אביטל, חברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה, הייתה האישה הראשונה שהתמודדה על נשיאות המדינה. דליה איציק ודליה דורנר הפכו ב-2014 למועמדת השנייה והשלישית לתפקיד, שאויש עד כה על ידי גברים בלבד, ואיציק כמעט העפילה לסיבוב השני. הבחירות הקודמות לנשיאות היו גם הפעם הראשונה בה יותר מאישה אחת מתמודדת על התפקיד. כעת פרץ תנסה להצליח ולהיות הראשונה שנבחרת לתפקיד ולכהן כנשיאה: איציק כיהנה כממלאת מקום כשקצב יצא לנבצרות, אך היא אינה נספרת במניין הנשיאים הרשמי ולכן תקרת הזכוכית עוד מחכה להישבר.
איציק היא לא היחידה שכיהנה בפועל אך לא נחשבת לנשיאה: יו"ר הכנסת הוא ממלא מקום הנשיא במקרים רפואיים, היעדרות מהארץ ואפילו נבצרות. רבים מיושבי ראש הכנסת מילאו את התפקיד מדי פעם, וחלקם גם לתקופות ממושכות יותר כאשר הנשיא חלה, נבצר מסיבות משפטיות או נפטר וטרם מונה לו מחליף - כך, למשל, יוסף שפרינצק היה הנשיא בפועל במשך כמעט שנה.
אך מה קורה כאשר הנשיא נבצר וגם יו"ר הכנסת לא בארץ? ח"כ דבורה נצר ממפא"י הפכה בנובמבר 1968 לנשיאה ליום אחד, כאשר גם הנשיא זלמן שזר וגם יו"ר הכנסת קדיש לוז לא היו בארץ, ונצר - אחת מסגניותיו של לוז - קיבלה באופן רשמי את התפקיד ליום אחד. במקרה נוסף מג'לי והבה (קדימה) החליף את דליה איציק למשך שלושה ימים - והיה הלא-יהודי הראשון שמילא את התפקיד.
מי יותר קרוב לגיל הממוצע - ואיך הקרב יוכרע?
המרוץ לנשיאות פתוח לכאורה לכל אזרח, בתנאי שיקבל תמיכה של 10 חברי כנסת לפחות, אך מרבית המתמודדים והזוכים רצו לנשיאות בגיל מבוגר יחסית. הנשיא הצעיר ביותר היה משה קצב, שנבחר בגיל 54, והמבוגר ביותר היה כמובן פרס, שנבחר לבסוף קצת לפני יום הולדתו ה-84. הרצוג הוא בן 60, בעוד פרץ חגגה לאחרונה יום הולדת 67: הגיל הממוצע של הנבחרים לנשיאות הוא 66, והיא המועמדת הקרוב ביותר לגיל ה"אידיאלי". ריבלין, אגב, נבחר בגיל 73 לתפקיד אך התמודד לראשונה בגיל 66. הרצוג האב נבחר בגיל 65, ובנו יקווה לנצח למרות פער הגילים.
רוב המועמדים סיימו את הקריירה הציבורית שלהם לאחר שיצאו מבית הנשיא, מלבד אחד: יצחק נבון, שנבחר בגיל 57 ולאחר חמש שנים ויתר על ניסיון להשגת כהונה נוספת והתמודד על ראשות מפלגת העבודה. נבון אמנם הפסיד, אך חזר לכהן כשר. מוקדם לדעת אם הרצוג, שעמד בעבר בראש משרדים ממשלתיים והנהיג את מפלגת העבודה, ישחזר את צעדיו. להבדיל, שני נשיאים אף סיימו את חייהם במהלך כהונתם: הנשיא הראשון חיים ויצמן נפטר בשנת 1952, ומחליפו בן-צבי נפטר כשנה לאחר בחירתו לכהונה שלישית, ב-1963.
שני נשיאים עזבו את תפקידם בשל פרשיות פליליות לפני הזמן הנקוב: עזר ויצמן התפטר בשנת 2000 בשל החשד שלקח כסף מאיש העסקי אדוארד סרוסי, למרות שלא הוגש נגדו כתב אישום; ומשה קצב התפטר לאחר הגשת כתב האישום בגין מעשי האונס, בהם הורשע לאחר מכן. איציק מילאה כממלאת מקומו עד שפרס נבחר.
גם הבחירות לנשיאות עצמן עברו שינויים עם השנים. בתחילה הוצמדה כהונת הנשיא לזו של הכנסת, וכך נאלץ חיים ויצמן להתמודד שוב ב-1951, שנתיים לאחר שנבחר לראשונה. ממשיכו יצחק בן-צבי היה הנשיא הראשון שכיהן יותר מפעמיים, ובהמשך תוקן החוק כך שיותרו רק שתי קדנציות של חמש שנים לכל היותר. לפני הבחירות ב-2000 תוקן החוק שוב, כך שנשיא יוכל לכהן קדנציה אחת בלבד של שבע שנים - ככל הנראה כדי למנוע מהנשיא להיות תלוי בפוליטיקאים ו"להתחנן" לקולותיהם. קצב, פרס וריבלין כיהנו שבע שנים ולא יכלו לבקש מחדש את אמון הכנסת, וכך יקרה גם להרצוג או לפרץ.
בהצבעה עצמה בישיבת הכנסת המיוחדת דרוש אישור של 61 חברי כנסת לפחות. אם אחד המועמדים קיבל 61 קולות, הוא נבחר לנשיא הבא. אם לא, כלומר שהיו נמנעים או נעדרים רבים, מקיימים סיבוב שני בין שני המועמדים עם מירב הקולות - והמנצח זוכה גם אם אין לו 61 קולות. אם נותר מועמד אחד בלבד, כלומר אם פרץ או הרצוג יפרשו במהלך הישיבה, ההצבעה תהיה בעד או נגד המועמד שנשאר. אם יהיה תיקו, תתקיים הצבעה נוספת ואם לא תושג הכרעה - יהיו בחירות חוזרות בתוך חודש, עם מועמדים נוספים.
הפער הצמוד ביותר בבחירות נקבע ב-1983, כאשר חיים הרצוג השיג 61 קולות, שסייעו לו לגבור בקושי על מועמד הליכוד מנחם אלון ז"ל שקיבל 57 קולות. הבחירות לא הוכרעו בסיבוב הראשון רק ארבע פעמים עד כה: בדצמבר 1952 נדרשו שלושה סיבובי הצבעה עד שנבחר הנשיא יצחק בן-צבי, שגבר על ברנשטיין, נורוק וגרינבוים.
לאחר מכן עברו כמעט 50 שנה עד הסיבוב השני הבא בבחירות, מכיוון שברוב מערכות הבחירות היו שני מועמדים בלבד, ובחלקם אף מועמד יחיד. בשנת 2000 התמודדו משה קצב מהליכוד ושמעון פרס מהעבודה. לאחר שהסיבוב הראשון נגמר בתוצאה 57-60 לטובת קצב, בסיבוב השני גרף קצב 63 קולות ומונה לנשיא המדינה השמיני, בהצבעה שהפתיעה לא רק את פרס אלא גם את התקשורת הזרה, שהייתה בטוחה שפרס ינצח.
בשנת 2007 נבחר לבסוף פרס, אך רק לאחר סיבוב שני. בסיבוב הראשון, בו התמודד נגד ח"כ ראובן ריבלין (ששב וניצח לאחר שבע שנים) וח"כ דאז קולט אביטל, זכה פרס רק ל-58 קולות בעדו. לאחר מכן פרשו ריבלין ואביטל, ופרס זכה לתמיכתם של 86 קולות ונבחר. ב-2014 ניצח ריבלין בסיבוב השני את מאיר שטרית: הוא קיבל 44 קולות בסיבוב הראשון לעומת 31 לשטרית, ובסיבוב השני גבר עליו בתוצאה 53-63.
הבחירות הללו, שבהן ריבלין ושטרית הגיעו לסיבוב השני, הוכיחו כי יש יתרון למועמדים מתוך המערכת הפוליטית שמכירים את הח"כים, ועל כך בונה גם הרצוג בהתמודדותו. הרצוג הבן אומנם נחשב לפייבוריט, אך מאחורי הפרגוד לא ניתן לפסול אף תסריט ומועמד - וגם האפשרות המסובכת שבה לא ייבחר אף נשיא לפחות הפעם עדיין אפשרית באופן תיאורטי.
המרוץ לנשיאות - סיקור מיוחד:
האזרח/ית מספר 1: כל מה שצריך לדעת לקראת הבחירות לנשיאות
"בטוחים שמחר תהיה הפתעה": ליווינו את מרים פרץ ויצחק הרצוג ביממה שלפני ההצבעה
"למה אני?" - המועמדים לנשיאות כותבים - טור מיוחד ומשותף
דילים, מקורבים ושלדים בארון: המרוץ המלוכלך בדרך לנשיאות
הקרב על הנשיאות: כיצד המועמדים מנסים לשכנע את הח"כים כדי שיתמכו בהם?
בליכוד לוחצים על נתניהו: לתמוך במועמדותה של מרים פרץ לנשיאות
חופש הצבעה בליכוד: נתניהו לא מכריז על תמיכה באף מועמד