נגד ההתנתקות, בעד פסקת הגבלה ובעד ריבונות: מי אתה גדעון סער?

גדעון סער עורר סערה פוליטית אמש (שלישי) כשהודיע על התפטרותו מהכנסת ומהליכוד ועל הקמת מפלגה חדשה שתתמודד על הנהגת המדינה ראש בראש מול נתניהו. בדקנו מה הם עמדותיו לאורך השנים בנושאים שעומדים בראש סדר היום: מערכת המשפט, יחסיו עם נתניהו, עמדותיו המדיניות והכלכליות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

סער, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר נוסף במשפטים (שניהם מאוניברסיטת תל אביב), שימש בעבר כמזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה ב-1999 ובממשלת שרון ב-2001. שנתיים לאחר מכן, הוא נבחר לכנסת במקום ה-18 ברשימת הליכוד. בקדנציה זו הוא זכור כאחד מחברי הכנסת שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות, והפעיל לחצים על שרון לערוך משאל עם (דבר שלא קרה בסופו של דבר).

בבחירות 2006, בהן זכה הליכוד ב-12 מנדטים בלבד, סער הצליח לשדרג את מעמדו ברשימת הליכוד והוצב במקום 5. בבחירות 2009, הוא כבר נבחר במקום השני בפריימריז (אחרי נתניהו שעמד בראש הרשימה). המיקום הוביל אותו לעמוד בראש הצוות שניהל את המשא ומתן הקואליציוני להקמת הממשלה בראשות נתניהו ולקבל בסופו של דבר את תפקיד שר החינוך.

מעמדו של סער בליכוד המשיך להיות יציב, ובבחירות 2012 הוא נבחר שוב למקום השני בפריימריז. הוא הוצב במקום השלישי ברשימה לכנסת, בעקבות האיחוד של הליכוד וישראל ביתנו שהציב את ליברמן במקום השני. שנתיים לאחר מכן, הודיע סער על  "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים ותלה את הדברים בלידת בנו דוד ומשפחתו: "אני מעוניין ליהנות מיותר פרטיות, חופש ולבלות זמן עם ילדיי ואשתי האהובה גאולה".

פסק הזמן נמשך כשנתיים וחצי. באפריל 2017, סער הודיע לתומכיו שהתאספו בסניף הליכוד בעכו: "הגעתי הערב להגיד לכם שתם פסק הזמן - המטרה שלי היא להבטיח שתנועת הליכוד תוביל את המדינה גם בעתיד". לקראת הבחירות לכנסת ה-21, הוא זכה במקום 5 ברשימת הליכוד. לאחר שנתניהו נכשל להקים ממשלה וישראל יצאה לבחירות נוספות, סער ירד למקום 6 בפריימריז, אך הכריז על התמודדות מול נתניהו על הנהגת המפלגה – וקיבל רק 27.5% לעומת 72.5% לנתניהו.

יחסיו עם נתניהו

יריבות עמוקה התפתחה לאורך השנים בין ראש הממשלה נתניהו לסער. לאחר שנתניהו הצליח להקדים את הבחירות לראשות הליכוד לפברואר 2016, בזמן שגדעון סער עוד היה ב"פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, שמו הוזכר כמועמד להתמודד מול נתניהו. אך כבר בדצמבר 2015, סער הבהיר שהוא לא מתכוון להתמודד ושלח עקיצה לנתניהו, שהפך להיות המועמד היחיד לראשות המפלגה: "בתיאטרון בובות אני לא נוהג לשחק. מאחל הצלחה לנתניהו בהתמודדות, כמו גם לשאר השחקנים בהצגה".

כשחזר לשורות הליכוד ב-2017 סער נמנע מלהכריז במפורשות שיתמודד מול נתניהו על ההנהגה, אך מתחת לפני השטח העניינים בערו. שנה וחצי לאחר מכן, נתניהו האשים במרומז את סער על כך שהוא "רקח תרגיל חתרני" להדחתו. נתניהו טען כי כבר כמה שבועות שהוא יודע על הניסיון של השר לשעבר שפעל יחד עם הנשיא ריבלין כדי למנוע ממנו להקים ממשלה אחרי הבחירות. "הוא דיבר עם גורמים בקואליציה ורקח תרגיל חתרני, שאני אביא את הליכוד לניצחון סוחף בבחירות ואחר כך ידאגו שאני לא אהיה ראש ממשלה", אמר נתניהו באירוע לציון יום הולדתו.

סער הגיב להאשמות: "ראש הממשלה נתניהו בחר לטפול עליי עלילה שקרית. אני קורא לו - הצג ראיות או חזור בך". סער הוסיף: "יש כאן סימון אויבים. זה לא מפחיד אותי, אלא רק מחזק אותי".

בדצמבר 2019, סער הודיע סופית כי החליט להגיש את מועמדותו לראשות המפלגה. בנאום לתומכיו הוא הזכיר להם את הימים בהם עבד עבור נתניהו: "אין אדם אחר בפוליטיקה שעשיתי עבורו יותר מאשר נתניהו ואני לא מתחרט על כך - ולעולם לא אתחרט על כך. כי נתניהו הוא אחד מגדולי מנהיגי הליכוד ומדינת ישראל, ומראשי הממשלה החשובים ביותר שהיו לנו".

לצד השבחים, סער הוסיף: "לא שכחתי גם כשהוא פגע בי, גם כשהוא רדף אותי, גם כשגמל לי רעה תחת טובה. כי תמיד השתדלתי להתמקד בטובת התנועה ובטובת המדינה. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום בקמפיין הזה: דואגים לטובת הליכוד ולטובת המדינה".

מערכת המשפט

סער מכיר מקרוב את מערכת המשפט כשעבד כעורך דין בשוק הפרטי וכעוזר של פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל. בעברו הוא גם היה עיתונאי ועבד במספר כלי תקשורת, וביניהם גם אצלנו, בחדשות 2, בתפקיד כתב משפטים. על עמדותיו כלפי מערכת המשפט ניתן ללמוד מתקופתו כשר הפנים, אז פסל בג"ץ את הסעיפים בחוק המסתננים, אותו קידם סער כדי לעצור את גל המהגרים הלא חוקיים שנכנסו לישראל דרך גבול מצרים.

סער העביר ביקורת על החלטת השופטים וקרא להגביל את סמכויות בג"ץ באמצעות פסקת התגברות: "הצעתי בשיחה עם ראש הממשלה לקבוע פסקת התגברות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולקבוע הגבלה על היכולת של בג"ץ להתערב בנושאים שנוגעים להסתננות בלתי חוקית".

עם חזרתו לחיים הפוליטיים, בריאיון לאמנון אברמוביץ', גילה סער את דעתו על מערכת המשפט בישראל: "אחד היסודות של הדמוקרטיה זה עיקרון עליונות המשפט, החוק נמצא מעל המחוקק", הבהיר. "יחד עם זאת צריך רפורמות במערכת המשפט, ואולי הדבר הראשון והדחוף ביותר לעשות הוא סוף-סוף לקבוע ולסיים את הוויכוח ההיסטורי בין הרשויות - מה הסמכויות שלהם".

תוכנית טראמפ ופתרון שתי מדינות

בנאום בפני תומכיו עם חזרתו לפוליטיקה, שטח סער את עמדתו בסוגיית ההתנחלויות והחלת הריבונות: "צריך להיאבק בהשתלטות הפלסטינית הבלתי חוקית על שטחי C, שמטרתה לכתר את היישובים שלנו ברצף טריטוריאלי פלסטיני, וצריך להחיל את הריבונות על אזורי ההתיישבות שלנו".

על דרך ההתמודדות עם ארגוני הטרור בעזה, אמר: "יש לשנות את המדיניות שלנו כלפי החמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה. יש לעצור את בניין הכוח וההתעצמות של החמאס והג'יהאד בעזה אלה תשתיות צבאיות לכל דבר ועניין, אסור ללכת להסדרה בלי בלימת ההתעצמות הזו שמכוונת רק נגד אזרחי ישראל. יש לי קונצנזוס רחב לקראת מהלך נועז אך מתחייב של פירוק התשתיות הצבאיות שלהם, ויש להבטיח חיי שגרה לאזרחינו בעוטף עזה ובדרום הארץ".

בניגוד לנתניהו שתומך בחזון שתי מדינות, סער מתנגד לכך בתוקף. "אני וראש הממשלה שייכים לאותה תנועה שמבטאת את הזרם הלאומי, אבל במשך למעלה מ-20 שנה אנחנו מנסים את אותו הדבר, נכנסים עם הראש בקיר ומגיעים למבוי סתום ואחר כך לאלימות", אמר בריאיון לאמנון אברמוביץ'.

בתחילת השנה, בכנס INSS, הוא הביע תמיכה בתוכנית טראמפ אך הסתייג מהרעיון של הקמת מדינה פלסטינית: "מדינה פלסטינית על רוב שטחי יהודה ושומרון, ישובים יהודים שהם מובלעות ומסירת שטחים בנגב, אינם חלק מהחזון שלי ושל המחנה הלאומי, לא היו בעבר ולא היום. מי שחש שמחה והתרוממות רוח, יש גם חששות למראה מפה שבה רוב שטחי יהודה ושומרון אינם אמורים להיות בידינו והמורכבות הזו קיימת".

בנושא החלת הריבונות, אמר: "יש לנצל את שעת הכושר הזו. אני קורא לתמיכה רחבה מצד רוב הקשת הפוליטית שיכולה להתאחד למהלך כזה. יש חשיבות להעברת ההחלה של הריבונות במהירות, ואני תומך בראש הממשלה בנושא זה. זהו ניצחון של תנועת ההתיישבות, כשזו הגיעה למסה מסוימת בשטח, וזה אישוש לאתוס הוותיק שקו הגבול נמתח עם המחרשה".

כלכלה

בנאום השקת קמפיין הפריימריז לראשות הליכוד (דצמבר 2019), סער התייחס למשנתו הכלכלית: "מלחמת חורמה בבירוקרטיה וברגולציה המוגזמת, להוריד את יוקר המחיה ולהבטיח עתיד לצעירים בישראל. לשנות את סדר העדיפויות הלאומי מהיסוד, לחזק את הפריפריה כי זה צודק, לא כי זה מקור הכוח שלנו. המדיניות צריכה להיגזר מתוך תפיסת העולם שלנו שלא כל אוכלוסיית המדינה נמצאת במרכז הארץ. צריך להביא מקומות עבודה איכותיים לצפון ולדרום כדי שהצעירים יוכלו להישאר שם, במקומות בהם גדלו. צריך להקים בצפון אוניברסיטה בכרמיאל".