ועדת חקירה לפרשת הצוללות: ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ קיבל החלטה באחד הנושאים הרגישים ביותר הנוגעים ליחסים בינו לבין נתניהו - פרשת הצוללות. הערב (רביעי) פרסמנו לראשונה במהדורה המרכזית כי גנץ הכריע, מתוקף סמכותו כשר הביטחון, להקים ועדת חקירה שתבדוק את הפרשה - החלטה שעלולות להיות לה השלכות על המשך קיומה של הממשלה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי חוק השיפוט הצבאי, אזרח שזומן לוועדה חייב להתייצב ואם לא יעשה זאת - הוא צפוי למאסר. ראש הממשלה נתניהו, עורכי דינו ומקורביו צפויים לקבל זימון לוועדת החקירה - ומכאן שהם יחויבו להתייצב בה. הוועדה לא נועדה ליצור הליך פלילי אלא לבדוק את הליך הרכש. הרכב הוועדה עדיין לא נקבע והכוונה היא להעמיד שופט עליון או מחוזי בדימוס בראשה, ולצרף שני חברים עם ניסיון והבנה ברכש בחיל הים ובצה"ל.
לאחר הפרסום, דיווח הערב העיתונאי עמוס הראל באתר "הארץ" כי גנץ סיכם עם השופט בדימוס אמנון סטרשנוב שיעמוד בראש הוועדה. לסטרשנוב הרקע המתאים לעמוד בראשות ועדה שכזו, כיוון שכיהן בעבר כפרקליט הצבאי הראשי וניהל משפטים רבים שנגעו לסוגיות ביטחוניות.
מלשכת שר הביטחון גנץ נמסר בתגובה כי החלטה כזו עדיין לא התקבלה.
מהליכוד נמסר בתגובה: "רק לפני 4 חודשים הסביר גנץ כי אין סיבה לחקור את פרשת הצוללות הממוחזרת מפני שאפילו היועץ המשפטי לממשלה ״לא מצא לנכון לפתוח בחקירה ואני מסתפק בזה״. עכשיו פתאום הוא ״שוקל״ זאת. מה נשתנה בינתיים? תשובה: כחול לבן מתרסקת בסקרים ומחפשת דרך לקושש קולות על ידי תרגילי סרק נגד ראש הממשלה נתניהו. מוטב שכחול לבן יצטרפו לראש הממשלה בעבודה משותפת למען הצלת חייהם ופרנסתם של אזרחי ישראל, במקום לעסוק בתרגילים פוליטיים מגוחכים".
התצהיר המטלטל של מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר בפרשת הצוללות
רק לפני כחודש, התחוללה מהומה במליאת הכנסת, כאשר הצעה שהגישה האופוזיציה להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות עברה במפתיע - אלא שכעבור זמן קצר, החליט יו"ר הכנסת, יריב לוין, לבטל את תוצאות ההצבעה בטענה שהכוונה הייתה לערוך הצבעה שמית ולא הצבעה רגילה. בסבב ההצבעה הנוסף שנערך, ההצעה נפלה.
עוד בחודש שעבר, חשפנו במהדורה המרכזית את התצהיר המטלטל של מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל בפרשה, שהעלה שאלות נוקבות באשר ללחצים חריגים וחריפים שהופעלו לטענתו מצד ראש הממשלה ומבכירים בסביבתו - לחץ שלטענתו הופעל כדי שמדינת ישראל תרכוש צוללות וכלי שיט דווקא מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ.
"הופעל על המשרד מכבש לחצים כבדים", כותב הראל בתצהירו, "הן ממשרד ראש הממשלה והן מנציגי המל"ל, שנועד כל כולו למנוע את פרסום המכרז, בניסיון לגרום לכך שהמשרד יבצע את הרכש בגרמניה וספציפית מחברת טיסנקרופ. בהקשר זה, זכורות לי בין היתר הנחיות בכתב מהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה האוסרות יציאה למכרז, וכן פניות רבות בעל פה מראש המל"ל יוסי כהן, וכן מסגנו אבריאל בר יוסף, אשר פנה לגורמים שונים במשרד ביניהם מנהל הרכש והיועמ"ש של המשרד, והאחרון עדכן אותי בכך".
"עמדתי הייתה כי רק בדרך של מכרז ניתן להכריח כל יצרן - לרבות טיסנקרופ - לתת את המחיר המיטבי", ממשיך הראל, "וכי כל מספנה שיש לה היכולת לייצר את הדגם המבוקש, מוזמנת להציע הצעות גם אם היא נהנית מסבסוד ממשלתי".
עוד הוא מתאר כיצד פורסם המכרז בחשאי ואיך טורפד: "לאחר פרסום המכרז תוך זמן קצר ביותר, פנה אליי ראש המל"ל יוסי כהן, בדרישה לבטל את המכרז, לדבריו בשל דרישת ראש הממשלה נתניהו לבטל את המכרז", ממשיך הראל. "השבתי לו כי אינני יכול לפעול על פי תכתיב בלתי סביר. זמן קצר לאחר מכן חזר אליי מר כהן והעביר לי מסמך מטעם ראש המל"ל בו נרשם כי ראש הממשלה מנחה אותי לבטל את המכרז. הבהרתי לו שללא הוראה בכתב ישירות מראש הממשלה ובחתימתו, אין בכוונתי לבטל את המכרז וגם אז, אבקש להיפגש איתו ולהבין מדוע".