נתניהו צריך לצאת לנבצרות? מה זה בכלל אומר

רק לפני שבוע הבהיר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי ראש הממשלה נתניהו לא צריך לצאת לנבצרות בעקבות המשפט המתנהל בעניינו. אך אמש (רביעי) פורסם כי בניגוד לדברים שאמר בכנס פתיחת שנת המשפט, היועמ"ש מקיים התייעצויות בשאלת הנבצרות. האם בג"צ עוד עשוי להתערב ולהפוך את ההחלטה? ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה עונה לשאלות:

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

מהי נבצרות?

המונח "נבצרות" מתאר מצב שבו נושא משרה שלטונית לא מסוגל למלא את תפקידו. בדרך כלל מדובר על היעדר יכולת זמנית למלא את התפקיד, אך החקיקה המתייחסת לסוגיית הנבצרות עוסקת גם במצב בו היא הופכת לקבועה.

סעיף 16 (ב) לחוק יסוד הממשלה, קובע: "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

ישנם  מצבים של נבצרות גם לבעלי תפקידים אחרים, כגון נשיא המדינה ויו"ר הכנסת – ובמקרים אלה נוהגים הסדרים אחרים. באשר לנשיא, למשל, קיימת אפשרות שהוא יודיע לכנסת שנבצר ממנו לקיים את תפקידו, וכן בסמכות הכנסת ברוב חבריה, לאחר קביעה ברוב של שני שליש מחברי ועדת הכנסת להכריז על נבצרותו של נשיא המדינה מסיבות רפואיות, על יסוד חוות דעת רפואית. בדומה לכך קובע החוק שיו"ר הכנסת רשאי להכריז על נבצרותו, או שוועדת הכנסת תכריז על כך.

מתי ניתן להכריז על נבצרות זמנית?

החוק לא מפרט מה יוצר את מצב הנבצרות או מהן העילות לכך. כמעט מובן מאליו שמצב בריאותי המונע מראש הממשלה לתפקד, כפי שהיה בעניינו של אריאל שרון, הוא מצב קלאסי של נבצרות. אלא שיכולים להיות מקרים נוספים, שאינם רפואיים השוללים באופן מעשי את אפשרות תפקודו של ראש הממשלה. חוק יסוד הממשלה החדש מתבסס על הנקודה הזאת, שכן הוא קובע מה קורה כאשר הנבצרות היא מסיבות רפואיות בלבד – כלומר, החוק מקבל את העמדה כי ישנן נסיבות של נבצרות שאינן רפואיות.

בית המשפט התייחס לסוגיה בעתירה שקראה לחייב את היועמ"ש להכריז על נבצרותו של אהוד אולמרט בזמן שנחקר. העתירה נדחתה אך יחד עם זאת קבע בית המשפט: "מניחים אנו, מבלי להכריע בדבר, כי בנסיבות המתאימות מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה. אם יתברר בהמשך שהתנהלותו של ראש הממשלה אינה מאפשרת את עריכתן של החקירות הפליליות באופן ראוי, אפשר שיהא מקום להכרזה של היועץ המשפטי לממשלה בדבר נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה.

המשמעות היא שבית המשפט מניח שמקרים של חקירה פלילית עשויים להצדיק, במקרים נדירים ויוצאי דופן, הכרזה על נבצרות; אם התנהלות ראש הממשלה פוגעת באפשרות לערוך חקירה ראויה.

מי קובע האם קיימת עילה לנבצרות זמנית?

החוק לא קובע זאת, אך נקבע בפסיקה כי היועץ המשפטי לממשלה קובע זאת, וכך גם נעשה בפועל במקרה של אריאל שרון. כמו כל החלטה של רשות מנהלית, ניתן לעתור כנגדה לבג"צ וסביר שכך יקרה גם הפעם ובג"צ יצטרך להכריע בשאלה. תיתכן גם האפשרות כי בג״צ יורה ליועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות או יורה לנתניהו לצאת לנבצרות בעקבות עתירה שתוגש לו. כבר כיום מתנהלים בפני בג״צ הליכים בעתירה של התנועה לאיכות השלטון התוקפת את סירובו של ראש הממשלה נתניהו לחתום על הסכם ניגוד העניינים שהכין לו היועץ המשפטי לממשלה ובמהלך הדיון בה ייתכן שתתעורר שאלת הנבצרות.

מתי נבצרות זמנית עשויה להפוך לקבועה?

ככתוב בחוק, כאשר נבצר מראש הממשלה לכהן, ממלא מקום ראש הממשלה ממלא את תפקידו. אם הנבצרות נמשכת מעל 100 ימים, רואים את הממשלה ככזו שהתפטרה.

מה ההשלכות של נבצרות בזמן ממשלת אחדות, בה ישנו ראש ממשלה חליפי?

בזמן ממשלת חליפים – כגון הממשלה הנוכחית - ממלא מקום ראש הממשלה הוא ראש הממשלה החליפי. באשר לממשלת חליפים, ישנו חריג לעניין הפיכת הנבצרות לקבועה. במצב שהנבצרות היא מסיבות רפואיות, והופכת לקבועה, הממשלה לא מתפטרת ובמצב זה חלות הוראות מיוחדות הממשיכות את ממשלת החליפים. אלא שנבצרות מסיבות אחרות, כמו זו שעומדת כיום על הפרק, לא נכנסת תחת סעיף זה ולכן רואים את הממשלה כממשלה שהתפטרה.

האם הולכים לבחירות לאחר שהנבצרות הופכת לקבועה?

לא בהכרח. כאשר ממשלה מתפטרת נכנס לתוקף סעיף 30(ב) לחוק יסוד הממשלה, ומתחילים הליכים להרכבת ממשלה חדשה: התייעצויות של הסיעות אצל הנשיא, והטלת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהסכים לכך, בדומה למצב שישנו לאחר בחירות. רק אם לא הוקמה ממשלה, הולכים לבחירות. בכל זמן זה, ועד שתוקם ממשלה חדשה, הממשלה הקודמת ובראשה ממלא מקום ראש הממשלה, שהוא ראש הממשלה החלופי - תמשיך לכהן כממשלת מעבר.