בדרך לאחדות או עוד בחירות? ביום שני הקרוב בני גנץ מסיים את ימי המנדט, וזו תהיה הפעם השנייה בתוך שנה שגנץ לא הצליח להרכיב ממשלה, וגם נתניהו לא הצליח במשימה פעמיים באותה תקופה. לפני כניסת השבת התחדשו המגעים אבל השאלה המרכזית היא האם הצדדים רוצים אחדות, ובפני הנשיא עומדת סיטואציה חסרת תקדים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ריבלין למעשה לא יכול לתת לגנץ באופן אמיתי ארכה כי יו"ר כחול לבן לא ירכיב את הממשלה ויושבע לראש הממשלה ראשון. לכן לפי ההערכה קיימים שני תסריטים: אם יבואו נתניהו וגנץ יחד לנשיא ויגידו שהם צריכים עוד זמן כדי לסיים את המגעים לאחדות ולפתור את סעיפי המחלוקת הבודדים (בהם הוועדה למינוי שופטים), אז הנשיא צפוי לתת לגנץ עוד 14 יום.
אם לא יבואו השניים יחד, ככל הידוע הנשיא לא ייתן להעביר את המנדט לנתניהו אלא יחזיר אותו באופן ישיר לכנסת. בתרחיש זה, ריבלין יגיד ליו"ר הכנסת גנץ שאין מועמד שיכול להרכיב ולכן יש לקצר את הטווחים. במצב זה יישארו יישארו 21 יום, שלושה שבועות, שבהם הכנסת תצטרך למצוא מי שירכיב ולהטיל עליו את המשימה ברוב של 61 קולות. אם גם הפעם לא יושג מועמד מוסכם, למרבה הבלהה ישראל תלך לבחירות רביעיות.
איך בכלל יכולות להתקיים בחירות בימי קורונה? ויסקונסין היא דוגמה למה שקורה בישראל: במדינה זו היו פריימריז (בחירות מקדימות). בשל המגפה רצו לקיים את ההצבעה בדואר או במחשב, אבל בית המשפט קבע שהם צריכים להתקיים פיזית וזה היה נוח לרפובליקאים.
במדינה נוצרו תורי ענק ולא כי המצביעים נהרו אלא בגלל הריחוק החברתי, מרחק של שני מטרים בין המצביעים. לפיכך, איך ייראו בחירות בספטמבר? צריך לזכות כי לא אמורות להיות טיסות במתכונת המלאה וייתכן שגם בתי הספר לא יפעלו בדרך שהכרנו.
על כן מדברים בישראל בין חמישה לשבעה ימי הצבעה, שבהם הציבור יילך להצביע בחלוקה לפי אותיות שם המשפחה, מדובר בבחירות שלא נראו כדוגמתן בישראל, ולכן לפי ההערכה הצדדים יעדיפו להימנע מכך.