דבר אחד אי אפשר להגיד על מבקר המדינה מתניהו אנגלמן – שהוא לא עמד במילתו. עוד בנאום הכניסה שלו לתפקיד דיבר על השינוי שיעשה במשרד ושרטט את גבולות הגזרה החדשים. הוא מדגיש שוב ושוב את סוג הביקורת שהוא מאמין בה, ביקורת בונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"תפקיד הביקורת כביקורת בונה צריך לבוא לידי ביטוי בבניית תוכנית הביקורת, בניהול הליכי הביקורת ובהצגת התוצרים", אלו מילותיו של אנגלמן במסגרת נאום כניסתו לתפקיד ביולי 2019.
בעשור האחרון משרד מבקר המדינה היה מנוע לחקירות שחיתות נגד פוליטיקאים. מפרשת מרכז ההשקעות של אהוד אולמרט, דרך דוח ההוצאות של מעון ראש הממשלה ועד לדוח ההתנהלות הרגולטוריות מול בזק. בשלטון פחות אהבו את הכיוון וחיפשו מבקר שלא יהיה שופט לשעבר אלא מישהו משלהם.
כדי להבין את יחסו של מתניהו אנגלמן לביקורת, כדאי לחזור אל ימיו כמבוקר בעצמו. כשהיה מנכ"ל הטכניון, המבקר הקודם יוסף שפירא, כתב דוח ביקורת חריף על אי סדרים חמורים בהתקשרות עם קבלנים בפרויקט בטכניון.
הביקורת בטכניון החלה בעקבות תלונה שהעביר אז מבקר בכיר בטכניון, שעד היום לא מצא עבודה, וחושש מסגירת חשבונות. "מתניהו הפגין גישה מאוד בעייתית כלפי הביקורת הפנימית", אומר הבכיר, "תוך ניסיונות לקעקע ולתקוע מקלות בגלגלים של עבודת הביקורת". הבכיר טוען כי בשיחות פנימיות שהיה נוכח בהן, אנגלמן טען לא אחת כי "דוחות הביקורת צריכים להיות מתואמים עם ההנהלה והביקורת לא צריכה להיות נשכנית אלא חיובית".
ביוני 2018 מונה אנגלמן להיות מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה. גם כאן, כשהגיעה ביקורת של מבקר המדינה, מתניהו לא אהב אותה. במכתב חריף שהגיע למערכת "אולפן שישי" וטרם פורסם, הביע אנגלמן ביקורת על הביקורת שהופנתה בכלל כלפיו.
במכתב שנשלח למבקר שפירא הוא כתב: "ביקורת אישית כאמור, הינה חסרת תקדים בדוחות ביקורת המתייחסים למל"ג שהיא הגוף המבוקר. ספק בעיני אם הבעת ביקורת בדרך זו הינה בכלל במסגרת תפקידו של מבקר המדינה". סביר להניח שמי שבחר את אנגלמן לתפקיד מבקר המדינה, ידע שזו היא דעתו.
מתניהו ונתניהו
ביולי האחרון נכנס אנגלמן לתפקידו כמבקר המדינה. בפרק הזמן הזה שוחחנו עם מספר מקורות במשרד שמתארים את הרוח החדשה שהביא אתו אנגלמן. בכיר לשעבר במשרד המבקר: "מהר מאוד אנשים הבינו שהמטרה היא שיתעסקו פחות בתהליכי קבלת החלטות בדרג הפוליטי הגבוה, שצריך שתהיה ביקורת חיובית. היו קולות שניסו להתנגד, שאמרו: 'מה פתאום? על סמך מה ולמה עושים שינויים כאלה'?".
חלק מעובדי משרד המבקר מצאו את עצמם במצב מסובך, שבו הם נדרשים לצנזר את עצמם, לסרס את הביקורת שהם רגילים לעשות במשך שנים. ד', בכיר נוסף במשרד מבקר המדינה אמר: "כאשר היה מדובר באזכורים של ראש ממשלה אז הוא טרח לעמעם, לערפל. מאחר שמדובר בדברים שהיו קשורים בראש ממשלה אז הוא ביקש להציג את הדברים כך שהם לא יגעו ברה"מ".
אותו בכיר ממשיך ומספר על האווירה הכללית ששוררת במשרד המבקר: "אני חשתי שיש אווירה שאני מגדיר אותה באנדר סטייטמנט, אווירה פוליטית במשרד. ז"א שהאדם שעומד בראש המערכת היום או שהוא שליח של מישהו או שהוא חייב למישהו והוא מוביל את הדברים ברוח הפוליטית שמאפיינת אותו".
השיטה של אנגלמן
השבוע פרסם אנגלמן את הדוח השנתי הראשון שלו, שם כמה דוחות עמדו במוקד הוויכוחים בין הכותבים לבין המבקר. טויוטות הביקורת לעומת הדוח שהתפרסם מעידות כיצד אנגלמן סירס ועמעם את הביקורת. אחת הדוגמאות המצויינות לשיטה שמנהיג אנגלמן נמצאת בפרק שעוסק בעצמאות גופי הרגולציה בתחום התקשורת שם ניסוחי הדוח של שפירא הובלעו.
בטיוטת הדוח שהגיעה לידי המערכת מצוין באופן בולט כי נמצאו במשרד התקשורת רשימה שמית של מועמדים מטעמו של שר התקשורת איוב קרא ולגבי חמישה מהם נמצא הרקע הפוליטי שלהם כגון "פעיל ליכוד" ו-"ליכודניק". אפילו נרשם כי קיים חשש לשיקולים פוליטיים. בדוח עצמו של אנגלמן תיאלצו לחפש את הפרטים אי שם בעמוד 37 ובתקציר נמצאות אמירות כלליות יותר.
טענה נוספת כנגד התנהלותו של המבקר מובאת במסגרת ההתנהלות של מינהלת הזהות היהודית, שמטרתה לחבר בין הציבור הרחב לערכי היהדות. לפי הדוח המינהלת מממנת עשרות עמותות של הציונות הדתית ללא פיקוח. בכיר שדיברנו איתו הסביר: "דברים מהותיים שהיו בתקציר ונדרשנו להשמיט אותם, או להזיז אותם למקומות פחות בולטים".
אנשי משרד המבקר מצאו שכמה עמותות קיבלו מימון כפול ממינהלת הזהות היהודית לצורך אותה פעילות, וביקשו לציין את שמות העמותות - אנגלמן סרב. אנשי הביקורת גם ביקשו לפרסם תרשים זרימה שמדגים את תופעת המימון הכפול, המבקר לא איפשר. גם בדוח אחר שעוסק בפעילות משרד הפריפריה, נגב וגליל, ישנם פערים משמעותיים בין הטיוטה לדוח הסופי.
.jpg)
הדוח הגנוז
ויש דוח אחד שהיה מוכן בתקופת שפירא, תפוח האדמה הלוהט של מכל האמוניה במפרץ חיפה. זהו דוח המשך לדוח שכבר פורסם על מפרץ חיפה, ועוסק ביישום החלטת הממשלה בנושא. מדובר בדוח שבין היתר מבוקרים בו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לאיכות הסביבה זאב אלקין, אלה שדחפו ויזמו את מינויו של אנגלמן.
"אני מתאר שהיה בעבודה של עוד מספר שבועות וניתן היה להוציא אותו לאור", מסביר שלמה רז, לשעבר הדובר של מבקר המדינה. "יש שם סוגיות נפיצות, גם מבחינת הנושא, וגם מבחינת האישים שהיו מעוברים בכל העניין".
למרות שלטיפול במכל האמוניה יש השלכה על איכות חייהם של מאות אלפי תושבים במפרץ חיפה, אנגלמן החליט שנכון לעכשיו לא לפרסם את הדוח. אף אחד במשרד המבקר לא יודע להסביר למה והאם זה קשור ליחסיו עם נתניהו ואלקין.
שחיתות OUT
כחלק מהרפורמות החדשות של אנגלמן, הוא גם החליט לסגור את האגף המיוחד למלחמה בשחיתות. את האגף הזה הקים בזמנו מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, כדי לטפל בפרשות שחיתות מתוחכמות ומורכבות שמצריכות משאבים מיוחדים.
האגף הזה היה שנוא על הפוליטיקאים במיוחד, ואנגלמן עשה לו הסבה לאגף שיעסוק בסייבר.
"הוא החליט לסגור את האגף ולטעון שהוא מוודא שהחטיבות הרגילות יתעסקו יותר גם בטוהר המידות", סיפר בכיר לשעבר במשרד מבקר המדינה. "אם הוא באמת יעשה את זה אז הוא לא פגע במלחמה בשחיתות. אם הוא לא יעשה את זה, וזה סתם מס שפתיים אז הוא כן פגע".
הקורונה יכולה לחכות
גם בימים אלו של הקורונה, למרות דוח קודם שהתריע על אי-היערכות של משרד הבריאות למגפות, משרד המבקר לא ממהר לעסוק עדיין במשבר הבריאות ששיתק מדינה שלמה, רק מתחיל לבחון אותו. "משרדנו עוקב אחר תפקוד הממשלה, לשם ביצוע ביקורת הנוגעת לפעולות הגופים השונים במשבר הקורונה", הצהיר בעניין זה אנגלמן.
"ביקורת מעולם היא לא בזמן אמת", מסבירה נשיאת לשכת רואי החשבון, איריס שטרק. "ביקורת פנימית היא ביקורת שבא לבקר את ההליך ואת ההתנהלות אחרי. אתה לא מנהל אותה במקום. מה זה ביקורת בזמן אמת? זה אומר שאתה מקבל החלטות ואתה בעצם יושב כחלק מתוך האורגנים - ממש לא".
מנגד, יש הטוענים כי משברים בקנה מידה רחב יכולים להצדיק ביקורת בזמן אמת. "במלחמת לבנון השנייה צוותי הביקורת הגיעו תוך כדי האירוע, כדי שהביקורת תהיה מאוד מעודכנת, עניינית, נוגעת ונחשפת לאירועים עוד בשעת התהוותם", הבהיר דובר מבקר המדינה לשעבר, שלמה רז. "בדיוק אותה התנהלות הייתה לגבי השרפה הגדולה בכרמל".
אנגלמן לא מאמין בביקורת בזמן אמת, גם אם זמן האמת הזה נמשך שלושה חודשים - ויש לו השלכות כל כך מרחיקות לכת בחיי אדם ובכסף. ואולי, עם הגישה של אנגלמן לביקורת, עדיף כך.
תגובת משרד מבקר המדינה
"מבקר המדינה אוחז בתפיסה סדורה ביחס לתפקידה של הביקורת, מטרותיה ותרומתה לשיפור המגזר הציבורי במדינת ישראל. לצערנו, בכתבה מובאים שורה של אי דיוקים וחצאי עובדות בנושאים שונים, ואנו שמחים להעמיד את הדברים על דיוקם:
בעניין הדוח שעסק בסגירת מכללת כרמל - המבקר אנגלמן, בשבתו כמנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), כלל לא ערער על הביקורת בעניין סגירת מכללת כרמל כי אם על האופן בו נכתבו הדברים, בצורה שהשתלחה אישית באחת מעובדות המל"ג. יודגש כי הדוח נגע לסוגיה שבכלל לא קרתה בתקופתו של אנגלמן כמנכ"ל, מה שמחדד כי תכלית פנייתו הייתה גיבוי העובדים שתחתיו והסתייגות מסגנון הדו"ח ולא מתוכנו.
באשר לטענות המובאות בפנייתכם בעניין "ריכוך" דוחות הביקורת:
• הדוח בעניין מנהלת הזהות היהודית - הטענה תמוהה בלשון המעטה שכן מאז ומתמיד, הרבה לפני כהונת המבקר הנוכחי, עמותות וגופים שאינם מבוקרים לא הוזכרו בשמם בדו"חות הביקורת.
• ביחס לשאר הדוחות שצוינו - ודאי שהמבקר עורך שינויים בטיוטת הדו"חות המובאים בפניו, שכן זוהי עבודתו ותכלית תפקידו. הציפייה כי עליו להיות חותמת גומי ולאשר כל מסמך המובא בפניו חוטאת לתפקידו כדמות האמונה על ביקורת המדינה במדינת ישראל. קל להציג את השינויים כ"ריכוך" הדוחות, אך קריאה מעמיקה ואמיתית של מעל 35 דוחות בהיקף של כ-2,500 עמודים הייתה מגלה כי מדובר בדו"חות נוקבים ומשמעותיים שחשפו ליקויים בשורה ארוכה של נושאים. העובדה כי המבקר אינו ממהר להשתמש בביטויים כמו "רואה בחומרה" / "מתחת לכל ביקורת" אינה מפחיתה ממקצועיות הביקורת.
בעניין ציון שמות המבוקרים - תפיסת המבקר, כפי שנוהגים שאר מבקרי המדינות בעולם, היא לבקר לגופה של עשייה ולא לגופו של אדם. כך היה נהוג בישראל עד אמצע העשור הקודם, ומחקרים מקצועיים מוכיחים כי ביקורת פרסונלית אינה אפקטיבית.
באשר לסגירת האגף לתפקידים מיוחדים (תפכ"ם) - האגף עסק בעיקר בענייני טוהר מידות ומנהל תקין, במקביל לשאר אגפי המשרד. כחלק ממהלך התייעלות כולל וכדי למנוע כפילות מיותרת, האגף הוסב לעיסוק בענייני סייבר ומערכות מידע המהווים אתגרים משמעותיים המאה ה-21, והוחלט כי במקומו, כל חטיבה תבדוק את כלל ההיבטים בתחום אחריותה, לרבות מנהל תקין וטוהר מידות.
בעניין ועדת ההיתרים - די לקרוא את מכתבו של היועץ המשפטי הקודם של משרד המדינה, שמונה על ידי המבקר הקודם, בו כתב לחברי הוועדה כי "הערותיכם ביחס לניגוד העניינים כמו גם להיבטי יישום חוק מימון המפלגות לא היו במקומן, היות ואלו נמצאים "במגרש" של בעלי תפקידים אחרים (היועמ"ש לממשלה) ... צר לי על כך שסולפו הדברים ובחרתם להציגם כאילו נאמרו בעניינו של ראש הממשלה".
בעניין הדוח הנוגע למיכל האמוניה - מדובר בתחילת בדיקה מתקופת המבקר הקודם שאפילו לא הגיעה לכדי טיוטת דוח, והדבר לא פורסם מכיוון שהצוות המקצועי לא השלים את המלאכה. המבקר אנגלמן הנחה את הצוות להתמקד השנה בסוגיית השיטפונות שהסבה נזק רב בחורף האחרון, מתוך תעדוף והתמקדות בנושאים הרלוונטיים יותר לציבור, על פני סוגיה (מיכל האמוניה) שהייתה רלוונטית לפני מספר שנים.
בעניין ביקורת בזמן אמת - תפיסת המבקר, כפי שנוהגים מבקרי המדינה ברחבי העולם, היא כי תפקיד הביקורת הוא לבחון את המדיניות ולא לעצב אותה. על כן, הביקורת נערכת ומציגה ליקויים ותובנות למקבלי ההחלטות, אך לא מתיימרת להשפיע עליהם בזמן אמת ולהטות את החלטותיהם. אין זה תפקיד המבקר, לא בחוק מבקר המדינה ולא במדיניותו של המבקר הנוכחי.
בעניין משבר הקורונה, המבקר מטפל בתלונות הציבור המתקבלות בזמן אמת על מנת לסייע לאזרחים לצלוח את המשבר. המבקר אף הודיע כי כן תיערך ביקורת אודות תפקוד הממשלה במשבר, ובימים אלו משרד המבקר שוקד על עדכון תכניות העבודה בנושא, כך שהטענה אינה נכונה. אנו נמשיך לפעול במקצועיות, ביעילות ובשקיפות, על מנת לחתור לשיפור מתמיד ולטיוב הביקורת למען אזרחי ישראל".