הדיון ההיסטורי בבג"ץ נמשך: הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות, ממשיך היום (שני) לדון בשמונה העתירות שהוגשו נגד האפשרות שנאשם בפלילים ירכיב ממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. גם היום הדיון שודר בשידור ישיר ב-N12, עם כל העדכונים השוטפים מתוך האולם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הדיון נפתח עם דברי פתיחה שנשאה הנשיאה חיות, ולאחריה עלו לטעון נציגי הליכוד וכחול לבן שהתעקשו כי ההסכם לא פוגע בדמוקרטיה הישראלית והוא לא נועד לשנות את שיטת המשטר בישראל. כ-9 שעות לאחר מכן הסתיים הדיון.
העותרים: "מצב החירום תלוי בהמשך הכהונה של נתניהו"
הנשיאה חיות: מדוע לא להגביל את מספר השרים בממשלה?
נציג הליכוד, עו"ד ראבילו: אין חובה שתהיה הגבלה כזו. אין כאן כוונה להקים מפלצת של כל כך הרבה חברי כנסת.
18:27: נציג הליכוד, עו"ד ראבילו: לשיטתנו אין כל הצדקה לביקורת שיפוטית על חוקי היסוד, לבית המשפט אין יכולת לפסול חוק יסוד. לעניין מספר השרים, זה דבר שמשתנה חדשות לבקרים לצערנו. היחיד שהקפיד על המספר הנמוך של השרים ולא שינה אותו זה ראש הממשלה בנימין נתניהו בכהונתו הראשונה ב-1996. זה גרם לחוסר יציבות שלטונית ממדרגה ראשונה - ולאחר מכן ראש הממשלה ברק ביטל את זה.
18:08- בנוגע לזהות חברי ועדת השופטים שהוזכרו בהסכם הקואליציוני, אמר המשנה לנשיאה, השופט מלצר: "מאיפה אנחנו יודעים שסיעת 'דרך ארץ' שנציגה יהיה חבר בוועדה, היא בתוך הקואליציה?"
עו"ד בקל, יש עתיד: "האמת שאנחנו לא יודעים את זה אלא מסיקים את זה".
השופט מלצר: "אנחנו לא יכולים לומר 'שמענו על זה בחדשות'".
עו"ד בקל, יש עתיד: אני מסיק את זה מכך שכתוב בהסכם גוש כחול לבן ולא סיעת כחול לבן. וסיעת 'דרך ארץ' היא חלק מגוש כחול לבן.
17:53- נציג האופוזיציה מטעם יש עתיד – תל"ם, עו"ד אלירם בקל: לגבי הקפאת המינויים בחצי השנה הראשונה, אם העילה הראשונה היא הקורונה, אז למה ממנים מנכ"לי משרדים וגורמים אחרים? נקודה נוספת שהיא העיקר - אני חושב שהנימוק להקפאת המינויים נובע מההסכם עצמו. בהסכם עצמו כתוב שתהיה הקמת צוות משותף למינויים בכירים - רוצים לעשות ריוויזיציה בנוגע לכל נושא המינויים. הפגיעה היא בעצם קיומו של סעיף כזה - הצביעה של המינויים בצבעים פוליטיים וזיקות פוליטיות היא כבר הבעייתית.
17:32- התחדש הדיון.
16:50 - הנשיאה חיות הכריזה על הפסקה של חצי שעה.
16:40 - השופט מזוז: החקיקה היא התשתית לקואליציה, בלי החקיקה אין קואליציה. אפשר לתקוף את כל המהלך אבל מרגע שזו המציאות הנתונה - ברור שכל הקואליציה צריכה לקום על התשתית של החקיקה החדשה.
עו"ד סולל: היו ממשלות בעבר והיה אפשר לעשות את זה בלי תיקוני יסוד לחקיקה, הקמת הממשלה לא מחייבת את תיקוני חוקי היסוד. נדמה לי שההידרשות לתיקונים כבדי המשקל הללו בעת הזו נובעת מחוסר אמון בין הצדדים שחתמו על ההסכמים הללו. יש כאן מצב ראשון מסוגו של כפיית הליך חקיקה מזורז ותיקון חוקי יסוד בפרק זמן קצר כדי להקים ממשלה, כשהמהלך הזה הוא לא מחוייב.
השופט מלצר: היו תיקוני חקיקה כאלה בעבר.
עו"ד שפיק רפול: כל הטענה של מצב החירום, הסעיף 4.ד בהסכם מגחיך אותה. כל מצב החירום תלוי בהמשך הכהונה של נתניהו.
הנשיאה חיות: נו בסדר, זה משהו שסיעת הליכוד חתומה עליו. נעשו פריימריז לפני הבחירות השלישיות ונתניהו הוא המועמד של הליכוד וזה מוסכם.
עו"ד שפיק רפול: מדוע לא להחליט היום ולחסוך מהציבור את החשש שילכו לבחירות? האם הלכת דרעי פנחסי חלה על נתניהו? זה דבר שהוא מאוד חשוב כבר היום לפני החקיקה.
"כיום הסכמים קואליציוניים הם שפיטים"
15:20 - עו"ד אליעד שרגא, שמייצג את התנועה לאיכות השלטון: "ההסכם הקואליציוני לא תקין מתחילתו ועד סופו, בלשון המעטה. חוץ מהמספור של העמודים ושל הסעיפים, אין בו שום דבר חוקי".
15:02 - עו"ד פלדמן: "השאלה היא מה הייתה הכוונה ולמה עשו את ההסכם הזה - כדי לאפשר לכחול לבן לחיות בשלום עם נתניהו. הסיבה היא בהחלט משמעותית, כי כולנו מבינים את אי-הרצון של ביהמ"ש להתערב, אבל אי-הרצון הזה לא יכול להיכנע להתנהלות השערורייתית הזו".
השופט מזוז משיב: "אילו זה לא היה מועמד לראש ממשלה עם כתב אישום אלא שתי מפלגות שרוצות לעשות ממשלה פריטטית אבל בגלל החשדנות שיש במערכת הפוליטית היו רוצים לבנות מודל שאפשר לשני הצדדים לחיות בשלום - זה גם פסול?".
14:30 - עו"ד אביגדור פלדמן, שמייצג את עמותת "חוזה חדש", אחת העותרות: "זו לא חקיקה אובדנית של הדמוקרטיה היא לא מציעה חוקים גזעניים אבל היא מציעה שינויים מהותיים של שיטת המשטר שלנו: הלכנו לישון עם ראש משלה אחד וקמנו עם שניים. התיקון בהחלט פוגע במשילות שלנו, וזה דבר משמעותי ביותר".
השופט מזוז משיב לו: "אפשר לאהוב את זה או לא. אבל איך זה פוגע בשיטת המשטר שלנו?".
השופט מלצר: "החוק הנורווגי המדלג משנה בדיעבד את תוצאות הבחירות".
14:20 - השופטת חיות לעותרים: ההתערבות בהסכמים פוליטיים צריכה להיות שמורה למקרים נדירים ובכלל - ממתי בית המשפט מתערב בחקיקה כשהיא בעיצומה? עם הסכמים קואליציונים לא היו שפיטים - היום הם כן
14:15 - עו"ד הולץ-לכנר טוענת: "יש פה רמיסה של רשות מחוקקת, פגמים במינוי הוועדה לבחירת שופטים ואם המגיפה היא המהות של ההמצאה הזו, מדוע קבעו בסעיף 8 שאם תהיה מניעה לכהונתם הולכים לבחירות, זה האינטרס כשיש קורונה?"
השופטת ברק-ארז פונה אליה: "את רוצה שנפסוק על הסבירות הפוליטית של הדבר הזה?"
השופט מינץ מוסיף: "הטיעון שלכם הוא ברמה הציבורית, מוסרית, ערכית אבל מה בין זה לבין ביקורת שיפוטית? אנחנו נמצאים באולם בית משפט. את נותנת לנו נאומים שאין להם שום קשר".
עו"ד הולץ-לכנר: "בוודאי שישנן השלכות פוליטיות, אבל זו המלאכה. אני סבורה שאנחנו כאן מול הרכב כזה כדי לבחון את הדברים לפני שיהפכו לחקיקה. כנגד חוק יסוד שעבר קריאה שנייה ושלישית זו סוג של ביקורת אחרת. אנחנו נמנענו במודע מלבקש צו ביניים".
13:57 - מתחדש הדיון בבג"ץ לאחר כחצי שעה של הפסקה.
השופט סולברג פונה לעותרים: "מה מצופה מאיתנו, שבנקודת האמצע הזו, כשאנחנו רואים הצעת חוק כפי שהיא נכנסה ואנחנו לא יודעים איך היא תצא, זה השלב שבו אנחנו צריכים לתת את הייעוץ המשפטי שלנו? זה דבר נדיר מאוד. למה לא לחכות?".
באותה נימה, השופט מינץ מוסיף: "ההסכם הקואליציוני לא עושה שינויים משטריים - הוא הצהרת כוונות והוא לא משנה כלום - לא תקנות ולא חוק; הוא עוסק בהצהרת כוונות של מפלגות פוליטיות. לכן אנחנו צריכים לבקר על פי הכללים הרגילים, אין פה שום חידוש".
עו"ד הולץ-לכנר שמייצגת את העותרים: "יש פה רמיסה של רשות מחוקקת, פגמים במינוי הוועדה לבחירת שופטים ואם המגיפה היא המהות של ההמצאה הזו, מדוע קבעו בסעיף 8 שאם תהיה מניעה לכהונתם הולכים לבחירות, זה האינטרס כשיש קורונה?" .
השופטת ברק-ארז: "את רוצה שנפסוק על הסבירות הפוליטית של הדבר הזה?".
השופט מזוז: "הטיעון שלכם הוא ברמה הציבורית, מוסרית, ערכית אבל מה בין זה לבין ביקורת שיפוטית? אנחנו נמצאים באולם בית משפט. את נותנת לנו נאומים שאין להם שום קשר".
12:10 - נציג כחול לבן, עו"ד שמעון בראון, עלה לשאת דברים לאחר מקבילו מהליכוד, וגם הוא אמר שיש לשמור על ההסכם - וזכה לביקורת עוקצנית מצד השופטת חיות.
עו"ד בראון: "יכול להיות שהיה יכול להיות הסכם טוב יותר. הצדדים התעלו על המצב הפוליטי והתכנסו למסמך".
השופטת חיות: "זה כמו כמו בתכנית טלוויזיה? קודם מתחתנים ואז מחזרים?".
עו"ד בראון: "יותר הישרדות. המסמך מכיל את רצון הצדדים כפי שיכלו להגיע אליו. הצדדים התפשרו".
בשלב זה, השופטים חיות ומלצר העלו חשש שהחוק הנורווגי המדלג יביא לפגיעה באמון הציבור בכך שהבוחרים הצביעו לרשימה אחת לכנסת, ובפועל יקבלו רשימה אחרת.
השופט מלצר מותח ביקורת על החוק: "אתם מנסים לשנות את הבחירה שהייתה לאחר הבחירות. ההיגיון הפוליטי שונה מההיגיון המשפטי. אתם למעשה משנים את הכרעת הבוחר".
עו"ד בראון: לא הייתה כאן כוונה לתת ערבויות וביטחונית למעט הצהרות פוליטיות - בסופו של דבר כשאנחנו באים ומייצרים חיבורים עם מפלגות וסיעות נוספות, הן מחויבות לבוא איתנו לאותו הדבר. הערבויות האלה הן פוליטית ולא כלכליות חלילה".
הנשיאה חיות מבקשת למסור הבהרות בנושא בתוך 24 שעות.
נציג הליכוד: "לא יהיה שינוי בשיטת המשטר"
12:00 - עו"ד אבי הלוי, שמייצגת את סיעת הליכוד בדיון, מבטיח ןלשופטים כי ההסכם הקואליציוני לא ישנה את שיטת המשטר ולא את עיקרון הפרדת הרשויות: "אין פה שום שינוי דרמטי והדמוקרטיה תמשיך להיות איתנה. לא משנים את השיטה, (אלא) שינוי פנימי ברשות המבצעת; לא שינוי דרמטי, ולכן הזעקה כאן של שינוי ההליכים הדמוקרטים - לא קיימים".
סוגיית מינוי הבכירים בממשלת החירום
11:45 - השופטת חיות קוראת סעיף מתוך ההסכם ומבקרת אותו: "בתקופת החירום - שלא מוגדרת מבחינה מהותית - לא תבוצע, לא תידון ולא תקודם כל חקיקה שלא קשורה לקורונה". זה מאוד קטגורי. למעשה, ככל שמדובר בפעילות הכנסת בנוגע לחקיקה או חקיקת משנה על ידי השרים- זו התחייבות מרחיקת לכת. אם תשנו את הסעיף, ניחא. אפשר להגיד שהעניין יקבל קדימות ועדיפות אך לא להקפיא באופן קטגורי".
עו"ד ראבילו: "ניתן לתקן".
השופטת חיות: "מה לתקופת החירום והקורונה ולהקפאת מינויים בכירים?"
עו"ד ראבילו: "כפי שהעירו לי, יש אפשרות קידום לפי הסכמת הצדדים. ראשי הממשלה יאצילו את הסמכויות למינויים".
השופטת חיות: "אתם מתכוונים לתקן?".
עו"ד ראבילו: "אנחנו מבקשים שכך יפורש ההסכם".
שופט: "זה לא עובד ככה. אין תושב"ע. צריך לעשות את התיקון. אי אפשר לפרש "לא" כ-"כן"".
עו"ד ראבילו: "היה ניתן לנסח בצורה מוצלחת יותר".
השופטת חיות: מה הקשר בין הקורונה לבין מינויים בכירים? מפכ"ל משטרה למשל למה צריך לעכב? איזה הסבר יכול להיות שמנצלים את תקופת החירום כדי להקים צוות שישנה סדרי בראשית ובינתיים אין מינויים?
השופט פוגלמן טוען שהקפאת המינויים מהווה פגיעה באמון הציבור: "אנחנו אחרי שלוש מערכות בחירות. בגלל הכלל שלא עושים מינויים בממשלות מעבר, בנסיבות כאלה שמינויים חיוניים בכל הגופים הציבוריים יעוכבו עוד ויקימו צוותים שישנו את כל המכניזם - זה יוצר חשש שאנחנו נמצאים בפתח תקופה מאוד ארוכה של אי וודאות שתפגע בציבור".
עו"ד ראבילו בתגובה לדברים מבקש שלא להתייחס לאיוש משרה בכירה כזאת או אחרת.
השופט מזוז משיב לו: "כשממשלה רוצה ליזום רפורמה, זה לא יכול להצדיק שמינויים כאלה לא יתקיימו. אי אפשר להגיד שבינתיים העולם יעצור ושיהיה צוות שיחשוב על שינויים. זה יכול לקחת גם שלוש שנים. מכוח מה? לפי החוק צריך למנות ולא להקפיא".
עימות בדיון סביב הוועדה לבחירת שופטים
11:01 - עו"ד ראבילו: אני חש אי-נוחות לדבר על הוועדה למינוי שופטים כי חלק מחבריה יושבים כאן ובבג"ץ אחר בעבר החברים פסלו את עצמם.
השופטת חיות: עוד אין ועדה כרגע. זו הערה מיותרת.
השופט פוגלמן: אין סיבה שאדוני לא ירגיש נוח.
השופט מלצר תוהה איך מופיע בהסכם שמה של חברת הליכוד, עו"ד אסנת מרק, כנציגה בוועדה לבחירת שופטים למרות שהיא כלל לא חברת כנסת. עו"ד ראבילו משיב: "הם שמו את מי שניצבת במקום ה-38. ככול שיתקבל החוק הנורווגי אז שני שרים מתפטרים והיא נכנסת לתפקיד; יש אפשרות סבירה מאוד שהיא לא תהיה חברת כנסת כתוצאה מהחוק הנורווגי, ולכן הטענות האלה מוקדמות. גם אם לא נאמר במפורש אחד מהגוש הזה ואחד מהגוש הזה".
10:47 - עו"ד ראבילו מסביר לשופטים את הרכבה של ממשלת האחדות המסתמנת ומבקש מבית המשפט להכריע עכשיו בדבר כל סעיפי ההסכם כבר עכשיו: "אנחנו נמצאים במצב שבו למעשה בתוך הממשלה נמצאים שני הקטבים של הדעות בציבוריות הישראלית, זה לא שהממשלה מורכבת בסגנון העממי מקואליציה ואופוזיציה; הן הלכו יחד לתוך הממשלה ונתנו להן את האפשרות לשמש בתפקיד יחד".
השופט הנדל משיב לו: "הממשלה היא לא האופוזיציה. יש אופוזיציה, היא מגדירה את עצמה וצריכים לתת להם ביטוי בעבודה הפרלמנטרית".
עו"ד ראבילו טוען בתגובה: "יש ביטוי מלא של האופוזיציה בעבודה הפרלמנטרית. מה שצריך להנחות אותנו זה תקנון הכנסת. תקדימים כאלה היו בעבר... אם בית המשפט יתערב לאחר מכן בדברים זה יערער את היציבות ואת המארג העדין שקבעו הצדדים".
השופט מזוז: "בית משפט זו לא חברת ביטוח. בית המשפט דן בסכסוכים ואנחנו דנים בשאלה תיאורטית. אתם מבקשים חוות דעת כדי לשריין את עצמכם - אני לא מכיר תפקיד כזה של בית משפט".
השופטת חיות: "אנחנו לא נוהגים להתערב בדברים שהם בעיצומם של תהליך חקיקה, אלא לאחר שהמוצר המוגמר מונח לפנינו. אבל המשא ומתן הקואליציוני מתכוון לשנות נוהג רב שנים מקום המדינה, שהאופוזיציה גם היא לפחות שתי ועדות נמצאות בראשותה. יש מניעה מבחינתכם לומר ששתי ועדות יהיו בראשות האופוזיציה?"
עו"ד ראבילו: "יש מניעה".
10:43 - השופטת חיות טוענת שבהסכם שנחתם אין הסבר ברור למהי ממשלת חירום, ולא הוגדרו קווי היסוד שלה, ובכך יש סתירה של חוק יסוד: "הגדרתם את הממשלה הזאת כממשלת חירום, אך לא הגדרתם מהי תקופת חירום; כתוב שכאשר תוצג הממשלה שמוגדרת חירום היא תציג בעת השבעתה רק קווי יסוד שנוגעים לתקופת החירום, ורק אחר כך יוצגו קווי יסוד לממשלת האחדות. זה נוגד את הוראת חוק יסוד: הממשלה, שמחייב להציג את קווי היסוד של הממשלה המושבעת טרם השבעתם".
עו"ד ראבילו משיב לה: "הגדרתם תקופת החירום היא לחצי שנה. המהות מוגדרת במבוא להסכם, שבו מציינים את המצב של הקורונה ואת המצב הפוליטי המשברי".
השופטת חיות טוענת שמגפת הקורונה כעילה לכניסה לממשלת חירום מצריכה הגדרה ממוקדת יותר, ואילו השופטת ברון מוסיפה: "ההסכם כפי שהוא מנוסח, למעשה מאפשר שכל כהונת הכנסת תהיה תקופת חירום על פי ההגדרה בעקבות הקורונה. בהתאם לנסיבות זה מושג נזיל ובהתאם ל'מצב החירום' זה מושג נזיל. זה יכול להימשך כל תקופת כהונת הכנסת המצב הזה. הדבר דורש הגדרה יותר ממוקדת".
"אם כחול לבן תוותר על החוק הנורווגי המדלג - גם הליכוד תוותר"
10:37 - עו"ד ראבילו עונה לשאלה תיאורטית של השופטת חיות: "אם כחול-לבן יוותרו על החוק הנורווגי המדלג - גם אנחנו נוותר".
10:29 - השופט מזוז שואל את נציגו של נתניהו אם המשמעות של ההסכם יקבע מודל חדש, עו"ד ראבילו משיב לו שהרוטציה היא לא שינוי של שיטת הממשל: "אם היינו מצליח להקים ממשלה, לא היינו צריכים את זה, זה לא יחייב לחלוטין באף פעם אחרת".
הנשיאה חיות מוסיפה: "זה מצב אופציונלי בעצם".
עו"ד ראבילו: "כל הדברים שבאו בתור דרישות פוליטיות שאנחנו לא סבורים שראויים להיות בהוראה קבועה - הם יהיו בהוראת שעה".
השופט מלצר: "האם הוראת השעה לא פרסונלית?"
עו"ד ראבילו: "יש ממד שניתן להגדירו כפרסונלית, בית המשפט העליון לא קבע שהוראות חוק פרסונליות זה הוראות שאין מקום לחוקק אותן, ואני חושב שזה עומד בהוראות בית המשפט".
10:25 - עו"ד ראבילו שמייצג את נתניהו מסביר שההסכם בין הליכוד לכחול לבן יביא ליציבות שלטונית: "הצדדים סבורים שאם יהיה מצב של הסדר חקיקתי שיאפשר הקמת ממשלת רוטציה בלי שהצדדים יצטרכו לחשב ולבדוק - זה יגרום ליציבות שלטונית. לכן הגענו להקמת ממשלה דו-ראשית. כעת אנחנו מקימים אופרציה של שני ראשי ממשלה, אחד חלופי".
10:19 - פרקליטו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, טוען שמשמעות ביטול ההסכם היא הליכה מיידית לבחירות: "לגבי ההסכמים בכללותם - הפסיקה הכירה בכך שהסכמים קואליציוניים הם תוצר טבעי של שיטת המשטר. בית המשפט קבע כי הוא ימנע מהתערבות, אלא אם כן זה נוגד את החוק או תקנת הציבור. בית המשפט חי בתוך עמו, אנחנו נמצאים במשבר שילטוני מתמשך, 3 מערכות בחירות, גם עכשיו אנחנו נמצאים במצב של סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה. ייתכן שנקלע למערכת בחירות רביעית. ההסכם שנחתם הוא הסכם שכל אחת מהמפלגות לא הייתה מעוניינת בכל אחד מהסעיפים. הן היו המתמודדות העיקריות בכל המפלגות. הן זכו בלמעלה ממחצית קולות הבוחרים... הסכם מאלץ פשרות. לאור התקופה הקשה - הפוליטית, הבריאותית והעולמית - במקרה הזה הגיעו להסכמה מיוחד. מארג של איזונים ובלמים שעלינו לשמור עליו כדי למנוע את קריסתו".
"החוק הנורווגי המדלג לא הונח על שולחן הכנסת"
10:16 - עו"ד אביטל סומפולניסקי, המחלקה המשפטית של הכנסת: "הכוונה להקדיש את הזמן לדיונים במליאה. הצעת חוק לתיקון חוק יסוד: הכנסת בנוגע לחוק הנורווגי לא הונח על שולחן הכנסת. אנחנו נתחיל את הפעולה רק כשיונח בפני הכנסת".
10:11 - השופטת חיות מחלקת את הדיון על ההסכם לארבעה חלקים: "קבוצה אחת היא קבוצה של הוראות בהסכם שכרגע נמצאת כבר בהליך חקיקה של חוק יסוד/הוראת שעה/חקיקה רגילה. אנחנו מבינים שההצעות מוכנות לקראת קריאה שנייה ושלישית. נרצה לקבל עדכון על היכן הדברים עומדים. קבוצה שנייה של הוראות- קובעת התחייבויות והסכמות לחקיקה עתידית: חוק הגיוס, החוק הנורווגי המדלג - היכן הדברים עומדים. קבוצה שלישית: הסדרים שמחייבים פעולה עתידית פנים-פרלמנטרית, למשל: קביעת הרכבי ועדות הכנסת, קביעת הרכבה של הוועדה למינוי שופטים; יש אמירה שמתכוונים אולי לקבוע את זה לפני ההשבעה. קבוצה רביעית: התחייבויות שחלות מרגע חתימת ההסכם - התחייבות שבעצם ניתנות לפעולה או למימוש כבר מרגע חתימת ההסכם".
10:05- השופטת חיות: "אנו פותחים את יום הדיונים השני על תוקפן של סעיפי ההסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעות הליכוד וכחול-לבן. נשמע קודם כל את הסיעות ולאחר מכן את היועץ המשפטי לממשלה ולכנסת".
ביהמ"ש יכריע: מעמדו של ראש ממשלה חלופי הוא כשל שר?
הדיון היום שונה בתכלית: אם אתמול עסק הדיון בשאלה אחת - אם ניתן להטיל על ח"כ נתניהו מנדט להרכבת ממשלה חרף היותו נאשם בפלילים - היום השאלות מגוונות יותר ועוסקות בראש ובראשונה בהסכם על סעיפיו השונים. הנקודה המשמעותית מבחינתו של ראש הממשלה היא השאלה אם ייקבע שהמעמד שנתניהו מבקש לעצמו לאחר שיעביר את השלטון לידיו של גנץ - "ראש ממשלה חלופי" - זהה למעמד של שר, כלומר שהלכת דרעי-פנחסי תקפה. אותה הלכה, שקבע העליון, קובעת ששר שנאשם בפלילים צריך להתפטר או להיות מפוטר.
לאחר שחלקו הראשון של הדיון אתמול עסק באפשרות של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, היום הדיון יעסוק בהסכם הקואליציוני שאליו הגיעו נתניהו וגנץ: העותרים טוענים נגד חוקיותם של סעיפים רבים בהסכם, שלטענתם סותרים מפורשות חוקי יסוד או נוגדים את טובת הציבור.
הדיונים בבג"ץ גורמים למתיחות רבה במערכת הפוליטית: לפי הערכות, אם תהיה התערבות משפטית שתקבע שנתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה בשל היותו נאשם בפלילים - ישראל תלך ביום רביעי בלילה לבחירות. בכל תסריט אחר, נתניהו יקבל את 61 החתימות ויינתנו לו עוד שבועיים להרכבת הממשלה, כשהוועדה המסדרת תעבור אליו והשליטה המוחלטת תימצא בידיו.
בכחול לבן של גנץ מתכוונים לחתום על ההסכם הקואליציוני ללא קשר לפסיקת בג"ץ - גם אם בית המשפט יחליט לבטל סעיפים מהותיים מבחינתם כמו שריון הסדר הרוטציה המורכב שמסתמך על 75 ח"כים או קביעת מעמדו של ראש ממשלה חלופי.
נתניהו, לעומת זאת, יחתום על ההסכם בהתאם לסעיפים שייפסלו. לפי בכירים בליכוד, כל שינוי בהסכם עם כחול לבן, אפילו הקטן ביותר, יוביל לבחירות. עם זאת, ההערכה היא שאם בג"ץ יפסול את ההסדר שנקבע למינוי ראש ממשלה חלופי – אז הסכנה למערכת בחירות רביעית תהפוך ממשית. כל פסילה משמעותית פחות לא תביא לבחירות והסבירות היא שבשבועיים הקרובים תקום ממשלה בישראל.