הסכם ממשלת החירום והאחדות: בנימין נתניהו ובני גנץ - ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי שייכנס לתפקידו בעוד שנה וחצי, חתמו אמש (שני) על ההסכם להקמת ממשלה. הוא כולל בין היתר: 36 שרים ו-16 סגני שרים, חילופי שרים בחלק מהתפקידים באמצע הקדנציה, מעון רשמי גם לראש הממשלה החלופי, הסכמה על הבאת חוק הריבונות לאישור כבר מיולי, חוק נורווגי מחודש - ועוד ועוד. אלו הסעיפים המרכזיים מתוך ההסכם להקמת הממשלה ה-35 של ישראל
הממשלה ה-35: ההסכם המלא בין נתניהו לגנץ
חלוקת התיקים:
הליכוד וגוש הימין
יו"ר הכנסת: יריב לוין
אוצר: ישראל כ"ץ
ביטחון פנים: מירי רגב/אמיר אוחנה
פנים: אריה דרעי
בריאות: יעקב ליצמן
דתות: איציק כהן
חינוך
תחבורה
בינוי ושיכון
אנרגיה
הגנת הסביבה
מודיעין
שיתוף פעולה אזורי
נגב, גליל ופריפריה
כחול לבן והעבודה
ביטחון: בני גנץ (ישמש במקביל כראש ממשלה חלופי עד לכניסתו לתפקיד)
חוץ: גבי אשכנזי
משפטים: אבי ניסנקורן
חקלאות: אלון שוסטר
כלכלה: עמיר פרץ
רווחה: איציק שמולי
שוויון חברתי/גמלאים: מירב כהן
קליטה: פנינה תמנו-שטה
תרבות: מיקי חיימוביץ'/אסף זמיר
תקשורת
תפוצות
תיירות
מדע וחלל
נתניהו ראש ממשלה לשנה וחצי - ואחריו גנץ נכנס לתפקיד: "משך 18 החודשים הראשונים לכהונתה של הממשלה יעמוד בראשה ראש הממשלה, וראש הממשלה החלופי ימונה כממלא מקום ראש הממשלה. בתום 18 החודשים הראשונים, בנובמבר 2021 (אם הממשלה תושבע במאי), יכהן ראש הממשלה החלופי כראש הממשלה - וראש הממשלה יכהן כראש ממשלה חלופי וממלא מקום ראש הממשלה".
"עיגון הסדר הרוטציה ייקבע בעת השבעת הממשלה - ללא צורך בהתפטרות ראש הממשלה בתום 18 החודשים לכהונתו וללא צורך בהשבעה חוזרת של הממשלה עם כניסתם של ראש הממשלה החלופי לתפקיד ראש הממשלה וראש הממשלה לתפקיד ראש הממשלה החלופי".
ההישגים של נתניהו:
- ראש הממשלה בפועל למשך 18 חודשים, הראשון שיכהן בתפקיד ברוטציה
- תפקידים מרכזיים נותרו בגוש הימין: רובם אמורים לספק את רצונם של גוש הימין
- רוב לימין בוועדה למינוי שופטים – המשמעות: לנתניהו יהיה קל יותר למנות שופטים שבהם יחפוץ
- כל חקיקה תתקבל בהסכמה למרות שבראש ועדת השרים לחקיקה יעמוד שר המשפטים מכחול לבן
- על הריבונות ניתן יהיה לדון כבר ביולי, דבר שנתניהו יכול לסמן כמורשת שלו
- מעון גם ל"ראש הממשלה החלופי". המשמעות: גם כשנתניהו לא יהיה בתפקיד ראש הממשלה הוא ייהנה ממגורים במעון ומכל ההטבות הנלוות
- "ימינה" אולי לא תיכנס לקואליציה, אבל נתניהו שומר על רוב גוש הימין מאוחד וייתכן שימינה גם תצטרף נוכח העיסוק בריבונות
- סעיפים בהסכם שלפיהם בהינתן תנאים מסוימים, הממשלה יכולה להתפרק בלי שגנץ ייכנס לתפקיד
ההישגים של גנץ:
- בניגוד לקודמיו שניסו, גנץ עשוי להיות ראש ממשלה 18 חודשים מרגע השבעתה
- גנץ נושא בתפקיד "ראש ממשלה חלופי", תפקיד שקודמיו מעולם לא החזיקו בו
- מקבל מספר רב של תפקידי שרים שיוצר ממשלה שוויונית למרות שהוא מביא עמו מעט ח"כים ביחס לגוש הימין
- יכהן כשר הביטחון
- הגוש שלו מקבל את רוב התיקים המשמעותיים ביותר: ביטחון, חוץ ומשפטים
- יכול לבסס רוב בוועדה למינוי שופטים בכל מה שקשור לשופטים שאינם שופטי עליון
- אם נתניהו מפזר את הכנסת – גנץ ממונה לראשות הממשלה מיד ללא צורך בהתפטרות של נתניהו, ולמשך חצי שנה
- חוק נורווגי שיאפשר כניסה של ח"כים נוספים ממפלגתו של גנץ במקום השרים שימונו
הכנסת מתפזרת במהלך כהונת נתניהו? גנץ נכנס מיד לתפקיד ראש הממשלה: "פיזור הכנסת בחוק במהלך השנה וחצי הראשונות יביא לכניסה לתפקיד של ראש הממשלה החלופי, שיכהן בתקופת ממשלת המעבר ובלבד שלפחות 12 חברי כנסת שנמנו במועד השבעת הממשלה על גוש הליכוד תמכו בהצעת החוק. פיזור הכנסת בשנה וחצי האחרונות יותיר את ראש הממשלה החלופי בתפקידו ובלבד שלפחות 12 חברי כנסת מגוש הליכוד (במועד השבעת הממשלה) תמכו בהצעת החוק לפיזור הכנסת".
הסכמה נוספת וחשובה בין הצדדים היא שאם בג"ץ יפסול את נתניהו מלכהן כראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי עקב כתבי האישום שהוגשו נגדו - הכנסת תתפזר וישראל תלך לבחירות חדשות. במקרה כזה, גנץ יכהן כראש ממשלת המעבר עד לבחירות.
רק נתניהו וגנץ יוכלו לכהן כראשי ממשלה - ולא מועמדים חלופיים: היה ובסמוך להשבעת הממשלה ועד תום תקופת החירום תהיה או תתהווה מניעה נוכחית או עתידית למינוי ראש הממשלה בנימין נתניהו ו/או ח"כ בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה ו/או לתפקיד ראש הממשלה החלופי ומ"מ ראש הממשלה (לאחד או שני התפקידים באחת או שתי תקופות הממשלה) הליכוד וכחול לבן מתחייבות שלא להציע כל מועמד חלופי לתפקיד ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בכנסת ה-23 ולא לתמוך בכל מועמד אחר. במקרה האמור, יפעלו הצדדים במשותף להביא את הכנסת לפיזור".
נתניהו יצא לנבצרות או התפטר? גנץ יחליפו מיד: "חדל או נבצר מראש הממשלה נתניהו לכהן באופן קבוע כראש ממשלה טרם הזמן שנקצב לו, מסיבות בריאותיות או מפני שהתפטר מתפקידו מבחירתו וביוזמתו, ייכנס לתפקידו ממלא מקומו ויכהן את מלוא התקופה שנקצבה לו (18 חודשים). לאחר 18 החודשים האמורים ישוב ראש הממשלה נתניהו לתפקיד ראש הממשלה לשארית התקופה שהיתה עומדת לו אלמלא הסתיימה כהונתו כאמור בסעיף זה".
מעון רשמי גם לראש הממשלה החלופי: "תיקבענה הוראות נוספות לעניין אבטחת ראש הממשלה החלופי ומ"מ ראש הממשלה ונושאים הנגזרים מכך דוגמת סידורי דיור, משרד וכל הנגזר מכך באופן ישיר ועקיף, כשאין בכך כדי לגרוע מאום מכך שמשהיה ראש הממשלה החלופי וממלא מקום ראש הממשלה לראש ממשלה יהיה ראש הממשלה לכל דבר וענין לרבות סידורי דיור של ראש הממשלה וכיו"ב, וראש הממשלה, שיהפוך לראש ממשלה חלופי וממלא מקום ראש הממשלה יהיה זכאי לכל התנאים הנלווים למ"מ ראש ממשלה".
ממשלה ל-3 שנים ואולי אפילו ל-4: הסעיף בהסכם קובע שהממשלה תכהן לתקופה של 36 חודשים מיום השבעתה בכנסת - אלא שמתברר שבמידה ויחליטו על כך, ניתן יהיה להאריך את תוקף ההסכם עד למועד הקבוע בחוק כמועד התפזרותה של הכנסת ה-23, ברוב של 75 חברי כנסת. משמע: אם נתניהו וגנץ יחפצו בכך, ניתן יהיה להאריך את ההסכם ביניהם ל-4 שנים - כשכל אחד מהם יכהן שנתיים בתפקיד ראש הממשלה.
הממשלה ה-35 - קודם ממשלת חירום ואז ממשלת אחדות: "בפרק הזמן שממועד כינון הממשלה ועד תום שישה חודשים ממועד זה, תפעל הממשלה כממשלת חירום", נקבע בהסכם. "ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יוכלו ביחד להאריך את תקופת ממשלת החירום בהסכמה, בהתאם לנסיבות, לתקופות נוספות, כל פעם לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. בתקופת החירום, לא תבוצע, לא תידון ולא תקודם כל חקיקה ראשית ו/או משנית שאינה קשורה להתמודדות עם משבר הקורונה על כל היבטיו".
הממשלה המנופחת בתולדות ישראל - 36 שרים ו-16 סגני שרים: "בתקופת החירום הממשלה תורכב מ- 32 שרים (כולל ראש הממשלה וממלא מקומו). עד 30 ימים לאחר תום מלוא תקופת החירום יתמנו עוד 4 שרים (שני שרים לכל צד). הממשלה תכלול עד 8 סגני שרים לכל גוש, כאשר כל גוש ימנה סגני שרים למשרדים המוחזקים על ידו, אלא אם הושגה הסכמה בין ראש הממשלה לבין ראש הממשלה החלופי למינוי סגן שר השייך לגוש אחד במשרד המוחזק על ידי הגוש השני".
יו"ר הכנסת, שרי האוצר, החינוך והבריאות - בידי גוש הימין, תיק החוץ - ברוטציה: התיקים שיימסרו לידי הליכוד וגוש הימין במסגרת ההסכם הם: משרד האוצר, תיק החוץ למשך התקופה השניה לכהונתה של הממשלה, המשרד לביטחון פנים, החינוך, הפנים, התחבורה, הבינוי והשיכון, הבריאות, המשרד לשירותי דת, האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לענייני מודיעין, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לנגב לגליל ולפריפריה והמשרד לענייני ירושלים ומורשת.
"48 שעות טרם כינון הממשלה יתפטר יו"ר הכנסת בני גנץ מתפקידו, וייבחר יו"ר חדש לכנסת מטעם גוש הליכוד. מועמד גוש הליכוד לתפקיד יו"ר הכנסת יהיה מוסכם על ראש הממשלה החלופי. כל חברי הכנסת של סיעות הקואליציה יתמכו במועמד גוש הליכוד לתפקיד יו"ר הכנסת. באותה ישיבה תושבע גם הממשלה".
שרי הביטחון, המשפטים והתקשורת - בידי כחול לבן, תיק החוץ - ברוטציה: התיקים שיימסרו לידי כחול לבן במסגרת ההסכם הם: משרד הביטחון, משרד החוץ לתקופה הראשונה לכהונת הממשלה, המשפטים, הכלכלה, העבודה והרווחה, התקשורת, החקלאות, התרבות והספורט, העלייה והקליטה, התיירות, המשרד לענייני מיעוטים, המשרד לענייני תפוצות, משרד המדע והחלל, המשרד לעניינים אסטרטגיים, המשרד לשוויון חברתי והגמלאים. משרד האנרגיה או המשרד להגנת הסביבה בתקופה השניה לכהונת הממשלה,
כפי שיקבע בהסכמה בין ראש הממשלה לממלא מקומו.
חוק נורווגי שיאפשר כניסת ח"כים רק ממפלגתו של גנץ, ולא מכחול לבן לפני הפירוק: "בחוק ייקבע כי לעניין רשימת מועמדים המורכבת מצירוף של מפלגות, ייראה כל מרכיב שלה לצרכי החוק הנורווגי כסיעה נפרדת, באופן שבמקום שר או סגן שר שיתפטר מן הכנסת, יבוא המועמד הראשון ברשימה שאינו חבר כנסת הנמנה עם מפלגתו של השר או סגן השר בהתאם לרישום שנעשה בעת אישור רשימת המועמדים לכנסת על ידי ועדת הבחירות המרכזית".
ההסכמות בנוגע לוועדה למינוי שופטים: "נציגי הממשלה בוועדה לבחירת שופטים יהיו שר המשפטים ושר נוסף מגוש הליכוד. הקואליציה תציג חברת כנסת אחת מטעם גוש הליכוד (אסנת הילה מארק) וחבר כנסת אחד מטעם גוש כחול לבן (צבי האוזר). כל חברי הקואליציה מחוייבים שלא להציג מועמדים נוספים ומחוייבים לבחור באותם שני המועמדים של הקואליציה לאחר אישור ה"חוק הנורווגי" בכנסת. לא יחולו שינויים בהרכב הועדה, בתהליכי המינוי בה ובמועדי מינוי השופטים המקובלים ובכלל זה לא ימונו מראש שופטים שכהונתם אמורה להתחיל לאחר תום מועד כהונתה של הכנסת ה-23".
הבאת הריבונות לאישור הכנסת - מ-1 ביולי: "לאחר שיתקיימו דיון והתייעצות בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי בעקרונות המפורטים מעלה, ראש הממשלה יוכל להביא את ההסכמה שתושג עם ארה״ב בעניין החלת הריבונות החל מיום 1.7.2020 לדיון בקבינט ובממשלה ולאישור בממשלה ו/או בכנסת".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות