לאחר דיונים של שעות ארוכות אתמול (שני) ושלשום בבג"ץ, שבהם נאלצו נציגי הקואליציה המסתמנת לענות על שאלות רבות מצד 11 השופטים, היום בשעה 14:00 יצטרכו הליכוד וכחול לבן לספק הבהרות ותיקונים להסכם הקואליציוני שנחתם – באם יהיו להם כאלו. עד יום חמישי הקרוב שופטי בג"ץ ימסרו את החלטתם הסופית בנושא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כבר בתחילת הדיון אתמול הבהירה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כי בית המשפט לא יבקר בעת הזו את הנושאים שבהם הוסכם לשנות חקיקה. זאת משום שבית המשפט אינו דן בנושאים תאורטיים אלא רק בחוקים לאחר שהם נחקקו. בשל כך, הדיון לא התרכז במספר היבטים משמעותיים של ההסכם, ביניהם: ביטולה המוחלט של הגבלת מספר השרים ומעמדו של ראש הממשלה החלופי.
על אף החלטה רשמית זו, הדיון בבג"ץ עסק רבות בחוק הנורווגי המדלג. החוק, שעדיין לא הונח על שולחן הכנסת, עורר ביקורת רבה מצד השופטים שטענו שהוא מנתק בין הבוחרים לנבחריהם. השופטים המליצו לשתי הסיעות לוותר על החוק, אך בעוד נציגי הליכוד הסכימו, נציגי כחול לבן הודיעו שהם ישקלו כיצד לנהוג בנושא. החלטתם תפורסם בהמשך היום.
סוגיה נוספת שעמדה במרכז הדיון הייתה הסעיף בהסכם הקואליציוני שנוגע למינוי הבכירים והחקיקה בתקופת ממשלת החירום. על פי ההסכם - "בתקופת החירום לא תבוצע, לא תידון ולא תקודם כל חקיקה שלא קשורה לקורונה". השופטת חיות טענה שהדבר בעייתי ביותר, בפרט כאשר תקופת החירום אינה מוגדרת מבחינה מהותית ולא ברור מתי היא תסתיים.
"זו התחייבות מרחיקת לכת", אמרה חיות. "אם תשנו את הסעיף, ניחא, אפשר להגיד שהעניין יקבל קדימות ועדיפות אך לא להקפיא באופן קטגורי". על כך השיב נציג הליכוד כי יש אפשרות לתקן את הסעיף, ובכל מקרה יש להבין את ההסכם באופן שאינו קטגורי בנושא זה ושהוא מאפשר מינויי בכירים. השופטים לא קיבלו עמדה זו וטענו שאם מוסכם כי ניתן למנות בכירים במהלך התקופה יש לתקן את ניסוח הסעיף.
בדיון גם עלה נושא הגדרת תקופת החירום, והשופטים ציינו שעל פי הכתוב לא ניתן להבין מה יביא לסיומה של התקופה. חלק מהשופטים הביעו חשש כי ניתן יהיה להמשיך במצב החירום במשך כל כהונת הכנסת.
השופטת חיות גם העלתה את השאלה - האם ניתן לשנות את ההסכם כך שיתאפשר לחברי כנסת מהאופוזיציה לעמוד בראשות שתי וועדות? זאת כדי לשמור על נורמה מסוימת שהונהגה בכנסות רבות. על כך ענה נציג הליכוד בסירוב וטען כי משום שמדובר בממשלת אחדות יש מקום לשנות את הנורמה באופן חד פעמי.
הדיון הנוגע לכהונתו של ראש ממשלה והרכבת הממשלה על ידי חבר כנסת שמוגש נגדו כתב אישום התקיים ביום ראשון. יועמ"ש הכנסת, יועמ"ש הממשלה ויועמ"ש הנשיא, החזיקו בעמדה כי יש לאפשר לנתניהו להרכיב ממשלה תחת כתב אישום בכדי להישמע לרצון הבוחר. השופטים הבהירו לעותרים כי על מנת למנוע את הרכבת הממשלה על ידי נתניהו הם יצטרכו לשנות חקיקה יסודית של הכנסת, ועל כן נראה היה כי הם לא מתכוונים להיענות לעתירה.