ראש הממשלה נתניהו הצהיר אמש (רביעי) כי יבקש חסינות מהכנסת, מהלך שידחה לעת עתה את פתיחת ההליכים המשפטיים נגדו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. נתניהו טען בתוקף כי ההאשמות נגדו הן ראשונות מסוגן ונתפרו עבורו, אך יש לציין כי מה שחריג גם כן בנוף העולמי, גם אם לא חסר תקדים לגמרי, הוא מצב בו ראש הממשלה נשאר בתפקידו גם לאחר שהפך לנאשם בפלילים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

במשטרים רבים הפרקטיקה כלל לא עמדה עוד למבחן, שכן אף ראש מדינה לא הועמד לדין פלילי. בבריטניה, למשל, ראש הממשלה טוני בלייר היה הראשון שבכלל תושאל על ידי המשטרה בגין הלוואות שקיבלה מפלגת הלייבור לפני הבחירות, וזו לא הייתה חקירה תחת אזהרה. גם בארה"ב אף נשיא לא הועמד לדין פלילי, על אף שנפתחו שלושה הליכי הדחה פוליטיים.

האחריות על כתפיו. בלייר (צילום: חן גלילי, ShiloPro)
ההליך הסתיים בתשאול במשטרה. טוני בלייר|צילום: חן גלילי, ShiloPro

הליך ההדחה הראשון שנפתח ונכשל היה נגד אנדרו ג'ונסון בגין מינוי שר הגנה שלא על פי החוק, השני היה נגד ריצ'רד ניקסון בפרשת ווטרגייט שהתפטר לאחר שהבין שיש די קולות להדיחו והאחרון מתנהל בימים אלה נגד דונלד טראמפ בגין ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס בפרשת "אוקראינה גייט".

במקרים בהם נפתחו הליכים פליליים נגד ראשי מדינות הם לרוב הודחו או פרשו לפני שהדבר הגיע לכדי כתב אישום. כך קרה עם נשיאת ברזיל דילמה רוסף שנחשדה בשימוש בלתי חוקי בכספים, כשבשנת 2016 הפרלמנט הברזילאי הדיח אותה ברוב קולות. סגנה וממלא מקומה מישל טמר, שהומלץ להגיש גם נגדו כתב אישום בעבירות שחיתות, לא התמודד ב-2018 על הנשיאות. בדרום קוריאה הנשיאה פארק ג'ין הייאה הודחה בשנת 2017 בשל החשדות נגדה על מעשי שחיתות וראש ממשלת איסלנד, סיגמונדור גונלאוגסון, התפטר בשנה שעברה עם חשיפת "מסמכי פנמה".

אחד המקרים הבודדים שבהם עמד ראש מדינה לדין פלילי ואף הורשע בעודו מכהן, הוא זה של סילביו ברלוסקוני. ראש ממשלת איטליה לשעבר הואשם בין היתר בהעלמת מס ובשידול קטינות, אך המשיך להיבחר ולכהן אפילו אחרי שהורשע בחלק מהעבירות. רק גזר הדין שניתן ב-2011 הביא אותו להתפטר מתפקידו.

נשיא צרפת לשעבר ז'אק שיראק (צילום: רויטרס, רויטרס_)
התקווה של נתניהו? ז'אק שיראק|צילום: רויטרס, רויטרס_

בדומה להצעות שהועלו בישראל, גם תחת ממשל ברלוסקוני ניסו מספר פעמים לחוקק חוק חסינות זמנית חדש שיאפשר לו להישאר בתפקידו והליכי החקיקה אף הצליחו לבלום לתקופה את ההליכים בעניינו. לבסוף לאחר כהונתו הוא נידון למאסר בפועל שבשל גילו המתקדם הומר למאסר בית.

נתניהו יכול לשאוב עידוד גם מהדוגמה של נשיא צרפת ז'אק שיראק, שהמשיך לכהן על אף שנחשד בשחיתות בזכות מה שזכה לכינוי "החוק הצרפתי" שמעניק חסינות נרחבת לראש המדינה. עם זאת, במקרה זה מדובר בעבירות שביצע כראש עיר ונתן עליהן את הדין לאחר סיום תפקידו.

"המצב בו ראש הממשלה ממשיך לכהן תחת כתב אישום חריג בנוף העולמי אבל לא בלתי קיים", מסבירה ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "על אף שהמצב המשפטי ברוב המדינות ביחס לראשי מדינה המסתבכים בפלילים נותר עמום, בדמוקרטיה קיימים מנגנוני בקרה נוספים בפני המשך הכהונה שהם לא משפטיים – ביקורת ציבורית ופוליטית, הליכי הדחה, הצבעות אי-אמון ומערכות בחירות. אם הצבענו על כמה וכמה מכשולים, נראה שבינתיים נתניהו דילג על המשוכות הללו אבל אני לא בטוחה שהציבור ימשיך בקו הזה".

טראמפ במהלך נאום במישיגן (צילום: רויטרס, רויטרס_)
הליך הדחה שככל הנראה ייכשל. דונלד טראמפ|צילום: רויטרס, רויטרס_

"עד 1992 בישראל החוק כלל לא התייחס לאפשרות של הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה והיום הוא דווקא מהמפורטים יותר בעולם", היא מסבירה. "זה קורה מכיוון שבמדינות דמוקרטית יש אבחנה בין ציבורי, פלילי ומשפטי. יש נטייה לסמוך על התרבות הפוליטית, הריבון והציבור שלא יבחרו במי שהוגש נגדו כתב אישום חמור. החוק צריך לנוע תמיד על התפר שבין חזקת החפות והזכות לחסינות לבין מיצוי הדין. ברלוסקוני היה בראש ובראשונה איש עסקים שהפוליטיקה שימשה לו מקלט, אך ישראל מתמודדת עם מצב מורכב של ראש ממשלה שהסתבך בתפקידו".

ד"ר בלאנדר סבורה שאם ראש הממשלה ימשיך להיאבק על חפותו, עליו להוכיח אותה בבית המשפט. לדבריה, נראה שהמערכת הפוליטית דווקא סלחנית כלפי אישי ציבור הנאשמים בפלילים. "אם הוא מאמין בחפותו – שיוכיח אותה. הזכות להיבחר היא נרחבת וראינו גם פוליטיקאים בכירים כמו אריה דרעי שהורשעו וחזרו לזירה הפוליטית", היא מדגישה.

אך מה הייתה בכלל מטרתה המקורית של החסינות? "היא נועדה בכלל להגן על נבחרי הציבור ועל חופש פעולתם מהרשות המבצעת, וחוקקה בתמיכת חברי האופוזיציה דאז. היא לא נועדה להגן על ראש הרשות המבצעת".