המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש הבוקר (שלישי) לנשיא המדינה ריבלין את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019. הדוח מביע את אמון החלקים השונים בציבור כלפי מוסדות המדינה, השסעים בישראל ומצב הדמוקרטיה. מהנתונים עולה כי רוב הציבור חושב שצמרת המדינה מושחתת, ומעניקים אמון נמוך במיוחד לפוליטיקאים. במקביל, האמון במשטרה נפגע בשנה האחרונה, וכן חוסר האמון בין מערכת המשפט לחלקים בחברה הישראלית גובר.
המדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה מוגש זו השנה ה-17 ברציפות. המדד השנה מגיע לאחר שנת בחירות סוערת עם סדר יום ציבורי משתנה. על הפרק עמד האמון במערכת המשפט והמשטרה, מעמד שלטון החוק, כתב האישום נגד נתניהו וכן עימות גובר ולעתים אלים בין ימין לשמאל.
אמון במוסדות המדינה
מדד הדמוקרטיה התפרסם השנה לקראת מערכת הבחירות השלישית. תוך פחות משנה, ניתן לראות כי יש לתקופה הסוערת השפעה על אמון הציבור בישראל על המוסדות השונים. בראש רשימת המוסדות שהציבור נותן בו אמון, בקרב הציבור היהודי, היה ונשאר צה"ל עם כמעט 90%. אחריו מוסד נשיא המדינה עם 71% - עלייה משנת 2018. בית המשפט העליון זוכה רק ל-55% אמון מקרב הציבור היהודי, בדומה לשנה שעברה.
בתחתית הרשימה ניתן להבחין במוסדות פחות פופולריים. פחות ממחצית מהציבור היהודי סומך על המשטרה (44%) והתקשורת (36%). עם זאת, ניתן להבחין במגמות מנוגדות: בעוד האמון במשטרה ירד משמעותית בשנה האחרונה, האמון הציבורי בכלי התקשורת דווקא עלה. סוגרות את הרשימה: הממשלה בירידה עם 30% והכנסת שומרת על האמון עם 30%. המפלגות הפוליטיות עם ציון נמוך במיוחד - 14% בלבד של אמון ציבורי. לאור נתונים אלו, לא מפתיע ש-58% מהציבור הישראלי מאשימים את בכירי המדינה בכל התחומים בשחיתות, מתוכם 59% מהיהודים ו-52% מהערבים.
50% מהישראלים חושבים שמצבה הכללי של ישראל טוב או טוב מאוד. מדובר בירידה של 4% מהשנה שעברה. 31% סבורים שהמצב "ככה-ככה" ו-17.5% מהציבור חושב שמצבה של ישראל רע או רע מאוד.
מצבה של מערכת המשפט
במסגרת המדד נבדק גם מדד אמון הציבור כלפי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות: 46.5% בלבד מאמינים באביחי מנדלבליט, בעוד הפרקליטות זוכה לאמון נמוך עוד יותר של 42%.
במהלך השנה האחרונה עמד רבות על סדר היום הציבורי נושא התנהלות מערכת המשפט והאמון הציבורי בו. מנתוני המדד עולה כי 48% מהציבור חושבים או בטוחים כי בתי המשפט לא מתייחסים באופן שווה לכל מי שעומד בפניהם. בנוסף, רוב בציבור הכללי חושב שהחלטותיהם של שופטי בית המשפט מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות. 34% מהציבור הכללי חשב כך "במידה רבה מאוד".
מהנתונים עולה בבירור כי אלו המביעים חוסר אמון במערכת המשפט מגיעים ברובם מהעולם הדתי: חרדים, דתיים ומסורתיים-דתיים. 85% מהחרדים הנשאלים ענו כי בתי המשפט אינם שוויוניים לכולם, כמו גם 63% מהדתיים ו-56% מהמסורתיים-דתיים. מגמת התחזקות האמון נמשכת ככל שזזים על הרצף הדתי-חילוני: רק 43% מהמסורתיים הלא-דתיים ו-39% מהחילונים הביעו חוסר אמון במערכת המשפט.
מתחים פנימיים בחברה הישראלית
מדד המכון הישראלי לדמוקרטיה התמקד גם בשסעים בחברה הישראלית. מתשובות הנשאלים עולה כי המתח בין ימין לשמאל בתחום המדיני-פוליטי התחזק בשנים האחרונות, וכיום נחשב למתח החברתי החמור ביותר - כך לפי 37.5% מכלל הציבור הישראלי. מדובר בעלייה של 5.5% בהשוואה למדד ב-2018. מדובר בנתון חריג ולא שגרתי, שייתכן ומשקף שינויים שכבר ניתן להבחין בהם במערכת הפוליטית: שיעור הרואים בשסע ימין-שמאל כחזק ביותר עולה על שיעור החושבים שהמתח בין יהודים וערבים הוא החזק ביותר.
השסע בין ימין ושמאל בישראל משקף גם את תפיסת הדמוקרטיה, או מצבה כפי שרואים אותה האזרחים. לפי הנתונים, 32% מהציבור בישראל הסכימו מאוד עם האמירה שהדמוקרטיה בישראל נמצאת "בסכנה חמורה", עלייה של כ-10% תוך שנה. בנוסף אליהם, 22% הודיעו כי הם "די מסכימים" עם האמירה, בדומה לשנת 2018.
גם פה, ההבדלים נעוצים במחנות הפוליטיים בישראל. 84.5% מקרב מצביעי השמאל הסכימו עם אותו חשש לגורל הדמוקרטיה. 68% ממצביעי המרכז הפוליטי הסכימו גם הם לאמירה. מנגד, רק 29% מקרב מצביעי הימין הביעו חשש דומה במדד.
שיעור תחושת המעורבות במדינה ובבעיותיה משקף גם כן את מצב הדמוקרטיה בישראל. בעוד, כצפוי, 83 אחוזים מהיהודים בישראלים מרגישים חלק, אצל תושביה הערבים המצב שונה בתכלית. רק 42% מהתושבים הערבים מרגישים חלק מהמדינה במידה רבה או רבה מאוד. מנגד, 58% מהציבור הערבי, שמהווים כעשרה אחוזים מכלל תושבי המדינה, אמרו שהם כלל לא מרגישים חלק מישראל או במידה מועטה.
ההבדלים בתפיסת מצב הדמוקרטיה בישראל מתבטאים גם בנושאי דת ומדינה. 68% מהחילונים שנשאלו במדד חושבים שישראל הולכת והופכת לדתית יותר. גם רוב מי שהגדיר עצמו "מסורתי לא-דתי" הביע עמדה דומה. בקרב המסורתיים הדתיים והדתיים בישראל כ-40% חשבו שישראל הולכת והופכת לדתית יותר, זאת לעומת אחוז דומה שחשב שלא היה שינוי השנה ואחוז קטן בהרבה שחשב שישראל דווקא הולכת לכיוון חילוני יותר. החרדים, בניגוד לשאר, מציגים תמונה שונה: 36% מהם חשבו שישראל הולכת לכיוון חילוני, 31% חושבים שישראל דווקא בדרך לכיוון דתי. 27% חשבו שלא חל שינוי.
המדד בדק גם את היחס במחנות הפוליטיים השונים כלפי צה"ל, שלפי המדד שומר על אמון רב בקרב החברה הישראלית היהודית. למרות הנתונים הטובים בממד האמון, 46% מכלל הציבור בישראל סבורים שההחלטות המקצועיות של בכירי הצבא מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות. רוב ממצביעי הימין מסכימים עם אמירה זו, בעוד כ-30% מקרב מצביעי המרכז והשמאל מסכימים גם הם עם האמירה.
הנשיא ריבלין: "המנהיגים מנסים לקושש מנדטים באמצעות אסטרטגיה פלגנית"
נשיא המדינה ראובן ריבלין, שקיבל לידיו את הדוח הבוקר, מסר: "כבר שנה שבישראל מכהנת ממשלת מעבר. כבר שנה שהאתגרים הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים והדיפולמטיים שעומדים לפתחנו, לא זוכים לטיפולה הנאמן של ממשלה יציבה. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהסחרור הזה שנקלענו אליו הוא בעייתי, ואולי אף מסוכן. מסוכן מכיוון שאמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים - בבחירות, במפלגות ובכנסת - נשחק.
"יותר מכך - הקיפאון הפוליטי, החידלון הזה, שוחק את אמונו של העם בישראל ביכולת שלנו לעבוד ביחד, לחיות ביחד. כשהעם חוזה במנהיגיו מטילים רפש זה בזה, מטילים חרמות על ציבורים שלמים ומבקשים לקושש מנדטים באמצעות אסטרטגיה פלגנית, במה נותר לו להאמין?".
>> לדוח "מדד הדמוקרטיה 2019" השלם
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות