שאלה: איך תשפיע בקשת החסינות על ההליך המשפטי נגד נתניהו?
תשובה: על פי החוק, כשמוגשת בקשת חסינות ליו"ר הכנסת ההליך המשפטי נעצר מיד. המשמעות היא שהיועץ המשפטי לממשלה לא יכול להגיש את כתבי האישום נגד נתניהו עד להקמת ועדת כנסת שתדון בבקשת החסינות שהגיש. ברמה האופרטיבית המשמעות היא שההליך המשפטי בעניינו של נתניהו נדחה לאחר הקמת הממשלה הבאה, כלומר ב-5 חודשים לפחות.
שאלה: מה הוא האינטרס המידי של נתניהו?
תשובה: נתניהו ינסה בעיקר באמצעות יו"ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין שהוא, כזכור, גם חבר כנסת מהליכוד למנוע את הקמת ועדת הכנסת עוד בכנסת הנוכחית. ההנחה היא שיו"ר הכנסת יטען שהקמת ועדה כזו נובעת ממניע פרסונלי, ואין לכך הצדקה דווקא משום שמדובר בתקופת בחירות. אדלשטיין יתייעץ עם היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון שכבר חווה את דעתו בעבר לפיה אין הכרח להקים ועדה כזאת שתדון בבקשה של נתניהו.
שאלה: מה מבקשים בכחול לבן?
תשובה: אם נתניהו רוצה לדחות את הקמת ועדת הכנסת לכנסת הבאה, הרי שבכחול לבן רוצים בדיוק את ההיפך. במפלגתו של גנץ באמצעות יו"ר הסיעה ח"כ אבי ניסנקורן מבקשים להקים ועדת כנסת באופן מידי. אתמול הם קיבלו חיזוק משמעותי לאחר שגם יו"ר ישראל ביתנו ליברמן הודיע כי יתמוך בכך. יחד עם זאת, ההערכות הן שכחול לבן לא יצליחו לכפות את רצונם והדיון אכן יידחה בכמה חודשים.
שאלה: למה הסיכוי של נתניהו לקבל חסינות נמוך?
תשובה: זאת אולי הנקודה המשמעותית ביותר מבחינת נתניהו. בקשת החסינות נותנת לו עוד מרווח זמן, אורך נשימה, אבל ככל הנראה לא יותר מזה. אם הוא לא יצליח להשיג רוב של 61 חברי כנסת בבחירות הקרובות הרי שלא תהיה לו חסינות – כי לא יהיה לו רוב בכנסת. וזה מחזיר אותנו שוב לליברמן שצירף את עצמו לקבוצת התומכים בהסרת חסינותו של נתניהו. במילים אחרות, החסינות של נתניהו תלויה בכך שישיג 61. ואם לא יצליח – לא תהיה לו חסינות.
שאלה: מה ההבדל בין חסינות מהותית לחסינות פרוצדורלית?
תשבה: נתניהו ביקש במכתב ששלח ליו"ר הכנסת חסינות בשל אפליה, חוסר תום לב ופגיעה ברצון הבוחרים. חסינות זו היא "חסינות זמנית" ומוגבלת לתקופת זמן מוגדר. יחד עם זאת, נתניהו שילב גם טענה לחסינות מהותית: בתיק 2000 ולגבי חלק מסוים מתיק 1000 - כלומר בסוגיות הללו נתניהו מבקש פטור מוחלט מהעמדה לדין ולא "חסינות זמנית" כפי שדאג להבהיר בנאומו אתמול.