התפשטות נגיף הקורונה בישראל לא רק מביאה איתה את המשבר הבריאותי החמור בתולדות המדינה ואת המשבר הכלכלי החמור - אלא מעמיקה ומרחיבה את המשבר הפוליטי. הצעדים השנויים במחלוקת של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בימים האחרונים, בצל הנחיות הקורונה, מקימות קול זעקה בקרב חלקים נרחבים בציבור באשר לחוקיות המהלכים והלגיטימיות שלהם. מומחיות מדיניות ציבורית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מתייחסות למצב, ובדבריהן לN12 מבקרות את המדיניות של היו"ר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה : "זה מצב שמאתגר את הדמוקרטיה מבחינות רבות: ממשלה הפועלת ללא רסנים ובלמים ובלי שזכתה לאמון הציבור. יש כאן שאלה של לגיטימציה. זה לא שהכנסת התכנסה והחליטה שהיא יוצאת לפגרה בעקבות המצב, אלא זו תוצאה של אי ההסכמות בין המפלגות סביב הקמת ועדה מסדרת".
היא הוסיפה לתאר את מה שעשוי להצטייר ככפיית סגירת המשכן על ידי ממשלת המעבר: "הממשלה לא יכולה לקבל החלטה להשבית את הכנסת וזהו לא המצב, אלא מאין 'השבתה כפויה' שהיא תוצאה של חוסר ההסכמות".
בדבריה היא מעבירה ביקורת כלפי התנהלותו של יולי אדלשטיין: "יש פה ניצול ציני של יו"ר הכנסת את היכולות שלו לקבוע את מועדי הדיון, הוא פועל כאיש מפלגתי ומנצל את הכלים העומדים לרשותו מתוקף תפקידו, כדי למנוע כינוס וועדה מסדרת ודיון להחלפתו"
על פי חוק יסוד: הכנסת – יש להקים ועדה מסדרת מוקדם ככל האפשר, כשבראשותה יעמוד אחד מחברי סיעתו של המועמד שהוטל עליו המנדט להרכבת הממשלה. כלומר, במצב הנוכחי מי שצריך לעמוד בראשות ועדה כזו, לכשתקום, הוא ח"כ מכחול לבן. "החוק הזה פשוטו כמשמעו לא מתקיים, הבלם האחרון שנותר כדי לכפות על הכנסת לפעול בהתאם לחוק הוא רק בג"צ, שיכול להורות על כינוס המליאה", מסבירה ד"ר פרידברג.
אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים במצב שנוצר בכנסת השבוע הוא הקמת ועדות הכנסת, ובראשן ועדת חוץ וביטחון – שאמורה לפקח על פעילות הממשלה בין השאר בסוגיות השימוש באמצעים הטכנולוגיים למעקב אחר חולי קורונה ואנשים שהיו בסביבתם. "זה קריטי בשעת החירום שאנו נמצאים בה", מוסיפה ד"ר פרידברג. "כאשר הופעלו סמכויות דרקוניות שפוטנציאלית עלולים לפגוע בזכויות הפרט, בזמן בה לא פועלת ועדה כזו בכנסת - הופרה מערכת של איזונים ובלמים".
בישראל, בשונה ממדינות אחרות בעולם, חוסר הפעילות בכנסת לא נבע מהחלטת הממשלה בעניין, אלא מדחיית לוח הזמנים על ידי יו"ר הכנסת אדלשטיין. " ברוב המדינות יש שינויים בהתאם למגיפה, אבל אין דבר הדומה למצב המשטרי שישראל נמצאת בו, כאשר החלטות דרמטיות מתקבלות לפני שהושבעה ממשלה, אין ועדות המפקחות על פעילות ממשלת המעבר שלא זכתה באמון הכנסת, ויו"ר כנסת מתבצר בתפקידו".
ביקורת על פגיעה בדמוקרטיה נשמעת גם בכל הנוגע להחלטות החריגות שהתקבלו בחסות מגיפת הקורונה – לשימוש באמצעים טכנולוגיים מיוחדים תוך שימוש במידע אישי של האזרחים. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסבירה: "בעת חירום צריך להשתמש בכל הטכנולוגיות כדי להתמודד עם המגיפה וכך חושבים בכל המדינות המתוקנות. אבל באף אחת מהמדינות האחרות המתמודדות עם לא הפעילו את השירותים החשאיים, אלא פנו ישירות אל חברות הסלולר".
ד"ר שוורץ-אלטשולר הביעה חשש שימוש עתידי של המדינה במידע שהיא אוספת כרגע, בשעת החירום: " הממשלה החליטה לעקוף את הכנסת, לתקן תקנות לשעת חירום ולהסמיך את השב"כ - הגוף הכי לא שקוף במדינת ישראל שאפילו התקנות שלו הן בסיווג סודי ביותר".
היא תוהה כיצד ניתן יהיה לדעת שהמידע שנאסף אכן יימחק בעתיד: "מי יפקח על זה שהשב"כ ימחק את המידע לאחר סיום המגיפה? כל הזמן מסתירים מהציבור. בגלל הסיווג אין פיקוח ציבורי על המהלך וזו פגיעה בדמוקרטיה".
אתמול פורסמה בחדשות 12 תגובת הכנסת לבג"צ נגד הפעלת האמצעים הטכנולוגיים על ידי השב"כ. "התגובה החריפה של הכנסת לבג"צ באה ואמרה: 'ניסיתם בכוח לעקוף את הכנסת, מכיוון שלרוץ לתקן תקנות לשעת חירום, במקום לעבור דרך ועדת המשנה של הכנסת זה אירוע חריג, והכנסת התנגדה לו".
ומה קורה בשאר העולם? במרבית המדינות פעילות הרשות המחוקקת נמשכת, גם אם בתנאים מגבילים, מלבד קנדה בה החליט הפרלמנט כי הוא משהה את פעילותו לשבועיים. בדנמרק, גרמניה ואוסטריה הצביעו חברי הממשלה על חקיקת חירום, במדינות אלו ביצעו חיטוי במליאה, חברי הפרלמנט שמרו על מרחק אך הגיעו להצבעות.
במדינות מסוימות כדוגמת דנמרק, חברי פרלמנט רבים נמצאים בבידוד ועל כן הוחלט "לקזז" את המבודדים ולהקטין את מספר הפרלמנט תוך כדי שמירת היחס של החברים מכל מפלגה. בנורווגיה, הוחלט לצמצם את מספר החברים שנוכחים פיזית באופן שמייצג את היחסים בין הסיעות והדיונים נערכים בשיחות וידאו. בליטא הוחלט להשהות את עבודת הפרלמנט עד אפריל, מלבד קיום ישיבות דחופות.