יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הגיב היום (רביעי) לפרסום חדשות 12 מאמש על הדרישות הקואליציוניות שמתכננים להניח נפתלי בנט ואיילת שקד לאחר הבחירות הקרובות. בראיון בכנס המנהיגות של עיתון מעריב אמר כי על אף שהוא שמח על התנאים שהשניים הבטיחו שיציבו בנושאי דת ומדינה, "המקור תמיד עדיף על המינוי".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"אני מברך את הימין החדש שמאמץ את המצע של ישראל ביתנו. הגיע הזמן", אמר ליברמן בראיון. "אבל המקור תמיד עדיף על החיקוי. אני רק יכול להיזכר שנפתלי בנט היה שר הדתות, ודווקא בתקופתו מי שהתמנה לרב הראשי היה נציג ש"ס, יצחק יוסף, ולא דוד סתיו".

בתגובה לדברים, מסרה מפלגת הימין כי ״רגע לאחר שהימין החדש דרשה לקחת אחריות על תחומי הדת והמדינה, ליברמן נזכר לבקש את תיק הדתות. מטרתו היא לזרוע סכסוך ומדון, בעוד שמטרתנו היא להביא להסכמות ושלום בית. מול ימין חדש של חיבור בין חלקי העם, ליברמן בא עם פילוג וסכסוך".

אמש פורסם כי נפתלי בנט ואיילת שקד נערכים לבקש את תיק הדתות ולמסור אותו לידי גורם מחוץ למפלגה. התיק, שנמצא בידי ש"ס כיום ובאופן מסורתי מוחזק בידי המפלגות החרדיות, לא נחשב לתיק בכיר במיוחד אולם הוא מרכז בידיו השפעה משמעותית על אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בישראל – דת ומדינה.

בנט ושקד, בשבוע שעבר (צילום: החדשות)
פוזלים לימין ליברלי. בנט ושקד|צילום: החדשות

גם בכחול לבן הגיבו בסקפטיות להודעת הימין החדש. "לפני שאשלח צרור ברכות על כך שהחליטו לאמץ את מצע "כחול לבן" בכל הנוגע לדת ומדינה, בואו נבדוק יחד לעומק את הבטחות הבחירות של שר הביטחון", אמר ח"כ אלעזר שטרן. "בשיא כוחם, כשבאמתחתם 12 מנדטים, כיהן בנט כשר הדתות כאשר חברו למפלגה, הרב אלי בן דהן, היה סגן שר הדתות. כל זאת ועוד: מדובר בממשלה שבה לא היו מפלגות חרדיות כך ששום דבר לא מנע מבנט ושקד לבצע את שלל השינויים שהוא מבטיח כעת לקיים. באותה קדנציה קידמתי את מתווה הגיור (שמוצע כעת על ידי "הימין החדש") אבל מי שבמו ידיו עצר אז את החוק היה נפלתי בנט".

עוד האשים שטרן את איילת שקד שטירפדה את מינויו של הרב דוד סתיו לתפקיד הרב הראשי לישראל ואת בנט כי ביטל את "כל ההישגים שלנו (מהקדנציה ללא מפלגות חרדיות) בתחומי הכשרות, הנישואין ושירותי הדת. הם קברו את מתווה הגיור תמורת כספים קואליציוניים ומחקו כל התקדמות שהייתה בכנסת ה-19".

"מחקו כל התקדמות" בדת ומדינה. שטרן|צילום: פלאש 90 / Hadas Parush, חדשות

בסביבת בנט ושקד טענו שהכוונה מאחורי המהלך היא ליישם מדיניות של יהדות מקרבת, ברוח "הימין החדש", במטרה לשנות את היחס של הציבור הישראלי כלפי הרבנות. "המטרה היא שהציונות הדתית תהיה הפנים של הרבנות ומוסדות הדת בישראל. לבוא ממקום מקרב של פתרונות והסכמות, לא כפייה", אמרו בנט ושקד.

השניים דיברו עוד על מספר מהלכים בהקשר של שינוי המדיניות: מינוי רב ראשי ציוני, רפורמה במערך הכשרות, מינוי רבני ערים מהציונות הדתית, קידום דיינים מהמגזר, גיור מאיר פנים על ידי רבני ערים ועוד. 

בנט כבר כיהן כשר לשירותי דת בקדנציה הראשונה שלו, במקביל לתיקי הכלכלה והתפוצות, אך לתחושתו לא מיצה את יכולת ההשפעה, למשל בסוגיית מינוי רב ראשי שיהיה מהציונות הדתית ולא חרדי. הדרישה החדשה מתחברת לקו האסטרטגי המרכזי של בנט ושקד - להביא מנדטים של אנשים שהם בעד יהדות ומסורת אבל מתנגדים לכפייה.