האנושות עומדת בפני מספר איומים רציניים כרגע - מאי ודאות גרעינית, דרך עימותים בין מעצמות ועד אי שוויון כלכלי - אבל אתגר משותף אחד חוצה את כל הגלובוס: משבר האקלים. נקודת המפנה שבה עלייה של טמפרטורות במעלה וחצי בלבד, מובילה לרצף אסונות טבעיים כבר נראית באופק. אין ספק שההשלכות של שינויי אקלים כבר כאן - רק לאחרונה שמענו על שיטפונות בפקיסטן או בצורת באפריקה - אך ייתכן כי מה שאנחנו רואים עכשיו זה רק הצצה למה שעוד צפוי לכל מדינה בכל יבשת בעולם. עם זאת, הסופר וכתב הניו יורק טיימס דיוויד וואלס-וולס, שנחשב לקול מרכזי בסיקור התחממות גלובלית, מספר בשיחה עם יונית לוי וג׳ונתן פרידלנד כי יש מקום לאופטימיות - בשל הפן הכלכלי: "אנרגיה מתחדשת היא זולה בהרבה, ומדינות העולם מתחילות להבין שהן יכולות לחסוך הרבה יותר כסף - וככה להיות יותר עשירות - אם יעברו לשימוש בה. בסוף, אנחנו לא זקוקים למשילות או לקונצנזוס עולמי כדי לצמצם פליטת מזהמים ולעבור לאנרגיה מתחדשת. בשנים האחרונות, מנהיגים אינדיבידואלים מתחילים להבין את ההיגיון הכלכלי בלפעול בעצמם למאבק במשבר האקלים. הצפי הוא שנצליח להגביל את ההתחממות עד לשתי מעלות יותר, ולמרות שבעבר עלייה כזו הייתה נחשבת לקטסטרופה - ביחס לנקודה שחשבנו שנהיה בה כיום, זה דווקא הצלחה מסוימת".

במקביל, מדינות אירופה נערכות לקראת החורף המתקרב, שצפוי להיות קר יותר - ויקר יותר - בגלל משבר האנרגיה ביבשת. לאחר שבשנה שעברה עלו מחירי הנפט והגז, אירופה מתמודדת כרגע עם עלייה משמעותית גם במחירי החשמל בעקבות החרמת האיחוד האירופי את הנפט הרוסי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה. וואלאס-וולס מסביר כי אזרחי היבשת אכן ירגישו את המחסור באנרגיה בחורף הקרוב, אך מוסיף כי המצב פחות עגום ממה ששוער תחילה. "לעומת המדינות אירופה אחסנו גז רוסי, ולפי ההערכות הכמות מספקת כדי לעבור את החודשים הקרים. עד כה ננקטו שורת צעדים על ידי המנהיגים באזור, שצפויים להקל על המחסור באנרגיה. המשבר כן יבוא לידי ביטוי בעלייה במחירים ובצמצום של בזבוז אנרגיה, אבל לא נגיע למצב של הפסקות חשמל יזומות או הגבלות חמורות על שימוש באנרגיה". עם זאת, וואלאס-וולס מזהיר ממצב שבו משבר האקלים לא יתועדף: "האתגר הוא שאנחנו פשוט לא רואים את מחויבות או מיקוד של ממשלות ביצירת מנגנון הגנה לתושבים בפני ההשלכות של שינויי האקלים. אנחנו מתקדמים לעבר עולם שבו נצטרך לראות סדר עדיפויות מצד מנהיגים פוליטיים, כי אחרת לא נוכל לנווט בעולם שבו אירועי מזג אוויר חריגים רק יעשו יותר ויותר תדירים".

חפשו אותנו בפייסבוק ובאינסטגרם: UNHOLY PODCAST

 

על הקשר בין תחקיר הניו יורק טיימס להסכם הליכוד והחרדים

וגם: השבוע תפסו מוסדות החינוך החרדים את הכותרות בארץ ומחוצה לה. השבוע נפתח בפרסום תחקיר של הניו יורק טיימס, שחשף את היקף הכספים הפדרליים המושקעים ברשת בתי הספר הפרטיים של חסידים בניו יורק, שבוגריה מציגים תוצאות עגומות במקצועות ליבה. בהמשך, עלתה שאלת תחומי הלימוד בכיתות של חרדים כאן בארץ, עם ההתחייבות של נתניהו להשוות מימון מוסדות חינוך שבהם לא לומדים מקצועות ליבה למוסדות ממלכתיים כאמצעי להבטחת ריצה משותפת של יהדות התורה. בשיחה בפודקאסט, ניסינו להבין מה הדמיון בין הידיעות - והאם הן משפיעות זו על זו.

חרדים בניו יורק, אילוסטרציה (צילום: רויטרס)
מוסדות חרדיים בניו יורק. ארכיון|צילום: רויטרס
המלכה אליזבת' (צילום: רויטרס)
הסיבה שהמלכה לא ביקרה בישראל|צילום: רויטרס

ולסיום: שבוע חלף מאז נפטרה המלכה אליזבת, ובעוד שבארצה נמשך סיקור מסע הלוויה המלווה בטקסים מפוארים, שומרים בחליפות ותורי ענק של מי שמבקשים להיפרד ממנה, כאן בארץ דובר לא מעט על קשריה של משפחת המלוכה עם היהודים. בפרק השבוע - מדוע מעולם לא ביקרה בישראל, והאם המלך החדש צפוי להביא רענון ביחסים.