האבק עוד מתפזר מההצבעה בכנסת ביום שני האחרון. בימים שלאחר שהקואליציה העבירה את החוק לביטול עילת הסבירות, העצימה ההתנגדות לרפורמה - אנשי מילואים שהפסיקו התנדבותם ורופאים ששוקלים עזיבת תפקידם. גם במובן הכלכלי גבר החשש, עם אזהרות מצד שתי סוכנויות הדירוג הגדולות בעולם על פגיעה בהשקעות בישראל. ההשלכות הארוכות טווח עוד לא התבררו לחלוטין, ועוד נותר דיון בבג״ץ בספטמבר על העתירות שהוגשו החוק - אבל כשחלק מהעם מרגיש שזהו הצעד הראשון של קץ הדמוקרטיה, אחרים אומרים כן לרפורמה. מי שמתברר יותר ויותר כאחד כזה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבניגוד לאמירות שלו על ריכוך ולעדכונו בתוצאות, בחר ללכת עם לוין ובן גביר ולקדם חקיקה באופן חד צדדי. במעמד זה יש מי שאומרים כי נתניהו ״הישן״ לא היה פועל ככה - עם הידע שעלולות להיות לכך תוצאות הרסניות בביטחון ובכלכלה. דנה ויס, הפרשנית המדינית של חדשות 12, מספרת בראיון ליונית לוי וג׳ונתן פרידלנד למה להחלטה לתמוך בעילת הסבירות עלול להיות קשר ישיר למשפט נתניהו - ומה קרה למנטליות הישראלית שהוביל לשסע כזה.
וגם: ט׳ באב הציף אצל רבים תחושות של חורבן, של הרס בית המקדש שהוא הדמוקרטיה הישראלית. בעת זו רבים גם קראו לאיחוי השסע כלקח מחורבן בית שני, ולחיבור בין שני הפלגים. לוי ופרידלנד מדברים על הסנטימנט הלאומי ביום הקדוש הזה, שהתחבר באופן די מקרי לאירוע היסטורי אחר בתולדותיו של העם היהודי.