בליל ה-3 בדצמבר שנת 2009, סכסוך אלים בין שתי משפחות במחנה הפליטים שועפאט נגמר ברצח אדם חף מפשע - אנואר ג'ת - שרק ביקש להרגיע את הרוחות. ברצח הורשע תושב המחנה, ג'מיל סרור, שיושב עד היום במאסר עולם, בלי תאריך שחרור. לכאורה - סיפור עם התחלה, אמצע וסוף.
אבל כשכתב N12 יובל אראל החל לחקור את הסיפור המדהים על הלילה ההוא והאירועים שבאו בעקבותיו, אחרי שנפגש עם עדי ראייה, משפטנים, מומחים, קרובים של הנרצח ושכנים - הוא גילה סיפור יוצא דופן.
סיפור על סכסוך טיפשי ועל מוות מיותר, סיפור על הבדלים תרבותיים עצומים, על פערים אדירים בין אולמות בית המשפט המחוזי בירושלים - לבין אחד המקומות הפרועים בישראל שנמצא רק כמה דקות נסיעה משם. סיפור עם מחדלים, תהפוכות, שקרים, איומים, רציחות - וכל זה בחצר האחורית של ירושלים.
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
"רצח מעבר לגדר": פרק רביעי
אחרי עשרות שיחות טלפון, כתב N12 יובל אראל הגיע לכלא איילון, לפגוש לראשונה את ג'מיל סרור - בפעם הראשונה פנים אל פנים, מעבר לחלון זכוכית. הם שוחחו דרך טלפון קווי משני צידי החלון, ובמשך שעה ג'מיל דיבר ללא הפסקה. כשהסתיים הביקור ג'מיל חזר לתא שלו, משם הוא מנהל את החמ"ל הקטן שהקים מול כל מי שניסה להפוך עולמות בשבילו כדי להוכיח את חפותו.
בין האנשים הללו גם אנו לוסקי ונועה מישור, עורכות הדין של ג'מיל, שעבדו מסביב לשעון כדי למצוא משהו שישכנע לא רק אותן - אלא גם את בית המשפט. משהו חדש, דרמטי מספיק, כדי להצדיק משפט חוזר. אחרי שהן עברו על כל העדויות, בדקו כל פרט קטן וחיפשו אנשים חדשים שיסכימו לדבר - פתאום עורכת הדין אנו לוסקי שמעה משהו מעניין. היא שמעה שמישהו ממשפחת אבו עסב, המשפחה שהייתה מסוכסכת עם ג'מיל, כנראה מוכן לדבר. לאיש הזה קראו חאדר אבו עסב - והוא רצה למסור מידע דרמטי, לפיו לאחר הרצח בני משפחת אבו עסב התקבצו והחליטו במודע להפליל את ג׳מיל סרור בפרשה הזו.
אז אנו הרגישה שכל הנקודות התחברו. היא תמיד חשדה שהיה תיאום גרסאות בתיק - כי כל העדים ממשפחת אבו עסב נתנו גרסה כמעט זהה - הם היו היחידים שזיהו את ג'מיל בזירה, היחידים שדיברו על שני יורים מאותה נקודה, היחידים שתיארו כמה נקודות קריטיות באופן זהה אחד לשני, ובשונה משאר העדים בתיק. אז היא הייתה חייבת לפגוש אותו.
הפגישה עם חאדר נמשכה לא יותר מחצי שעה, במהלכה חאדר אמר בצורה חד משמעית שהוא לא מוכן להעיד - ושאם יעשה זאת, ייתכן שימות. אנו זוכרת שחאדר חשש לחייו, דאג שיפגעו בו אם הוא יספר מה קרה בשעות שאחרי הרצח - והיא חזרה משם בידיים ריקות. בלי עדות מסודרת, לא ניתן היה לעשות כלום. לא נותרה ברירה אלא להגיש בקשה למשפט חוזר, ללא כל אזכור של חאדר.
ועדיין, עורכות הדין של ג'מיל חשבו שגם בלי העדות יש מספיק חומרים בשביל בקשה למשפט חוזר. לבקשה הזו הן צירפו את חוות הדעת של פרופ' הלל כהן, שקובעת שמשפחת אבו עסב לקחה אחריות אמיתית על הרצח. בנוסף לחוות הדעת הן הביאו מומחה נשק שמדד את המרחקים והזוויות בזירה עצמה, ואמר שמהנקודה שבה נטען שג'מיל עמד - אי אפשר היה לירות באנואר. היו בתים שחסמו את קו הירי. לאלו נוספו גם עדויות חדשות שחיזקו את הטענות של ג'מיל.
אבל הבקשה של ג'מיל למשפט חוזר נדחתה. בית המשפט קבע שהנימוקים בבקשה של ג'מיל לא מספיק חריגים בשביל משפט חוזר. ושוב, הציפיות הגדולות של ג'מיל - הפכו לאכזבה אחת גדולה.
חלפו בערך 3 שבועות שבהם ג'מיל עיכל את הבשורה, ואז קרה עוד משהו. רצח נוסף, כזה שיגדיל את הקרע במשפחת אבו עסב, ומישהו שם ינסה להמשיך את מה שחאדר התחיל. האיש הזה ינסה לפתוח מחדש את הסיפור - את סיפור הרצח של אנואר ג'ית.