ארצות הברית ניצבת לפני מערכת בחירות בתזמון דרמטי. הכלכלה שלה רק מתחילה להראות סימני התאוששות אחרי פגעי הקורונה. שתיים מבעלות הברית החשובות שלה נתונות במלחמות שלא נראו כמותן עשרות שנים וממתינות בדריכות לתוצאות. גם הן יודעות – קמלה האריס ודונלד טראמפ מציגים שני חזונות שונים בתכלית עבור המערב, והמרוץ – מהצמודים מאז ומעולם.
אומנם טראמפ נהנה מהובלה בטוחה יחסית בסקרים לעומת הנשיא המכהן ג'ו ביידן, אך מאז התייצבה האריס כמועמדת מטעם המפלגה הדמוקרטית השתנו יחסי הכוחות בבחירות בארה"ב. מאז חודש יולי נגסה סגנית הנשיא בהדרגה ביתרון שבנה לעצמו טראמפ, ובחודש אוגוסט עלתה להובלה זעירה ברוב הסקרים, הובלה שהצליחה לשמר עד היום. לפי ממוצעי הסקרים העדכניים של אתר הסקרים 538 ושל נייט סילבר, היתרון של האריס עומד על פחות מאחוז.
אך הקרב בין האריס וטראמפ לא יוכרע בקרב כל המצביעים אלא בקרב המצביעים במדינות המתנדנדות: שם הפערים צמודים עוד יותר, ובכל שבע המדינות הללו הפער בין שני המועמדים לא עולה על 2% לפי ממוצע הסקרים של 538. האריס נהנית מהובלה בחלק ממדינות "החומה הכחולה", הנוטות יותר למפלגה הדמוקרטית באופן מסורתי, ומנגד טראמפ מוביל בשלוש מארבע מדינות הדרום – ג'ורג'יה, קרוליינה הצפונית ואריזונה.
אם תוצאות הסקרים הנוכחיים יתממשו, והאריס תזכה במדינות שבהן היא נהנית מהובלה (גם אם של פחות מאחוז) – היא תזכה בבחירות רק בהיעדר הפתעת ענק במדינה אחרת. למעשה האריס אינה זקוקה לנוואדה: היא יכולה לזכות בבחירות אם תנצח בפנסילבניה, במישיגן ובוויסקונסין, גם אם תפסיד ביתר המדינות המתנדנדות. טראמפ זקוק לניצחון באחת ממדינות "החומה הכחולה", שאותן סחף ב-2016 אך הפסיד ב-2020.
בעיתון האמריקני ניוזוויק הזכירו כי בשלב הזה בקמפיינים שלהם הובילו הילרי קלינטון (2016) וג'ו ביידן (2020) בפער גדול מזה של האריס. בטלגרף הבריטי ציין טוני דייבר, הכתב המלווה את האריס, שהוא דבק בהימור שלו: "עדיין היא המובילה לזכייה בנובמבר, המסלול שלה ל-270 האלקטורים ברור יותר. לא שיניתי את התחזית שלי בשבועות האחרונים".
אך למרות היתרון של האריס על הנייר, הסקרים הצמודים בכל מדינות המפתח מקשים להכתיר פייבוריט ברור במרוץ לנשיאות. "ההבדל בסקרים בין האריס לטראמפ קטן כל כך שנכון להתייחס לסיכויים של כל מועמד לזכות כאל הטלת מטבע. ההובלה של האריס במדינות המתנדנדות – שהיא זקוקה להן כדי לנצח – דקה כל כך, וקטנה מבחינה סטטיסטית, עד שכל טעות סטטיסטית קטנה לרעת טראמפ הופכת אותו בבת אחת למנצח", הסביר יפתח דיין, פרשן לפוליטיקה האמריקנית.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
דיין משרטט שני תרחישים סבירים שעשויים להעניק להאריס או לטראמפ את הניצחון הנכסף: "אני נוטה להאמין שכפי שהיה ב-2016, וכפי שהיה ב-2020, המועמד או המועמדת שינצחו בסבירות גבוהה ינצחו בכל שבע המדינות המתנדנדות. יש לכך סיכוי לא רע אם יש הטיה נגד אחד המועמדים בסקרים או אם הוא יגיע עם מומנטום בשבוע האחרון. עוד תרחיש סביר הוא שהאריס תנצח במדינות 'החומה הכחולה', ואילו טראמפ ינצח במדינות 'חגורת השמש'. במצב כזה תנצח האריס בשני אלקטורים".
הסוגיות שיכריעו את גורל הבחירות
ב-1992 טבע יועצו של המועמד לנשיאות ביל קלינטון את המשפט "זאת הכלכלה, טמבל" – וכמו במערכות בחירות רבות בארה"ב, גם הפעם הכלכלה היא הנושא החשוב ביותר לבוחרים. לפי סקר האקונומיסט, 35% מהאמריקנים חשים שהכלכלה היא הנושא העיקרי בבחירות, יותר מכל תחום אחר. בדומה, לפי סקר של מכון PEW, יותר מ-80% מהאמריקנים מגדירים את הכלכלה "חשובה מאוד" להצבעה שלהם – 16% יותר מכל נושא אחר.
לפי אותו סקר, הנושא השני בחשיבותו בעיני המצביעים האמריקנים הוא הגירה – 11% מגדירים אותו כנושא החשוב ביותר. רוב האמריקנים אינם שבעי רצון ממדיניות ההגירה הנוכחית, והיו רוצים להפחית את מספר המהגרים הנכנסים למדינה מדי שנה. הקו של טראמפ בכל הקשור להגירה נחשב ניצי יותר משל יריבתו, והוא הבטיח לגרש מיליוני מהגרים מהמדינה. מנגד, גם האריס התחייבה לטפל במשבר ההגירה ולהטיל מגבלות נוקשות יותר על הכניסה לארה"ב.
החשיבות העליונה שמייחסים הבוחרים האמריקנים להגירה ולכלכלה היא בשורה טובה לטראמפ. לפי סקר הניו יורק טיימס, שנתמך גם בסקרים אחרים, רוב האמריקנים סומכים יותר על טראמפ בסוגיות כלכליות (55% לעומת 42%) ובטיפול במשבר ההגירה (53% לעומת 43%). אלו הנושאים שטראמפ מנסה לקדם בקמפיין שלו, שכן הם נקודות התורפה של המועמדת הדמוקרטית.
שני נושאים משמעותיים נוספים שעל בסיסם יבחרו אמריקנים רבים את המועמד שלהם הם זכות ההפלה – והשמירה על הדמוקרטיה. כזכור, בעידודו של טראמפ ביטל בית המשפט העליון האמריקני את הזכות החוקתית להפלות, ומדינות רבות החליטו להטיל הגבלות חמורות על זכותן ויכולתן של נשים להפסיק את הריונן. האריס נחשבת לתומכת מובהקת של הפלות, והיא כינתה את הגבלת הזכות "מתקפה על החופש".
נראה שרוב הציבור האמריקני מסכים עם האריס בסוגיה הזו – לפי סקר הניו יורק טיימס הפלות היא הסוגיה החשובה ביותר בעיני 12% מהמצביעים, ומתוכם 54% סומכים יותר על האריס שתטפל בנושא, לעומת 39% שסומכים יותר על הנשיא לשעבר.
האריס נהנית מאמון גבוה יותר מהבוחרים גם בנוגע לשמירה על הדמוקרטיה. לפי הסקר 8% מהמצביעים חושבים שזה הנושא החשוב ביותר, ו-50% סומכים יותר על האריס, לעומת 45% שסומכים יותר על יריבה. החששות של האמריקנים נובעים מהתנהלותו של טראמפ כנשיא, מניסיונו להפוך את תוצאות הבחירות ב-2020 ומהתחייבויותיו לשנות את מאזן הכוח בממשל האמריקני.
"לא השבטים שאנחנו רגילים לחשוב עליהם"
למפלגות בארה"ב יש מה שנקרא בייס – קבוצות אוכלוסייה שנוטות להצביע להן באופן מסורתי. המפלגה הדמוקרטית נהנית מתמיכה מסורתית של המיעוטים בארה"ב – האריס זוכה לרוב גדול ומובהק בקרב בוחרים היספנים (האריס מובילה 40%-54% לפי סקר NBC), בקרב שחורים (האריס מובילה 16%-79% לפי סקר CNN) וגם בקרב יהודים (34%-65% לפי סקר PEW). שלושת המיעוטים האלה יחדיו מרכיבים כ-35% מאוכלוסיית ארה"ב (יהודים הם כ-2% בלבד), והם בסיס תמיכה עוצמתי למפלגה הדמוקרטית. לעומת זאת, טראמפ נהנה מתמיכה גדולה יותר בקרב אמריקנים לבנים (39%-57% לפי סקר הניו יורק טיימס), קבוצה שמרכיבה 62% מאוכלוסיית אמריקה.
ההצבעה של הבוחרים האמריקנים מתחלקת באופן שונה גם על בסיס מגדר. האריס, שעשויה להפוך לנשיאה האישה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית, ותומכת בזכותן של נשים להפלה, זוכה לתמיכה רחבה מנשים, ואילו טראמפ נהנה מיתרון מובהק בקרב גברים.
כמו כן, הדמוקרטים נהנים מיתרון מובהק בערים, שנוטות להיות ליברליות יותר, ואילו המפלגה הרפובליקנית מבצרת את היתרון שלה באזורים הכפר. מבחינת הגיל – סגנית הנשיא פופולרית יותר בקרב צעירים ומשכילים, וטראמפ נהנה מיתרון בקרב האוכלוסייה שגילה 45 או יותר.
אך למרות נטיות ההצבעה המשתנות בין קבוצות דמוגרפיות שונות, ניכרת דווקא מגמה מעניינת אחרת בבחירות הנוכחיות. דיין מסביר שאומנם החלוקה לפי דמוגרפיות עדיין תקפה, אולם היא נשחקת בהתמודדות הנוכחית בין האריס לטראמפ: "טראמפ מצליח לגלח את ההובלה של הדמוקרטים בקרב מיעוטים, במיוחד בקרב ההיספנים. זה נובע בעיקר מכך שהוא מתחזק בקרב גברים צעירים מכל המוצאים. מנגד, האריס הצליחה לגלח מההובלה של הרפובליקנים בקרב לבנים, בעיקר נשים לבנות ומשכילים".
"אלה לא השבטים שאנחנו רגילים לחשוב עליהם, של לבנים ושל שחורים. העניין של השכלה משפיע יותר מבעבר, וכך גם העניין התרבותי והזהות האישית", מוסיף דיין. בהתאם לדבריו, ההובלה של האריס בקרב בוחרים היספנים, שחורים ויהודים נמוכה יותר משיעור התמיכה שזכה לו ביידן בבחירות 2020.
פרשני הטלגרף הבריטי סימנו שני נושאים שיכולים להטות את הכף בימים הקרובים: המצב הנפיץ במזרח התיכון והשביתה של אלפי עובדי הנמלים. "העימות במזרח התיכון עשוי להסיט את תשומת ליבה של האריס ממסע הבחירות שלה ולפגוע במורשתו של ביידן בנושא יחסי החוץ. השביתות יכולות לגרום לגלי הדף בכלכלה האמריקנית כולה – ושני הנושאים יחד מסכנים את האריס, שתתקשה לטעון כי דווקא טראמפ הוא שיביא כאוס לחדר הסגלגל", כתבו.
פרופסור אלן ליכטמן, שניבא בהצלחה כמעט את כל תוצאות מערכות הבחירות בארה"ב מאז 1984, טוען שכבר יש לו התשובה. ליכטמן, שזכה בחוגים מסוימים לכינוי "נוסטרדמוס של הבחירות", פיתח מודל חדש – והיה מוכן להתנבא עוד לפני העימות בין האריס לטראמפ. לדבריו, הבחירות הן בעיקר על הכוח והתפקוד שמראה המפלגה השולטת בבית הלבן בזמן שהן נערכות. "המשילות, ולא הקמפיינים, היא שנחשבת".
ליכטמן הוא מהמומחים היחידים שניבאו שטראמפ יזכה ב-2016, אם כי הוא גם טען שטראמפ יזכה ביותר קולות מקלינטון – וטעה. הפעם גם ליכטמן מודה כי הפער הוא "על חודו של תער", אך מצהיר: "המפתחות מצביעים בשלב זה על כך שאמריקה תקבל תוצאה פורצת דרך – הנשיאה הראשונה, שתסדוק את תקרת הזכוכית, אם לא תשבור אותה לחלוטין, ותהיה גם הראשונה ממוצא מעורב: אפריקני ואסייתי".
האריס וטראמפ ינסו לגייס כל שביב של מומנטום בחודש האחרון של מערכת הבחירות, כדי להטות את "הטלת המטבע" שעליה מצביעים הסקרים לטובתם. בעוד הפער בין התוכניות של שני המועמדים עבור ארצות הברית ועבור העולם כולו הוא אדיר – מהמלחמה במזרח התיכון ועד מדיניות הסחר העולמית – הפער ביניהם בקרב המצביעים האמריקנים הוא כחוט השערה.