מעטים, אם בכלל, יודעים כמה אוצרות ונכסים הצליח בשאר אסד לקחת איתו מדמשק למוסקווה. אולי רק פקיד מכס רוסי מנומנם או אחד מאנשי הקרמלין, שדאג לקבל את הרודן שנמלט מארצו. אבל גם אם בשאר ואשתו אסמא הצליחו לארוז חפצים יקרים רבים, הרוב נשאר מאחור, במדינה שהוא כבר לא שולט בה – והמורדים מגלים מה הוסתר מהם.
בימים האחרונים הולכים ומתפרסמים תיעודים מתוך הארמונות והשטחים ש"שושלת" אסד לקחה לעצמה בעשורים האחרונים, וביתר שאת בעשור האחרון: בזמן שמאות אלפים נטבחו, נשארו בלי קורת גג וברחו למדינות אחרות, החיים של משפחת אסד לכאורה לא היו יכולים להיות נעימים יותר – אך התרופות נגד חרדה שמצאו המורדים בארמון הנשיאות הנטוש אולי מציירות תמונה שונה.
ההמונים שכבר הספיקו להיכנס לארמונות החלו להשחית את מה שמצאו, בתקווה להשמיד כל זכר לשושלת אסד האכזרית – זו שהתעשרה על חשבונם וגם צברה נכסים מעבר לים. המורדים גילו בארמונו של אסד כלי זהב יקרים, רכבי יוקרה רבים ונדירים וגם מכוניות ספורט שהוחזקו בחניון מרווח, חדרי שינה רבים מתחת לאדמה שחוברו ביניהם במעברים סודיים שיכלו לשמש גם למילוט. לפי ההערכות, משפחת אסד החזיקה בנכסים ובכספים בעשרות מיליארדים, וגם בזהב רב. גם ברוסיה צפוי אסד לשמור על רמת חיים מנקרת עיניים: משפחתו רכשה עשרות דירות יוקרה במדינה בשנים האחרונות.
בין הטבח בחלב לפראדה ולשאנל
בשאר אל-אסד, כמו אביו לפניו, לא היה דיקטטור בסגנון אפריקני, חומס ונהנתן, שחי חיי פאר והדר ללא גבולות בזמן שהעם נאנק תחת עול החיים הקשים – אך בחלוף השנים הלך הפער בינו ובין העם והעמיק. "מה שצד את עיניהם של רבים בימים שחלפו מאז נכנסו המורדים לדמשק והביאו את הקץ על שלטונו הוא אוסף מכוניות הפאר ופריטי היוקרה שקישטו את הארמון הנשיאותי", מספרת ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"דווקא מי שניקרה עיניים היא אשת הנשיא אסמא, שהסתובבה קצת כמו אשתו של מנהיג חמאס לשעבר יחיא סינוואר, עם תיקי יוקרה ואופנה של עשירים. ברשתות כינו אותה 'השטן לובשת פראדה'. בעבר פורסמה כתבה במגזין ווג על חוש האופנה המפותח שלה", מוסיפה ולנסי. "אני זוכרת שברשתות הסוריות נמתחה עליה ביקורת קשה – 'אנחנו רעבים ללחם', 'אין לנו חימום בחורף', 'אין אוטובוסים שלוקחים את הילדים לבית הספר, אז הם נשארים בבית כי אין דלק בסוריה, וגם חשמל אין' – בעוד היא הסתובבה לה עם פראדה ושאנל".
"אסד הפך לאדם הכי תלוש מהמציאות"
כתב "עובדה" איתי אנגל ביקר חמש פעמים בסוריה בשנות מלחמת האזרחים – והוא מספק מבט מבפנים לסיבות שהובילו לנפילתו של אסד. "בקרב המורדים יש כוחות מכוחות שונים, הדבר היחיד שמאחד אותם הוא להפיל את אסד", הוא מדגיש בשיחה עם מגזין N12. "זה האדם הכי שנוא, הכי נתעב והכי תלוש מהמציאות, וגם אדם שפל – אבל כדי להבין איך מתייחסים למשפחת אסד ברחוב צריך להבין את ההיסטוריה. העלווים מונים כ-3 מיליון איש, לא יותר מ-11% מהסורים. עד שהאבא חאפז עלה לשלטון הם היו העדה הכי אומללה, עניה ובזויה: הסורים בדמשק או חלב בזו להם וכלל לא ראו בהם מוסלמים".
"העלווים האלה, שהם בתחתית המדרגה, קיבלו הזדמנות כשהצרפתים שלטו בסוריה ובעצם המציאו את אותה מדינה", מסביר אנגל. "הם ניסו לטפח את המיעוטים, ובצבא שהצרפתים הקימו העלווים קיבלו אפשרות לשוויון מוחלט. הם הצטיינו בצבא והיו לקצינים בכירים, ובהפיכות הצבאיות רבים מראשי הקושרים היו בני העדה, ובהם הטייס חאפז אל-אסד. ברגע שעלה לשלטון, ובגלל שידע איזה דימוי יש לעלווים ושהוא לא יכול לסמוך על אף אחד, הוא מינה בעיקר אנשים מהעדה שלו לתפקידים הבכירים".
"אסד הבין, מתוך האומללות שחוותה העדה, שאסור שיהיה סדק קטן בחומה הזו שהוא בונה. אז יותר מכל השלטונות הדיקטטוריים האחרים – אפילו יותר מאשר בזה של סדאם חוסין – סוריה של אסד נעשתה מדינת המשטרה הכי נוקשה, ממש על גבול הפסיכופתיה, ואוי למי שפוצה פה בסוריה". כעת, במבט לאחור, נראה שהביטחון המוחלט של אסד ביד הנוקשה הוביל אותו לשאננות – ולפספוס בזיהוי של תחילת התזוזות הטקטוניות בסוריה של 2024.
הילד שהפך לסמל המאבק – והסוף הטרגי
לדברי אנגל, "היה שלב שבו היה נדמה שאת המורשת המפוקפקת למדי של אביו יבחר הנשיא החדש בשאר להותיר מאחוריו ובמקום זאת יפנה לכיוון אחר – כיוון שהולם את גילו הצעיר כשעלה לשלטון ואת הרקע המערבי של מי שרק שנים אחדות קודם לכן עוד התגורר בלונדון ועבד כרופא עיניים מן המניין. אסד ידע שמהפכה, אם תתרחש בסוריה – שהיא למעשה מדינה מומצאת ומפולגת, בניגוד למה שהיה במצרים או בתוניסיה – פירושה פירוק המדינה".
"למרות שבשאר החל כשליט מרוכך הרבה יותר מאבא שלו ורצה באמת להיות נאהב יותר על ידי העם, הוא הגיב בצורה הכי אכזרית למי שהרים ראש בסוריה. אני זוכר משפט מדהים שהוא אמר – מתבונן על מה שהתרחש בימי 'האביב הערבי' במצרים, בתוניסיה או בלוב: 'בושה וחרפה ששליטים ערבים מרימים ידיים על האזרחים שלהם'. הוא אמר את זה מתוך הנחה שניסיון להפגנות כאלו בסוריה לא יכול לקרות, כי האזרחים יודעים שבסוריה זה יוביל לפירוק מוחלט".
אנגל מספק דוגמה מצמררת לאגרוף הברזל שהנהיג אסד עם תחילת סימני המרידה: "זה התחיל מכתובת על הקיר שכתב ילד ושמו חמזה בעיר דרעא שבדרום המדינה. בעקבות ההצלחות של המהפכות במדינות האחרות הוא כתב על קיר, 'עכשיו תורך, יא דוקטור'. המשטר רדף את הילד הזה, השיג אותו והרג אותו בעינויים, בצורה האיומה ביותר שיש, ואפילו חתך את איבר מינו. והינה הוא עקף באכזריות ובפסיכופתיות שלו אפילו את האבא חאפז".
"הקוקאין של אסד" רק הגביר את הפילוג
אחד המקורות העיקריים של ההון מנקר העיניים שצברה משפחת אסד, בעיקר בשנים האחרונות, הוא סם הקפטגון. "זה עורק הכלכלה המרכזי של המשטר", מציינת ד"ר ולנסי. "זאת הייתה דרכו להתמודד עם המצור הכלכלי שהוטל עליו. הסנקציות הבין-לאומיות בלמו כל ניסיון להשקיע בסוריה, ומובן שזה קשור גם לנושאים אחרים כמו למשבר הכלכלי בלבנון, שזלג לסוריה, וכן לנזקי מלחמת האזרחים, הקורונה ורעידות האדמה – לא חסרות מכות במדינה הזאת".
הקפטגון (פנטילין, פיטון) כבר זכה לשם "סם הג'יהאד", "הסם של דאעש", "סם העניים" ו"הקוקאין של אסד". הוא שימש במקור תרופה לטיפול בדיכאון ובהפרעות קשב וריכוז. עם הזמן התברר שהוא מעניק תחושה של אנרגיה רבה ואיפוריה, מדכא את הפחד – וגם את התיאבון והצורך בשינה. הוא מוגדר כממכר ואף קטלני במינונים מסוימים: בעבר פורסם כי שימש את לוחמי דאעש לפני יציאה לפיגועים ולפעולות טרור, כדי לדכא את הפחד. בישראל העריכו כי בין היתר הוברח לעזה בעבור חופרי המנהרות ומחבלי הנוח'בה, "יחידת העילית" של חמאס. בסוריה דיווחו השבוע כי מיליוני כדורים מ"הסם של דאעש" נמצאו במפקדת דיוויזיה 4 של צבא סוריה לשעבר, שעליה פיקד מאהר אל-אסד, אחיו של בשאר. וזה רק קצה הקרחון.
אסד, מסבירה ד"ר ולנסי, מינף את הסם לתעשייה אזורית. "הדרך היצירתית שלו להמשיך להזרים כספים לאוצר המדינה, אבל בעצם לכיס שלו, הייתה הקפטגון. לפי ההערכות, ה'עיסוק הצדדי' הזה הכניס למשפחת אסד 30 מיליארד דולר בשנה. הנשיא עצמו אפילו מינה גופים בצבא סוריה לתפעל את המערך הזה – גם מבחינת הייצור וגם מבחינת ליווי הסוחרים שמפיצים את הסם הלאה. עיקר ההפצה נעשתה דרך הגבול היבשתי עם ירדן, שמאוד מוטרדת מהסיפור הזה ואפילו תקפה בסוריה כמה פעמים כדי לסכל העברות. מי שאחראי באופן מרכזי לסיפור הזה אינו אלא האח מאהר".
ד"ר ניר בומס, יושב ראש פורום סוריה במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מוסיף: "מאהר הנהיג כנופיות של ייצור קפטגון ושיווק שלו. העלווים בסוריה מסבירים שמי שנמצא בדבר הזה הוא מי שמרוויח, ומי שלא – לא מרוויח. סוריה נחלקת לכמה מאפיות. מי שלא נמצא בתוכן, לא נמצא במעגל של השלטון".
אסד השקיע בצבא – שנכשל במבחן
ב-2020 נחתמה הפסקת אש. אסד קיבל ארבע שנים, שבהן היה יכול לבנות עצמו כמנהיג הטוב והמיטיב ולבצר את שלטונו: לחזק את החברה האזרחית, לבנות בתי חולים, להעביר תקציבים לעדות השונות במדינה – לסונים, לשיעים, לדרוזים – ואולי קצת פחות לעלווים. במקום זאת בחר הרודן להשקיע דווקא בצבא, במחשבה שיגן עליו.
כעת קשה להסתכל מהצד ולא לתהות כיצד קרסו הצבא הסורי ומנגנוני הביטחון מהר כל כך, מאפשרים למתקפת הפתע של המורדים לכבוש שטח בקלות יחסית ולהגיע לבירה בתוך שבוע וחצי. "ראינו את הצבא שלו בשעת מבחן ראשונה לאחר שנים, והוא נכשל בכל האספקטים", מציינת ד"ר ולנסי.
"הסיפור האיראני, וכמובן הקשב של רוסיה לחזית באוקראינה – שני אלה אירועים שחשוב להזכיר אותם, אבל מה שמפתיע פה יותר הוא חולשת הצבא הסורי", מדגישה החוקרת הבכירה. "אנחנו יודעים שבמשך שנים השקיע אסד, בתמיכת איראן ורוסיה, המון משאבים ומאמצים כדי לשקם את הצבא".
"לא ראינו שיקום אזרחי של ממש בכספים שהגיעו משם, לא היה שום שיקום ניכר של המדינה הסורית, של התשתיות, אחרי הרס של 13 שנות מלחמה. בעקבות השיקום גם בישראל הייתה הערכה שמעבר לנוכחות האיראנית, אין להתעלם מהצבא, שנבנה מחדש". המכה הצבאית המוחצת של ישראל נגד הצבא הסורי, שגרעה את רוב יכולותיו בתוך פחות מיומיים, מראה כי צה"ל נערך לאיום הזה ותכנן כיצד לפגוע בו במהרה ובאופן מוחץ.
"הוא נהיה דיקטטור – ונמר של נייר"
כמה הנפילה המהירה של אסד מגדולתו הפתיעה גם אותו? "רק ביום חמישי שעבר עוד דיברו על נשיא סוריה שיושב ועובד בארמונו כרגיל, כשהשגרירות האיראנית פתוחה וחיזבאללה שולח 2,000 לוחמים כדי לסייע לו, והאיראנים שולחים יועצים", מזכיר ד"ר בומס. "ראינו את התמונות מעיראק, של אלפי חיילי מיליציות שיעיות חמושים בנשק כבד ומשוריינים שעושים את דרכם כדי להגן על דמשק – גם בעבר היו תוכניות מסוגים שונים, אבל מה שאסד עשה, הוא בעצם השליך יהבו על הכוחות שמאבטחים אותו. נדמה לי שמה שקרה לאסד, ומה שקורה לפעמים לדיקטטורים, הוא שעם הזמן הם מאבדים את התמיכה שלהם מבית".
"בסופו של דבר, שליט טוטליטרי או שליט מהפכני של מדינה איסלאמית כזו או אחרת בא עם הבטחה. וגם אסד – האב וגם הבן – באו עם הבטחה", מזכיר ד"ר בומס. "הבן הבטיח שיקדם את המדינה, הוא עסק בטכנולוגיה ובאינטרנט והיה אחראי ה'אביב של דמשק', מאמץ שקרה כעשור לפני פרוץ המהפכה: רפורמות ליברליות בסוריה ואפשרות לדבר על שינויים פוליטיים ופתיחת החברה האזרחית. זו דווקא הייתה הבטחה שהצליחה לקבל ביטוי אמיתי בשטח, אלא שזה החזיק מעמד מעט מאוד זמן. במהרה החליטו בשאר ויועציו שהם צריכים לשים לזה קץ – וכך בעצם נהיה הנשיא הצעיר דיקטטור חזק. אלא שהוא היה נמר של נייר".
"היום אסד כבר לא יכול לחזור אפילו לכפר שלו, כי גם שם לא יקבלו אותו. ולכן כשראה שדמשק נופלת הוא החליט ככל הנראה לברוח ולא לסגת לכוחות שנאמנים לו, כי היה אפשר להניח שהכוחות כבר לא מאוד נאמנים לו", מסביר ד"ר בומס. "גם ראית שחלק לא קטן מהם החזירו את הנשקים, אולי כי הבינו שייפול. הם שמחו להיפטר מהמשפחה הזו, שהבטיחה להביא גאולה לסוריה, ולא הצליחה להביא את הבשורה".
לא עלתה על הפרק בשום שלב תוכנית חלופית? אולי לברוח ללטקיה ולהקים מעין מדינה עלווית?
בומס: "התסריטים האלה לגמרי היו על השולחן, אבל נדמה לי שעד שהם הספיקו לשרטט אותם, המציאות פשוט השתנתה לנגד עיניהם. עם הזמן אסד הכניס את הרוסים למעגל שלו, כיוון שהוא לא היה חזק מספיק בעצמו, בייחוד בתקופת המלחמה. למוסקווה יש אינטרסים בסוריה בעיקר בזכות הגישה לים התיכון. גם האיראנים נכנסו, גם להם אינטרסים בסוריה".
אולי הוא השליך את יהבו יותר מדי על מוסקווה וטהראן, והיה יכול לעשות דברים אחרת ולהציל את עורו?
בומס: "הוא יכול היה להיענות לקריאות שהיו מצד כמה מדינות מתונות במפרץ לנטוש את הציר האיראני, או לפחות להתקרב יותר לציר הערבי. היו הצעות כאלה, אגב, גם בתחילת הקמפיין הנוכחי – רק שינטוש את האיראנים. אסד בחר שלא לעשות את זה, אולי כי כבר לא הייתה לו ברירה".
"פשטו את המדים והצטרפו למורדים"
בומס מספר לנו על שיחותיו עם גורמים עלווים בסוריה – שיחות שחושפות טפח מההתפוררות. "אסד נתן להם נשק כדי שיגנו על עצמם, והם אמרו: 'אנחנו לא רוצים להיכנס לדבר הזה. אנחנו לא רוצים להתגייס לצבא'. הם שילמו מחיר כבד מאוד מאוד, כי הם בעצם היו מי שהוכרחו להתגייס. הצבא היה צריך את הקהילה הזאת". לדבריו, גם לאכזבה של אותם גורמים מההתנהלות המאפיונרית של מאהר סביב הקפטגון יש חלק ניכר בכך: "הם הבינו שהם לא במעגל".
"מעבר לכשל האופרטיבי, הצבאי, יש פה עניין בשנים האחרונות שקשור למצב הכלכלי בסוריה. זה קשור לעקשנות האסדית לדבוק בדרך שלו מבלי שום נכונות ליישום של רפורמות או מהלכים פוליטיים שייטיבו עם האוכלוסייה, או אפילו עם העדה העלווית", מחדדת ולנסי. "אז כולם במצב קשה, לכן כשאני מנסה להבין מה קרה לצבא ולמה אנחנו רואים תופעה נרחבת כל כך של עריקות – החיילים ממש מיהרו לפשוט את המדים ולהצטרף למורדים – זה קשור בערעור החוזה החברתי בין אסד לאוכלוסייה הסורית. אפילו החוזה עם כוחות הצבא שלו והקהילה העלווית שתמכה בו במשך שנים והייתה המשענת העיקרית של המשטר".
אסד הוא לא האדם הכי חכם בעולם אבל גם לא טיפש גדול. יכול להיות שהוא פשוט נורא יהיר, וההצלחה שהייתה לו בזכות הגיבוי מרוסיה ומאיראן הפכה אותו ליהיר בצורה קיצונית?
ולנסי: "הוא בהחלט יהיר, אבל גם עקשן. מאוד מאוד עקשן. הוא היה בטוח בדרך שלו ומשוכנע שיש לו משענות התמיכה החזקות ביותר, והראיה הבולטת לכך – מעבר לזה שהוא לא עשה שום דבר, שום רפורמה פוליטית, ולא הפיק אף לקח ממלחמת האזרחים והאנטי כלפיו בחברה הסורית – היא הניסיון של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כבר כמה שנים לחזר אחריו ולהגיע איתו לפיוס, ובעצם לחדש את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.
"ארדואן פנה אל אסד כמה פעמים, בכמה פלטפורמות, והוא הפנה פשוט הפנה לו כתף קרה באופן די מביך ומשפיל. הטורקים לא אוהבים שמשפילים אותם, וזה מה שהגדיש את הסאה. ראינו גם במהלך השנה האחרונה מאמצים של אנקרה לפיוס, והוא בשלו. הוא לא מוכן לדבר איתם לפני שיעמדו בתנאי הראשון: להסיג את כוחותיהם מהצפון. יש פה יהירות חסרת תקנה ועקשנות נוראה".
"תראה מה קרה עם כל תהליך הנורמליזציה עם מדינות ערב", מסכמת ולנסי. "הן כולן הושיטו לאסד יד, חיבקו אותו, השיבו אותו לחיק העולם ופתחו שגרירויות. חיפשו את היחסים איתו כאילו מלחמת 2011 לא קרתה מעולם. והוא בשלו, לא עמד בשום קריטריון שהן הציבו לו – לא שיח עם האופוזיציה הפוליטית, לא עצירה של ייצור הקפטגון שמטלטל את המדינות ומערער את היציבות בהן, בעיקר בירדן ובסעודיה – ולא שום דבר לטובת השבה של הפליטים, שגם הם מכבידים עליהן. אסד בשלו, ואולי זו תכונת האופי שהצילה אותו עד עכשיו, העקשנות הזו".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv