המשרד של איש העסקים איציק משה נמצא ברחוב המרכזי בטביליסי, בירת גיאורגיה. דווקא לשם שלחה איראן חוליית מתנקשים, אחד מהם איש אל-קאעידה בעל אזרחות פקיסטנית, כדי לחסל אותו. הנשק שנשאו הוברח מטורקיה על ידי שני בעלי אזרחות כפולה, גיאורגית-איראנית. מאחורי המבצע עמדה יחידה 400 של כוח קודס, בפיקודו של הגנרל חאמד עבדאללהי – מי שהיה מקורבו של קאסם סולימאני ונחשב לאחד האיראנים המבוקשים בעולם. עבדאללהי עקב מקרוב אחר המבצע וגם פיקד עליו באופן אישי.
בזכות ערנותם של כוחות הביטחון הגיאורגיים, שהבחינו בנובמבר 2022 בפעילות חשודה של אחד המעורבים, יחד עם זהירותו של איציק משה, סוכלה ההתנקשות. "הרפובליקה האיסלאמית מנסה זה זמן רב להשתמש בסוכנים שאינם איראנים בתאי הטרור שלה", מסביר מושתבא פורמוהסן, עיתונאי בכיר בערוץ הטלוויזיה האופוזיציוני איראן אינטרנשיונל, שחשף את זהות אנשי המפתח ביחידה. "כך, אם המבצע נכשל, הם יכולים להכחיש כל קשר אליו".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
איש העסקים הישראלי לא היה היעד הראשון בקריירת ההתנקשויות של עבדאללהי. ב-2011 נחשף ניסיונו לחסל את שגריר ערב הסעודית בוושינגטון, מה שהכניס אותו לרשימת המבוקשים של הממלכה. אז, כמו עכשיו, הקפיד עבדאללהי לשמור על טביעות אצבע איראניות מינימליות: החוליה בטביליסי הורכבה ממפקד שטח איראני שהפעיל צמד מבצעים זרים – האחד פקיסטני והאחר איראני-אפגני. "זו ההתמחות של יחידה 400 של כוח קודס", מסביר פורמוהסן. "לגייס אנשים מהפריפריה של מרכז אסיה, שם הם בנו במשך שנים תשתית מבצעית ענפה".
אותה שיטה חזרה בשבוע שעבר בדובאי, אך הפעם התוצאות היו קשות: שליח חב"ד הרב צבי קוגן נחטף ונרצח בידי חוליה של שלושה אוזבקים המשתייכים למיליציה שיעית. האצבע המאשימה הופנתה מיד לאיראן, אך נבדקת גם האפשרות שארגון טרור אחר עומד מאחורי הפיגוע. לפי הדיווחים, המתנקשים עקבו אחר קוגן, מנהל המרכול הכשר רימון, למדו את שגרת יומו, ואז חטפו אותו לעיר אל-עין, מרחק שעה וחצי מדובאי. הם השתמשו ברכבו, רצחו אותו והשליכו את גופתו. ברכב התגלו לאחר מכן סימני אלימות וכתמי דם.
"מי שייפול, ייפול"
אין זה סוד שבמקביל לתמיכתה בארגוני טרור במזרח התיכון, איראן מפעילה רשת חוליות פרוקסי ברחבי העולם. ואולם בשנה החולפת חלה עליית מדרגה בניסיונות הפיגוע בהכוונת טהראן. "השיטה שלהם אינה מתוחכמת", מסביר עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד. "הם אינם פועלים כמו קרן לייזר שמסמנת יעד ספציפי. הם פשוט יושבים ברשתות החברתיות ועובדים בשיטת ברשת – מי שייפול, ייפול".
לדברי עילם, האיראנים מגייסים בעיקר אנשים בשולי החברה, שמוכנים תמורת בצע כסף לעשות כמעט הכול. "הסוכן בעיניהם הוא כוס חד-פעמית", הוא מדגיש. "בחלק מהגיוסים הסוכנים מעולם לא ראו את המפעילים שלהם, הכול קרה דרך האינטרנט והתשלום היה בביטקוין".
הפעלת טרור בין-לאומי הפכה לסימן ההיכר של איראן מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. בניגוד למדינות אחרות, טהראן ממש לא מתחשבת בריבונות זרה. המטרה מקדשת את האמצעים, בין שמדובר בחיסול מתנגדי משטר שנמלטו למערב ובין שבפגיעה ביעדים ישראליים או יהודיים. "איראן מנסה לחולל תסיסה פנימית במקומות רבים בעולם כחלק מתפיסת יצוא המהפכה", מסביר יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית הטרור והמלחמה בעצימות נמוכה. "הם אומרים, אין צורך לכבוש מדינות כדי לייצא את המהפכה האיסלאמית – מספיק שנשתלט עליהן מבפנים. וכך קרה בסוריה ובלבנון".
פעילות הטרור העולמית של האייתוללות עברה כמה גלגולים מאז המהפכה האיסלאמית. בשנות ה-80, בזמן המלחמה עם עיראק, פעלה איראן נגד כל מי שנתפסו כתומך באויביה, ובראשם ישראל וארה"ב. בעשורים שלאחר מכן, כשהמשטר התבסס ושיתף פעולה עם המערב, הוא הפחית את הפעילות נגד יעדים במערב – אך המשיך לרדוף אחר מתנגדי משטר גם באירופה ובאמריקה. "הם התייחסו לזירה העולמית כאל זירה מקומית והתעלמו מהכללים הבין-לאומיים", מתאר שוייצר.
בחמש השנים האחרונות חל מפנה: איראן הגבירה את פעילותה וביצעה עשרות ניסיונות פיגוע בחמש יבשות. שלושה גופים עומדים מאחורי המבצעים: כוח קודס, המודיעין של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין האיראני. "אחרי חיסול אבי תוכנית הגרעין האיראנית מוחסן פח'ריזאדה הם התחילו בפעילות אינטנסיבית יותר, לא רק נגדנו אלא גם נגד גולים במדינות מערביות. כל הניסיונות סוכלו כי יד מודיעינית נעלמה הצליחה לעלות עליהם". לדברי שוייצר, בעבר הייתה איראן אחת מכמה מדינות שהוגדרו תומכות טרור, ואילו כיום היא המדינה הבולטת היחידה שממשיכה להפעיל באינטנסיביות טרור בין-לאומי במקביל לתמיכתה האיתנה בצבאות טרור במזרח התיכון.
"כבר לא חוששים להיחשף"
ואכן, הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2021 לבדה תועדו לפחות עשרה ניסיונות פיגוע ופעולות הקשורים בתשתית פיגועים – מקניה ועד שוודיה, מקולומביה ועד הודו. בשנה שאחריה נרשמו תשעה ניסיונות נוספים, כולל בגרמניה, בריטניה ובטורקיה. גם ב-2023 דווח על תשעה ניסיונות דומים, וכבר בתחילת השנה דווח על ניסיונות פיגוע בבלגיה, שוודיה ופרו.
אם בעבר הקפידה איראן להימנע מהשארת טביעות אצבע והעדיפה להפעיל את חיזבאללה כשלוח לפיגועים בחו"ל, הרי שהאסטרטגיה האיראנית השתנתה לחלוטין. "טהראן כבר לא חוששת להיחשף כאחראית לפיגועים, כבר לא אכפת לה", מסביר עילם. "זה שינוי מדיניות מובהק שהוביל בהדרגה למצב שהם גם תקפו ישירות את ישראל, מה שלא עשו מעולם עד אז. זו הסלמה שהתפתחה ולא דפוס פעולה שתוכנן מראש".
בסך הכול ביצעו האיראנים מאז 2020 כ-33 ניסיונות לחטוף או לחסל יעדים ישראליים או יהודיים בחו"ל. רובם נכשלו, אך לפי עילם הכישלונות הללו רק מעידים על הנואשות של איראן. "הם ניסו פעמיים באמצעות מטח הטילים הבליסטיים הגדול מסוגו בעולם – וכשלו", הוא אומר. "הם הולכים ומאבדים את היכולות שלהם ואת הפרוקסי הכי גדול שלהם – חיזבאללה. הם כבר אחראים לעשרות ניסיונות פיגוע כאלה ואחרים – וכשלו. אבל חוק המספרים הגדולים פועל והסטטיסטיקה מנצחת".
האצבע המאשימה
מאמצי הגיוס של האיראנים עלו גם הם מדרגה בשנים האחרונות. החוליה שרצחה את הרב קוגן ז"ל הגיעה ככל הנראה מאוזבקיסטן, וההערכה היא שחוליות דומות פועלות במספר מדינות. האחת נעצרה לאחרונה בסרי לנקה בחשד לתכנון פיגוע נגד ישראלים, והאחרת עומדת ככל הנראה מאחורי החמרת התרעת המסע לתאילנד, שפורסמה השבוע.
בינתיים האמירויות ממעטות להתייחס לזהותו הישראלית של קוגן, ובהודעות הרשמיות הוא מוגדר "אזרח מולדובי". מיד עם היוודע דבר היעלמו הוקם צוות חקירה מיוחד והוא הוביל לחשודים. אלה נעצרו באיסטנבול במבצע סודי של שירותי הביון והמשטרה הטורקיים, והוסגרו לאמירויות לבקשתן. אך גם כעת בולטת הזהירות האופפת את זהות המשלחים.
לדברי עילם, הסיבה ברורה: לאמירויות יש "אינטרס עליון" שלא להפליל את איראן. "זה יחייב אותם לנקוט פעולה, והם מאוד לא רוצים להיכנס לעימות חזיתי עם איראן", הוא מסביר. "אני מזכיר שכשהחות'ים, בהנחיה ישירה של האיראנים, ירו כטב"מים וטילים על מתקני נפט באבו דאבי בינואר 2022, התגובה של האמירויות הייתה חידוש היחסים הדיפלומטיים עם איראן".
אף שהחשודים ברצח נתפסו, וחרף העדויות הראשוניות המצביעות על מעורבות אפשרית של ארגוני טרור אחרים, עילם משוכנע שהרפובליקה האיסלאמית עומדת מאחורי הפיגוע. "אני לא קונה את התזה שמדובר בסוג של ג'יהאד שפגע ברב", הוא אומר. "לא משנה אם יודו בחקירה שמישהו אחר שלח אותם. איראן עומדת מאחורי זה, אולי הפעם בצורה מתוחכמת יותר, כדי להסתיר את כוונותיה".
"אם יוכח שהאיראנים עמדו מאחורי הרצח, זה נועד בבירור לחבל בהסכמי אברהם", קובע פורמוהסן. "הסכמי אברהם הם נקודת מפנה בהיסטוריה של המזרח התיכון ומכה לרפובליקה האיסלאמית. חיזוק ההסכמים משמעו החלשת ציר ההתנגדות ויצירת קואליציה עמוקה נגד שלוחי איראן. אם איראן הייתה מעורבת בחיסול הרב קוגן, היא עשויה לנסות להפחיד את האמירויות מהמשך התקדמות בהסכמי אברהם".
לדברי עילם, אם איראן אכן העזה לפגוע בשליח חב"ד במפרץ, מדובר בהסלמה משמעותית. השאלה כעת היא איך יגיבו בירושלים. "ישראל יכולה למשל לתקוף בתוך איראן בתגובה", אומר עילם. "רצחו ישראלי יהודי. יש לנו לגיטימיות מלאה לתגובה קשה, אולי אפילו סוג של תגובה שלא התאפשר לנו בעבר". עם זאת, הוא מדגיש שזו רק דוגמה, "אבל בהנחה שזו איראן, ישראל חייבת להגיב בצורה קשה".
עבריינים בשירות איראן
בניסיון להימנע מטביעת אצבע, ובעבור הרבה מאוד כסף, במשמרות המהפכה משתמשים גם בשכירי חרב שקשורים לקרטלים של פשע. כך היה למשל בניסיונות הפיגוע בשוודיה ובבלגיה: ב-31 בינואר הושלך רימון יד לעבר גדר שגרירות ישראל בסטוקהולם, ב-17 במאי נורו יריות ליד אותה שגרירות, ושבוע לאחר מכן הושלכו שני רימוני איירסופט לחצר שגרירות ישראל בבלגיה. החקירה העלתה כי איראן עמדה מאחורי כל האירועים הללו - והשתמשה בשני ארגוני פשע שונים, המסוכסכים ביניהם.
אחד מהם הוא ארגון הפשע השוודי פוקסטרוט (Foxtrot), שבראשו עומד רוא מג'יד, אזרח שוודי ממוצא כורדי המכונה "השועל הכורדי". לפי גורמים במוסד, מג'יד, האחראי למעשי רצח ולסחר בסמים, נעצר באיראן לפני חודשים. בתמורה לשחרורו מהכלא האיראני גויס מג'יד בידי גופי הטרור של המשטר ומאז הוא מפעיל "בשלט רחוק" מאיראן ניסיונות פיגוע ברחבי אירופה, תוך ניצול תשתיות ארגון הפשע שלו.
"זה קשר לא טבעי", אומר שוייצר. "בדרך כלל מדינות שמפעילות טרור נוטות לאמץ אנשים שהן סומכות עליהם, כי לגורמים פליליים יש אינטרסים אחרים – הם מעוניינים בכסף, לא באידיאולוגיה, ובעיקר בשקט, שלא יפריעו לפעילות הפלילית שלהם". אולם דווקא זה משרת את האינטרס של איראן: השימוש בעבריינים מאפשר להם לשמור על "מרחב הכחשה", שכן תמיד אפשר לטעון שמדובר במעשה פלילי רגיל שהסתבך ולא בפעולת טרור מכוונת.
אין זו הפעם הראשונה שבה נחשף כי איראן משתמשת בגורמים עברייניים כדי לפגע מעל אדמת אירופה. תחקיר בין-לאומי, שכלל את דר שפיגל הגרמני ומדיהפארט הצרפתי, חשף כיצד סוחר סמים צרפתי בשם אומיט בולבול גייס בשירות טהראן חוליית עבריינים לפגיעה ביהודים וישראלים. הזרוע המבצעית של החוליה, עבריין ושמו כרימו, שריצה מאסר על רצח, נשלח לעקוב אחר מטרות יהודיות במינכן ובברלין ולהתנקש בהן, אך נתפס בידי שירותי הביטחון בעקבות התרעת המוסד. בולבול עצמו נמלט לאיראן, שם הוא שוהה כיום.
"במדינות אירופה האיראנים נזהרים יותר בפעולותיהם מחשש לעיצומים כלכליים", מסביר עילם. "אבל בחמש-שש השנים האחרונות אנחנו רואים עליית מדרגה בנחישות ובתעוזה שלהם. הם הסירו את העכבות ולא היססו אפילו לנסות להתנקש בנשיא לשעבר ובמועמד לנשיאות דונלד טראמפ בתחומי ארה"ב או לתכנן התנקשות בחייו של היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון".
מגייסים בשגרירות, מתחזים לאנשי עסקים
לדברי פורמוהסן, שתי זרועות המודיעין האיראניות – משרד המודיעין מזה והמודיעין של משמרות המהפכה מזה – מפעילות שיטות שונות לגיוס סוכנים ולהפעלתם. משרד המודיעין מזהה סוכנים ומגייס אותם לפעולות טרור באמצעות נספחים תרבותיים בשגרירויות, דרך מהגרים איראנים, ובמקרים אחרים – באמצעות גיוס חברי כנופיות פליליות במדינות שונות. שיטה זו נועדה ליצור מרחק מבצעי שיאפשר הכחשת אחריות במקרה של כישלון. כדי להתרחק עוד יותר מהפעולה, משרד המודיעין מבצע את תהליכי הגיוס דרך אנשים המתחזים לאנשי עסקים בשגרירויות.
משמרות המהפכה, לעומת זאת, מעדיפים לשלוט בכל שרשרת הפיקוד. "במרבית מדינות היעד הם מקימים תאי תכנון לחיסולים עם איראנים, אך משאירים את הביצוע הסופי, כמו רצח או חטיפה, ללא-איראנים כדי להתרחק מאחריות", מסביר פורמוהסן. "הרפובליקה האיסלאמית מאמינה שללא-איראנים יש סיכוי טוב יותר לבצע פעולות מחוץ לגבולות איראן, שכן שירותי המודיעין בעולם עוקבים מקרוב אחר סוכנים איראנים".
לדברי פורמוהסן, שתי הסוכנויות משתמשות במתנגדי המשטר האיראני כב"שפני ניסיונות" – הן מנסות עליהם את שיטות הפעולה לפני שהן מיישמות אותן נגד יעדים ישראליים. "כך למשל", הוא אומר, "הם בחנו את השיטה של חיסול באמצעות גרומים פליליים בתיק הרצח של מסעוד מולווי (Molavi), מתנגד משטר בטורקיה, בנובמבר 2019. משרד המודיעין העסיק גנגסטרים ובסופו של דבר הצליח לחמוק מאחריות. באותו אופן נחטף גם פרג'אללה צ'אב, בעל אזרחות שוודית, מאדמת טורקיה".
התמנון מותח זרועות
מאז 7 באוקטובר התרחבו זרועות התמנון של הרפובליקה האיסלאמית למקומות נוספים בעולם. "איראן פנתה למדינות שבהן היא פעלה פחות בעבר", אומר פורמוהסן. "לפני שלושה חודשים חשפנו לראשונה שאיראן, באמצעות המיליציה השיעית-עיראקית "גדודי חיזבאללה" (כתאאיב חיזבאללה) ובתמיכת כוח קודס, עמדה מאחורי התקפות טרור על מרכזים יהודיים באוזבקיסטן ובקזחסטן".
המיליציה העיראקית, הפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם איראן, ביצעה כמה פעולות טרור במרכז אסיה. לפי דיווח בבלוג המודיעין אינטלי טיימס, הארגון ביצע פעולות טרור באוזבקיסטן ובקזחסטן באמצעות פעיל טג'יקי ושמו מוחמד עלי בורחנוב, והלה ניסה בין היתר לתקוף את משרדי הסוכנות היהודית ואת המרכז היהודי "אור אבנר" שבעיר אלמטי. בורחנוב ופעיליו משתפים פעולה עם ארגוני טרור שונים, ובהם דאעש והטאליבאן.
"האזור המועדף על איראן הוא מרכז אסיה והקווקז", מסביר פורמוהסן. "בשנים האחרונות טהראן מסתמכת יותר ויותר על פעילים מהאזור הזה. במיוחד השקיעה איראן בהקמת חוליות טרור באזרבייג'ן, בין השאר בגלל הקשרים ההדוקים של המדינה עם ישראל. לכוח קודס יש נוכחות מודיעינית ומבצעית נרחבת באזרבייג'ן, שם הוא מנסה להקים צוותי חבלה וחיסולים".
מחיר ההצלחה
פעילות הסיכול של ישראל הובילה למניעת פיגועים רבים, אך דווקא ההצלחה הזו עלולה לשחק לידי איראן. "העובדה שרוב הפיגועים סוכלו מאפשרת לאיראנים להמשיך בפעילותם מבלי לשלם מחיר", מסביר שוייצר. "כשאין דם, אין הירתמות של דעת הקהל המקומית ואין לחץ בין-לאומי. האיראנים ממשיכים לפעול בעוצמה גוברת תוך שמירה על מרחב ההכחשה". הפתרון, לדעתו, חייב לכלול מערכה דיפלומטית נרחבת שתחשוף את פרצופה האמיתי של איראן. "צריך להבהיר לעולם את האינטרסים המשותפים של כל המדינות שנפגעו בחמש יבשות ושל אלה העלולות ליפול קורבן".
עילם, מצידו, מבהיר שאין ביכולתה של ישראל להגן על כל יהודי וישראלי בעולם, למרות טכנולוגיות המעקב המתקדמות ומערכות הניטור ברשתות החברתיות, שמסייעות לסכל את מרבית הפעולות כבר בשלבים הראשונים. "אנחנו מתמודדים עם מאות מיליונים של מוסלמים, שחלקם חדורי שנאה ופונדמנטליזם. אם תבעט מאה פעמים לשער – אחד לצערנו ייכנס. מעבר למערך התמיכה בקהילות היהודיות והעברת מידע מודיעיני, הדבר היחיד שנותר בימים טרופים אלה הוא זהירות מוגברת".
בינתיים הרפובליקה האיסלאמית לא מתכוונת להרפות מפעולות הטרור נגד יעדים יהודיים וישראליים, אך האיום חורג הרבה מעבר לכך. "התנגדות איראן להסכמי אברהם חורגת מעבר למילים", אומר פורמוהסן. "בעוד בכירי המשטר מצהירים פומבית שנוכח המלחמה בעזה אף מדינה לא תצטרף להסכמים, בשטח הם פועלים בדרכים אלימות כדי לוודא זאת. האיום על ריאד ערב 7 באוקטובר, ועכשיו הפיגוע בדובאי, הם חלק ממערכה רחבה יותר. ככל שיתגבר קצב הנורמליזציה באזור, כך צפויה להתגבר האלימות האיראנית נגד כל מי שיתקרב לישראל".