הקריסה המהירה של משטר אסד הפתיעה את קהילת המודיעין הישראלית. גם ארגוני הביון הגדולים בעולם לא חזו את הצלחת המורדים הג'יהאדיסטים, אך הם, בניגוד לישראל, אינם חולקים גבול משותף עם סוריה. ימים ספורים לפני ההפיכה, לפי דיווחים בתקשורת הערבית, עוד הציעה ישראל למשטר אסד להסיר את הסנקציות בתמורה לסגירת גבול סוריה-לבנון להברחות הנשק של חיזבאללה, ורוסיה הייתה אמורה לערוב להסכם. רגע אחרי הימלטותו החפוזה של בשאר אל-אסד וכניסתו של אחמד א-שרע לחיינו, כל זה נראה כאילו נלקח ממציאות אחרת.
אף שנפילתו של אסד הייתה הפתעה למודיעין, היא לא התרחשה בחלל ריק. מדובר בתוצר ישיר של שרשרת המכות חסרות התקדים שהנחיתה ישראל על חיזבאללה ואיראן בחודשים האחרונים. רק כשהיה הציר השיעי חבול וחלש העזו המורדים לצאת להתקפה – והיא תוזמנה היטב לתחילת הפסקת האש בין ישראל ללבנון. עכשיו, כשהמשטר החדש בדמשק מנסה לבסס את שלטונו, ישראל נאלצת לבנות מחדש את היערכותה בחזית סוריה – הפעם מול מנהיג שמפזר הבטחות ל"סוריה אחרת", שבה יש ייצוג לכל העדות, אך עברו באל-קאעידה עדיין מאפיל על כל הבטחותיו.
"קשה להעריך את הכוונות האמיתיות של א-שרע", מודה ד"ר כרמית ולנסי, ראש תוכנית הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אנחנו לא יודעים לומר אם זה משקף איזשהו תהליך של התמתנות באידיאולוגיה וכל שאיפתו היא לייצב מחדש את סוריה, או שזה זאב בעור של כבש ו'פעם ג'יהאדיסט, תמיד ג'יהאדיסט'. אלה סימני שאלה גדולים, ובישראל לא מוכנים להסתכן עד שנגלה את התשובה האמיתית".
חששותיה של ישראל, שעדיין מושפעת מהטראומה של 7 באוקטובר, דחפו אותה לפעולה נחרצת בגזרה. מצד אחד עומד האיום המיידי של התחדשות פיגועי הטרור בגבול הגולן על רקע הכאוס המתהווה. מצד שני מטרידות את ירושלים כוונותיו ארוכות הטווח של השליט החדש. במישור הצבאי השמידה ישראל במתקפה מסיבית את רוב היכולות של צבא סוריה, כדי למנוע את נפילת אמצעי הלחימה המתקדמים לידי שלטון חדש ולא יציב. במישור הטריטוריאלי תפס צה"ל את אזור החיץ בגבול ונכנס לתוך שטח סוריה בחרמון וברמת הגולן.
"המכה שספג הציר האיראני דרמטית", מסביר תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן. "הזנת חיזבאללה התבצעה דרך סוריה, מקום שבו יכלו האיראנים לעשות דברים שלא רצו לעשות באיראן עצמה או בלבנון. מעבר למהלומה המעשית, זו גם מהלומה עצומה מבחינה כלכלית. הם השקיעו הון תועפות במאמץ לקיים את אסד למרות חולשתו, וכל ההשקעה הזו ירדה לטמיון".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לא ג'יהאדיסט, איסלאמיסט
אחמד א-שרע, המוכר יותר בשם אבו מוחמד אל-ג'ולאני, נולד לפני 42 שנה בערב הסעודית למשפחה שמוצאה מהגולן הסורי. כמי שעמד בראש היאת תחריר א-שאם (HTS), שצמח מתוך ג'בהת א-נוסרה – לשעבר שלוחת אל-קאעידה בסוריה – הוא נכלל ברשימת המבוקשים של הממשל האמריקני. מאז עלה לשלטון זנח אל-ג'ולאני את החזות הג'יהאדיסטית לטובת חליפה ופגישות דיפלומטיות, גם עם נציגי הממשל האמריקני. הפרס של 10 מיליון דולר על ראשו בוטל, והוא מצידו הודיע שבחירות מסודרות יתקיימו רק בעוד כארבע שנים.
"כשמסתכלים על המהלכים של א-שרע, רואים ניסיון מכוון לשנות תדמית", מתארת אל"ם (במיל') מירי איזין, לשעבר ראש ענף סוריה באמ"ן וכיום עמיתה בכירה במכון למדיניות נגד טרור (ICT). "הוא נכנס לדמשק במדים והתפלל במסגד האומיי במדים, אבל מאז כל התמונות שלו הן בלבוש אזרחי. זה לא מקרי. ג'יהאדיסטים צריכים להיות על מדים ואיסלאמיסטים לא. אנחנו לגמרי צריכים לעשות את ההבדלה".
בינתיים, בתוך סוריה מתחוללת טלטלה: קציני צבא אסד ובני משפחתו, שהיו אחראים לטבח במלחמת האזרחים, הפכו בן לילה מרודפים לנרדפים. המתח בין העלווים, בני עדתו של אסד, ובין השלטון החדש של אל-ג'ולאני וארגונו רק הולך וגובר.
"המשבר בסוריה חושף לא רק את חולשת איראן אלא גם את עומק המשבר הדמוגרפי במדינה", מסבירה איזין. "בחמש השנים הראשונות של מלחמת האזרחים שינתה סוריה את הדמוגרפיה שלה באופן דרמטי. כ-6 מיליון פליטים רשומים מחוץ למדינה – בטורקיה, בגרמניה, בלבנון ובירדן – ועוד מיליונים לא רשומים. רוב העוזבים הם סונים מתונים, מה שמשנה את מאזן הכוחות העדתי במדינה".
דגל המורדים מתנוסס על דמשק מאז היום הראשון לשלטונם, והמדינה עוברת שינויים מרחיקי לכת. בין היתר הורה השלטון החדש לפרק את המיליציות ולהקים צבא סורי במתכונת חדשה. "כישראלית אני רוצה שסוריה תהיה מדינה שיש לה כלכלה ויש לה יציבות", אומרת איזין. "זה משהו שמושך את הסורים עצמם חזרה לסוריה. אבל אני חוששת קודם כול מהמותג של האחים המוסלמים. זה לא משנה אם זו גרסת חמאס או גרסת ארדואן או גרסת קטאר – יש בזה משהו שלא מסוגל להכיל מדינה יהודית".
אל-ג'ולאני מצהיר שוב ושוב כי למרות שורשיו האידיאולוגיים, בכוונתו לכונן משטר שיכבד את כל הדתות והעדות. הוא ואנשיו מבטיחים לאפשר חיים חופשיים לאזרחי סוריה ולהימנע מפעולות נקם נגד מי שהיו אויביהם המרים. "מה שמעניין הוא שכבר יש מודל קיים להתנהלות של HTS", מציינת איזין. "באידליב, שם שלטו במשך חמש שנים, הם הצליחו ליצור דגם של שיתוף פעולה בין הזרמים השונים – ג'יהאדיסטים, איסלאמיסטים וחילונים. הם נתנו אפילו מרחב מסוים לדרוזים. השאלה היא אם יצליחו לקחת את הדגם הזה ולהחיל אותו בכל סוריה".
התבוסה של איראן והניצחון של ארדואן
גם באיראן כבר מודים בממדי המכה הקשה: השבוע דלף נאום חריג ויוצא דופן של הגנרל הבכיר ביותר של משמרות המהפכה בסוריה, שהודה: "הובסנו, הובסנו קשות, חטפנו מכה אנושה וזה קשה מאוד". בדברים שנשא במסגד בטהראן אמר הגנרל בהרוז אסבתי: "אני לא מחשיב את נפילת סוריה כמשהו להתגאות בו" – וחשף כי היחסים עם אסד הלכו והידרדרו בתקופה שקדמה לנפילת המשטר.
הבכיר סתר את הקו הרשמי ברפובליקה האיסלאמית, שמנסה לשדר רוגע וביטחון במצב החדש, וגם האשים את מוסקווה בהונאה: "הם אמרו שהם מפציצים את המורדים אבל רק זרקו פצצות בשטחים פתוחים. כשישראל תקפה הם כיבוי את מערכות המכ"ם והגילוי". הגנרל חשף כי אסד דחה בקשות רבות של משמרות המהפכה לתקוף את ישראל משטחו מאז 7 באוקטובר: לדבריו, איראן הציגה לרודן שורה של תוכניות צבאיות מקיפות לנצל את המשאבים הצבאיים של הרפובליקה בסוריה כדי לתקוף את ישראל.
אל החלל הריק שהשאירו רוסיה ואיראן בסוריה נכנסת טורקיה בראשות רג'פ טאיפ ארדואן. גורמים ישראליים ששוחחו עם הוול סטריט ג'ורנל הזהירו מ"ציר חדש" של הגורמים האיסלאמיסטיים-סוניים בהנהגת טורקיה שתפסו את מושכות השלטון בסוריה. "זה עלול להפוך לסכנה חמורה לאורך זמן, לא פחות מהציר השיעי ששלט במדינה", אמרו הגורמים לעיתון האמריקני. "בייחוד לנוכח תמיכתו המופגנת של ארדואן באויב של ישראל, חמאס".
התבטאויותיו של נשיא טורקיה, שאיים ביולי כי "כפי שנכנסנו לקרבאך וללוב – כך נפעל נגד ישראל", לא עזרו להרגיע את החששות. בישראל עוקבים בדריכות ואף מודאגים מ"איום השינוי הדרסטי": בדוח ועדת נגל שפורסם השבוע הזהירו חברי הוועדה שהימצאות שליחי טורקיה או כוחות טורקיים בסוריה עלולה "להעמיק את הסכנה לעימות טורקי-ישראלי ישיר", לא פחות. הוועדה, שהוקמה כדי לבחון את תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח, הדגישה: "חייבים לקחת בחשבון כי כניסת הצבא הטורקי לסוריה עלולה להוביל לחימושה של סוריה במהירות גבוהה יחסית [...] יש לקחת בחשבון חיכוך חריף עם טורקיה בסוריה, שיש לו פוטנציאל השלכה גם למקומות נוספים".
"איום שעלול להיות יותר גדול מאיראן"
עוד נכתב בדוח ועדת נגל כי ישראל "עלולה למצוא את עצמה מול איום חדש שייווצר בסוריה, שיהיה מבחינות מסוימות לא פחות חמור מהקודם, בדמות כוח סוני קיצוני שגם הוא לא יקבל את עצם קיומה של ישראל. מכיוון שהמורדים הסונים יהיו בעלי כוח מדינתי, מעצם שליטתם המרכזית בסוריה, עשוי להיווצר מצידם איום גדול יותר מאשר האיום האיראני". נגל ויתר חברי הוועדה התריעו: "הבעיה תתעצם אם הכוח הסורי יהפוך באופן מעשי לשליח 'טורקי', כחלק ממימוש חלומה של טורקיה להחזרת העטרה העות'מנית ליושנה".
מאז הפלת אסד נרשמה הסלמה של ממש בקרבות בצפון סוריה בין ארגוני מורדים שנתמכים בידי טורקיה ובין הכוחות הכורדיים המקומיים, שחלקם נתמכים בידי ארה"ב. אנקרה, שתוקפת מהאוויר מטרות כורדיות ועוזרת לחמושים להילחם בקבוצה האתנית, רואה בסוריה החדשה הזדמנות להרחיק את המיליציות הכורדיות מגבולה. מבחינת ישראל, חיסול החבל הכורדי האוטונומי ממזרח לפרת עלול לשבור את קו ההגנה – שחסם עד כה את המסדרונות היבשתיים של איראן לסוריה – וליצור ואקום. אל הריק הזה עלולים להישאב לוחמי "המדינה האיסלאמית" (דאעש) והמיליציות השיעיות מעיראק.
"הסוגיה הכורדית היא אתגר משמעותי למשטר החדש", מעריך קופרווסר. "יש מפגש אינטרסים שלנו עם המשטר החדש, ואולי גם עם טורקיה, בכל מה שקשור להרחקת איראן מסוריה. יש גם לנו עניין שסוריה תהפוך לכמה שיותר דמוקרטית, כמה שיותר משתפת במציאות החדשה שתיווצר שם. אנחנו רוצים שבמסגרת הסדר חדש שיתארגן בסוריה, יימצא מקום שיגן על זכויותיהם של הדרוזים, הכורדים ומיעוטים אחרים שיש לנו קשר היסטורי איתם".
נוסף על כך, טורקיה עלולה להשפיע על מרחב הפעולה האווירי של ישראל בסוריה. כל עוד שלטה רוסיה במרחב האווירי הסורי, ישראל נהנתה מחופש פעולה כמעט מלא בתיאום עם המפקדה הרוסית בבסיס חמיימים. ואולם כעת עלולה ירושלים למצוא עצמה מוגבלת בידי אנקרה – שתהפוך ל"בעלת הבית" במרחב האווירי הסורי, בשיתוף הממשל החדש.
אומנם הצורך בחופש פעולה אווירי פחת עם עזיבת רוב הכוחות האיראניים והתחייבות אל-ג'ולאני למנוע את המשך פעילות חיזבאללה בסוריה, אך ישראל עדיין אינה סומכת על יכולת הממשל החדש לבלום את מעבר הנשק לכיוון לבנון.
"טורקיה הולכת להיות השחקן הכי מרכזי במדינה", מעריכה ולנסי. "בראייתי ובהבנה שלי את השחקן הטורקי, הוא יותר פרגמטי ופחות אידיאולוגי. ארדואן הוא לא ח'ומייני ולא ח'אמנאי, הוא בא לקדם אינטרסים כלכליים ופוליטיים. לא הייתי שוללת את האפשרות שדווקא המרחב הסורי ייצור פלטפורמה לשיח מחודש בין ישראל לטורקיה".
המסר לירושלים
בזמן שישראל מבססת את אחיזתה באזור הגבול, המנהיג החדש של סוריה מציג את פרשנותו למצב בהקשר הישראלי, במה שנראה כמסר מכוון לירושלים: "ההערכה שלי היא שזו תהיה תקופה היסטורית חשובה באזור. האזור עמד בפני סכנת מלחמה אזורית רחבה. המערכה הזו העניקה ביטחון לכל האזור והצילה אותו מהסיכונים האלה", הצהיר.
קופרווסר מעריך כי ישראל צריכה להתכונן לשני תרחישים אפשריים: הראשון הוא שהמורדים יפנו את קני רוביהם כלפי ישראל, אולי בשיתוף פעולה עם חמאס, שגם הוא שייך לציר האחים המוסלמים והסונים הרדיקליים. אף שהדבר לא צפוי בטווח הזמן הקצר, בהמשך עלולים גורמים באופוזיציה הסורית לנסות לממש את הצהרותיהם בדבר "סולידריות מעשית" עם הפלסטינים.
"התרחיש השלילי הוא התפתחות של משטר איסלאמיסטי-ג'יהאדיסטי עוין לישראל, בד בבד עם התגבשות מחנה איסלאמיסטי רחב יותר באזור", מסבירה ולנסי. "חוסר היציבות והכאוס עלולים להכשיר את הקרקע לחידוש ההתבססות של איראן ו'הציר' במרחב הסורי. אם אל-ג'ולאני לא יצליח ליצור את המדינה והיא תישאר מחולקת לאזורי השפעה, יכול להיות שהם ינצלו את המצב הזה ויתבססו מחדש".
התרחיש השני, האופטימי יותר, מבוסס על מפגש האינטרסים בין ישראל למשטר החדש אצל שכנתה. שני הצדדים רואים בחיזבאללה מקור לצרות ומעוניינים למנוע ממנו להתבסס מחדש בסוריה. לדעת קופרווסר, גם ישראל, גם האמריקנים ובמידה פחות אפילו האירופים, רואים באופן דומה את התנאים הנדרשים מאל-ג'ולאני כדי להתקבל בחזרה לחיק משפחת העמים: מניעת התבססות של גורמי טרור בסוריה, הרחקת איראן, מניעת הזרמת נשק לחיזבאללה ויצירת אמנה לאומית חדשה, שתיתן מקום למגוון העדות והקבוצות במדינה.
"איראן בוודאי תנסה לחדור מחדש לסוריה", מעריך קופרווסר. "הם ינסו לומר שכל מה שמעניין אותם הוא לשמור על יציבות סוריה, שלא אכפת להם מי שולט בה. אני חושב שהמשטר הסורי לא יאפשר את זה, כי הוא יודע בדיוק מה האמת, אבל טוב אם יידע שגם אנחנו חושבים שאסור שזה יקרה".
דילמת הגבול
ישראל ניצבת כעת בפני שלוש חלופות מרכזיות: השתלטות מלאה על רמת הגולן הסורית, המשך השליטה באזור החיץ והר החרמון, או נסיגה צבאית מותנית – תוך בניית מערכת הבנות עם המשטר החדש בחסות אמריקנית ובשיתוף פעולה עם טורקיה. "צריך להעביר את המסר שזה זמני ולהגדיר תנאים מסוימים שיאפשרו לנו להסיג את הכוחות", סבורה ולנסי. "צריך להבהיר שאין לנו כוונה לשהות בשטח הזה לאורך זמן וליצור מתווה חדש לביטחון הגבול. אי אפשר להישאר עמומים יותר מדי באירוע הזה".
לפי שעה הנוכחות הצבאית של ישראל באזור החיץ לא עוברת מתחת לרדאר בסוריה. "כבר עכשיו זה נתפס כבעיה", מזהירה ולנסי. "אנחנו הופכים את עצמנו לאויב בשיח התקשורתי ובשיח הציבורי. יכול להיות שהתפיסה של ישראל כאויב קצת הלכה ודעכה כשאסד נתפס כאויב המרכזי, ועכשיו אנחנו שוב מנכיחים את הדימוי הזה של ישראל כמדינה כוחנית".
למרות הרקע הג'יהאדיסטי של היאת תחריר א-שאם, ולנסי מציינת שייתכנו ערוצי שיח עם הממשל החדש, בתנאי שיימנע מהפצת טרור או משיתוף פעולה עם גורמי טרור המאיימים על ישראל. "אני חושבת שזה בלתי נמנע. אם א-שרע מבסס עצמו כשליט מרכזי ובכירי התנועה שלו הם שרי הממשלה, ואם אנחנו רוצים להבטיח את האינטרסים שלנו לאורך זמן ולא בהכרח באמצעות כוח צבאי, אז אין מנוס מלהקים ערוצי תקשורת". עם זה, היא מדגישה, כל הכרה ישראלית במשטר החדש או מתן סיוע הומניטרי ממוקד חייבים להיות מותנים בהוכחות בשטח ובצעדים בוני אמון מצידם שפניהם לא למלחמה.
לשאלת היחסים עם ישראל, אל-ג'ולאני שומר בינתיים על עמימות ומצהיר: "אין שום תירוץ להתקדמות הכוחות של ישראל בסוריה". מושל דמשק מטעמו מיהר לדבר על יחסי שלום עתידיים בין השכנות בריאיון לרדיו הציבורי בארה"ב, אך נאלץ לחזור בו מכל מה שאמר. "אנחנו לא צריכים לרוץ ולומר שאנחנו נהיה הראשונים שנעשה איתם שלום", אומרת איזין. "אבל לגמרי אפשר לבנות מערכת יחסים שדומה לזו שיש לנו עם מצרים. אין שום מערכת יחסים של שלום בין המצרים ובין הישראלים, אבל קיימת מנהיגות שמבינה שיותר טוב להם להיות באי-לחימה עם ישראל".