"יש הרבה מדינות שאסור לחשוף שאנחנו עוקבים אחריהן ואוספים מודיעין", מודה סגן-אלוף ל' בבור של היחידה שלה. כל חדר במתחם הסודי עוסק במדינה אחרת שבה עשוי חיל האוויר לתקוף, כל חדר כזה הוא "ממלכה" נפרדת, שבה ניצבים הדגלים של אותן מדינות שהקצינה וחייליה עוקבים אחריהן. לאיראן, לתימן, ללבנון ולסוריה יש "ממלכות" משלהן, וחלק מהחדרים מוקדשים למדינות אחרות, שלגבי חלקן הופתעתי מאוד לשמוע שצה"ל אוסף עליהן מידע – ואי אפשר לפרט עליהן. "יש כאן כל מדינה שמעניינת את ישראל", מסביר אחד הקצינים.
צה"ל פעל כך גם לגבי תימן לפני תחילת המלחמה ולפני שהחות'ים החלו להיות סכנה, מסבירה סא"ל ל'. המידע שנאסף בשקט ובקפדנות הוביל לבסוף לרצף התקיפות המוצלחות. "יש מדינות קרובות לנו, וגם מדינות רחוקות מאוד שבהן אני לא יודעת אם חיל האוויר יפעל, אבל בגלל שיש שם פוטנציאל – אני אאסוף מידע שם, כי זה חשוב", היא מסבירה.
הקצינה מפקדת על יחידת שירות טכנולוגי למודיעין (שט"ל): מדובר ביחידה שמפענחת תצלומי אוויר (תצ"אות) ומספרת לחיל האוויר מה התוצאות של התקיפות בשבע זירות הלחימה – החל מהקרובות ביותר בעזה ואיו"ש ועד הרחוקות בתימן ועד איראן. היחידה פועלת למפות יעדים ולהבין, אחרי כל תקיפה, מה מידת הנזק שגרמו החימושים. מונח המפתח הוא BDA (bomb damage assessment), הערכת נזקי הפצצות והטילים.
"אין לאויב אינטרס להודות בזה"
הפענוחים הללו מובילים להגדרת מטרות לתקיפה בכל הזירות: נתוני המודיעין עוזרים לתכנן את הפעולות ואפילו לקבוע היכן יכולים המסוקים לנחות. חלק ניכר מוקדש לניתוח האיומים על חופש הפעולה האווירי והסכנות הנשקפות לו. כל מטרה שחיל האוויר תוקף בכל נקודה בגלובוס מפוענחת באמצעות יכולות ומערכות רבות – ולפעמים המידע אפילו מגיע מסרטון שעלה בטלגרם או ביוטיוב.
"בסוף יש פה שני שלבים – בראשון צריך לבדוק שהנקודה הספציפית שחיל האוויר רצה לפגוע בה אכן נפגעה. אחריו צריך לראות שמה או מי שרצינו לפגוע בהם באותה נקודה באמת נפגע", מסביר סא"ל מ', ראש תחום המיפוי והטכנולוגיות ביחידה.
הקצין מציין כדוגמה את חיסולו של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי בביירות. "זה היה אירוע פשוט, לא היינו צריכים לוודא לעומק שהוא חוסל, כי חיזבאללה דיווח על זה. אבל יש מקרים מסובכים ומורכבים הרבה יותר, נניח אם תקפתי מערכת נשק, אין שום אינטרס לאויב להודות בזה. אף אחד לא יגיד את זה – אז תפקידנו לגלות ולהגיד את זה".
"רק בדיעבד הבנו שכך חוסל נסראללה"
סגן ט', מפקדת גף המטרות, משתפת איך נראה יום עבודה "שגרתי" ביחידה: "אנחנו נכנסים לתהליך בשלב תכנון התקיפה והתקיפה עצמה. אנחנו מקבלים מטרה – בניין, לצורך העניין – וההישג הנדרש שלנו הוא להשמיד את קומה 8 שלו. אז אנחנו מתחילים לתכנן את המטרה – איפה לפגוע ואיך לפגוע. זה חייב להיות מדויק ברמת הסנטימטר. הטייס חייב להטיל את החימוש בנקודה שסימנתי לו. התפקיד שלנו בצוות התכנון הוא לסמן את הנקודה הזאת. לעיתים נדירות קורה שאנחנו לא מצליחים, בכל פעם כזאת אנחנו מתחקרים, לומדים איפה טעינו – ומפיקים מזה מסקנות להמשך".
לשט"ל חלק מהותי בחיסולים הבולטים מתחילת המלחמה. "אלה מקומות שצריך בהם תכנון מדויק, היינו שותפים לכל החיסולים של בכירי חיזבאללה בדאחיה", מפרטת מפקדת היחידה. "איפה הבכיר גר ומתי הוא נמצא שם – זה מידע שאגף המודיעין מספק, אבל האחריות לביצוע ולתכנון הפרטני היא שלנו. למדנו מחיסול לחיסול, ואנחנו מכוונים את הטייסים לכך שמה שרצינו ייפגע, ומה שלא רצינו לא ייפגע. אנחנו יודעים להרים דגל ולהגיד אם לא הצלחנו לפגוע, ומתחקרים לפעם הבאה".
"בחיסול של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה היה לנו תפקיד משמעותי – חיל האוויר תכנן לתקוף, אני תרגמתי את זה לתמונת המצב בדאחיה בביירות, שהוא מרחב צפוף מאוד עם הרבה מאוד בניינים", אומרת סא"ל ל'. "היה צריך שם יכולות דיוק ומקצוענות, דיוק ברמת הסנטימטרים – בסופו של דבר יש נקודה וצריך לפגוע בה. לא ידענו שאנחנו עובדים על חיסול נסראללה, אבל הבנו שזה משהו מאוד-מאוד רגיש. רק בדיעבד הבנו שהיינו שותפים לחיסול של מנהיג ארגון הטרור חיזבאללה".
המעקב אחר תימן "תוך כדי תנועה"
"בשנה האחרונה יצא לנו לעסוק הרבה בתימן ובעיראק, בחדר הזה אנחנו עוקבים אחריהן בשוטף", מסביר רב-סרן מ' בתוך הבור של היחידה. "בזירות הקרובות, יש לנו יכולות איסוף משמעותיות יותר. בזירות חדשות אנחנו לומדים תוך כדי תנועה. כך גם הייתה הלמידה על תימן, תוך כדי תנועה".
"עבודת הפענוח היא ללמוד את השטח – כבישים, אתרים, מבני ממשל, תשתיות ואתרי צבא", ממחיש הקצין. "כשתקפנו את נמל התעופה בתימן הבנו שיש שם אמל"ח ורכיבים צבאיים, אבל גם ידענו שיש שם אזור אזרחי ושלא כל השטח הוא צבאי. לכן מיפינו את האזור הזה באופן משמעותי לפני התקיפה". ואין מדובר רק על גיחות צילום או לוויינים: "מכל תמונה שיש אנחנו לומדים. לדוגמה, מגדל הפיקוח שהתמונה שלו פורסמה אצל התימנים – אנחנו מפיקים המון מידע מכך. גם התמונות שפורסמו מתחנת הכוח שהותקפה סייעו לנו בהבנה".
אחת הדוגמאות הבולטות ללמידה מתיעוד של האויב התרחשה אי-שם בסוריה, בעיצומה של ההפיכה. קבוצת מורדים מצאה מסוק של צבא אסד וניסתה להטיס אותו. כדי לעמוד במשימה המאתגרת נעזרו המורדים בסרטוני יוטיוב, והם גם תיעדו עצמם בפעולה.
בתוך זמן קצר מאוד הגיעו הסרטונים מסוריה גם לידי צה"ל, וליתר דיוק – ליחידת שט"ל – והתיעוד הזה הוביל גם לסגירת מעגל: "ראינו את הסרטונים האלה, עקבנו אחריהם ותקפנו אותם – דאגנו שזה לא יהיה. הם הפילו את עצמם בהקשר הזה", מסביר רס"ן נ', איש היחידה.
"ידענו איפה כל מערכת נשק נמצאת"
"מאז נפילת המשטר בדמשק הסורים מצלמים את עצמם הרבה, ואנחנו מנתחים כל סרטון ותמונה שלהם. אנחנו ישר מפענחים את זה, מבינים שצריך לתקוף את זה ומחליטים איך צריך לתקוף", מדגיש רס"ן נ' בן ה-33, מפקד גף הפענוח ביחידה. "אני חוקר את המערכים שמאיימים על חיל האוויר, ועובד בצמוד עם אמ"ן. אני אחראי למודיעין על מה שמאיים על מטוסי חיל האוויר – חיל האוויר של האויב, טילים, מכ"מי זיהוי, מערכות הגנה אווירית".
"סוריה היא דוגמה טובה – כשחיל האוויר אומר שהוא רוצה לפעול בסוריה, אנחנו צריכים לספר לו איפה יש מערכות שמאיימות על הטיסה ואילו אזורים מסוכנים לטיסה, אבל לדעת לספר לו גם על מערכות הנשק המתקדמות", מציין הקצין – ומתייחס למערכות שצה"ל תקף בתוך 72 שעות במבצע "חיצי הבשן", תקיפה שהביאה להשמדת רובן המוחלט.
"אני הוא מי שצריך לספר לחיל האוויר איפה המערכת מסתובבת בשטח, כדי שיוכל לתקוף אותן. במשך שנים ארוכות גף סוריה ביחידה החזיק ואסף את המידע הזה, וידע להגיד בדיוק איפה כל דבר נמצא. היו שם מערכות שידענו שלא זזו לשום מקום מ-1973, אבל היו גם מערכות מתקדמות יותר, שיכולות לזוז, ואז אני צריך להתאים ולוודא בכל רגע נתון שהמערכת נמצאת היכן שהיא נמצאת ושחיל האוויר יודע לתקוף אותה".
רס"ן נ' מפקד על תחום שכולל שמונה מדורים, וכל אחד מהם אחראי לזירה אחרת. "הפענוח הוא מקצוע עתיק, והוא השתדרג באופן ניכר בדור האחרון. אפשר לחקור ולתת מודיעין רלוונטי בכל הרבדים. יש טכנולוגיות חדשות שאנחנו מתחילים להפעיל", הוא מציין. "יש פה מומחיות שמשלבת גם גיאוגרפיה, הבנה של אמל"ח של האויב שנמצא שם, ואנחנו חייבים להתאים את האיסוף לפני תקיפה כדי לוודא שאנחנו מקצוענים ולוודא הכול".
המסוק שנצבע – והתיעוד שהוביל לפענוח
"בסוריה יש עכשיו חופש פעולה כמעט מוחלט בעקבות הפעילות, הבנו את זה גם מניתוחי תצלומי האוויר. במקביל הסורים מעלים המון סרטונים וזה רץ בעמודי הטלגרם וברשתות – אנחנו מפיקים מהסרטונים האלה המון", מציינת סרן מ'. "ראינו בשבוע שעבר סרטון שבו הם מתאמנים בים במסוק, המנתחים שלנו הבינו שזה מסוק שכבר מוכר לנו, ופשוט נצבע בצבע אחר, והעבירו אותו ממנחת אחר בסוריה. אנחנו מבינים המון תהליכים מתמונה אחת".
"בנוגע ללבנון, אנחנו במשך המון שנים יוצרים את בנק המטרות שם. באחד המקרים הבנו שמערכת נ"מ איראנית הגיעה למדינה, לכן העלינו הילוך והצלחנו לתקוף את המערך הזה", משתפת הקצינה מ'. "עבודת המודיעין היא סוג של פאזל, אוסף של פרטי מידע. האיסוף הזה תרם לנו מטוס לתקיפת המטרות בלבנון. כשאמל"ח חדש מגיע לזירה חדשה אנחנו אוספים הכול ועובדים עם כל מה שיש לנו כדי להפיק מידע".
יחידת שט"ל פועלת בתוך להק המודיעין של חיל האוויר, ומטרתה לתת מענה למודיעין חזותי לכל משימות חיל האוויר. מפקדת היחידה מסבירה כיצד הוקמה היחידה, שהיא מעין "קמ"ן (קצין מודיעין) של חיל האוויר": "כחלק מהתחקיר של מלחמת יום כיפור הבין חיל האוויר שהוא צריך מערך מודיעין מבצעי שיידע להתאים את המודיעין למשימות של החיל. תפקידנו לספק מידע על האיומים ובסופו של דבר גם לעדכן את חיל האוויר בתוצאות התקיפה: אם היא הצליחה או לא".
"אין פצצה שלא עוברת כאן"
"אנחנו צריכים לכוון את הטייסים מה יש בשטח, ואיך הם פוגעים ביעד בצורה הטובה ביותר. לדוגמה, אם אני רוצה להשמיד משגר – איך עושים את זה בדרך הטובה ביותר, איפה מאפשרים את הטיסה, וגם איך משמידים את המשגר בצורה היעילה ביותר", מדגישה סא"ל ל'. "התפקיד שלנו נוגע לכל המשימות שלהק המודיעין של חיל האוויר אחראי להן, בכל הזירות שחיל האוויר פועל בהן. הזרוע הראשונה היא פענוח – לקחת תמונה ולספר מה אני רואה בה, מה יש בה ואז להמשיך לעקוב אחריה. הזרוע השנייה היא מיפוי, להכין את היכולת לתקוף".
במהלך הלחימה העצימה בעזה וגם בצפון קיבלה היחידה משימה חדשה-ישנה – להבין מי נגד מי בתימן, למפות יעדים ולהבין מה היקף ההצלחות שם. "היה גף שהתעסק בזה עוד לפני 7 באוקטובר", מסבירה סא"ל ל'. "כאשר חיל האוויר אומר שנשקף איום מהמדינה הזאת, אנחנו בשאיפה להסתכל צעד אחד קדימה. ברגע שחיל האוויר החל לפעול בתימן, הסיפור של המודיעין שם עלה מדרגה, אבל תמיד צריך לבנות תשתית עוד לפני כן, כדי שלא נישאר בלי כלום ברגע האמת. יש הבדל בין מדינה שאתה חוקר במשך שנים ומחזיק איתה מגע, גם אם חיל האוויר עדיין לא פועל בה, ובין המוקדים האחרים".
סא"ל מ', שגדל כחייל ביחידה וחזר אליה לאחר לימודים בטכניון, מציין: "אין פצצה של חיל האוויר שלא עוברת כאן. האחריות שלנו היא להצמיד את החימוש המדויק למטרה שלו. זה לפעמים נראה כמו משחק מחשב, דבר שדורש דיוק מידע והכוונה למרחקים גדולים. מדובר על יכולת דיוק וסימון של החלון הספציפי שבו רוצים לפגוע. צריך להגיד לחימוש בדיוק איפה לפגוע – זה אנחנו. כל היחידה היא 350 אנשים, מרביתם סדירים, אבל יש גם מילואימניקים". כשהשיחה זולגת לאיראן, הוא מציין: "אל תדאג, אם חיל האוויר ירצה לפגוע שם, ניתן לו כל מה שצריך".
כל המידע בכתבה אושר לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.