כשלוחצים על דוושת הגז המנוע שלו צועק. מדובר בכלי רכב גדול וכבד, שמשקלו כמעט עשר טונות, אבל המראה שלו מטעה מאוד – ובשטח הוא הופך לחיה אחרת: הנסיעה רכה, המהמורות לא מורגשות והוא "עף" על דיונות חול ושטחים מסולעים. רכב הסיור הזה גומא מכשולים קשים בשטח, וכפי שחוויתי על בשרי – מי שיושב בתא הרכב כמעט לא חש בתנאי השטח הקשים.
זו חוויה אחרת לנהוג ב-JLTV, רכב הסיור הקרבי החדש והממוגן של צה"ל, בשטח. הזדמן לי לעלות אליו בשטח הניסויים "מטווח 24" במרכז הארץ, בקו החוף של ישראל – על דיונות ומסלולי נהיגה שנבנו במיוחד לבדוק את יכולות כלי הרכב שעוברים כאן סדנאות קשוחות. אנשי יחידת מחלקת תקיפה ותמרון בחטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) מכניסים אותי פנימה לתא הנהג: אנחנו מניעים, נחגרים ויוצאים לדרך. עם כל נגיעה בגז, הכלי מזנק.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לא התרגש מדהירה על סלעים
ה-JLTV – ראשי תיבות של Joint Light Tactical Vehicle (רכב טקטי קל משולב) – הוא מתוצרת חברת אושקוש (Oshkosh) האמריקנית. הרכב מצויד במנוע טורבו דיזל 6,600 סמ"ק ומסוגל להגיע למהירות מרבית של 110 קמ"ש. ההגה דורש התרגלות, כמעט כמו נהיגה במשאית: כשיצאנו לבדוק אותו בנתיב הבולדרים הרכב פעל ביציבות ולא התרגש מדהירה על סלעים. כאשר פונים לאזור העליות החדות ה-JLTV מטפס בזווית של 30 מעלות ללא קושי.
מצלמות טלוויזיה שמביטות אחורה וקדימה מאפשרות לנהג שליטה ברכב ומבט גם לשטחים מתים בנהיגה. גם בשיפועי הצד מייצבת מערכת מתלים ייחודית את הרכב כך שהיושבים בו אינם חשים את זווית השיפוע. כשנסענו בשיפוע צד של כמעט 20 מעלות, זה לא הורגש כלל בתוך תא הנהג. אם הרכב מזהה שהגענו לציר חולי, הוא מפחית אוטומטית את לחץ האוויר בגלגלים, טס על החול ולא מתרגש מבורות: בניגוד למשקלו הכבד ומראהו המאיים, הוא מטפס על דיונות ללא קושי.
ה-JLTV נועד ללחימה ממש: הוא ממוגן מפני תחמושת קליעית (ובעתיד גם יותר מכך) ואפשר לחמש אותו במקלע 0.5 ובטילי נ"ט. במטווח התאפשר לי לנסות את מערכת הנשק של רפאל, הנשלטת מתא הנוסעים: מצלמת טלוויזיה משדרת על הצג את המטרה, וכל התפעול מתבצע מתוך התא מבלי להיחשף בחוץ לאש אויב. בלחיצה עדינה על המפסקים נורה כדור בודד או צרור בדיוק רב גם למרחק 1,200 מטר. התמונות מוכיחות לבד: המקבץ מדויק וגרף מחמאות. מספרים שגם קצינים בכירים שהיו כאן לפניי לא הצליחו להשיג מקבץ כזה, וככל הנראה שנים של מילואים הוכיחו את עצמן הפעם.
צורך קריטי בתוך אזור לחימה
הכלי הזה נועד להשתתף בתמרון קרקעי ולשמש יחידות מיוחדות, ובהמשך גם גדס"רים (גדודי סיור) אמורים לקבל אותו. צוות קרב של עשרה לוחמים ממוגנים וחמושים יוכלו לנוע איתו במהירות בשטח, כחלופה לנגמ"שי ה-M-113 הישנים והפגיעים. יותר ממאתיים כלים כבר נרכשו והרכב החדש יגיע גם לגדודי החי"ר, לקח חשוב שנלמד מהלחימה בעזה ואשר צפוי להשפיע באופן ניכר על שדה הקרב העתידי. צה"ל רוכש בימים אלה כמאה כלי רכב ייעודיים מתוצרת חברת פלייר דיפנס, שיקבלו את השם העברי "פרא".
כל צוותי ההתערבות של היחידות המיוחדות בצה"ל יקבלו את הרכב הממוגן החדש: היכולת להגיע איתו מהר לתוך אזור לחימה – עם כוח מיומן, חמוש וממוגן – היא צורך קריטי. זה בדיוק מה שהיה חסר באותה שבת שחורה: מבלי לחכות למסוקים, ללא צורך בסוואנות או האמרים, הכלי הייעודי מוכן ללחימה, מצויד ומאפשר כניסה לתוך שטח האש. אמצעי מסוג זה היה חסר ממש בפריצה ליישובי העוטף, ואפשר רק לדמיין כיצד היה משפר את המצב.
השדרוג שהגביר את הקטלניות
בשונה מכלי רכב צבאיים אחרים, הנהג יושב באמצע החלק הקדמי – דבר שמאפשר למקם משני צדדיו שני לוחמים עם מקלע לכל צד ובכך לשפר את הקטלניות של הרכב בשדה הקרב. כלי הרכב החדיש מגיע בגרסה ממוגנת לניוד שישה לוחמים ומערכות נשק, ובגרסה הקלה יאפשר ניוד של עד 12 לוחמים. גרסה נוספת תאפשר ניוד פצועים ופינוים, עם תשעה לוחמים ושלוש אלונקות, וקיימת אף גרסת טנדר לצורך הבאת ציוד מבצעי ולוגיסטי. העובדה שכלי הרכב נמצא בשימוש נרחב בצבא ארה"ב מאפשרת אספקה שוטפת של חלפים, דבר שיאפשר רציפות בתפקוד ובתחזוקה.
הנהיגה בו קלה, אינטואיטיבית: המשקל של המיגון לא מורגש, והוא מהיר מאוד: מגיע ל-100 קמ"ש בלי קושי על כביש ו-60 קמ"ש בשטח. הדיונות, הסלעים, העליות והשיפועים כמעט לא מורגשים. רק לברקס עדיין צריך להתרגל: הרכב הזה מגיב לאט, ובסוף גם את זה לומדים – אפילו בתור נהג ניסוי ליום אחד.
כל הפרטים והתיעודים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.