במשך 25 שנה פעל על ראש הר בנטל שברמת הגולן בית הקפה המיתולוגי "קופי ענן" וקיבל את פניהם של מיליוני מטיילים, תיירים, ידוענים ומדינאים מכל קצווי תבל. אלא שמאז המלחמה לא פתח המקום את שעריו, וההודעה השבוע על סגירתו לצמיתות של אחד מעמודי התווך התיירותיים של האזור מספרת במידה רבה את הסיפור של הצפון כולו, ששרוי בחוסר ודאות כללית וכלכלית תחת מטחי הטילים של חיזבאללה.

הר של שפיות

כפיר בן שושן, חבר קיבוץ מרום גולן, ניהל את בית הקפה הגבוה ביותר בישראל (1,165 מטר מעל פני הים) עד לסגירתו ב-7 באוקטובר, ומאז יצא לחל"ת. "הגעתי לרמת הגולן מבאר שבע וחיפשתי כאן בית", הוא נזכר בימי ההתאקלמות בתחילת שנות האלפיים. "אני אוהב קפה ולארח, ו'קופי ענן' היה חלק ממני. הילדים שלי גדלו שם. הר בנטל הוא תצפית לאומית מפורסמת, וזכינו לארח בה קשת רחבה של אוכלוסייה, אפילו תיירים ממדינות אויב שהתגוררו בעבר בסוריה. היו שיחות נעימות של שלום והיינו הר של שפיות. פתחנו את הקפה בכל ההסלמות והמלחמות ובכל תנאי מזג האוויר, גם ברוחות במהירות של 170 קמ"ש. עברנו את הכול ותחזקנו מסביבנו את שמורת הטבע שמקיפה את בית הקפה לטובת מיליוני מבקרים מכל סוגי הטיולים  – החל בטיולים שנתיים, עבור בסיורים לגמלאים ולחיילים וכלה באח"מים, כמו שר החוץ האמריקני לשעבר מייק פומפאו". 

https://wadm.mako.co.il/news-n12_magazine/781730bdada5e810/Article-6fce3fcaf1a9e81026.htm

למה הכי תתגעגע?

"לתקופות המושלגות שהיינו עובדים בהן במשך 24 שעות ויותר כדי לפלס את הדרך להר ולפתוח את בית הקפה למען רבבות אנשים שרצו לראות לבן בעיניים. לא כל בית קפה בישראל זוכה לתופעת טבע של סופת שלג שנערם בגובה מטר".

בית הקפה המיתולוגי בגולן נסגר לצמיתות: "המלחמה נתנה את הבעיטה האחרונה"

 

"אני אתגעגע למפגש עם הפסיפס האנושי. אנשים מיוחדים מכל העולם. היינו פותחים את בית הקפה בשמונה בבוקר, ועד הסגירה פקד אותנו מגוון רחב של אנשים יפים מכל העולם, וזה היה מרגש. היינו מקום שכוח אל אבל מרכזי".

"בתקופות המושלגות היינו עובדים במשך 24 שעות ויותר כדי לפלס את הדרך להר ולפתוח את בית הקפה. לא כל בית קפה בישראל זוכה לתופעת טבע של סופת שלג שנערם בגובה מטר"

כפיר בן שושן, מנהל בית הקפה

כפיר בן שושן בקופי ענן
כפיר בן שושן ומשפחתו ב"קופי ענן"
 

עם יהודה לוי בשלג

אורי צל ציון ניהל את העסק הוותיק, תחנת חובה לכל מי שעולה לגולן, עוד בימיו הראשונים כשהיה עגלת קפה. "עבדתי בתיירות של קיבוץ מרום גולן ורצינו לפתוח מקום לאירוח על ההר", נזכר צל ציון. "התחלנו כמו גזלן עם עגלה נגררת וקראנו לעגלה 'קרלה'. למה? כי קר לה. השם היה רעיון שלי, וגם 'קופי ענן'", הוא מספר על הקופירייטינג שמאחורי השם ששאב השראה משמו של מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן.

ככה התחיל קופי ענן: עגלה שקראו לה ״קר לה״ (צילום: שילה צל-ציון)
ככה התחיל "קופי ענן". עגלת הקפה "קרלה", 1998|צילום: שילה צל-ציון
 

"אתה שותה קפה בתוך ענן – מכאן משחק המילים", מסביר צל ציון, "וכשהוקם בית הקפה ב-1999 קופי אנאן כיהן כמזכ"ל האו"ם". אנאן עצמו, זוכה פרס נובל לשלום, לא ביקר במקום, אך חיילי האו"ם שהוצבו בגבול עם סוריה היו לחלק בלתי נפרד מקהל הלקוחות. "בהמשך עברנו לצריף קטן עם עשרה מושבים שמגיש משקאות חמים וקרים, ואז הוקם המבנה הקיים הגדול".

קופי ענן (צילום: שילה צל-ציון)
"לא הצלחנו להסדיר את סוגיית השימוש בקרקע"|צילום: שילה צל-ציון

בתקופות מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים שימש שטח בית הקפה מוצב צבאי, והוא נפתח מתוך תקווה להיות אי של שלום על הגבול. הוא שוכן בראש הר בנטל, סמוך לבונקר סורי משוחזר מששת הימים. במקום גם נקודת תצפית מרהיבה על משולש הגבולות ישראל–סוריה–לבנון, דבר שהפך אותו, נוסף על השלג שיורד באזור בחורף, לאבן שואבת להמוני מבקרים.

אלא שמאז 7 באוקטובר הוכרז המקום שטח צבאי סגור, אף שרמת הגולן הוגדרה אזור ירוק ולא הוטלו הגבלות על התושבים. עד אז היה בית הקפה נקודת מפגש להתכנס, להתחמם בעונה הקרה – ומתברר שגם להתפנות. "בממוצע פקדה אותנו כמות אדירה של 50 אוטובוסים ביום", מסביר צל ציון ומספר על המבקרים המפורסמים שפקדו את המקום. "ג'ורג' בוש הבן, אז מושל טקסס, הגיע אלינו", הוא נזכר. "כשנשאל אם הוא מתכוון להתמודד על נשיאות ארצות הברית, הוא ענה: 'אתם הראשונים לדעת'. כל גנרל או סנאטור אמריקני שהגיע לארץ קיבל סקירה על ההר".

"בתקופה שדובר על פינוי היישובים בגולן הפכנו לנקודת מחאה נגד החזרת השטחים", ממשיך צל ציון בפרץ נוסטלגיה. "את הקטע עם הבונקר על ההר בסרט 'יוסי וג'אגר' צילמו פה", הוא מספר על הסרט שהפך את יהודה לוי לכוכב. סצנת הנשיקה המפורסמת של לוי עם אוהד קנולר צולמה ממש שם, ליד בית הקפה על הר בנטל. "זה היה חורף קשה עם שלג בכמויות גדולות, אז ליווינו אותם עם מזון ושתייה. חלק מאיתנו אפילו השתתפו כניצבים".

"בית הקפה היה מפעל חיים של לא מעט חברים בקיבוץ", הוא משתף. "זה לא היה מקום רווחי, אבל הוא כן שם את מרום גולן על מפת התיירות. כואב הלב שפרויקט כזה נסגר".

יהודה לוי מתוך יוסי וג'אגר הכוכבים של 2002 (צילום:  יחסי ציבור )
סצנות השלג צולמו בבונקר ליד בית הקפה. אוהד קנולר ויהודה לוי ב"יוסי וג'אגר"|צילום: יחסי ציבור

"את הקטע עם הבונקר על ההר בסרט 'יוסי וג'אגר' צילמו פה. זה היה חורף קשה עם שלג בכמויות גדולות, אז ליווינו אותם עם מזון ושתייה. חלק מאיתנו אפילו השתתפו כניצבים"

אורי צל ציון, ממקימי בית הקפה

גם דייוויד שווימר היה כאן

מלחמת 7 באוקטובר הייתה הקש ששבר את גב הגמל, והיא הובילה להודעה על סגירת המקום לצמיתות. אבל קדמו לה קשיים בירוקרטיים. "אי-הסדרת המקום מנעה את המשך הפעלתו ופיתוחו", מספר שפי מור, מנכ"ל תיירות מרום גולן. "היה לנו הסכם חכירה בירוקרטי ומסורבל מול רשות מקרקעי ישראל ולימים גם הפך המקום לשמורת טבע. כשרשות הטבע והגנים נכנסה לתמונה לא הצלחנו להסדיר את סוגיית השימוש בקרקע בלי לקבל תשובה ברורה למה – ואם אין הבטחה שאנחנו יכולים להישאר ולהמשיך להפעיל את המקום, לא כדאי להשקיע", הוא מסביר.

"25 שנה שבית הקפה פעל ומעולם לא סגרנו אותו", אומר מור, "ובמשך כל השנים פעלתי להסדרה עם ראשי המנהל ורשות הטבע והגנים. לא קיבלנו צו פינוי, הרחקה או הריסה ולא הייתה שום החלטה שהורתה עליי לעזוב את המקום. ההר הזה הוא חלק ממרום גולן מיום הקמתו של הקיבוץ ב-1967 מיד אחרי מלחמת ששת הימים. כ-600 אלף ביקרו אותנו מדי שנה, וכשיש שלג חינם – הביקוש לעלייה להר היה אסטרונומי. אין אחד שלא היה בו, כולל השחקן דייוויד שווימר ('חברים') ובונו, סולן להקת U2, שהגיע לביקור סודי בישראל".

מתי זיהיתם את הפוטנציאל התיירותי?

"בתחילת שנות ה-70 נבנה על ההר מוצב ישראלי, על זה הסורי, אבל הוא מעולם לא היה מאויש לאורך זמן. ב-1995 יזמנו בקיבוץ את סלילת הכביש שהחליף דרך עפר עקלקלה, ואז החל עידן הפוד-טראקים – משאיות אוכל. התחלנו להפעיל עגלות קפה מפח. זה היה בתקופה הפרה-היסטורית. זו גם הייתה נקודה אסטרטגית לשירותים ציבוריים למבקרים, משום שלא היה היכן להתפנות באזור. מההתחלה ועד הסוף זו הייתה יוזמה של הקיבוץ, ותפקידה של המדינה הוא לא להפריע. אם אתה שואל אותי, זו המשימה העיקרית של הפוליטיקאים כשהם קמים בבוקר".

 

קופי ענן (צילום: אלבומי שיין קודנצ'יק)
המקום הפך לשמורת טבע. "קופי ענן"|צילום: אלבומי שיין קודנצ'יק

"זה לא דומה לקורונה"

בדרום הארץ שבו חלק מהתושבים לבתיהם, אבל 65 אלף התושבים בצפון לא יוכלו לחזור בקרוב והמצב מורכב אפילו יותר מהמציאות הביטחונית בעוטף. אתה אופטימי?

"לא יודע כמה תעצומות נפש יהיו לאנשים לקום מהקטסטרופה הכלכלית והתעסוקתית הזו. אחרי חצי שנה במצב הזה, כשעובדים כבר לא מכוסים, כי ימי החל"ת שלהם נגמרו, אנשים מחליטים לפרוש מהתחום ולחפש מקורות פרנסה חדשים, כי זה מתחיל להיות מסוכן. הרבה מאוד מהפעילות העסקית בצפון מבוססת על תיירות וחקלאות. אין כאן הרבה אלטרנטיבות. המכה הכי קשה נובעת מכך שבגלל התמשכות האירוע הביטוח הלאומי לא מכסה לעובדים שנגמרה להם מכסת הביטוח הלאומי את יתרת הימים".

קופי ענן (צילום: אלבומי שיין קודנצ'יק)
במקום תצפית מרהיבה על משולש הגבולות ישראל-סוריה-לבנון|צילום: אלבומי שיין קודנצ'יק

"זה לא דומה לקורונה", מסביר מור, "אפילו לא מתקרב. בתקופה ההיא פרקי ההשבתה היו קצרים יחסית והחזרה הייתה הדרגתית לעומת המצב הנוכחי. למרות כל זאת, אני מעריך שהתיירות תחזור בעוצמות גדולות מאוד ביום שאחרי המלחמה בהשוואה לפעילות הענף שלפניה. יש ציפייה, רצון וכוונה של ישראלים לבקר בצפון ובגולן בפרט".

תחילתו של קופי ענן (צילום: אלבומי אורלי פלדמן)
כשהשלג חינם - הביקוש לעלייה להר היה אסטרונומי|צילום: אלבומי אורלי פלדמן

"ב-1 במרץ פתחתי את המלון שלנו במרום גולן לפעילות. התפוסה נמוכה, בטח בהשוואה לעבר. השקענו כסף רב בתיירות ובמלון שלנו ויש לנו קהל גדול שמצפה שנחזור לשגרה. גם העובדים מצפים לחזור לשגרה, ואני בעיקר מצפה לחזור לנורמליות. בשלב הנוכחי זה מותיר אותי אופטימי. זו הדרך היחידה לשמור על שפיות. בשיחות שאני מקיים עם רשויות המס אני בציפייה ובתקווה שיפצו אותנו על הנזק שנגרם".

"קופי ענן" נסגר לצמיתות. יש מחשבה על רעיון אחר בעתיד?

"הכול תלוי בפקידים ברשות מקרקעי ישראל. בנושא הזה אני פחות אופטימי".

תגובות

רשות הטבע והגנים: "המבנה של בית הקפה קופי ענן הוקם בעבר בשטח שמורת טבע, ללא היתרי בנייה כנדרש. בשנים האחרונות, רשות הטבע והגנים בשיתוף עם המועצה האזורית גולן מנסות לסייע על מנת להסדיר את חוקיות המבנה. קיבוץ מרום גולן, משיקוליו הוא, החליט שלא להמשיך בתהליך ולסגור את המקום".

רשות מקרקעי ישראל: "הנכס המדובר נמצא באתר הר בנטל ונמצא בשליטת משרד הביטחון. משרד הביטחון אפשר למועצה להקים במקום אתר תיירות בשנות ה-90. במסגרת ההסכם למשרד הביטחון ולצבא הייתה אפשרות להשתמש בנכס לפי הצרכים הביטחוניים. המועצה הכניסה לשטח את 'תיירות מרום גולן' במסגרת הסכם הפעלה שנחתם בין הצדדים. רשות מקרקעי ישראל לא הייתה צד לכל ההסכמים ולתיירות מרום גולן אין כל מעמד בנכס מבחינת הרשות.

"לפני מספר שנים, בין היתר בעקבות בקשה של תיירות מרום גולן להסדיר את החזקה שלהם בנכס בהסכם ישיר עם רמ"י, נעשתה בדיקה מול משרד הביטחון באם ניתן לשחרר את השטח. המגמה לשחרור השטח ע"י משרד הביטחון הייתה חיובית אולם, לפני כשנתיים הטיפול בשחרור הוקפא מטעמים השמורים אצל משרד הביטחון. כיום, בהתאם למידע שנמסר לנו ממשרד הביטחון, הנכס בשימוש של הצבא כחלק ממצב החירום. כך, שכיום כל הקצאה של הקרקע לצד שלישי אינה רלוונטית לפני הכול מטעם זה".

אוריה דוידי השתתף בהכנת הידיעה.