בעומק של 30 מטר מתחת לפני המים, מול חופיה של ישראל, נחה על קרקעית הים צוללת מימי מלחמת העולם השנייה – ואיש לא נגע בה עשרות שנים. החשש היה שעדיין יש חומרי נפץ ומוקשים בתוך גוף הצוללת, וכל כניסה עלולה לגרום לפיצוץ. אבל צוללן סקרן אחד, ישראלי, שגילה נחישות, החליט לעשות משהו שאיש לא העז לעשות לפניו.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אותו צוללן ירד למעמקי המים וזיהה פתח קטן בדופן כלי השיט. כשהזיז את דלת הברזל והשתחל פנימה הוא הבחין בתוך חדר הטורפדו במשהו מפתיע – כל חלל הצוללת היה מלא בעצמות ובציוד צלילה שהיו שייכים, כך התברר לאחר מכן, לצוות צוללנים איטלקי. "צללתי לפתח הצוללת וגיליתי שרידי אדם, לא ידעו זאת עד אותו רגע. הייתי הראשון שאיתר את שרידי הצוללנים האיטלקים", מתאר הארכיאולוג הימי ד"ר אודי (אהוד) גלילי את הרגע המרגש.
"הצוללת נפגעה מפצצות עומק, עלתה על פני המים, והתותח הבריטי שהוצב בסטלה מאריס ירה ופגע בה והביא לטביעתה", משחזר ד"ר גלילי. "התעלומה הייתה כיצד גילו הבריטים את הצוללת. גילינו את מערכת הכבלים המגנטיים שפרסו הבריטים לאורך חופי ישראל לגילוי צוללות".
ד"ר גלילי צלל לתוך הצוללת בשנות ה-80, ומאז פעל לשימור האתר והבאת הצוללנים שנפלו לקבורה באיטליה. על כן הוחלט בצי האיטלקי להעניק לו אות מיוחד. זה קרה בסוף החודש שעבר – על סיפונה של ספינת מלחמה איטלקית העניקו לו מדליה של הצי האיטלקי, על הגילוי, השימור והמאבק שיוכרז מקום הצוללת לאתר שימור עולמי. הפרס היה על חלקו של הישראלי בהנצחת חללי הצוללת האיטלקית Scirè (שִׁירֶה), שהוטבעה במימי מפרץ חיפה במלחמת העולם השנייה.
"הצוללת נפגעה מפצצות עומק, עלתה על פני המים – והתותח הבריטי שהוצב בסטלה מאריס ירה ופגע בה והביא לטביעתה"
ד"ר אודי גלילי, ארכיאולוג ימי
הכבלים שגילו את הצוללת
הנזק שגרמו לוחמי הצוללת האיטלקית שירה לצי הבריטי ב-1942 היה כה כבד, שהבריטים איבדו לתקופה קצרה את העליונות המוחלטת שלהם בים התיכון – וכך כוחות הציר הצליחו להעביר ציוד ולוחמים לכוחות הגרמניים והאיטלקיים באפריקה. באוגוסט 1942 תכננו האיטלקים לערוך מתקפה נוספת על נמל חיפה, שהיה בעל חשיבות גדולה במערך אספקת הדלק לצבא הבריטי. אלא שבינתיים הצליחו הבריטים לפצח את קוד ההצפנה של מכונת האניגמה ששימשה את הצי האיטלקי, ויירוט התשדורות האיטלקיות והגרמניות הביא להעלאת רמת הכוננות באזור.
ב-24 ביולי התחילו הרמזים לזרום: תשדורת אחת דיברה על "חבילה" שצריכה להישלח ממפקדת הצי ברומא לרודוס, ואחרות הבהירו שהחבילה היא למעשה צוות לוחמים שאמור לעלות לצוללת. בהמשך זיהו הבריטים גיחות מודיעין שערך חיל האוויר הגרמני מעל נמל חיפה, והבינו שהוא יהיה היעד לתקיפה.
בשלב הזה הוכנסה לפעולה מערכת ההגנה שהונחה בנמל מבעוד מועד — גרסה פרימיטיבית מאוד של רדאר שבה השתמשו הבריטים כדי להגן על נמלים. פעולתה התבססה על פריסה של כבלים חשמליים תת-ימיים שהונחו בלולאות ארוכות במעמקי הנמלים ובהם עבר זרם חשמלי במתח נמוך. מעבר של חפץ מתכתי גדול מעל לכבל גרם לשינוי בזרם, וזה נקלט במכשיר מדידה בתחנות התצפית בחוף. מערכות כאלו נפרסו בנמלי בריטניה עצמה וברחבי האימפריה.
מסמכים שאיתרו החוקרים גילו כי נמל חיפה היה בעדיפות נמוכה ביותר מבחינת הבריטים ולא מוגן לפני המלחמה, אך מערכת הכבלים הוכנה עבורו ואוחסנה במלטה עד לפריסתה. החוקרים לא איתרו במסמכים הבריטיים עדויות לפריסת המערכת, אך הממצאים התת-ימיים ותחנות התצפית שנמצאו על החוף, כמו במקומות אחרים בעולם, לא הותירו מקום לספק שהמערכת אכן נפרסה לפני ששירה התקרבה לחיפה.
"התעלומה הייתה כיצד גילו הבריטים את הצוללת. גילינו את מערכת הכבלים המגנטיים שהם פרסו לאורך חופי ישראל, לגילוי צוללות"
ד"ר אודי גלילי
טקס מתחת למים
ומה ידוע על שעותיה האחרונות של הצוללת, ב-10 באוגוסט 1942? בשעה 11:15 זיהה מטוס סיור בריטי את הצוללת באזור נהרייה, אך היא אבדה לו. ב-15:09, לאחר שככל הנראה נודע על הצוללת באמצעות מערכת הכבלים, הורה פיקוד החוף לסוללת תותחים שהוצבה בסטלה מאריס להתכונן לירי. 21 דקות מאוחר יותר החלה הספינה אייזילי, במקור ספינת דיג שהוסבה לציד צוללות, להשליך פצצות עומק, וחמש דקות לאחר מכן התקבל דיווח שהצוללת נפגעה. סוללת החוף ירתה לעברה שני פגזים, וב-15:54 היא נצפתה שוקעת. אנשי צוותה, כ-60 במספר, נספו כולם. מאז שהתה במצולות מבלי שאיש ייגע בה, עד שד"ר גלילי העז לבדוק את תכולתה.
אות הכבוד שקיבל ד"ר גלילי לפני שבועיים נקרא Fratelli di mare (אחים של הים), והוא נחשב למכובד ביותר שאפשר לקבל בחיל הים האיטלקי. צוות צוללים ממועדון פוצקר בנהרייה הוביל את הצלילה: במהלך הטקס הונח זר פרחים ירוקים בלבד, כנהוג בחיל הים האיטלקי, ונערכה סריקה סביב הצוללת שנועדה לבחון את מצבה החיצוני כדי לבצע עבודות שימור. צוות צילום של Aquazoom תיעד את הטקס מתחת למים והיה שותף להפקת האירוע.
"זו הייתה אחת הצוללות החשובות ביותר של הצי האיטלקי. בזכות הנחישות של ד"ר גלילי אנו פועלים לשימור זיכרון הפרשה המיוחדת"
מסימיליאנו רוסי, מפקד הכוחות המיוחדים של חיל הים האיטלקי
ד"ר גלילי פעל רבות להבאת עצמות הלוחמים האיטלקים לקבורה באיטליה, ודאג לאטום את הפתחים אשר נפערו בצוללת כדי שלא תתאפשר בזיזה של ציוד מתוך הצוללת. על כך הוא קיבל את הפרס המכובד ביותר בחיל הים האיטלקי מידי מסימיליאנו רוסי, מפקד הכוחות המיוחדים של חיל הים האיטלקי. בטקס נכחו שגריר איטליה בישראל סרג'יו ברבנטי, מפקד הכוחות המיוחדים לשעבר אדמירל פרנצ'סקו צ'יונה וגם דוקטור פאביו רוברטי, שעשה את הדוקטורט שלו על סיפורה של הצוללת שירה.
"כשנכנסתי לראשונה לשירה ב-1982 ותיעדתי את שרידי הצוללות שנפלו, זה היה מאוד אמוציונלי עבורי כצוללן, ימאי וחייל, שחווה את זוועות המלחמה", אמר ד"ר גלילי בנאומו בטקס. "הרגשתי אחריות להחיות את הסיפור של הצוללת והצוות שלה".
"הקרב האחרון של שירה הסתיים בצורה טרגית: 60 ימאים איבדו את חייהם. במהלך מבצע ההשבה של הצוללת בשנת 1984 הוחזרו הצוללנים שנפלו חזרה הביתה לאיטליה", הוסיף ד"ר גלילי. "עם זאת, הקרב של שירה נשאר בזיכרון שלנו ושרד מההרס בקרקעית הים". הוא חתם בהצהרה ש"שיתוף הפעולה בין האיטלקים לישראלים הוא חשוב כדי להכיר באתר החורבן של שירה כאנדרטה ואתר מורשת מוגן".
"זו הייתה אחת הצוללות החשובות ביותר של הצי האיטלקי", אמר רוסי בטקס, "ובזכות הנחישות של ד"ר גלילי הצלחנו להביא לקבורה את הלוחמים האיטלקים. אנחנו פועלים יחד לשימור זיכרון הפרשה המיוחדת". הטקס החגיגי החריג נערך על סיפון ספינת מלחמה איטלקית: שגריר איטליה בישראל דיבר על שיתוף הפעולה הצבאי ועל חשיבות הקשר העמוק בין המדינות. זהו קשר היסטורי שנמתח עד היום. זה היה אירוע מרגש, מפגש של אחווה בין אנשים שלא שכחו את ההיסטוריה ואת החברות.