זה קרה בליל קיץ לוהט באוגוסט 1966. דוד רונן, אז בן 12, יצא עם קרוב משפחתו מביתו בנתניה כדי להיחלץ מהחום המחניק. מפגש עם חוצן, אגב, לא היה בתוכניות. "לא היו לנו אז מזגנים והצעתי שנצא החוצה לגבעה מול הבית שבה היינו משחקים, כדי שאולי תגיע איזו בריזה מהים ויהיה לנו קצת יותר נעים", הוא מתאר. "אחרי כמה דקות על הגבעה פתאום ראינו עצם משונה בגודל של מטבע שחורש את השמיים מצד לצד, ולא הבנו מה זה. חשבנו שזה הירח אבל הירח עמד במקומו. בעודנו תוהים, פתאום העצם הזה נע לכיווננו במהירות מטורפת – רגע אחד היה בגובה עצום ורגע לאחר מכן התייצב בבת אחת מעל הראש שלנו".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"היינו בפאניקה ובהיסטריה מוחלטת", הוא מספר. "בלילה אי אפשר לאמוד מרחק וגובה אמיתיים, בייחוד כשמדובר בשני ילדים מפוחדים עד מוות. הדבר הענק הזה זז מצד לצד בעדינות. הוא היה בגודל של לפחות שניים-שלושה מגרשי כדורגל. יכולנו לראות רק חלק קטן מהבסיס שלו שהיה מואר כמו אורגן אורות. הוא השמיע נהמות ומסביב הייתה דממה מזעזעת. מזג האוויר התחלף די מהר מחום גדול לקור מקפיא עצמות. הקרוב שלי כנראה נרדם או התעלף. אני הייתי ילד סקרן וצבטתי את עצמי בידיים כדי לא להירדם. באיזשהו שלב הוא התעורר והספיק לראות יחד איתי איך הדבר הענק, היפהפה והמפחיד הזה הופך במהירות עצומה לנקודה קטנה ונע לכיוון המושב אביחיל".
עם היעלמות העצם המשונה, טוען רונן, מזג האוויר שב לקדמותו לפתע. "לקחתי אותו ביד וניסיתי לחזור הביתה. ההיסטריה הייתה כל כך גדולה שאיבדתי את הדרך, אבל שמענו איזה צליל פתאום ובגלל שהצליל הזה היה הדבר היחיד שקישר אותנו למציאות – משכתי אותו לכיוון הרעש הזה והגענו לבניין בן ארבע קומות מעבר לכביש. הקפנו אותו לבדוק מאיפה הרעש וראינו דבר שממש לא הוסיף לנו בריאות. בקומה הראשונה הייתה חנות בשר ודגים. הדגים כנראה היו היחידים שהרגישו שמשהו קורה, והם פשוט קפצו החוצה מהבריכה".
"אחרי שהגענו הביתה באפיסת כוחות, אבא שלי קרא לנו פנימה וגילה רשת של כוויות על הפנים שלנו", הוא ממשיך. "התחילו לשאול אותנו מה קרה. חשבו שתפסו אותנו עבריינים והתעללו בנו. סיפרנו להם. ההורים שלנו התקשרו למשטרה וכעבור זמן הגיעה קבוצה של שישה אנשים – שניים עם מדי משטרה, שלושה עם מדי צבא ועוד אחד או שניים, מוזרים ביותר, עם חליפות. הם דרשו מאיתנו להישאר בבית עד שהכוויות יחלפו ולא לספר לעולם את מה שקרה לנו. הזמן חלף, הכוויות נעלמו והכול היה בסדר גמור אבל נותרנו בפאניקה. נדרתי נדר שכשאהיה גדול אחקור מה הדבר הזה היה".
ואכן, בעשורים שעברו מאז התבגר – העב"מים מעסיקים את רונן ללא הרף. הוא הכין כתבות רבות וסרטים דוקומנטריים שחקרו עב"מים, ובשנות התשעים אף כתב מדור בשם "תיקי איקס" במקומון זמן תל אביב והתרכז בסיקור של תופעות על-טבעיות בישראל. כיום הוא משמש כעיתונאי וכדובר העמותה לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים שנבדלת מהמרכז הישראלי לחקר עב"מים שמעל לדבריו בתפקידו. "אנחנו לא עוסקים במיסטיקה, בתקשור, ברוחניות ובעידן החדש – אלא אך ורק בדברים שניתן לבדוק ולאמת בדרך מדעית", הוא מבהיר.
"כשמדובר בחייזרים, יש דברים שאני לא יכול לחשוף"
העניין בעב"מים ובחוצנים הוא לא נחלתו של רונן בלבד. שנים שברחבי העולם מסתקרנים וחוקרים – האם יש חיים מחוץ לכדור שלנו ומה בדיוק נמצא שם הרחק? בעקבות דיווחים של מספר טייסים ואזרחים על תופעות שהציתו את הדמיון והסקרנות, בשנה שעברה פרסמה ארה"ב את "דוח העב"מים", שאישר את הופעתן של 144 "תופעות אוויריות לא מזוהות" ב-17 השנים האחרונות. המקרים נחקרו בידי שירותי המודיעין האמריקניים, אלא שלא נמצא הסבר לתמונות ולדיווחים שנרשמו ב-143 מהמקרים. העצם היחיד שהצליחו לזהות בוודאות התגלה כבלון גדול.
לפני כשבועיים הבהירו בכירים אמריקנים כי הפנטגון לא מצא ראיות כלשהן המצביעות על כך שחייזרים ביקרו בכדור הארץ או התרסקו כאן. עם זאת, המאמץ המחודש של הפנטגון לחקור עצמים חריגים ובלתי מזוהים – בין אם הם בחלל, בשמיים או אפילו מתחת למים – הוביל למאות דיווחים חדשים שנחקרים.
גם נשיאי ארה"ב השתעשעו עם המחשבה על גילוי חיים של ממש בפלנטה אחרת. "אני לא אספר מה ידוע לי בנושא, אבל זה מאוד מעניין", אמר נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. קודמו בחדר הסגלגל, ברק אובמה, השיב על השאלה המסקרנת כי "כשמדובר בחייזרים, יש דברים שאני לא יכול לחשוף בשידור".
קהילת חוקרי העב"מים, גם המדעית וגם החובבים והסקרנים, ממשיכה לחפש את ההוכחות, אבל נבהיר כבר בהתחלה – מעולם לא אושר פומבית ולו מקרה אחד שבו ביקרו חברים מכוכב אחר בכדור הארץ ובישראל בפרט. יתרה מזאת, גם הקהילה המדעית לא מכירה בעדויות שהצטברו במהלך השנים כתופעות-חוץ ארציות.
רונן לא מתרגש מהמפקפקים בהימצאות עב"מים, אך מדגיש כי לא כל תופעה לא מוסברת אפשר לקחת ברצינות. "היום לכל ילד יש טלפון סלולרי ומצלמים הרבה מאוד דברים. רובם הגדול זה זבל, טעויות או כלי-טיס חדישים של מדינות. אבל יש אחוז קבוע ומובהק של אירועים אמיתיים של כלי-טיס שאינם מונהגים על ידי בני אדם אלא על ידי יצורים תבוניים שאינם מכאן".
לא הילד החכם בשכונה?
פרופ' אבי לייב, ששימש במשך תשע שנים כראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, הוא המדען הבכיר ביותר שמאמין בחיים מחוץ לכדור הארץ. לייב כתב ספרים, פרסם יותר מ-600 מאמרים בכתבי העת המדעיים החשובים בעולם וכיום משמש כמנהל המכון לתיאוריה ולמחשוב במרכז לאסטרופיזיקה בהרווארד - וגם כפרופסור אורח באוניברסיטת תל אביב. ב-2012 נבחר על ידי מגזין "טיים" לאחד מ-25 האנשים המשפיעים ביותר בתחום החלל.
פרופ' לייב נצמד באדיקות למדע ומתנגד למיתולוגיות החייזרים שלפיה חברים מכוכב אחר כבר מסתובבים בינינו. אבל אם תשאלו אותו על קיומן של תרבויות חוצניות, תקבלו תשובה כמעט חד-משמעית. "קשה לי להאמין שאנחנו לבד, יש מיליארדי כוכבים כמו השמש ובערך לחצי מהם יש פלנטה כמו כדור הארץ. יש יותר פלנטות כמו כדור הארץ שיכולים להתקיים בהן חיים מאשר גרגירי חול בכל החופים על כדור הארץ. זה מלמד אותנו צניעות קוסמית. תמיד חשבנו שאנחנו במרכז היקום ולא רק שאנחנו לא במרכז היקום, גם מה שמוצאים בחצר האחורית שלנו הוא לא מיוחד".
"כשאנחנו רואים שליט כמו פוטין מנסה לכבוש שטח אדמה על כדור הארץ, זה לא מרשים במיוחד כי זה דומה לנמלה שמנסה להחזיק גרגר חול בחוף ענק. אני יכול להבין מאיפה זה בא כי הבנות שלי, כשהיו צעירות יותר, חשבו שהעולם מתרכז בהן. הן קיבלו שוק פסיכולוגי ברגע שלקחנו אותן לגן כי הן פגשו ילדים חכמים יותר. כמובן שהאנושות תתבגר ברגע שנגלה תרבויות אחרות. השאלה הבסיסית היא אם אנחנו הילד החכם בשכונה – אני חושב שלא".
"עצם מוזר מאוד, נראה כמו פנקייק"
כנראה שלא הייתם שומעים על פרופ' לייב אלמלא אומואמואה, אובייקט שתועד ב-19 באוקטובר 2017 במערכת השמש והתברר כעצם הראשון בהיסטוריה שזוהה בוודאות ככזה שהגיע מהחלל הבין-כוכבי. טלסקופ החלל פאן-סטארס שבהוואי הבחין בו כשהיה בדרכו אל מחוץ למערכת השמש ועקב אחריו במשך 11 ימים לפני שנעלם. אסטרונומים אחדים טענו כי העצם היה שביט ואחרים העלו את ההשערה שמדובר באסטרואיד. אבל פרופ' לייב סיפק אפשרות אחרת: גוף מלאכותי שנוצר בידי תרבות תבונית שנמצאת מחוץ למערכת השמש שלנו.
"כולם ציפו שהעצם הזה יהיה כמו האבנים שאנחנו רגילים למצוא במערכת השמש אבל ככל שאספנו יותר נתונים – התברר שהוא מוזר מאוד", הוא מתאר. "כל שמונה שעות הוא הסתובב וכמות האור שהוא החזיר מהשמש השתנתה פי עשרה, מה שאומר שיש לו צורה מאוד יוצאת דופן. הוא ככל הנראה נראה כמו פנקייק, שטוח".
"חוץ מזה, היה גם כוח מסתורי שדחף את אומואמואה הרחק מהשמש. חשבנו שאולי הוא נדחף על ידי התאדות אבל לא מצאנו שום עדות לזנב שביטי. ההשערה היחידה שיכולתי לחשוב עליה היא דחיפה על ידי החזרת אור השמש כמו מפרשית שנדחפת על ידי הרוח. כל ההשערות האחרות היו דברים שאף פעם לא ראינו וגם איתן היו בעיות".
"אם אלה דברים שאף פעם לא ראינו, אולי העצם הזה היה מלאכותי. אם יתברר שזה נכון, זו תהיה התגלית הגדולה בהיסטוריה האנושית. כשאנחנו הולכים בחוף הים, הרבה פעמים רואים אבנים וצדפות שנוצרו על ידי הטבע אבל מדי פעם אנחנו נתקלים בבקבוק פלסטיק שמייצג את האנושות. אולי אומואמואה היה בקבוק הפלסטיק".
חבר מכוכב אחר?
ההשערה שאומואמואה הוא למעשה מפרש סולארי שנשלח במכוון למערכת השמש שלנו על ידי ציוויליזציה חוצנית הפכה את פרופ' לייב למרואיין אטרקטיבי ("נתתי 2,000 ריאיונות במשך שנתיים, פנו אליי 25 מפיקי סרטים וסדרות תיעודיות"). הספר "חוצן", שבו פירט את משנתו המהפכנית, יצא ב-27 מהדורות ותורגם ל-25 שפות.
שנתיים לאחר הגילוי המרעיש, ב-2019, גילה פרופ' לייב שאומואמואה לא היה העצם הבין-כוכבי הראשון שזוהה במערכת השמש: כדור אש שנראה בפפואה גינאה החדשה ב-2014 היה למעשה עצם שנע במהירות עצומה והגיע ממערכת כוכבים אחרת. במחקר נטען כי מהירותו, לצד זווית הכניסה שלו, מוכיחות בהסתברות של 99% כי מקורו של העצם הרחק מעבר למערכת השמש.
אלא שלמרות התגלית החשובה, המחקר לא הועבר תחילה ביקורת עמיתים ולא פורסם במגזין מדעי. בתחקיר שפורסם באתר Vice נכתב כי הסיבה לכך היא שהנתונים שנדרשו לאמת את החישובים הוגדרו כמסווגים על ידי הממשל האמריקני. לפני כחצי שנה מדעני פיקוד החלל האמריקני אישרו את אותם ממצאים.
כדי לנסות למצוא עדויות לחיים חייזריים, הכריז פרופ' לייב על פרויקט גלילאו, שמטרתו לחפש חיים תבוניים בקרבת כדור הארץ ובכדור הארץ עצמו. "אנחנו חוקרים את כל העצמים האלה שלא ברור מהם, ביניהם גם העב"מים שהממשל האמריקני מדבר עליהם. בקיץ הבא נעשה מסע באונייה וננסה לחפש את שרידי המטאור בקרקעית האוקיינוס באזור שבו הוא התפוצץ ליד פפואה גינאה החדשה. בהקשר הזה, בנינו מערכת חדשה של מצלמות שסורקות את השמיים ונקבל מהן נתונים. הנתונים של הממשל האמריקני מסווגים אבל אנחנו נשחרר את כל הנתונים שלנו ולא תהיה שום סודיות".
"הם מייצגים את העתיד, זה יחסוך מיליוני שנים"
פרופ' לייב לא מאמין שחברים מכוכב אחר הגיעו לבקר אותנו והסיבה פשוטה מאוד: אנחנו פשוט לא מעניינים מספיק. "המדע והטכנולוגיה שלנו הם רק בני מאה שנה בערך. ההסתברות שלנו לפגוש דברים שנשלחו על ידי תרבות אחרת שהיא בדיוק בשלב ההתפתחותי שלנו היא הסתברות נמוכה מאוד. רוב הסיכויים הם שנפגוש משהו הרבה יותר מתקדם כי תרבות פרימיטיבית יותר לא תיסע לחפש אותנו. המצב הסביר הוא שאנחנו בכלל לא חשובים, מיוחדים או מעניינים מספיק, אלא רק חושבים כל הזמן שאנחנו במרכז התמונה".
"בהתחלה גילינו שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ועכשיו המדענים עדיין מעדיפים להאמין שאנחנו אולי היצורים התבוניים היחידים בגלל שזה נותן לנו חשיבות עצמית", הוא מצהיר. "כמובן שגם הכנסייה העדיפה את זה כי אז היא יכלה להגיד לאנשים – אתם במרכז העולם, אלוהים דואג לכם. אנחנו לא במרכז היקום וגם הגענו בסוף שלו – בשלוש מיליארד השנים האחרונות. אם אתה מגיע בסוף המחזה ואתה לא במרכז הבמה, המחזה הוא לא עליך. אם אתה רוצה לדעת יותר פרטים על המחזה, עדיף שתחפש שחקנים ותיקים יותר".
מה המפגש איתם ייתן לנו?
"יכול להיות שהם הרבה יותר מתקדמים מאיתנו ואז אנחנו לא צריכים לעשות הרבה אלא רק לחפש. הם כבר הגיעו אלינו. הם מייצגים את העתיד שלנו. נוכל ללמוד דברים חדשים. זה יהיה קיצור דרך, כמו להעתיק בבחינה. לא אכפת לי להסתכל מעבר לכתף של תרבות חכמה יותר. זה יחסוך לנו מיליוני שנים".
למה מדענים רבים נזהרים מלעסוק בחיפוש אחר חיים חייזריים?
"זה לא שהקהילה המדעית זהירה מאוד ולא חוקרת דברים ספקולטיביים. יש לך תרבות שלמה של מדענים שעסקו בפיזיקה תיאורטית. במשך 50 שנה עסקו בתורת המיתרים – אלה דברים שאין להם שום הוכחה ניסיונית ועוסקים בהם קבוצות של מאות חוקרים. בוודאי שיש השערות ואנשים מוכנים להשקיע כסף. אבל בנושא הזה, מכיוון שיש אנשים שאומרים דברים דמיוניים ולא סבירים, נוצרה איזו סטיגמה שמונעת מחוקרים רציניים לעסוק בזה. העובדה שהממשל האמריקני, הגוף השמרן ביותר שקיים, חוקר את זה – אומרת שאנשי האקדמיה בפירוש צריכים לעשות את זה".
הביקורת עליך פחות מטרידה אותך.
"אני לא מנסה להיות פופולרי. הגעתי למסקנה שהרבה פעמים השכל הישר הוא לא בהכרח השגרתי. אני מקבל את העובדה שאין ברירה אלא לחטוף ביקורת אבל רוצה לנתב את המסלול שלי על פי מה שנראה לי כמו השכל הישר. נולדתי במושב בית חנן ליד ראשון לציון ואפשר להסתכל עליי בתור מושבניק. מה שמעניין אותי הוא הטבע, לא מה שאנשים אומרים. לפני כמה שנים ההורים שלי נפטרו ואמרתי לעצמי שיש לי זמן קצר לחיים, חבל לבזבז אותו בלמצוא חן בעיני אנשים אחרים ועדיף להתעסק בעיקר. לא מעניין אותי כמה לייקים יש לי או מה אומרים עליי ברשתות החברתיות".
"הגלקסיה הומה חיים, עדיין לא גילו אותנו"
בניגוד לאופטימיות של פרופ' לייב, האסטרופיזיקאי פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית סבור כי הסיכוי שחוצנים, אם אכן קיימים, יזהו חיים תבוניים על פני כדור הארץ הוא נמוך מאוד. במחקר חדש שפרסם הוא מנסה לענות על השאלה של הפיזיקאי אנריקו פרמי: אם זה המצב – איפה כולם?
"יכול להיות שההסבר הוא שעוד לא גילו אותנו", הוא מסביר. "עוד לא גילו שאנחנו תרבות טכנולוגית. יש אפשרות שנקבל ביקור מוקדם יותר או שאולי כבר קיבלנו – אבל הסיכוי הזה הוא נמוך מאוד אלא אם הגלקסיה שלנו הומה חיים ויש משהו כמו מאה מיליון תרבויות בכל הגלקסיה. יכול להיות שיש גלקסיה מספיק קרובה כבר עכשיו. אולי היא כבר ענתה לנו ואולי היא תענה לנו. אולי גם לא".
"החיים די נפוצים בשביל החלב, כך שכדור הארץ הוא לא מציאה גדולה. גם אם יש תרבויות אחרות בגלקסיה שלנו, האמצעים שלהן לא סופיים והן יעשו סלקציה. הן לא ישלחו חללית מחקר לכל כוכב ולא יכוונו תשדורות רדיו לכוכבי לכת של צמחים וחיות. הם יתעניינו בכוכבי לכת שיש להם חתימה טכנולוגית. האם יש תרבויות שגילו אותנו כתרבות טכנולוגית? כדור הארץ מגלה חתימה טכנולוגית מזה מאה שנים והתחיל לשדר גלי רדיו קצרים לחלל רק בשנות ה-30 של המאה הקודמת. שביל החלב הוא בגודל של 100 אלף שנות אור ולכן גלי הרדיו שלנו הגיעו לחלק זעיר משביל החלב".
לדבריו, גם אם יש עד מיליון תרבויות בגלקסיה, יחלפו כנראה מאות שנים עד שנקבל מהן אות. "אפילו תחת הנחה אופטימית זו, הסיכוי לכך שתהיה תרבות תהיה מספיק קרובה אלינו שיהיה לה זמן לענות על השידורים שלנו הוא אחד למאה אלף. השידורים שלנו יתפשטו לטווח מספיק גדול כדי שיהיה סיכוי שתהיה תרבות בטווח הזה בערך בעוד 400 שנה, אם יש מיליון תרבויות".
את ההשערה של פרופ' לייב הוא מגדיר מעניינת, אך מדגיש כי היא "מניחה שתופעת הטכנולוגיה המתקדמת והחלליות היא תופעה נפוצה וגם ששלחו כזו חללית והיא הגיעה אלינו. גם אם זו חללית מקולקלת או תועה, הסיכוי שחללית כזאת תתקלקל ותגיע בטעות למערכת השמש הוא אפסי שבאפסי בגלל המרחבים העצומים של החלל. אם זו חללית שנשלחה במיוחד למערכת השמש, אז השאלה היא מה הסיבה ששלחו אותה דווקא למערכת השמש שלנו ולא לכל מערכת שמש מבין מאה מיליארד המערכות האחרות".
פרופ' לייב, מצידו, לא מתכוון להפסיק את החיפוש אחר חיים זרים: "הדרך שבה אני חושב על זה שונה מאוד מסרטי מדע בדיוני שלפעמים רואים בהם גופים חיים. נבחרנו כברירה טבעית לחיות על פני הכדור הזה. אנשים לא שורדים בחלל יותר מכמה שנים בלי הגנה של השדה המגנטי של כדור הארץ. אם נרצה להגיע לכוכב אחר, אפילו במהירות האור, ייקח לנו עשרות אלפי שנים לחצות את גלקסיית שביל החלב – הרבה יותר מגיל אדם. סביר שנשלח מכשירים שיש להם בינה מלאכותית ובעתיד נוכל להשתמש באסטרונאוטים עם בינה מלאכותית שיוכלו לשרוד עשרות אלפי שנים".
"אם אנחנו יכולים לדמיין את זה, מישהו אחר כבר עשה את זה כי היו להם מיליארדי שנים לפנינו", הוא סבור. "מספיקה ציוויליזציה אחת כמונו כדי למלא את כל גלקסיית שביל החלב תוך מיליארד שנה במיליון חלליות קטנות סביב כל כוכב באזור הישיב. אם כל הגלקסיה יכולה להתמלא על ידי תרבות אחת כמונו, יכול להיות שזה קרה כבר. השאלה אם זה קרה או לא איננה שאלה פילוסופית. אנחנו פשוט צריכים להסתכל. למה זה כל כך מסובך".