ספינת הטילים מתקרבת אל האונייה הסורית ששטה לאיטה בנתיב קרוב לאסדת כריש. ספינת חיל הים סוגרת את המרחק בקלות, המנועים קדימה על מלא. מערכת התצפית על הספינה סורקת את ירכתי האונייה הסורית, בודקת אם יש פעילות חשודה, בינתיים נאסף מודיעין על הספינה, היעד שלה ואנשי צוותה. כך, באותם רגעים אלה ממש, ספינת סער 6 ביצעה לראשונה פעילות מבצעית – ועוד בתנאים רגישים ומורכבים כאלה.
זה קרה לפני שבוע, במשימת הגנה על המים הכלכליים של ישראל. מפקד אח"י מגן קרא ברשת הקשר בתדר הבין-לאומי ודרש מהספינה שתזדהה. אחרי בדיקה מקיפה התברר, למרות הדגל של המדינה העוינת, שמדובר במטען תמים. רק אז הורשתה האונייה הסורית להמשיך בדרכה לאחד מנמלי צפון אפריקה – מבלי שהמפגש בלב ים יסתבך.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
44 אלף קמ"ר במעגל השליטה של חיל הים
מכיוון שנתיבי השיט הבין-לאומיים עוברים סמוך לאסדת כריש, כל ספינה שחולפת במקום נבדקת – גם, או במיוחד, אם היא שייכת למדינת אויב. המים הכלכליים של ישראל הם שטח נרחב שמניב לא רק כסף, אלא לא פחות משינוי גיאו-פוליטי דרמטי. מדובר ב-44 אלף קמ"ר של ים, פי שניים משטחה של ישראל כולה (22 אלף קמ"ר בלבד). מי שאחראי להגנה על האסדות ולמתקני הגז הוא חיל הים, שפוקח את עיניו כל העת.
לשם המשימה הזו נקנו ארבע ספינות סער 6 מתקדמות, המצוידות בימים אלה באמצעי לחימה, הגנה, בקרה ולוחמה אלקטרונית. המשימה שלהן ברורה – ומורכבת: לתת מענה לאיומים וליכולת הנדרשת מחיל הים לכסות שטחים עצומים כאלה, ולמנוע ניסיונות לפגוע באינטרסים לאומיים ובמתקנים אסטרטגיים של ישראל ברחבי מזרח הים התיכון.
כדי להבין את המשמעות של הים מבחינת ישראל צריך לצלול למספרים: 99% מהסחורות שמגיעות למדינה מגיעות בדרך הים. 70% מצריכת החשמל מיוצרים מהגז שמפיקה ישראל בים – וברשימה גם קווי תקשורת, חומרי גלם, כלי רכב ודלק. 6,000 אוניות עוגנות בשלושת הנמלים של ישראל – חיפה, אשדוד ואילת – מדי שנה. אם מישהו סוגר את מצרי באב אל-מנדב בים האדום או פוגע באוניות בדרכן לישראל בים התיכון, המשק הישראלי יהיה מושבת בתוך שבועות בודדים.
ישראל הופכת לשחקנית מפתח בשוק האנרגיה העולמי
והגז עומד במוקד תשומת לב: עד כה מצאה ישראל בשדות בגז שלה 900 BCM, שהם 900 מיליארד מטר מעוקב של גז. ישראל צורכת כ-15 מיליארד בשנה, ולכן הגז צפוי להספיק ל-60 שנה של צריכה בהיקף הנוכחי, בזמן שכאן כבר מחפשים שדות חדשים. בינתיים ישראל מספקת 80% מצריכת החשמל של ירדן וכ-20% אחוזים מצריכת הגז של מצרים: הגז הפך את ישראל לשחקנית אסטרטגית, עם מעמד גיאו-פוליטי חדש במזרח התיכון – וזה עוד לפני שהזכרנו את המגעים עם לבנון.
הסכם הגבול הימי עם לבנון – סיקור נרחב ב-N12:
- בנט מתייעץ ושוקל להתנגד להסכם
- ראש צוות המו"מ התפטר בגלל מחלוקת עם ראש המל"ל
- חשש לפרובוקציה של חיזבאללה שתערער את היציבות
- גורמים בכירים: הסכם המים הכלכליים עם לבנון לא יובא לאישור הכנסת
- לפיד: "ההסכם עם לבנון שומר על האינטרסים"; נתניהו – "זו כניעה"
"הסכם הגבול הימי, אם ייחתם, יפחית בצורה ניכרת את המתח בזירה הצפונית ומול חיזבאללה", אומר ראש מטה (רמ"ט) חיל הים תא"ל גיא גולדפרב, בצל הדיונים על ההסכם. יאיר לפיד דווקא הורה לדחות את הערות לבנון על הסכם הגז והבהיר כי "ישראל לא תתפשר", בעוד גולדפרב הבהיר בשיחתנו השבוע: "יש לנו אינטרס שגם ללבנון תהיה אסדת גז, המצב הכלכלי וההומניטרי בלבנון קשה כל כך, שכל מה שיכול לעזור להם מבורך, וההסכם משמש כמייצב אזורי".
אח"י מגן בדרך לעוד משימה מבצעית
את ראש המטה אני פוגש על גשר ספינת הטילים החדשה אח"י מגן. בעוד רגע היא תצא שוב לים למשימה מבצעית נוספת שתכלול הפעם גם המשך התקנת מערכות נשק מתוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות וניסויים בתנאים שטח.
"אין מחלוקת על מיקום אסדת כריש. היא בשטח ישראל כולה, גם שדה הגז כולו. אין כאן ויכוח בכלל", מסביר תא"ל גולדפרב. "נסראללה ניסה לאמץ את האסדה למאבק שלו בעימות הפנים-לבנוני ולהביא לשיטתו, תחת איום עלינו, הישג לעם הלבנוני". עם ובלי קשר לדיונים על ההסכם, הוא מצהיר: "חיל הים יגן היכן שיוגדר לו, על כל אסדה ובכל מרחק. לשם כך נבנו מערכת שלמה ותפיסת הפעלה חדשה בחיל הים".
המים הכלכליים הם רק דאגה אחת של חיל הים, גדולים ורחוקים ככל שיהיו. לחיל הים חלק מרכזי במב"ם – המערכה בין המערכות – שמנהלת ישראל באמצעות המוסד, חיל הים, חיל האוויר ויחידות מיוחדות ברחבי המזרח התיכון. המב"ם נועדה למנוע העברות אמל"ח לארגוני הטרור והתבססות של איראן בסוריה, בתימן, בעיראק ועוד. רק השנה זכו שייטות חיל הים בצל"שים ובאותות הערכה ממפקד חיל הים – שניים לקומנדו הימי וארבעה לשייטות הסטי"לים והצוללות – בעבור סדרה ארוכה של מבצעים עלומים שלא ניתן לפרט על אודותיהם.
"מבצעי המב"ם הפכו מורכבים מאוד, וכל מבצע נשקל בקפידה. באזורים שבהם אנחנו פועלים צצים זרים רבים, וצריך לראות איך אנחנו פועלים מבלי להתגלות על ידיהם ומבלי להגיע איתם לחיכוך או עימות", אומר תא"ל גולדפרב. "אנחנו לא עובדים פחות, אלא הרבה יותר זהיר – במיוחד שנכנסו איומים חדשים לאזור, מכטב"מים דרך טילי חוף–ים וטילי שיוט, וגם כלים תת-ימיים שיכולים לאיים על כלי השיט שלנו ועל אסדות הגז".
חיזבאללה מתגרה – בישראל ערוכים
לאיום התת-ימי יש פוטנציאל גדול מאוד, וזה מדאיג את חיל הים ודורש ממנו לפתח מענה אפקטיבי, גם בהיבטים טכנולוגיים וגם בהיבטי תפיסת ההפעלה והלחימה. רק בחודש יולי האחרון שיגר חיזבאללה שלושה כטב"מים לעבר אסדת כריש: שניים הופלו בידי מטוסי קרב והשלישי יורט לראשונה בידי טיל ברק 1, ששוגר מספינת חיל הים. מדובר בטיל שפותח בישראל ונועד להתמודד עם טילי חוף–ים, אבל עבר שדרוג שיאפשר לו להתמודד גם עם כלי טיס קטנים. "אגב, מאז שליחת הכטב"מים לא ניסה חיזבאללה ליצור פרובוקציות חדשות סביב אסדת כריש", מציין גולדפרב.
לא רק ציים מערביים נכנסו באחרונה לים התיכון: גם רוסיה ואיראן חזק בתמונה. איראן החלה לשלוח אוניות אספקה לסוריה, גם מכליות נפט. על פי דיווחים שונים, הרפובליקה האיסלאמית צפויה לשלוח בקרוב ארבע מכליות נפט לנמל בניאס בסוריה. "אנחנו נידרש לדעת אם מדובר בנפט שמשמש לחימום ולהסקה או לתעשייה ולא נפט שמשמש למימון טרור", מצהיר תא"ל גולדפרב. "אם נדע מודיעינית שהנפט הזה ישמש להלבנת כסף שהופך לנשק, יש לנו לגיטימציה לפעול מול האוניות האלה".
אחרי ויכוח ארוך ועיכוב ניכר החלו להגיע לישראל ארבע ספינות הטילים מדגם סער 6. הן הגיעו "עירומות", וכאן נבנה סביבן מערך שלם: יותר מ-400 אנשי מקצוע טכניים וטכנולוגיים שמתקינים עליהן את מערכות התקיפה, ההגנה, הקשר, הלוחמה והבקרה מתוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות. "הם עשו את הבלתי ייאמן: בתוך שנה וחצי מִבצעוּ ספינה ראשונה, ובכל ארבעה חודשים יכניסו אחרת לשירות. בצבאות זרים זה תהליך ממושך פי ארבעה בדרך כלל", אומר ראש המטה.
הספינות האלה מאפשרות לחיל הים לפעול רחוק מאוד מגבולות ישראל, ולספק לא רק הגנה על המים הכלכליים ונתיבי השיט לישראל – אלא גם לסייע באמצעות ירי לטובת התמרון היבשתי, אם תידרש לו ישראל בלבנון. בעוד שנתיים יגיעו גם המסוקים הימיים החדשים מדגם סי-הוק ויחליפו את מסוקי העטלף הישנים: זה יהיה מכפיל כוח ליכולת איסוף המודיעין, הלחימה בצוללות והשהות הארוכה בים.
במקביל מפתחים בחיל הים ומעמיקים מאוד את שיתופי הפעולה הבין-לאומיים עם ציים ידידים. לא מדובר רק באיטליה, צרפת, גרמניה וארה"ב – אלא גם באיחוד האמירויות ובמצרים. עם הצי החמישי של ארה"ב פועלים גם בים האדום, ולאחרונה ביצעו תרגילים עמוק בתוך המפרץ הפרסי, 100 ק"מ מחופי איראן. האיראנים רואים את "הפגנת הכוח" ואת שיתוף הפעולה הזה, ולא בכדי לישראל חשוב המהלך הזה בעת הזו.
אחד האתגרים הגדולים שעימם מתמודד חיל הים, במיוחד בשל היותו חיל טכנולוגי מאוד, הוא שימור כוח האדם האיכותי. נבנו תוכניות פיתוח ומצוינות לקצינים, לקצינות ולאנשי הקבע, וחיל הים השקיע בכך השנה 26 מיליון שקל. מונחים כמו "חוויית משרת" ו"יחס אישי" הם פתאום חלק מהשיח בחיל. גם גיוס נשים הוא משימה שבה מרכזים מאמץ: 25% מהמשרתים על ספינות הסער 6 יהיו נשים, וכל התפקידים על הסטי"ל פתוחים לפניהן. נבנו מדורי מגורים ותנאים המאפשרים להן לשהות גם שבועות בים, ומרחב מאפשר לעבודה. כיום יש בחיל הים 90 לוחמות, וזה עוד יגדל: "זה מאפשר לחיל הים להגיע לכוח אדם מאוד איכותי, שמקפיץ את הרמה של החיל, ועוד נרחיב את המסלולים לנשים", מסכם גולדפרב.