זה קרה לעיני המצלמות: מל"ט איראני חמוש צלל לעבר בתי מגורים, התפוצץ – וגרם לנפגעים ולנזק. הפגיעה הזו לא התרחשה במזרח התיכון אלא באוקראינה, אך היא ללא ספק תמרור אזהרה למה שיכול לקרות מכל מקום שאליו מגיעות "זרועות התמנון" הצבאיות של הרפובליקה האיסלאמית – ולצורך של ישראל לבלום מגוון רחב יותר של איומים, מכל כיוון.
בין סבב לסבב ברצועת עזה, ובין תקיפות שמיוחסות לישראל במדינות זרות – בצה"ל נערכים לתרחיש רחב יותר, קשה יותר ומורכב יותר. האויבים שמקיפים את מדינת ישראל זוכים לרוח גבית משלטון האייתוללות, והיכולות של כל השחקנים התעצמו באופן ניכר עם השנים. מעבר למרוץ אחר היכולות המתקדמות, יש גם מאבק אסטרטגי בולט, קרב מוחות שמטרתו היא אחת: להגיע מוכנים ככל הניתן לתרחיש הקיצון, זה שנשמע עד לא מזמן בדיוני לחלוטין.
בצה"ל, וזה כבר לא סוד, מתכוננים לאפשרות של לחימה רב-חזיתית. ההבנה היא שאיראן בנתה מעין ציר דרך עיראק-סוריה-לבנון, עם גרורות בעזה ובתימן. בצה"ל סוברים שבמצב כזה קיים תרחיש אפשרי שבו השלטון ברפובליקה האיסלאמית יעודד כמה שחקנים שונים להצטרף ללחימה, ולשחקנים אחרים לא תישאר ברירה: הם לא יוכלו להישאר על הגדר.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
המנגנון הזה מאפשר לאיראן להרחיק ממנה את החיכוך ולהשתמש בשלוחים שלה. בנוסף, כך מנסה הרפובליקה האיסלאמית להסיח את הדעת ו"להעסיק" את צה"ל באיומים המיידיים על הגבול, במקום באיום המשמעותי יותר, איראן. גם הפעולות של הרפובליקה בציר עם מוסקווה מדגימות את שיטת הפעולה: נשק של משמרות המהפכה שפועל הרחק מגבולות איראן – ומחולל כאוס ואיום אסטרטגי.
אל מול זה, ישראל מגבירה את שיתופי הפעולה שלה עם שחקנים אחרים באזור, גם גלויים וגם סמויים. מלבד החשיבות המדינית והכלכלית שיש לשיתופי הפעולה הללו, יש לכך גם חשיבות ביטחונית: בישראל מאמינים שהנוכחות של ישראל וארצות הברית באזור תרתיע את איראן ושותפותיה, הרבה לפני שיירו כדור אחד.
האפשרות למערכה רב-זירתית היא לא האתגר היחיד ב"מלחמת העתיד". היכולות התפתחו מאוד לאורך השנים. כך, למשל, בעשור וחצי שחלפו מאז המלחמה האחרונה בגבול הצפון, הצטייד ארגון הטרור חיזבאללה בטילים מדויקים הרבה יותר. מעבר לכך, גם איום הרחפנים גבר והתחמושת עוצמתית יותר ומדויקת יותר, ומנגד ישראל הסבה נזק ניכר למערך המנהרות שנחפרו מתחומי לבנון לשטח ישראל (במבצע "מגן צפוני").
השילוב בין מלחמה רב-חזיתית ויכולות מתקדמות הוא שילוב מאתגר במיוחד. העורף יצטרך להתמודד עם איומים מצפון, מדרום וגם לעבר המרכז, חלקם איומים ממוקדים המכוונים ליעדים אסטרטגיים. עם זאת, בצה"ל אופטימיים וסוברים שההיערכות מתקדמת עוד יותר מהיכולות של הצד השני.
"העליונות של צה"ל נשמרת"
גורמי מודיעין ואסטרטגיה לא הסכימו להתראיין לצורך הכתבה הזו. רצינו לשוחח עם גורם שמכיר את השטח, שיודע מקרוב כיצד נראית ההיערכות למלחמה הבאה – ומח"ט גבעתי, אל"ם אליעד מואטי, נרתם לחלוק איתנו את התובנות וההערכות שלו.
"אני מדמיין את המלחמה הבאה כמלחמה שבה נשמרת עליונות משמעותית של צה"ל ומדינת ישראל בהרבה תחומים", אומר אל"ם מואטי. "בחלק מההיבטים היא נשמרת ובחלק מההיבטים היא פשוט מתעצמת בצורה קיצונית". מח"ט גבעתי מפרט כיצד ייראה התרחיש הקיצוני ביותר, שאליו נערכים: "תדמיין – יש עליי ירי תלול מסלול (תמ"ס), יש אופציה של רחפנים או כטב"מים שמתפוצצים, התקשורת לא עובדת רציף כמו שהיינו רוצים, ואני יודע שיש לי נפילות על העורף באזור הבית שלי, בזמן שאני בחזית. בחזית הלחימה עצמה יכולים להיות גם איומי נ"ט וצליפה ומטענים משמעותיים. אתה לוקח את כל הבעיה הזו, ואיך אנחנו כצבא יודעים לפרק אותה? ואיך אתה כלוחם יודע להתמודד איתה?"
"אני מדמיין את המלחמה הבאה כמלחמה שבה נשמרת עליונות משמעותית של צה"ל ומדינת ישראל בהרבה תחומים. בחלק מההיבטים היא נשמרת ובחלק מההיבטים היא פשוט מתעצמת בצורה קיצונית"
מח"ט גבעתי, אל"ם אליעד מואטי
"אתגרי הביטחון של מדינת ישראל משתנים בשנים האחרונות לכאן או לכאן, גם בסוג האתגרים שעומדים בפנינו, בעוצמות שלהם, וגם בצורכי הביטחון הפנימיים שלנו כמדינה ובהתכתבות שלנו בין ביטחון לביטחון לאומי", מסביר מפקד חטיבת גבעתי. "יש פה עניין שכל הזמן מתעצב, זה ומשתנה. מה ברור לנו? ברור לנו שבמלחמה הבאה יהיו לנו אתגרים שבחלקם הם חדשים, בחלקם הם עצימים יותר ממה שידענו בעבר".
מואטי עבר שלל תפקידים בחי"ר, החל מלוחם, מ"כ, קצין, עבור בתפקידים בכירים ביחידת דובדבן ובחטיבת גבעתי – וכלה בתפקידו הנוכחי, מח"ט גבעתי, תפקיד שמונה אליו ביולי 2021. במשך השנים הוא ראה איך ההתקדמות הטכנולוגית משנה את שדה הקרב: "קצב התקדמות הטכנולוגיה משפיע על מנעד האיומים ועומק האיומים. בין שמדובר ברחפנים ובין שמדובר בסייבר, אלה אתגרים שבמלחמה הבאה תהיה להם עצימות גבוהה יותר", מתאר אל"ם מואטי.
לצד זאת, לדברי המח"ט, היכולות של צה"ל התקדמו עוד יותר. "אתן דוגמה, אם בעבר תמ"ס פגע לגמרי בחוסן הלאומי ובתחושת האזרח תוך כדי לחימה, עם כיפת ברזל וההישגים שלה, ואפילו פוליגוני ההתרעה שפיקוד העורף מצמצם אותם בשנים האחרונות – אתה יכול ליצור רציפות תפקודית למדינה ברמה אחרת ממה שהיה לנו בעבר. ישנה התעצמות אדירה של מענה הגנתי שמאפשר גם רציפות כלכלית, רציפות תפקודית של מדינה". המשמעות היא ברורה – ונחרצת: "אם בעבר היינו מדברים על ריתוק משקי במהלך מלחמה בצורה קיצונית, יכול להיות שבמלחמה הבאה, לצד האיומים המאוד קשים – תהיה לנו אפשרות לנהל ולהתנהל בתוך המערכה בצורה שונה, עד כדי רציפות תפקודית בעורף בחלק מההיבטים".
"לדוגמה, האם הבנקים יעצרו? האם יהיו תורים בבנקים כדי למשוך כסף ולקנות מזון?" מוסיף מואטי. "היום כשאתה קונה דרך הטלפון, מזמין דרך רשתות שיווק וכך הלאה, אתה יכול ליצור מצב שהתושבים בעורף תוך כדי מלחמה ממשיכים... לא יודע אם 'לחיות את חייהם' זו האמירה הנכונה, כי עדיין יש אתגר מאוד קשה, אבל לא מגיעים להיות ברעב ובתורים לכספומטים וצובאים על רשתות השיווק בצורה קיצונית".
"במהלך המערכה האחרונה בדרום אנשים המשיכו לתפקד כאשר יורים על אותה עיר, כי ידענו למקד איפה האיום יותר גדול", מפרט מח"ט גבעתי. "התושבים יכלו אפילו ללכת ברחוב. זה סטארט-אפ של פיקוד העורף לדעתי. אני לא יודע אם כשפיתחו את זה הבינו כמה זה ייתן. זו יכולת אדירה".
"בלי למצמץ – מעדיף להיות בצד שלנו"
בהתייחס לפגיעה בבלתי מעורבים, מח"ט גבעתי מציין שהיכולות של צה"ל לפגיעה מדויקת התקדמו משמעותית. "אלה יכולות חסרות תקדים", הוא טוען. "יש לנו מידע טוב, אפילו טוב מאוד, יש לנו יכולת הפעלת אש ופגיעה ב'רע', ולהצליח להבדיל אותו ככל הניתן מה'טוב', מהבלתי מעורב. יש לנו יכולת לעשות את זה הרבה יותר מדויק וכירורגי, לצד זאת שבמלחמה הבאה תידרש הפעלת אש מאוד רחבה. ראית במבצע האחרון איך מתקשרים לאנשים ואומרים להם, 'לא כולם יצאו מהבית, תוציאו אותם מהבית', כדי שנוכל לפגוע במי שצריך ולא לפגוע במי שלא צריך".
"זה מאפשר לגיטימציה לפעולה כדי לבער את הרע. גם כשברור לי שבמלחמה הבאה יהיה ניצול ציני של אוכלוסייה כדי לפגוע בנו מתוך מרחבים מיושבים, גם בחזית הצפון וגם בחזית הדרום", הוא מוסיף. "אנחנו מצליחים לפגוע בצורה טובה, בשיתוף פעולה מדהים בין המודיעין לבין האש לבין הכוחות בקרקע".
"המלחמה הבאה היא יותר מהכול", הוא מסכם. "יותר באתגרים, יותר במענה ההגנתי, ואם אתה שואל אותי איפה זה הכי הרבה – זה יותר במענה ההתקפי. המענה ההתקפי הוא יותר מכולם. הוא מענה בתמרון, בחדות שלו, בעוצמות שלו, הוא יותר באש והוא יותר במודיעין שעוזר לנו לפגוע ב'רע' ולמנוע פגיעה במי שלא. המלחמה הבאה מבחינתי היא יותר מהכול, כמו שאמרתי. אני רואה את האימונים שאנחנו עושים היום ומשווה אותם לאימונים שלפני יותר מעשור, אין מה להשוות".
לצד זאת, מודה אל"ם מואטי: "יש היבטים שיותר מאתגרים אותנו. בסופו של דבר אם יירו עשרות אלפי תמ"ס לעבר מדינת ישראל, זה לא דומה לאלפי תמ"ס. יש לך מענה – הוא לא מענה הרמטי, ויהיו אנשים שייפגעו, יהיו לוחמים שייפגעו מהירי הזה. גם לא דומה טנק עם 'מעיל רוח' לטנק בלי. לא דומה נמר עם 'מעיל רוח' שיש לחטיבת גבעתי, לנגמ"ש M-113 – ואת זה אומר לך בן אדם שב'עופרת יצוקה' נלחם עם אכזרית ועם נגמ"שי M-113. אני עשור וחצי אחרי זה עם הצק"ח (צוות-קרב חטיבתי) הכי עוצמתי שאני מרגיש שאפשר לספק לבן אדם בעולם. אני לא חושב שיש צק"ח עוצמתי יותר בעולם".
"אני מסתכל ולומד על אוקראינה ורוסיה וארצות הברית ונאט"ו, ואני אומר, 'וואללה, כל אחד היה מוכן לקבל את הצק"ח שלי'. עם ההנדסה שלי, עם השיריון שלי, עם הנמרים שלי, עם האש שלי, כל אחד בעולם היה אומר 'אם להילחם – עם צק"ח כזה אני הולך בכיף'", טוען מח"ט גבעתי.
אך לצד ההתקדמות, אין מקום לשאננות: "אין מענה הרמטי", מבהיר אל"ם מואטי. "כשאתה נכנס למארב נ"ט יש סיכוי שתקבל נפגעים. כשאתה בשטחי כינוס ולא ממוגן כמו שצריך, בגלל בעיית משמעת או בעיית יכולת, יש סיכוי במלחמה – שזו ממלכת אי-הוודאות – שיהיו טעויות ושנספוג נפגעים. לכן, אני אומר – ההתקדמות היא משמעותית יותר טובה, אבל אין הרמטי במלחמה. מלחמה היא סוג של כאוס. אנחנו מצליחים לעשות הרבה סדר בתוך הכאוס הזה ולהביא את העליונות של מדינת ישראל לידי ביטוי, אבל אין הרמטי. יהיו נקודות תורפה, יש סיכוי שייפגעו".
"זו לא מלחמה בפלייסטיישן", מציין אל"ם מואטי. "יהיו נפגעים בדבר כזה. אבל אם אתה שואל אותי, בשורה התחתונה, איפה אני מעדיף להיות במלחמה הבאה – בצד שלנו או בצד של האויב – חד-משמעית, בלי למצמץ, בצד שלנו. נקודה. נקודה. לא רוצה להיות בצד של האויב גם אם אני היוזם כאויב. לא רוצה להיות שם, ממש לא".
"במלחמה – שזו ממלכת אי-הוודאות – יש סיכוי שיהיו טעויות ונספוג נפגעים. לכן, אני אומר – ההתקדמות היא משמעותית יותר טובה, אבל אין הרמטי במלחמה. מלחמה היא סוג של כאוס. אנחנו מצליחים לעשות הרבה סדר בתוך הכאוס הזה"
אל"ם מואטי
נערכים לתרחיש הקיצוני ביותר
"יש סיכוי, קיים, לרב-זירתיות. האויב מקיף אותנו. פוטנציאלית זה יכול להיות איום רב-זירתי", מתריע אל"ם מואטי. עם זאת, לדבריו, רוב ההשפעה של רב-זירתיות באה לידי ביטוי ברמת המדינה ולא מול הלוחם בשטח: "אני מתאמן מול האיום הזה בכל זירה אפשרית, עם האיומים שלה והמענה שאני צריך לתת. אני מתאמן לאופציה של לחימה בדרום, אני מתאמן לאופציה של לחימה בצפון, והם לא דומים – לא בטופוגרפיה, לא באתגרי הכוח שמולנו, צבא הטרור בצפון שונה מצבא הטרור בדרום. מה שאני עושה מול מלחמה רב-זירתית הוא להיערך, ללמוד את האויב, להתאמן ולהביא את עצמי לתרחיש הכי קיצוני כדי להיות מוכן".
"אתה צריך למקד את המודיעין שלך לכמה דברים, אתה צריך להחליט אילו מהכוחות שלך מתמודדים כאן וכאן, זה האתגר של רב-זירתיות", הוא מסביר. "אתה יכול להחליט 'זה יותר חשוב לי מזה', או 'זה יותר מאיים עליי מזה'... אלה אתגרים מערכתיים של מדינה ושל צבא. בהיבט של חטיבה זה פחות בא לידי ביטוי מלבד זה שאני צריך להיות מוכן להפעלה גם לכאן וגם לכאן. בתחושה שלי כרגע אני ברמה טובה לספק את שני ההיבטים האלה, גם בצפון וגם בדרום".
לדברי מח"ט גבעתי, חלק ניכר מהאימונים מתמקד בשיתוף פעולה בין הכוחות השונים. "דרך אימונים כאלה בונים שיתוף פעולה ואפקטיביות מבצעית יוצאת מגדר הרגיל", הוא מספר. "אני היום יודע להסתכל על כוונת תותח ולהבין מה המ"מ חושב פחות או יותר, מה הערכת המצב שלו, כי אני כבר מכיר אותו. זה כתוצאה מאימונים ואינטימיות מאוד חזקה. חשוב יותר הוא האמון שנוצר בין מפקדים. סבלנו במלחמות לפעמים מסוגיות אמון בין כוחות ובין מפקדים. אנחנו בונים שפה משותפת בלתי רגילה".
"אני מתאמן לאופציה של לחימה בדרום, אני מתאמן לאופציה של לחימה בצפון, והם לא דומים – לא בטופוגרפיה, לא באתגרי הכוח שמולנו, צבא הטרור בצפון שונה מצבא הטרור בדרום"
אל"ם מואטי
"השלב הבא הוא להתאמן על מצבי הקיצון. מתאמנים על דברים קשים, יותר ארוך, יותר עמוק, יותר קשה, פחות שינה", מוסיף ומחדד מואטי. "השיח (עם המפקדים והלוחמים) הוא אל מול התרחיש הקיצוני יותר, ההבנה של האיומים הקיצוניים יותר, ואיך אנחנו צריכים ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם הדבר הזה ולנצח".
מואטי מוסיף שהשיח עם הלוחמים מתקיים בעיקר בקורסי הפיקוד הזוטרים. "עם לוחם הזוטר בקצה יש שיח, לא תמיד הוא מקבל וקולט, כי הוא מסתכל על מחר בבוקר – כמה קשה לי במסע? והאם אני יוצא הביתה או לא? – קשה לו לראות דברים גדולים. מנסים, מדברים, כמה הוא קולט ויונק מזה באותו רגע, אני לא יודע להגיד. הלוחם חייב להבין את האיומים האמיתיים והמשמעותיים ביותר, ולהיערך לזה. את זה אתה מעביר. מה האיום הקיצוני ביותר שהוא יחווה, כדי שלא יהיה בשיתוק, שיוכל לדמיין איך הוא מפרק את הבעיה הזאת".
"לא מזלזל באויב ולא מאדיר אותו"
"הדבר הכי חשוב הוא שהלוחם יבין מה יש לנו", מדגיש מואטי, "ויבין שאנחנו באמת-באמת, עם יד על הלב, מחזיקים במענה הטוב ביותר שיש בזירה לאיומים האלה. בזירה העולמית. יש לנו את המענה הכי טוב בעולם להתמודדות עם הדברים האלה. אני כל הזמן בחשש שאם אני אסביר ללוחם את האיומים, זה ישתק אותו. הוא צריך לדעת מה יש לו. אני מרגיש בטוח יותר לקראת המערכה הבאה, אף על פי שהאיומים התעצמו".
"יש לנו את המענה הכי טוב בעולם להתמודדות עם הדברים האלה. אני מרגיש בטוח יותר לקראת המערכה הבאה, אף על פי שהאיומים התעצמו"
אל"ם מואטי
אל"ם מואטי סבור שגם האויב מבין את פערי הכוחות. "הם יכולים להטריד אותנו או לפגוע בנו או ליצור לנו נזקים, אבל הם יודעים עמוק-עמוק בלב שלא שווה להם לפתוח במערכה, אחרת כבר היינו חווים", הוא אומר. "עיין ערך המערכה האחרונה בדרום. אני רואה את חמאס כגורם מאזן, לא כי הוא אוהב ישראל, אלא כי הוא מבין את פוטנציאל הנזק העצום שיכול לקרות לו. אני רואה את חיזבאללה לא מוביל למערכה בצפון אלא רק מדבר על מערכה בצפון מ-2006. מהדהד בי הריאיון של נסראללה אחרי מלחמת לבנון השנייה, שאלו אותו 'אם היית יודע שזו המשמעות של החטיפה, האם היית עושה את זה ומוכן לספוג את 2006?' והוא אמר שלא. אני חושב שזה מהדהד עד היום. יש הרבה דיבורים, הרבה סיסמאות. במעשים – הם מבינים".
"האם זה רב-זירתי, או מכמה כיוונים, או בהכוונה איראנית? זה פחות מטריד אותי", מודה מואטי. "אני צריך לדעת לספק את התוצר. להגן כשצריך, לתמרן כשצריך, ולפעמים צריך וחזק. לי זה לא באמת משנה. עובדתית גם במערכות האחרונות בין גורמים שרוצים להביע סולידריות, לפעמים גורמים לא השתלבו. גם כשאמרנו 'אין מנוס שיצטרפו גם-וגם-וגם', פתאום ראינו שזה מתאזן, שזה נשאר זירה אחת, ארגון מסוים, גם כשיש הכוונות מכל מיני כיוונים. לכן אני אישית לא עוסק בפוטנציאל, איראני, גרורות או רב-זירתי – אני מתעסק בהיערכות לתרחיש הסביר הקיצוני, ולעשות את זה הכי טוב בעולם. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה הכי טוב בעולם".
"דבר נוסף שאני מרגיש שאנחנו משתפרים בו, אנחנו לא הכי טובים בזה, אבל אנחנו משתפרים – זה ללמוד מטעויות שאנחנו עושים, לא לעשות הערכת-חסר של האויב, ומצד שני גם לא לעשות הערכת-יתר של האויב", מוסיף מח"ט גבעתי. "ממש לנסות להבין מה יש ומה האתגר. היו לנו פעמים שזלזלנו באויב. אני לא מזלזל באויב בכלל, בכלל. זה אויב משמעותי. מצד שני גם לא להאדיר אותו מעבר למה שהוא".