בזמן שניר אורבך הסתגר והתלבט, השכנים כבר "התהפכו עליו"

רבות כבר נאמר ונכתב על אופיה הישנוני משהו של אם המושבות. אבל המערבולת הפוליטית הבלתי נגמרת  סדקה מעט את הדימוי, והועידה לפתח תקווה של השנים האחרונות תפקיד פחות צפוי של מרכז הפגנות ארצי. הפתח תקוואים, שעוד לא התאוששו ממה שעוללו לעירם הפגנות הענק בסמוך לביתו של היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט בשכונת כפר גנים ג', גילו בשנה האחרונה זירת הפגנות חדשה שצמחה לה בקצה העיר, בסמוך לביתו של גיבור הדרמה הפוליטית של החודש האחרון - חבר הכנסת ניר אורבך. 

חצי שעה לפני המועד המתוכנן של ההפגנה השבועית שמתקיימת מדי מוצאי שבת, ומפגינים עדיין אין בפתח תקווה. מי שדווקא הגיעו הם הטרמיטים, והמונים מהם: מכה של המזיקים הזעירים הללו פשטה בעיר לאחרונה והגיעה גם לבית של משפחת שמעוני בקצה האחר של הרחוב של האורבכים. ובזמן ששוטרי פתח תקווה חסרי המעש שמתאספים ברחוב ליד מחפשים מפלט מהשעמום, בעלת הבית ארנונה שמעוני מתרוצצת בחצרה ונלחמת בפשע עם זוג כפכפים - פשע הטרמיטים כמובן, שבחרו להתנחל דווקא על קיר הבית שלה.

"אני בעד שהם ימשיכו, זו ממשלה מעולה", אומרת שמעוני, ולא יודעת שכעבור יומיים בלבד דבריה כבר יהיו לא רלבנטיים עוד. "אבל לא הרבה רוצים להביע את דעתם בקול רם כי בשכונה דתית יש בעיה. אם אתה בעד ימינה אומרים שאתה בעד עבאס. לי ממש לא אכפת". עד כמה שרחוב אחד יכול להוות דוגמה מייצגת, חה"כ אורבך בחר לעצמו שכנים נוחים למדי, פוליטית לפחות: הוא אומנם הצטרף לממשלת השינוי "לא בלב שלם ולא בנפש חפצה" כפי שהגדיר זאת עצמו אז, אבל כמה משכניו שאיתם דיברנו בימי הדרמה הפוליטית וההתלבטות תומכים ללא היסוס בשכנם ובקואליציה שאליה הוא חבר, וזאת למרות שרובם דואגים באותה הנשימה גם להדגיש את ימניותם. 

פרחים, ריכולים בבית הכנסת - ושבת קרוב לסמוטריצ'ים

"אולי אנחנו לא קולניים כל כך, אבל אני חושבת שהממשלה הזאת טובה למדינה סך הכול", אומרת שכנה נוספת ברחוב, שמבקשת להישאר בעילום שם ודואגת להציג את הוואטסאפ השכונתי בכדי להראותן את מורכבות העניינים, אם לשפוט על סמך הנעשה בקבוצה, הדעות בשכונה חלוקות למדי והרוחות בנוגע לשכן השנוי במחלוקת לפעמים סוערות, אפילו סוערות מאוד. 

"לא הרבה רוצים להביע את דעתם בקול רם כי בשכונה דתית יש בעיה. אם אתה בעד ימינה אומרים שאתה בעד עבאס. לי ממש לא אכפת"

ארנונה שמעוני, שכנה של חה"כ ניר אורבך

"יש לנו שכן שהוא מאוד בעד בנט והוא מתכסח על זה כל הזמן עם אנשים בוואטסאפ, אבל הוא לא מסתפק בזה וממשיך גם בבית הכנסת", מוסיפה השכנה שמעוני. "כשהייתה כאן הפגנה לפני הרבה זמן, היו כאן מפגינים מהשכונה בעד ימינה, בעד המשך הממשלה. וגם אני ובעלי היינו שם". שכן אחר, שגם הוא מעדיף להישאר בעילום שם, מספר שכמה מתושבי הרחוב אפילו התארגנו לאחרונה ושלחו זרי פרחים מלווים במילות חיזוק לא רק לאורבך אלא גם לשאר בכירי ימינה - לבנט, לשקד וגם לסילמן.

באותו הרחוב של ניר אורבך מתגורר אגב, למרבה האירוניה, גם קרוב משפחה של היריב הפוליטי בצלאל סמוטריץ' ושני השכנים אף נוהגים להתפלל באותו בית כנסת. לפני כמה שבועות, כשמשפחת סמוטריץ' באה לעשות שבת אצל המשפוח'ה בפתח תקווה, אותו קרוב בחר לעבור להתפלל יחד עם אורחיו בבית כנסת אחר בכדי להימנע מתקריות פוליטיות לא נעימות.

ישראל הולכת לבחירות - סיקור נרחב ב-N12:

• החוק לפיזור הכנסת אושר בקריאה טרומית
• מסתמן: לפיד ייכנס ביום שלישי לתפקיד רה"מ, יבקש להתגורר בבלפור
• היועמ"שית נגד האצת מינוי הרמטכ"ל, גנץ מתעקש: "עניין של חיי אדם"
• סקר חדשות 12: שום גוש לא מגיע ל-61 מנדטים, 4 מפלגות סביב אחוז החסימה

לפני כשנה נוסף לפינה הקטנה הזו בקצה העיר, המכונה שכונת הדר גנים, מבנה חדש - אוהל מחאה גדול שאיכלס יום ולילה משמרת מחאה קבועה ששכנה מול ביתו של הח"כ המתלבט והפרה את השלווה ברחוב השקט. כשעידית סילמן, חברתו לסיעה של אורבך, החליטה שאינה יכולה עוד וצעדה החוצה מן הקואליציה הזו הגיעה גם המחאה נגד אורבך לשיא - ובאוהל געשו וסערו הרוחות. בינתיים כידוע השתנו פני הדברים וככל שהלכה והתבססה ההבנה כי ימיה של הממשלה הזו ספורים, נרגעה והידללה גם המחאה של מתנגדיה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

בשבועות האחרונים כבר לא נותרו עוד מפגינים באוהל הגדול. וכך לפעמים החגיגה נגמרת. ההפגנה במוצאי השבת שעבר, שבדיעבד היא כנראה האחרונה, נקבעה לשעה 21:30, אלא שבשעה הזו מתאספים ברחוב מול בית משפחת אורבך לא יותר משמונה מפגינים. צלמי העיתונות, שהגיעו בציפייה לקצת אקשן, יושבים בצד מחוסרי עבודה ומתלהבים מכל מפגין חדש שמופיע. אחד המפגינים מפיג את החששות ומזכיר שהשבת יצאה מאוחר ולא צריך לדאוג, עוד מעט יגיעו ההמונים, האוטובוסים בדרך. 

"הם היו בעד בנט, אבל הם כבר לא"

 "זה די מצ'וקמק מה שקורה, שפל וביזיון", מסכים קובי פלקון, שכן ואחד מהמפגינים הבודדים שהתייצבו. "לפני שהייתה קבוצת וואטסאפ באו לפה הרבה יותר. מה זה, איפה כולם?". אך לכולם ברור שהסיפור נגמר, שימי הממשלה הזו ספורים - עם או בלי קשר למה שיחליט בעל הבית שממול. כתושב השכונה דואג פלקון להתייצב במאהל מדי מוצ"ש, וגם הוא מודה שהסנטימנט הפוליטי בשכונה עמד דווקא בניגוד לרוח המחאה. "זה נכון, אני הייתי פה קצת עוף חריג", הוא מסכים, "אבל היום אנשים התהפכו עליו. יש דיבור בבתי כנסת, הרב של בית הכנסת ליד הבית שלו דיבר על זה וביקש שלא ילכלכו עליו". 

יחד עם פלקון הגיע גם חברו אלי יוסף, שגם הוא תושב השכונה ומגדיר את עצמו כאיש ליכוד. יוסף הוא חילוני, מה שהופך אותו באמת לעוף מוזר באזור, ולא רק במובן הפוליטי. "מעל 90% פה דתיים, אבל אשתי חזרה בתשובה ועברנו לפה", הוא מספר ומודה שאלמלא זה היה המצב - הוא היה בוחר מקום אחר לגור בו. "הם היו בעד בנט, אבל הם כבר לא", גם הוא אומר. "אני לא הולך לבית כנסת, אז אני לא יודע מה הדיבור שם". 

"אני הייתי פה קצת עוף חריג, אבל  יש דיבור והרב של בית הכנסת ליד הבית שלו דיבר על זה וביקש שלא ילכלכו עליו"

קובי פלקון, שכן של חה"כ ניר אורבך שמפגין ליד ביתו

הדר גנים, מעין שכונת-בת של שכונת עמישב הוותיקה, קמה בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת. בהתחלה היא יועדה להיות פתרון דיור איכותי למרצים של אוניברסיטת בר-אילן, ואליהם הצטרף בהמשך גרעין נוסף של אנשי הציונות הדתית מבני ברק. שכונה של צמודי קרקע וקוטג'ים דו-משפחתיים עם אווירה דתית ליברלית, שפועלים בה סניפים של שלושת תנועות הנוער הדתיות: בני עקיבא, עזרא ואריאל.

מי שיגיע בשעות הנכונות יראה שכמעט בכל פינה מתאספים מנייני רחוב, שריד שנותר מימי הקורונה וזוכה כעת לעדנה מחודשת לאור מזג האוויר הנעים. כמעט כל התושבים דתיים-לאומיים ולצידם גם גרעין חרדי קטן שבא על חשבונם של מעט התושבים החילונים שגרו בעבר בשכונה ועזבו. גם בית הספר הממלכתי שפעל בשכונה נסגר לפני שנים ספורות בגלל מיעוט תלמידים.

לכן לא פלא שבשכונת המפד"לניקים הזו גר המפ"דלניק האחרון. בתור מי שהחל את דרכו במסדרונות השררה לפני כמעט עשרים שנה כעוזר הפרלמנטרי של ניסן סלומינסקי, נהפך ניר אורבך בהמשך לעסקן בכיר של המגזר הסרוג - דמות מוכרת יחסית בתוך שורות המגזר אך אלמונית לחלוטין מחוצה לו. במשך שנים החזיק אורבך, משפטן בהשכלתו, בוגר אוניברסיטת בר-אילן ומספר ישיבות הסדר, בתפקידי ניהול בארגונים ומוסדות שונים המזוהים עם הציונות הדתית. לפוליטיקה שוב חזר לפני מספר שנים כמנכ"ל מפלגת הבית היהודי, גלגולה הסופי של מפד"ל ההיסטורית, ושימש כמנכ"ל האחרון שלה. כאמור, המפד"לניק האחרון - עד שנמשח לבסוף על ידי נפתלי בנט, שאורבך הוא אחד ממקורביו, לכהונה בכנסת ולמעשה לתפקיד חורץ הגורלות של הקואליציה המתפוררת בראשותו של הבוס, עד להודעה ביום שני השבוע על מותה הסופי.

מ"שכונת שנ"צ" ל"פסטיבל של זבל ולכלוך"

גם בשכונתו עסק אורבך בעיני ציבור ושימש כאחד מראשי ועד ההורים של בית הספר הממלכתי-דתי בשכונה. ועם זאת, שכניו מודים שלמרות בכירותו לא היה גורם פעיל במיוחד בחיי הקהילה השכונתיים, ומעטים מספרים על קשר אישי עם האיש שמתגורר בקוטג' תלת-משפחתי שבנה לפני כחמש שנים - לאחר שקודם לכן גר בבית אחר בשכונה.

"קראו לנו 'שנ"צ הדר גנים', שכונה שקטה שכל אחד חי בה את חייו ופתאום נהיה פה פסטיבל של זבל ולכלוך", אומרת שכנה אחרת המתגוררת בקצה רחוב של משפחת אורבך, ומלינה על המהפך הפתאומי שחל בשכונתם בשנה הזו. "כל יום, כל היום הייתה הפגנה, גם בצוהריים וגם בבוקר. בימי שישי לפני כניסת השבת היו משמיעים מוזיקה בערבית".

בעלה של אותה שכנה - שניהם כבר פנסיונרים בעשור השמיני לחייהם - מעדיף להישאר בעילום שם, כמו אשתו, והוא מעיד על היקף הסבל שנאלצו לספוג התושבים. "כשהיה פה איזה אחד שהתחיל לקשקש ארבע-חמש שעות עם מגפון, ראיתי איך יום אחד הגיע תושב מהשכונה ולקח את המכונית, שם מולו, סגר את החלונות והתחיל להפעיל את הצפצפה. הוא אמר לו 'אם הילדים שלי לא ישנים כי אני לא מצליח להרדים אותם אז אתה תסבול עכשיו'. אחרי עשר דקות המפגין הזה כבר השתגע מהרעש, הפסיק והלך". 

"קראו לנו 'שנ"צ הדר גנים', שכונה שקטה שכל אחד חי בה את חייו ופתאום נהיה פה פסטיבל של זבל ולכלוך. כל יום, כל היום הייתה הפגנה, גם בצוהריים וגם בבוקר. בימי שישי לפני כניסת השבת היו משמיעים מוזיקה בערבית"

שכנה של חה"כ ניר אורבך

"באו עם הרמקולים והתבטאו פה בצורה מגעילה"

"אני נדהמת שאנחנו, הדתיים הלאומיים, שגדלנו על 'דרך ארץ קדמה לתורה' וכל המשפטים היפים האלה שמענו פה כינויים כמו נוכל, שקרן וגנב. זה פשוט נורא ואיום", מוסיפה האישה. "היו מקללים את הבנות שלו ואומרים לה 'הלוואי ויאנסו אותך', קריאות נוראיות ואתה שומע את כל זה ברמקולים". כמעט כל תושבי הרחוב והרחובות הסמוכים לו מודים שנאלצו לספוג בשנה הזו את המטרד שצץ על סף ביתם. גם אם הם עצמם מתנגדים לדרך המחאה, הם כמעט ואינם מערערים על הלגיטימיות שלה ומבינים כי מעט מאוד (אם בכלל) ניתן לעשות נגד מחאה דמוקרטית. הדבר העיקרי שמפריע לכולם הוא השפה הבוטה וניבולי הפה שהפכו לטענתם לעניין שבשגרה באוהל המחאה, כשילדיהם נאלצים בעל כורחם להיחשף לשפה הזו.  

"בחיים עד שאדם חווה סיטואציה הוא לא מצליח להבין אותה", אומרת האישה. "כשהיו הפגנות אצל ביבי ואצל מנדלבליט ישבתי וראיתי טלוויזיה וזה לא כל כך הזיז לי. עכשיו כשזה פה, אנחנו סובלים ברמות שכבר לא אכפת לי מהמגזר ולא מהפוליטיקה. התפוצצתי ורציתי לתלות את עצמי, כי ראש העירייה שלנו הוא בעד הליכוד, אז אם היה פה מאהל של מרצ אז הוא היה מפנה אותם".

היא אינה התושבת היחידה בשכונה שמוצאת את האשם בראש העירייה שלהם - רמי גרינברג, איש ליכוד. התושבים שאיתם דיברנו מסבירים כי אוהל המחאה פועל בניגוד לחוק מאחר והוא חורג ממגבלת הימים בהם מותר להציב אוהל במרחב הציבורי. התלונות נגד גרינברג ואוזלת ידו - המכוונת או לא - נגד המחאה הפוגעת בשלוות חיי התושבים הם מוטיב חוזר כמעט בכל שיחה עם תושב בשכונה. בעירייה מנגד מכחישים בתוקף: "דוחים את הניסיון להפוך אותנו לצד בסיפור הזה" (התגובה המלאה - בסוף הכתבה).

לפני שבועיים ננטש, כאמור, האוהל והמחאה שככה. את משמרת המחאה הקבועה, בשונה מההפגנות שהתרחשו מעת לעת, איישו פעילים פוליטיים. כמה מהשכנים של אורבך קובעים בפסקנות: מדובר באנשים שמזוהים עם מפלגת הציונות הדתית בראשותו של סמוטריץ'. "אני ראיתי מי זו האוכלוסייה שבאה להפגנות, כי זה ממש מול הבית שלנו", אומר דני שמעוני, בעלה של ארנונה. "רוב ההפגנות המנומסות והמתורבות היו של הציבור הדתי, של החבר'ה של סמוטריץ', צעירים שבאו מישיבות ומההתנחלויות, אבל בטח לא חבר'ה מהשכונה. אבל הליכודניקים באו עם הרמקולים והתבטאו פה בצורה מגעילה ומאוד לא מנומסת בזמן שילדים שומעים". ורגע אחרי שגינה את התבטאויותיהם הפטיר שמעוני, שמוצא משפחתו בתימן: "אלה ב-DNA שלהם צ'חצ'חים, אתה יכול לכתוב".

שינויים בשכונה המנומנמת: "מרגישים קצת מיעוט היום"

ובחזרה למוצאי שבת האחרונים. בני הזוג הפנסיונרים עומדים בפתח הבית שלהם ונפרדים לשלום מהבת ומהנכדה, שגם הן מתגוררות בשכונה, וטסות באותו הערב לחופשה בחו"ל. אנחנו כבר שעה אחרי המועד שבו הייתה אמורה להתחיל ההפגנה והנה סוף סוף מתחילה גם מערכת ההגברה לפעול ומוציאה את בני הזוג, מהראשונים שעברו לגור בשכונה, מדעתם. מספר המפגינים מעבר לכביש הלך וגדל באיטיות והגיע בשלב הזה כבר לארבעים מפגינים, זה גם הנתון הסופי. האוטובוסים שהבטיחו לנו לא הגיעו.

ילד שעובר ברחוב על אופניים צועק "רק בן גביר" ומעיר את השיחה. בני הזוג מעידים שהשכונה האהובה שלהם משתנה. זו גם הסיבה, הם נאלצים להודות, שבחרו שלא לחשוף את שמותיהם. "בבחירות הבאות הציונות הדתית יקבלו פה הרבה. לא כל כך כי לא מרוצים מבנט אלא כי הכעס שלהם הוא על תחושת הבגידה, ועל זה אנשים מאוד כועסים", מעיד הבעל. אשתו מודה ש"אנחנו מרגישים קצת מיעוט היום. האופי של השכונה לא השתנה, מה שהשתנה הוא הדעות של האנשים שהלכו יותר ימינה".

בתם של בני הזוג שעומדת בצד ומאזינה לשיחה מתערבת ומעירה שבאזור החדש יותר של השכונה שבו היא מתגוררת - "האזור הצעיר" - הדברים אכן נראים אחרת מאשר באזור הוותיק של משפחת אורבך. "יש פה ציבור דתי שלא תומך באורבך, שרוצה שימשיך עם בנט, זה נכון בעיקר בבתי הכנסת של המבוגרים יותר", מעידה גם ארנונה שמעוני מהקצה האחר של אותו הרחוב, גם היא כמו בעלה דני כבר פנסיונרים. "אבל הבת שלי שגם גרה בשכונה אומרת שהצעירים - זה לא מעניין אותם, פחות אכפת להם ממה שקורה".

"אמרתי 'די, תחליט כבר - או ימין או שמאל"

"אני באה ממשפחה מפד"לניקית שרופה", מודה האישה הפנסיונרית. "ההורים שלי כבר נפטרו, אבל כשאני הולכת להצביע בבחירות אני מרגישה את איך אבא שלי יושב לי פה על הכתף ופוקד עליי להצביע מפד"ל ואני אומרת לו 'כבר אין מפד"ל'. זה היה בשבילנו הבית אבל החבר'ה האלה כבר לא מייצגים אותי לצערי, סמוטריץ' הוא לא המנהיג שלי. ובנט, הוא אומנם עושה טעויות אבל סך הכל הוא בחור צעיר ובשביל שנה ראשונה הוא מתפקד לא רע" - היא אומרת, זמן קצר לפני שבנט עצמו מחליט להעביר את המפתחות בתום אותה שנה ראשונה. 

"שמעתי לא מזמן שמישהו הגדיר את סמוטריץ' בתור 'מחריב הבית השלישי' וזה מצא חן בעיניי", מוסיף הבעל. "כי זה נכון. הרעיון של ימינה הוא רעיון יפה. כשאני מסתכל על בנט ושקד, יש בהם משהו אצילי, במיוחד הניסיון לקחת את המרכז, את לפיד, וללכת ביחד. אם רק הייתה להם משמעת, אתה יודע מה היינו משיגים? זה היה משהו נפלא, לעשות פעם אחת ממשלה מקיר לקיר".

ומה יש לבני הזוג לומר באופן אישי על השכן, שחולק איתם את הרחוב ושעתיד בקרוב על פי המסתמן לחזור לאלמוניותו? למרות תמיכת הפוליטית באורבך, הם בהחלט רחוקים מלהיות מרוצים מהאיש ומפועלו. "הוא כלומניק. מה הוא כבר עשה? ממש עסקן דרגה ג'", אומר הבעל. "יש כל כך הרבה בעיות בשכונה והוא בכלל לא מתערב. את כביש 40 הולכים לשנות ומביאים לפה מסוף אוטובוסים. הוא היה יכול לקבל את הקולות שלו בכלום אם הוא רק היה אומר 'אני הולך לטפל בזה', זה לא משנה אפילו מה הוא היה עושה אחר כך, אם הוא רק היה אומר לתושבים פה 'אני איתכם'". ואשתו מוסיפה: "אתה מכיר את המשפט 'עבד כי ימלוך'? זה הוא. הוא פשוט כלום, כלום, כלום. ובגלל שכל כך סבלנו כל הזמן אמרתי 'די, תחליט כבר - או ימין או שמאל - אבל תלך כבר, די מספיק".

מדוברות עיריית פתח תקווה נמסר בתגובה על הטענות: "אין לעירייה או לעומד בראשה כל קשר למאהל המדובר והוא לא הוקם באישורם. האכיפה בנושא נתונה בידי המשטרה בלבד. כזכור, במשך כשלוש שנים התקיימו כמעט מידי יום הפגנות בקרבת ביתו של היועמ"ש לשעבר בשכונת כפר גנים. ההפגנות היוו מפגעים חמורים רבים, לרבות מפגעי רעש והפרעות לתנועה אשר שיבשו באופן משמעותי את איכות חיי התושבים. על אף זאת, המשטרה ובג"ץ אסרו על העירייה לבצע אכיפה אשר תאפשר את זכות ההפגנה ובמקביל תמנע את הפגיעה המתמשכת בתושבים". 

"מעבר לאמור לעיל, יצויין כי בשונה מההפגנות בכפר גנים, המאהל המדובר הוקם בשטח פרטי ולא ציבורי ולכן לעירייה אין כל סמכות טיפול בנושא. בהתאם לכך, אנחנו דוחים את הניסיון להפוך את העירייה לצד בסיפור הזה. העירייה פועלת בצורה מקצועית ובלי קשר להפגנה של צד פוליטי כזה או אחר - העירייה מתנגדת לכל מחאה שפוגעת באיכות חיי התושבים".

לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv