מטוס ה-F-35 נסק לגובה 20 אלף רגל: הוא היה עמוס בדלק ובפצצות, שהפעם היו תלויות גם על כנפיו ולא רק ספונות בבטנו, כפי שמחייבת טיסה במתאר חמקני. אבל הפעם זו הייתה טיסה שונה, שנועדה לבדוק מצב קיצון – "ניסוי פרפור" קוראים לו, והוא נחשב למסוכן: מי שיושב בקוקפיט לוקח את המטוס לקצה גבול היכולת שלו.
בניסוי הזה בודקים בטיסה את חוזק הכנפיים – במהלך תמרונים חריפים שהמטוס עושה באוויר, כשעל הכנפיים תלויות הפצצות. באותם תמרונים מביאים את הכנפיים לידי רעידה מכוונת, ובודקים את מגבלותיהן ברעידה – עד כמה ניתן למתוח את הגבולות ולתמרן עם המטוס בתנאים מורכבים שמגיעים אליהם בטיסה קרבית. אחרי המודלים על הקרקע, רק באוויר אפשר לבחון כמה כוחות ג'י מופעלים על מבנה המטוס והכנפיים – עד הרגע שבו הן כמעט מתפרקות.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בזמן שהמטוס וטייס הניסוי באוויר, בחדר הבקרה שבטייסת הניסויים של חיל האוויר יושבים שורה ארוכה של מומחים: הם מנתחים בזמן אמת את הנתונים שמשדר כל אחד מהחיישנים אל הקרקע, מידע המעיד על מצב המטוס – עד הנקודה שבה מנהל הניסוי יקרא בקשר "חדל". זו הנקודה שבה הניסוי הופך למסוכן כל כך, עד שאין ברירה אלא לעצור לפני שהמטוס יתפרק באוויר. ברגע הזה, שבו מגיעים לקצה היכולת, מגדירים את מגבלת המטוס. כבר קרה שעצרו רגע לפני קריסה, אבל זה מתוכנן היטב.
מביקור במָנָ"ט – מרכז ניסויי הטיסה של חיל האוויר – אפשר ללמוד איך בדיוק קורית ההליכה עד הקצה. כאן בוחנים את כל הפלטפורמות של החיל – המאוישות והבלתי מאוישות – וכן את החימושים, הביצועים והתצורה. כאן מתקבלות התשובות על השאלות שיחוללו את ההבדל בשדה הקרב: האם החימוש מושלך נכון מהאוויר? מה מצב תצורת המטוס והמערכות שבתוכו? ומה לגבי מערכות הניווט, הלוחמה האלקטרונית ומערכות התצפית והצילום? במנ"ט משפרים את כלי הטיס הקיימים ומשדרגים אותם לפני החזרתם לשימוש מבצעי, כמו למשל מטוסי ה-F-16 וה-F-15 של חיל האוויר. דגש מיוחד ניתן לשיפור מערכות התוכנה שלהם.
טיסה עם חימוש – שאין לאף אחד אחר
מדובר במקום מגוון ומאתגר מאוד, מסיבה פשוטה אחת: אף טייס אחר בחיל האוויר לא מטיס מגוון כזה של כלי טייס בשום מקום אחר. כך, למשל, סייעו טייסי המנ"ט לקליטת ה"אדיר", ה-F-35, בחיל האוויר. במסגרת 50 מטוסי החמקן שישראל מקבלת (כעת כבר יש ברשותה 33), הגיע לידיה באופן חריג ויוצא דופן גם מטוס F-35 אחד "ממוכשר" – מטוס ניסוי שעליו בוחנים כל מערכת, שינוי או תצורה לפני שממליצים להכניס אותם לשימוש מבצעי בשאר החמקנים. כך למשל בודקים תלייה של חימוש (או מערכות אחרות) על כנפי המטוס, שמשנה את המבנה הפנימי והחיצוני שלו.
במקרה של ה"אדיר", אם רוצים לשמור את התצורה החמקנית שלו, מכניסים את כל החימוש שלו לבטן המטוס – אבל יש לו גם אפשרות לשאת חימוש תלוי על הכנפיים. המשמעות היא שינוי משקל ואיזון, וזה משפיע מיד על כמות הדלק שהמטוס יכול לשאת. גם כובד המטוס וגרר המטוס מושפעים מיד, וכך גם זרימת האוויר על המטוס – כל אלה משנים את ביצועיו באוויר. שינוי שכזה משנה את התכונות האווירודינמיות של המטוס, ועכשיו צריך לבדוק אם הוא עומד בעומס: מה קורה כשמשחררים את הפצצות והטילים מנקודות התלייה על הכנפיים? האם הן נופלות נכון?
עמוק יותר, רחוק יותר: המטוס שהקפיץ את חיל האוויר הישראלי לגבהים חדשים
בעבר קרתה בחיל האוויר תאונה קשה במהלך תקיפה בלבנון – אירוע שזכור עד היום, ולא רק בחיל עצמו. מטוס ה"פאנטום" ,שבו טסו הטייס ישי אבירם והנווט רון ארד באוקטובר 1986, הטיל פצצות מעל בסיס מחבלים סמוך לצידון. הפצצות התערבלו ברוח ואחת מהן התנגשה בבטן המטוס, התפוצצה – וגרמה לצוות האוויר להחליט על נטישה מיד. אבירם חולץ והוחזר לישראל, אך ארד נפל בשבי – ועד היום הוא נעדר.
טייסי הניסוי הישראלים יוצאים למשימות הללו, כי בניגוד לכל חילות האוויר האחרים בעולם שקלטו את ה-F-35, על הדגם הישראלי שמים חימוש מתוצרת ישראל שאין לאף אחד אחר. מדובר בתצורות וביכולות שאין לחמקנים אחרים: היצרן, לוקהיד מרטין האמריקני, לא יכול לבדוק את זה עבורנו ולכן מישהו בחיל האוויר צריך לעשות את הניסויים בעצמו.
"בודקים כל שינוי בעומס על המטוס באוויר"
"מטוס 'אדיר' הניסויי נותן למנ"ט ולחיל האוויר יכולות חדשות שלא היו כאן", מסביר סא"ל י', מפקד מנ"ט. "התעשיות הישראליות מפתחות לו חימוש ישראלי ייחודי, עם ביצועים שאין לאמריקנים. רק אחרי בחינה שלנו נאשר להשתמש בו בחיל האוויר ומיד הוא ייכנס לשימוש מבצעי. כדי לשלב מערכות ישראליות חייבים לנסות אותן על המטוס שלנו, וזה קורה כמובן בתיאום עם האמריקנים".
כך, הוא מסביר, טיסות הניסוי בודקות את יכולות צי המטוסים: "לאחרונה ערכנו סדרת ניסויים בפצצות חכמות 'ברד קל' מתוצרת רפאל. עשינו ניסוי עומסים: תולים את הפצצות בבטן החמקן ובודקים אם החימוש והמטוס עומדים בכל העומסים שטיסה קרבית מכתיבה. עולה לאוויר טייס שלנו במטוס האדיר, יש אלפי חיישנים שהותקנו במטוס, שבודקים כל תנועה, תזוזה או שינוי בעומס על מבנה המטוס במהלך התמרונים שהמטוס מבצע, גלגול, כוח ג'י גבוה, וזה חייב להיות מאוד מדויק".
ה"אדיר" הוא מטוס מתקדם מאוד, ואחד היתרונות שלו הוא היכולת לרשום נתונים באופן אוטומטי – מה שמקל מאוד את הניסויים. בניגוד למה שניתן לחשוב, אסור שניסויי טיסה יגיעו לסכנה מוחשית: "בניגוד לגיחה קרבית מבצעית, שבה אנחנו יודעים שניתקל בהפתעות, כאן אנחנו צריכים לתכנן הכול מראש", הוא מסביר, "להיערך לכל המקרים והתגובות, לחזות הכול מראש ולהתכונן בהתאם לכך, שלא נופתע".
"תמרון מסוכן שבו טייס יכול לאבד הכרה"
אומנם טייסי הניסוי אמורים לקחת את המטוס עד הקצה, אך בחיל האוויר סומכים על המיומנות שלהם לשלוט בכלי ולעצור ברגע הנכון. "דווקא טיסת הניסוי אמורה להיות בטוחה מאוד – ובכל זאת יכולות להיות הפתעות. כך למשל בחנו תמרון קיצוני עם כוח ג'י גבוה בגובה נמוך", משחזר מפקד המנ"ט. "חשבו על מטוס קרב שתוקף בעומק סוריה וצריך לטוס נמוך, עמוס בחימוש, לחמוק ממכ"ם סוללות הנ"מ ומאש שאולי תיפתח עליו. זה תמרון מסוכן שבו יכול טייס לאבד הכרה. אנחנו בונים מנגנוני בקרה והכנה נכונה פיזית לטייסים כדי למנוע מצבים מסוכנים כאלה של הפתעות או תאונות".
מערך הניסוי, שבונה את היכולות המבצעיות, מתבסס על היכולת לנתח את הכול מראש: במנ"ט בונים מקרים ותגובות ומתכננים את הטיסה, ובדרך גם עושים סימולציות על סימולטורים ומערכות מחשב לפני שעולים לאוויר. יש תהליך מסודר, שבו עוברים על הניסוי ובודקים היכן יכולות להיות הפתעות ואיך להיערך אליהן בניהול הסיכונים: זה קורה בכל פעם שנכנסים לפתוח תחום חדש בטיסה קרבית – כניסה בעיניים פקוחות למשימה וקבלת סיכונים מסוימים, תוך ניסיון למזער סיכונים ככל הניתן.
בפעם האחרונה היו אלה טייסי מנ"ט שבחנו את מסוק חיל האוויר החדש. על כתפיהם הוטלה המשימה להמליץ מי יהיה מסוק התובלה החדש של החייל – הסיקורסקי דגם K של לוקהיד מרטין או הצ'ינוק של בואינג. טייסי ניסוי ישראלים יצאו לארה"ב לטוס בשני הדגמים. מסוקי היסעור שבידי חיל האוויר טסים כבר יותר מ-40 שנה והגיעו לפרקם, הטיסה בהם מסוכנת וחיל האוויר חייב להחליט מי יהיה היורש. מדובר בהחלטה שצריכה להיות מסודרת ולהתבצע באופן אחראי, אך גם מהיר. את הדוח המסכם שכתבו טייסי הניסוי של מנ"ט הציגו למפקד חיל האוויר, וזה המסמך החשוב ביותר, הוא יקבע איזה דגם מסוק ייבחר.
בתהליך הזה לא הסתכלו על עלויות – זה לא התפקיד של מנ"ט – אלא רק על ביצועי המסוקים השונים אל מול הדרישות המבצעיות הייחודיות של חיל האוויר וצה"ל. "מדובר כאן בקליטה של פלטפורמה חדשה במיליארדי דולרים וצריך לדעת בדיוק מה אתה קונה", מתאר ע', אחד מטייסי הניסוי שיצא לארה"ב לבחון את המסוקים עבור חיל האוויר. "צריך לטוס, לחוות, לראות איך מתכננים ומה רוצים בהיבטים המבצעיים ומה נדרש בדיוק וגם אילו מערכות שלנו ניתן לשים על כל מסוק".
"לא מסתכלים על כסף אלא על ביצועים"
ע' הוא טייס ותיק ומנוסה מאוד, אלפי שעות טיסה במסוקים בכלל ובמסוק ה"יסעור" בפרט. לא סתם הוטלה המשימה הגדולה הזו על כתפיו. "לא היה לנו ספק שנכון מבצעית ומבחינת ביצועים לבחור בדגם ה-K של סיקורסקי (לוקהיד מרטין)", הוא אומר. "אם היינו בוחרים אחרת, היינו נדרשים עוד כמה שנים לעמוד לפני ועדת בדיקה ולהסביר מדוע למה לא הבאנו לידי שיפור את מערך מסוקי התובלה. איזה חיל אוויר אנחנו רוצים? מתקדם ומוביל? אולי זה יעלה יותר, אבל לא הייתה דילמה בבחינת נתוני הביצועים".
המסוקים האלה נדרשים למשימות תובלה ואספקה מן האוויר, תובלת כוחות והנחתה שלהם מעבר לקווים, לחילוצים וכמובן למבצעים מיוחדים של יחידות מובחרות הרחק מאוד מגבולות מדינת ישראל. וזה מצריך יכולות מסוק חריגות. "במנ"ט הסתכלו בסוף רק על ביצועי המסוק וההתאמה המבצעית - נשיאת חימוש, נשיאת משקלים, טיסה בתנאי מזג אוויר קשים – בגובה, במדבר ועוד", הוא מסביר. "לא כסף ולא עלויות כוח אדם, וכך אנחנו מגישים המלצה נקייה למפקד חיל האוויר, והוא מי שיכריע".
מטוס נוסף שבוחנים בימים אלה במנ"ט הוא ה-F-15 החדש מתוצרת בואינג, F-15 AI, דגם מיוחד שמיוצר עבור חיל האוויר הישראלי. במטוס מותקנות מערכות אוויוניקה ותקשורת חדשות לגמרי, מנועים חדשים ומערכות היגוי כמו ב-F-35. גם כאן מערך מטוסי ה-F-15 הישראליים הולך ומתבגר, מרביתו כבר טס בשורות החיל 40 שנה ויש צורך בטיחותי ומבצעי להחליף חלקים מהמערך. ההחלטה היא לקלוט טייסת מטוסי F-15 חדישה במקביל לשלוש טייסות F-35 ולשדרג מאוד את חיל האוויר, לאפשר לו לשמור על עליונות איכותית במזרח התיכון.
מערך ה-F15 בחיל האוויר "מזדקן", וחיל האוויר חייב לבסס כוח על כמה סוגי פלטפורמות: אין לו תחליף בהיבט נשיאת חימוש מנועים וטווח, ולכן הוא יהיה רלוונטי מאוד לחיל גם בעוד שנים רבות. טייסי המנ"ט צפויים בקרוב לטוס במטוס החדש, ובינתיים בחיל האוויר התחילו להגדיר מה הם רוצים ממטוס כזה על בסיס הנתונים שכבר מועברים מהיצרן האמריקני בואינג. "בהמשך נטוס עליו ונבחן את הביצועים שלו מול הדרישות המבצעיות של חיל האוויר", מבהירים במנ"ט.
"הדבר הראשון שמרגישים? הכוח של המסוק"
גם כלי טיס לא מאוישים נבחנים במנ"ט: חיל האוויר הוא גוף שמפעיל מבצעית סוגים רבים של כלי טיס לא מאוישים. "הקמנו כאן גף שעוסק בעולם הלא מאויש ועובד הדוק מאוד מול המפתחות, התעשיות הביטחוניות הישראליות", מסביר סא"ל י'. "זה עולם שמתפתח מהר מאוד, ומול שוק עולמי תחרותי, וצריך לתאם את הציפיות עם היצרנים".
"כניסה לכלי טיס חדש ולא מוכר זו חוויה אחרת", מתאר ע', טייס הניסוי. "אנחנו צריכים לדעת להתאים את עצמנו לכלי טיס חדש, וטייס ניסוי צריך להכיר מאוד את עצמו בכל כניסה לתא טייס חדש שמעולם לא טס בו, תא לא מוכר שהוא צריך ללמוד ולהשתלט עליו. לבדוק מסוק חדש לחיל האוויר – זה משהו שלא נעשה כאן 50 שנה. זו אחריות אחרת. תהליך מובנה שקודמת לו טיסה בסימולטור ורק אחר כך בא תורה של העלייה למסוק עצמו, דגם הסיקורסי K, במתקני היצרנית האמריקנית לוקהיד מרטין".
טייס הניסוי משחזר את אותם רגעים: "כשעלינו לאוויר בפעם הראשונה, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא הכוח של המסוק. אתה מרגיש את היציבות שלו באוויר, שונה מכל מה שטסתי עליו עד היום. יש המון מערכות לתפעל, וטכנולוגיית ההטסה שלו ותא הטייס החדש, שנקרא 'גלאס קוקפיט' – הכול מלא במסכי מגע שמקילים את התפעול ואת צריכת המידע והנתונים, וזה מאפשר לטייס להפנות את תשומת הלב שלו למשימה. זו קפיצת מדרגה ביכולות הטיסה. היום אנחנו טסים במסוקי היסעור הוותיקים ממש 'על הקשקש' בהיבטי בטיחות במבצעים מיוחדים מעבר לגבול. דגם ה-K יאפשר לנו לשפר מאוד את היכולות שלנו במבצעים".
האסונות והפקת הלקחים: "יכול להציל חיים"
באחרונה השתתפו טייסים מהמנ"ט בוועדת החקירה של תאונת מטוס האימונים של בית הספר לטיסה. התאונה התרחשה לפני שנה וחצי, בנובמבר 2020, במהלך טיסה בנגב: מטוס ההדרכה מדגם "סנונית" התרסק וכתוצאה מכך נפלו מדריך הטיסה סא"ל (במיל') איתי זיידן ז"ל ופרח הטיס רב-טוראי ליהוא בן-בסה ז"ל. אחרי האסון נערך תחקיר, וממצאיו מעידים על תאונה נדירה, שלא נמצאו לה רישומים בספרות המקצועית בעולם.
הדיווח האחרון, התרחישים שנשללו - ומה שעלה בגורל ההקלטות
"איששנו את מה שהערכנו וידענו קודם", נזכר סא"ל י'. "המטוס אינו בנוי לתמרון מהסוג שהם ביצעו באוויר והיה צריך למצוא את הסיבה לאיבוד השליטה בו וגם להצביע לטייסים מהן מגבלות הטיסה וכיצד ניתן לצאת ממצב כזה אם כבר נקלעת אליו. תרגלנו את הטייסים אחר כך בדיוק בנושא הזה".
בינואר השנה התרסק מסוק "עטלף" של חיל האוויר בים. בתאונה נפלו סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל, וקצין אחר הצליח לשרוד. "בחנו את הנתונים שהובילו לאירוע, בחנו את גבולות המעטפת. צריך להצביע על הגורמים לאירוע כדי שאחר כך נוכל להציג לטייסים את הנסיבות וכיצד להימנע מאירוע דומה אם נקלעו לסיטואציה כזאת", מסביר סא"ל י'. "ביצענו הכשרות לטייסי מסוקי העטלף כדי לאפשר את חזרתם לטיסה במסוק. פיתחנו טכניקה ומודל שקובעים איך נכון לטוס וכיצד לנחות על ספינה במקרה חירום, אם לא ניתן לחזור לנחיתה בטוחה בחוף, ואיך נכון לפעול במצב חירום מורכב כל כך".
- "העטלף" שמשמש את צה"ל יותר מ-25 שנה: זה המסוק שהתרסק מול חיפה
- תחקיר אסון מסוק העטלף: "כשל ראשון מסוגו בעולם, הטייסים טבעו"
"אנחנו לא מחכים לתאונה", מסביר סא"ל י' בהתייחסות לפעילות מסביב לשעון. "אנחנו מנסים לזהות דברים עוד לפני זמנם ולבנות להם תשובה ויכולת. כך פיתחנו את יכולת הנחיתה על סטי"ל של חיל הים עם מסוק העטלף – כשרק מנוע אחד פועל, במקרה שקרס המנוע האחר של המסוק. בעבר הגדירו שזה דבר שבלתי ניתן לעשות, אבל זה לא באמת נבדק. אנחנו ביצענו טיסות ניסוי ובחנו את זה – והוכחנו שזה אפשרי. פיתחנו יכולת נחיתה כזו שתאפשר נחיתה בטוחה על ספינה. אחר כך הדרכנו את כל טייסי העטלף בשינוי".
טייס הניסוי ע' חזר עכשיו מביקור ביצרנית מסוק העטלף בצרפת. "טסנו שם על סימולטור והצגנו את המסקנות שלנו לצרפתים, כדי להגביר את סיכויי ההישרדות של צוות המסוק. ראינו שניתן לנחות נחיתה סדורה הרבה יותר מבלי לסגור מצערות לגמרי, אלא רק כשמקטינים כוח ומהירות: זו טכניקה שתאושר עכשיו על ידי היצרן, ואת זה ילמד כל מי שמפעיל את המסוק הזה בעולם. זה היה עד כה בניגוד להנחיות היצרן, הוכחנו שזה לא רק אפשרי אלא גם בטוח – וזה יכול להציל חיים, זה חדשני".