שורה של משלחות ממדינות אירופה עלו באחרונה לרגל למשרד הביטחון הישראלי בבקשה לרכוש כאן נשק, והרבה. כולן חוששות מפוטין והחלו במסע הצטיידות שלא נראה כמותו זה עשורים. לכן תערוכת הנשק היבשתי הגדולה באירופה יורוסאטורי (Eurosatory), שתיפתח ביום שני (13.6) בפריז, הופכת להיות המקום הכי חם בימים אלה.

• לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
 טיל הנ"ט הישראלי המתקדם שמבוקש במדינות נאט"ו

התערוכה מתקיימת על רקע המלחמה באוקראינה. כל היצרניות הגדולות בעולם יופיעו בה ויציגו מערכות נשק מתקדמות, בשל הביקוש הגובר להצטיידות בקרב צבאות אירופה ונאט"ו. מבחינת התעשיות הביטחוניות זו הזדמנות למכור מערכות נשק במאות מיליוני דולרים.

טיל ספייק של רפאל (צילום: רפאל)
טיל ספייק של רפאל|צילום: רפאל
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)
כולם חוששים ממנו. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין|צילום: רויטרס

החזרה של הטנק וכלי הרכב המשוריין

המלחמה באוקראינה הולידה תובנות חדשות בתחום הביטחוני. היא גרמה לחזרה של הטנק וכלי הרכב המשוריין והדגישה את החשיבות של הארטילריה ומערכות שיגור הרקטות, המל"טים התוקפים, הטילים המדויקים והרקטות, ומערכות הגנה מפני נ"ט ונ"מ והגנה אווירית. מדינות אירופה רוכשות ומאיצות רכש של מערכות נשק, גם נאט"ו – ושוודיה ופינלנד, שמבקשות להצטרף לברית.

המלחמה באוקראינה: סיקור נרחב ב-N12:

ברק 8 של תעשייה אווירית (צילום: התעשייה האווירית)
טיל "ברק 8" של התעשייה האווירית|צילום: התעשייה האווירית

תקציב הביטחון של מדינות העולם חצה השנה בפעם הראשונה את רף 2 טריליון הדולר בשנה. מדובר בשיא כל הזמנים, והוא משקף את המתחולל מאחורי הקלעים של עולם הביטחון. למרות הקורונה והמאמץ לשיקום כלכלי במדינות העולם, ההשקעה בתקציבי הביטחון רק עולה ומעידה על היערכות גלובלית להתפתחות או התרחבות של סכסוכים ועל התערערות תחושת הביטחון של ממשלות והנהגות ברחבי העולם.

מל
מל"ט הרמס 900 של אלביט|צילום: אלביט מערכות

המעצמה שמשקיעה הכי הרבה בביטחון היא ארצות הברית, שלה הוצאה שנתית בסך 800 מיליארד דולר, אבל דווקא אירופה היא שמאיצה דרמטית את רכש הנשק שלה בעקבות החשש מהתנהגותו של פוטין. כבר עכשיו הגדילו מדינות אירופה את תקציבי הביטחון שלהן ביותר מ-200 מיליארד דולר, והמובילה היא גרמניה, שהכפילה את התקציב שלה מ-50 מיליארד דולר ל-100 מיליארד.

אירופה נתפסה לא ערוכה צבאית, עם צבאות מדולדלים וישנים, ומערכות נשק מיושנות ולא מתאימות למלחמה. ועכשיו מדינות היבשת יוצאות למסע שדרוג הצבאות, וזו הזדמנות עצומה לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

הפצצות הרוסים בהוסטומל, מחוז קייב (צילום: רויטרס)
הולידה תובנות חדשות. המלחמה באוקראינה|צילום: רויטרס

היצוא הביטחוני הישראלי: 11.3 מיליארד דולר בשנה

כבר השנה זינק היצוא הביטחוני של ישראל ב-30%, על רקע הסכמי אברהם והפלישה של רוסיה לאוקראינה. ב-2021 חצה היצוא הביטחוני של ישראל את רף ה-10 מיליארד הדולר ועמד על 11.3 מיליארד דולר. בראש מוצרי היצוא עומדים טילים, רקטות ומערכות הגנה אווירית, ולאחר מכן שירותי אימון והדרכה. היעדים העיקריים של היצוא הביטחוני הישראלי הם אירופה, אסיה והאוקיינוס השקט, שם מצטיידות מדינות המזרח הרחוק בנשק מול האיום הסיני ההולך וגדל.

סקר שהתקיים באחרונה בגרמניה בקרב הציבור מספק מבט מרתק על השינוי שעוברת החברה הגרמנית. 70% מהתושבים תומכים בהגדלת תקציב הביטחון, והם תומכים בה למרות ההבנה שהיא עלולה לפגוע בהשקעות אחרות שחשובות לגרמנים. עד כדי כך גדול החשש מפוטין. גם ההבנה שאירופה אינה יכולה להיות תלויה בארצות הברית היא חלק מהגורמים למגמה. כולם ראו כיצד הפנתה וושינגטון גב לאוקראינה והשאירה אותה להילחם לבדה עם הרוסים.

רקטות אקסטרה של אלביט (צילום: אלביט מערכות)
רקטות אקסטרה של אלביט|צילום: אלביט מערכות

מדינות אירופה מחפשות לקנות מערכות הגנה אווירית כמו כיפת ברזל ודרבי (טיל אוויר-אוויר) מתוצרת רפאל, טילי "ברק 8" של התעשייה האווירית, טילים נגד טנקים של רפאל – "גיל" ו"תמוז" – מערכות לוחמה אלקטרונית של אלביט, מל"טים ומל"טים מתאבדים של התעשייה האווירית ואלביט, מערכות הגנה מפני נ"ט של רפאל ואלביט, וכן רקטות מדויקות לטווחים של 150–300 ק"מ מתוצרת אלביט.

ישראל מובילה גם בפיתוח יכולות אוטונומיות, כמו כלי רכב לא מאוישים, רובוטים, רחפנים וחיישנים שמאפשרים אחיזת שטח, ומערכות שליטה ובקרה שמחברות ומנהלות את כל הפלטפורמות יחד. עוד היא מובילה בפיתוח מערכות תקשורת ורדיו מוצפנות.

מל
מל"ט מתאבד של תעשייה אווירית|צילום: התעשייה האווירית

מקימים את "צבא אירופה"

באירופה החלו מדברים עכשיו על בניית כוח גדול מנאט"ו שייקרא "צבא אירופה". האירופאים נתפסו לא מוכנים ויש להם פער גדול בכמה תחומים – מלאי הנשק והתחמושת אינו מספק, ומערכות הנשק מיושנות, חלקן בכלל סובייטיות ונחותות במידה רבה לעומת אלה המערביות. חסרות להם מערכות הגנה אווירית רב-שכבתיות, כמו שכבר יש לישראל – כיפת ברזל וטילי חץ נגד טילים בליסטיים שיש בידי הרוסים. עוד הם סובלים מנחיתות באיכות מטוסי הקרב, הגנת הגבולות היבשתיים והימיים שלהם לוקה בחסר, ויש פערים במערכות ההגנה והתקיפה בסייבר שלהם.

ההבנה שאיחוד אירופה יהפוך אותה לחזקה יותר לנוכח האיומים המתפתחים היא שינוי שלא קרה באירופה זה ארבעה עשורים. זה שיתוף פעולה שיפעל בתחומי הרכש, ההצטיידות, האימונים והפעילות המבצעית ויכלול רבות ממדינות אירופה, כולל מדינות מזרח אירופה שאינן חברות בנאט"ו עדיין.