"כשהיישוב ישן, אנחנו עושים פעולות מניעתיות, מעצרים ממוקדים ב-23:00 בלילה" - מספרת רס"ן ירדן שוקרון. הסמג"דית הנחושה מאפשרת לנו, באופן יוצא דופן, להיות "זבוב על הקיר" בתקופה המתוחה והנפיצה הזו בשומרון. "התקופה הזאת מאופיינת בחקיינות", היא אומרת במהלך הערכת מצב מודיעינית, "כל הפיגועים האחרונים מהווים השראה". כל חקיין שנבלם לפני שהוא מבצע את הפיגוע הוא הישג עבורה ועבור הגדוד שלה - גדוד רם של חטיבת החילוץ בפיקוד העורף - שמתגאה בכל מקרה שלא מגיע לחדשות. 

בשעה עשר בבוקר, ברחבת המסדרים במוצב יקיר בשומרון, עשרות הלוחמים והלוחמות מקבלים את שוקרון בדום מתוח. "כשאתם יוצאים הביתה, תיהנו, תחגגו עם המשפחה, אבל לשמור על עצמכם, תוודאו שאתם יוצאים בשלום וחוזרים בשלום, ונוודא את זה גם עם ההורים שלכם. נעשה הכול שיהיה חג שמח ובטוח", היא אומרת לחיילים בתדריך. וגם היא עוברת בדיוק את אותו הדבר: ב"שגרת יציאות" של 11 ימים בבסיס ו-3 בבית, את חג הפסח היא אומנם חגגה עם המשפחה, אבל בחג השני היא תעשה הכול - בשטח - כדי שהחג יהיה שקט עבור כולם.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 - לחצו כאן

"כולכם שמעתם על האירועים האחרונים, זה בתקשורת, בקבוצות הווטאסאפ וכמובן שבשיחות עם המפקדים שלכם", היא מוסיפה. "בכל רגע נתון אנחנו מחדדים ואומרים 'הולכים רק בצמדים', מי שיכול לחתום על נשק - שיישא נשק לפני הנהלים". ובגדוד מקשיבים לכל מילה: "בהתחלה הרבה פעמים מרימים גבה - 'את מפקדת, למה שאני אקשיב לך?'", מספרת הרל"שית שלה, סמל טל מצונשוילי, "ואז מבינים שהיא מקצועית, שהיא מבינה ושהיא מכירה את כולם. היא מאוד אימהית והיחס מאוד אישי".

אם הכול יתנהל כמתוכנן בחודשי הקיץ, שוקרון צפויה לקבל דרגת סגן-אלוף ולהתמנות למג"דית בחטיבת החילוץ. רס"ן שוקרון צפויה להיות האישה השלישית בצה"ל שהופכת למג"דית, ועבורה זו תהיה הגשמה של חלום: "כבר כשהייתי קטנה ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת. ברוב הילדות שלי עסקתי בג'ודו, באמנות לחימה, בצופים, אהבתי להיות מחוץ לבית".

רס
אחרי סדר בבית, את החג השני היא עושה בשטח|צילום: דובר צה"ל

כשהיית בת 6 הערכת, כיוונת, רצית להיות מפקדת של גדוד מעורב?

"לא ידעתי בדיוק מה זה אומר גדוד מעורב, הייתי בת 6, אבל ידעתי שאני רוצה להיות אחראית".

"יום אחד ארצה להיות גם בראש הפיקוד"

את מגיעה לצבא ורואה את המורכבויות והאתגרים של צבא – מתי את מבינה שאת רוצה קריירה צבאית?

"האמת שאף פעם, אף פעם לא הבנתי שאני רוצה קריירה צבאית. תמיד ידעתי שאת התפקיד הזה אני רוצה לעשות הכי טוב. בכל פעם פשוט הציעו לי את התפקיד הבא, ידעתי שהוא יאתגר ויעניין אותי, ראיתי את הממונים עליי ותמיד שאפתי להיות כמוהם. לפני כשנה הבנתי באמת שאני רוצה קריירה צבאית".

כיום היא סגנית מפקדת גדוד רם - הגדוד הסדיר הרביעי שהוקם בחטיבת החילוץ, אי שם בשנת 2012, לאחר הסבתו מגדוד נ"מ בחיל האוויר. הגדוד כולל שלוש פלוגות: רמון, ארבל ומצדה. מדובר בגדוד מעורב של לוחמים לצד לוחמות. רס"ן שוקרון מכירה את פיקוד העורף על בוריו: "הייתי רל"שית של מפקד הפיקוד, זכיתי לשרת לצידו בשנתיים של תקופת הקורונה. בשנתיים האלה הבנו עד כמה אנחנו משמעותיים למדינת ישראל, גם באתגר שהוא פנדמי. לא הבינו עד כמה פנדמיה כזו יכולה להכות בנו, ואנחנו היינו חלק משמעותי במאמץ הלאומי".

רס
בין "שקט מתוח" בגזרה לבין חיי המשפחה - והקידום שבדרך. רס"ן ירדן שוקרון|צילום: דובר צה"ל

לאחר שהשלימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת בן-גוריון, היא חזרה מהלימודים לשני תפקידי מטה בפיקוד העורף - ראש ענף אוכלוסיה דרום, ולאחר מכן ראש לשכת מפקד פיקוד, אלוף אורי גורדין. משם יצאה ללימודים במכללה הבין זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל (פו"ם) וחזרה להיות סגנית מפקד גדוד רם בחטיבה. "אין ספק שיום אחד ארצה להיות גם בראש הפיקוד - זו השאיפה", היא מודה.

אבל עוד לפני הקידום המרגש, הראש שלה טרוד במצב הנפיץ. היא יודעת היטב שכל גפרור קטן יכול להצית את חבית הנפץ האזורית, שגם ככה נפיצה מאוד בתקופה הזאת שבין חודש רמדאן ליום העצמאות. כשאני מבקש ממנה לתאר את המצב בשתי מילים, היא מסכמת: "שקט מתוח". שעות קודם לכן עצרו לוחמי הגדוד באזור התעשייה של ברקן צעיר פלסטיני שנשא סכין. האירוע נחשף לאחר שאזרח נפצע קל ודיווח על החשוד. האירוע, שהרקע שלו הוא דווקא סכסוך על אדמות ולא לאומני, מעיד על העצבים החשופים באזור.

הסימנים הראשונים לרגיעה - והאיומים בהצתה

פשיטות, עימותים ומעצרים: כך נראה שבוע של הסלמה ביהודה ושומרון ובירושלים

מנסים לייצר רגיעה: המתווך המסתורי והתנאי שישראל הסכימה לו

בנט בתגובה לביקורת הירדנית: "רואה בחומרה את ההתבטאויות המאשימות את ישראל באלימות"

במהלך הערכת מצב מודיעינית עם ק', קמ"ן הגדוד, היא מרחיבה: "בימים האחרונים יש עלייה באירועים בגזרה. אנחנו נערכים מול כל היישובים, מדברים עם הרבש"צים - זה משהו שקורה ביום יום, וידענו ונערכנו לזה שזה יגיע". המצב מחייב גמישות מצידה ומצד הגדוד כולו: "תמונת המודיעין משתנה מיום ליום לנוכח האירועים ואנחנו משנים את אופן הפעולה שלנו לפיה".

רס
חוששת מ"פיגועי חקיינות" בשומרון. רס"ן שוקרון בדיון מודיעיני|צילום: דובר צה"ל

"אנחנו ערים להשפעות של זירות שונות כמו לבנון ועזה. יום האדמה האחרון היה רגוע, זה תלוי אירועים, פיגועים שקרו", היא מוסיפה. "זו התוכנית שלנו - איסוף מידע מהשטח וניתוחו. גם בכפרים אנחנו מכירים את כל הנקודות החמות, אנחנו מעמיקים כדי להיות הכי טובים בגזרה".

"מצאנו נקודה חדשה שזורקים בה אבנים לכביש"

ה"עיניים בשטח", גורמי הביטחון ביישובים באזור, מהוות מכפיל כוח במניעת וסיכול פיגועים: "יש נציג מהגדוד שיושב ביישוב. הם אחראים על 13 ישובים ועל 22 כפרים פלסטינים. רבש"צים הם בעלי כוח רב ביישוב, ואצלם, בכפרים, זה ראשי הערים, אנחנו בקשר עמם, בסוף צריך להכיר את כל המאפיינים וצורכים מידע גם מהתקשורת. אנחנו נמצאים פה ביקיר עוד לפני הרמדאן, כל לילה היינו מבצעים מעצרים כפעולה מניעתית לקראת החג, כי לא מבצעים מעצרים שגרתיים בכפרים במהלך החג".

האיום עלול לחכות מכל פינה: "אנחנו מתייחסים לכל התרעה או איום שהוא בכובד ראש, גם אם הוא לא מוגדר פח"עי. מי שמגיע לזרוק אבנים או בקבוקי תבערה יודע מה הוא עושה. אנחנו ממפים את הכפרים, מנתחים את זה מראש ופועלים יעיל וממוקד. עכשיו לדוגמה, מצאנו נקודה חדשה שזורקים בה אבנים לכביש, אנחנו מגבירים את הכוננות, שמים עין על הנקודה הזאת, מציבים שם מארב".

רס
"שנטעה הרבה אבל רק בתרגולת". רס"ן שוקרון עם החיילים|צילום: דובר צה"ל

לדבריה, "הרבה מקפיצים אותנו בגלל חשש לפריצות לגדרות. כשתפסנו קו עם גבול מצרים היינו מוקפצים הרבה בגלל חשש לנגיעות בגדר המערכת, ועכשיו מוקפצים לקו התפר, אנחנו גם מוקפצים בגלל אנשים שרוצים לעבור כדי להתפרנס". לשוקרון חשוב להדגיש שהאזור אומנם בסכנת התלקחות, אך מדובר במיעוט שמכווין את האירוע: "רוב האוכלוסייה הפלסטינית המקומית שומרת על אורח חיים נורמטיבי, ותמיד מדובר בקומץ שפוגע בכלל. בכפרים הם באמת עורכים ארוחות מאוד חגיגיות, רק הקומץ של הקיצוניים לוקחים את זה דווקא לקיצון שהוא לא טוב, רוב האנשים רוצים שגרה".

"אומרים עליה שהיא אימהית"

"אנחנו באיחור של 15 דקות בלו"ז", אומרת רס"ן שוקרון לחפ"ק הצמוד שלה: הקשר סמ"ר ניר ינב, ראש הלשכה שלה סמ"ר טל מצונשוילי והקשר סמ"ר תומר שלו, שלושתם "נושמים" שוקרון 24/7, יוצאים איתה לשטח ומוקפצים איתה לאירועים ולזירות השונות. והרל"שית טל מחמיאה לסמג"דית: "עליה ממש רואים שהיא אימא והיא גם מקצועית בתפקיד, והיא לוחמת לכל דבר ועניין. אבל גם בנים יכולים להיות כאלה, לפני זה היה לי מפקד וגם הוא מאוד דאג, אבל עליה אומרים שהיא אימהית. גם המג"ד חד משמעית דואג".

"כשאתה מגיע לחטיבת החילוץ אתה מבין שזה לא משנה מפקד גבר או אישה, כי יש לך מפקדות ומפקדים, זה תמיד מעורבב. כל עוד הלוחמות עומדות בסטנדרטים שהחטיבה דורשת היא מתאימה ומעולה", אומר הקשר ניר.  "אי אפשר להתעלם מכך שיש הבדלים פיזיולוגיים בין בנים לבנות, אלה הבדלים מולדים, ככה נולדנו וזה בסדר", קובעת הסמג"דית שוקרון. "יש הרבה מאוד דברים שלבנות יש בהם יתרון יחסי, ויש הרבה מאוד דברים שלבנים יש. אני חושבת שדווקא בגדוד מעורב זה מאוד מאוד אפקטיבי בגלל שכל אחד מביא את היתרון היחסי שלו. דבר שני, בסוף זה אנחנו כבני אדם – אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב וזה לא משנה לאיזה מין נולדנו אלא מי אנחנו.

רס
"חפ"ק שוקרון" בשטח: עם סמ"ר ניר ינב, סמ"ר תומר שלו, סמ"ר טל מצונשוילי|צילום: דובר צה"ל

בעקבות מבצע "שובר גלים" וגל הפיגועים ארבעת גדודים מחטיבה תופסים קו באיו"ש, שני גדודים שהיו באימון עלו במיוחד כדי לתגבר. "זה זמן האמת, כל הלוחמים מתאמנים לתקופות האלה, ועכשיו רואים את התוצאות בשטח. שומעים את זה גם מהשטח, המון דיווחים על זריקות אבנים, בקבוקי תבערה, וכן, יש פחות שעות שינה", מסכם סמל שלו.

"קדימה, מתרגלים פיגוע דקירה"

"ברוכים הבאים ל'כיכר אריאל'", אומרת רס"ן שוקרון אחרי שהגענו לאחת מפינות המוצב. "עשינו פה הדמיה של הכיכר העמוסה עצמה, כיכר מרכזית עם הרבה מעברים של נוסעים, טרמפיסטים, תושבים, פלסטינים. אנחנו עושים כאן את התרגולת הזאת כל פעם לפני שעולים למשימה. זאת במה איכותית לאימון הכי טוב שיש". אבל לא רק לפיגועים הם נערכים: "בכל מיני בסיסים יש גם אתרי הרס, בסוף אנחנו גם חטיבת חילוץ והמטרה שלנו היא גם להציל חיים של אזרחים באירועי חירום".

את התרגולת מנהלת מפקדת המחלקה, סגן ליבי וסרהולץ  שאומרת לחיילים: "קדימה מתרגלים פיגוע דקירה - מחבל יוצא מהמסעדה הסמוכה ומתקרב במהירות אל הלוחמים, איך אתם פועלים? קדימה לעמדות. חייל פצוע קיבל דקירה בכתף, הוא בהכרה". בשטח הם מדמים את התרחיש, שלצערנו הרב מתממש לא מעט פעמים.

"המחבל מגיע בדרך כלל ממסעדת 'אבו עלי', משם כל הפיגועים האחרונים בכיכר יצאו", היא מספרת, "אנחנו מדמים את זה שהלוחמים לא עשו את 'נוהל מעצר החשוד' כמו שצריך והמחבל דקר לוחם ביד. המחבל כביכול יורד מהאוטובוס, נבדק על ידי לוחם שראה שיש לו ת"ז ירוקה. לוחמת במקום מנטרלת את המחבל מטווח אפס על ידי קרב מגע, כדי שלא לפגוע באזרחים באירוע. חובשת שנמצאת מגיעה ומטפלת בפצוע, תוך כדי שהעמדות האחרות סוגרת את האירוע, מצמצמות את הטווח והופכות את השטח לסטרילי".

רס
"עליה ממש רואים שהיא אימא". שוקרון עם החפ"ק הצמוד שלה|צילום: דובר צה"ל

"הלוחם בתרגול המתין שהוא יתקרב אליו בגלל שזה היה התרגול, אבל אם היה צריך לתפעל באמת, בכלל לא היה נותן לו להתקרב אליו", היא מדגישה מה צריך להיות שונה בשטח. "הוא היה מראה לו אסרטיביות, מתרחק, דורך את הנשק, מבצע נוהל מעצר חשוד ובמקרה הצורך גם יורה. נתנו הוראה לכל האוטובוסים לא לרדת בתחנה, אלא קצת לפניה. יש לנו תמיד קשב עם היישוב, למקרה שקורה אירוע מתגלגל, זה משהו שאנחנו מתרגלים כל הזמן".

סיור בין מוקדי הפורענות: "מתריעים על כל דבר חשוד"

משם ממשיכים רס"ן שוקרון וצוותה אל חמ"ל תצפיתניות של הגדוד, "אני העיניים בשטח ורואה הכל", אומרת סגן נוי נחמיה, מפקדת חמ"ל תצפיות במוצב יקיר. "יש פה היסטוריה גזרתית של הרבה פיגועים קשים. אנחנו יכולים באמצעות המערכות שלנו לתחקר אחורה, לשחזר את המצלמות ולראות מה היה שם ולאן החשוד המשיך", היא מסבירה.

"בנוסף לזה, יש שתי מצלמות של 360 מעלות שיכולה לזוז. יש לנו גם מצלמות על תחנת הדלק סונול, שהבנו שמשם יוצאים פיגועים", מוסיפה סגן נחמיה. "יש לנו מערכת שמזהה נקודות בגדר ומתריעה בזמן אמת. בדרך כלל כל תצפיתנית מסתכלת על כמה מצלמות, בגלל המתיחות עכשיו, כל תצפיתנית יושבת על מצלמה".

לדבריה של סגן נוי, הלחץ בתקופה האחרונה מורגש באוויר: "יש פאניקה מצד האזרחים אז על כל דבר טיפה חשוד מתריעים ויש גם דיווח שווא. אבל זה טוב, אנחנו מתייחסים ברצינות לכל התרעה ומקפיצים כוחות ליתר ביטחון. גם בגלל שהביאו הרבה יותר סד"כ תגבור אנחנו יכולים להקפיץ בכל פעם כזו שיש חשד קטן. אני לא בהכרח חייבת לראות את הגזרה כדי לדעת מה המוקדים המיועדים לפורענות ולדווח למפקדים עליהם. לפעמים גם המג"ד או הסמג"דית יגיעו לחמ"ל ויכווינו מפה את הכוח בצורה ברורה יותר".

רס
"מזהים עלייה באירועים, אבל הרוב פה רוצה שגרה"|צילום: דובר צה"ל

בשער המוצב עלינו יחד עם רס"ן שוקרון על הג'יפ הצה"לי ועשינו את הדרך הלא-ארוכה, אל אחת הנקודות הרגישות בגזרה שלה - צומת גיתי אבישר. רק לפני ארבעה חודשים, התרחש בשטח ניסיון פיגוע כשמחבל ירד מרכב ורץ עם סכין לכיוונם של חיילים ואזרחים שעמדו בתחנת האוטובוס. הלוחמים שזיהו את האירוע החריג, קראו לדמות החשודה לעצור - ולאחר שלא נענה ירו במחבל למוות. לא היו נפגעים אחרים באירוע.

במקום אנחנו פוגשים את סגן נוי דן, מפקדת המשמרת בצומת. בצמוד לכל תחנת אוטובוס שומרים שני לוחמים מהגדוד הסדר התקין בשטח, "זאת צומת שהיא מוקד לפורענות, מאחורינו יש שוק פלסטיני שהולך ומתרחב עם היום ואוטובוסים שמורידים עשרות פועלים פלסטינים. המטרה שלנו היא למנוע חיכוכים. באירוע מתפרץ, בגלל הקרבה הפיזית לאוכלוסייה, ברגע האמת אני לא אוכל לפתוח באש ולנטרל את האויב, לעיתים מטווח אפס".

"שנטעה הרבה אבל רק בתרגולות"

שאלתי את סגן דן אם היא מזהה ירידה במספר הפועלים הפלסטינים מאז תחילתו של גל הטרור וקיבלתי תשובה מפתיעה, "לא, בשעות אחר הצוהריים עדיין יש עמוס ואין שינוי בתנועת הפועלים. אני שמה לב לגישה בתקופה האחרונה שהיא יותר מתחכמת, אבל הם יודעים מה הגבול ואנחנו יודעים איך להתנהל. איו"ש זה איום שהוא שקט, כשזה פוגע, זה פוגע חזק, ואנחנו פה בכוננות כדי למנוע את הפגיעה העתידית", סגן נוי מנסה להסביר איך נראית המציאות המתוחה בשטח: "יש הרבה אזרחים שמבקשים ליווי שלנו לעבור את המעבר חצייה ואנחנו עוזרים בכל מה שאפשר. אני מבקשת מטרמפיסטים שמחכים בצומת לעמוד מאחורי מונע הדריסות שאני נמצאת מאחוריו, כמקדם בטיחות".

היא נזכרת באירוע שהיה עלול להסתיים באסון: "לפני חצי שנה בא מפגע למוצב הצבאי, מכל האירועים האלה והאחרים אנחנו לומדים, מתחקרים ומתדרכים בהתאם להפקת הלקחים". לא רחוק משם, בכיכר אריאל ה"אמיתית", פגשנו את סגן שירה לוריא, שמפקדת על הלוחמים שאבטחו באותה שעה את הכיכר הסואנת. מבחינה של סגן לוריא, התרגולים הם אלה שעושים את ההבדל באירועים מתפרצים: "אפשר לדבר עד מחר על האיומים אבל אני אישית מעדיפה לתרגל".

"שמים תותב בנשק, מדמים פיזית מקרה של פיגוע, עם עזרה ראשונה, עם רימוני הלם והכול", היא מסבירה. בעקבות לקחי העבר, אנחנו תמיד בקשר עם הצמתים הסמוכות, כדי לדעת לתפוס מחבל או חשוד בתזוזה או להתריע לחברים ולחברות שלנו בצמתים הסמוכות על אירוע מתגלגל". וגם שוקרון מסכימה: "תמשיכו לתרגל, שנמשיך לטעות, שנטעה הרבה אבל שנטעה רק בתרגולות". 

רס
"נעשה הכול שיהיה חג שמח ובטוח"|צילום: דובר צה"ל

השיחות עם הילדים והווידוי: "שמחה שהחלום התגשם"

אם את צריכה לתת טיפים לקצינה הצעירה שעכשיו נמצאת שם על המדרגות בבה"ד 1 וחולמת על קריירה צבאית, קרבית – מה תגידי לה?

"שרק תהיה מאושרת ושתעשה את הדברים שהיא אוהבת ושתלך עם האמת שלה", עונה רס"ן שוקרון. "ואם זה באמת עושה לה טוב ואם היא מרגישה שהיא ממצה את עצמה ואם היא מרגישה שהיא ממלאה את עצמה בדברים טובים, אז זו כנראה הדרך הנכונה עבורה".

שוקרון גדלה במיתר שבדרום ולאחרונה עברה עם בעלה ושלושת ילדיה - יהלי, זיו ומאור - להתגורר באופקים. "בעלי מהנדס חשמל, יש לנו יחד שלושה ילדים מדהימים בני 11,10 ו-6", היא מספרת בגאווה. "אני מקפידה לדבר איתם הרבה בטלפון, זה 'ברזל' מבחינתי, ורואה אותם בסופי השבוע. אני יוצאת 11:3 ואפטרים מדי פעם כשמתאפשר".

רס
"מכירים את כל הנקודות החמות". עם רס"ן שוקרון בשטח|צילום: דובר צה"ל

את ליל הסדר עשתה יחד עם המשפחה ("ככה זה יצא לפי הסבבים. אני והמג"ד מתחלפים בינינו בסגירות"). את החג השני מעבירה רס"ן שוקרון ביחד עם הלוחמים שלה: "שהילדים יחגגו עם המשפחה המורחבת שלהם, עם סבא וסבתא, עם אווירה של חג".

היא נזכרת בלבטים על השילוב בין הקריירה הצבאית לחיי המשפחה: "כשהייתי לוחמת ועוד לא התחתנתי זה משהו שעלה בראשי – אמרתי 'רגע, אולי זה יקשה עליי להקים משפחה?' כי זה היה חלום שלי שרציתי כמובן להגשים אותו ואני שמחה שהגשמתי אותו כמובן".