אם תהיתם איך בדיוק ייראה חייל העתיד – איך משפרים את השרידות שלו, באילו דרכים הוא יהיה קטלני יותר ואיך האמצעים הטכנולוגיים יאפשרו לו להכיר טוב יותר את שדה הקרב בזמן אמת – אנחנו כאן כדי לנסות לבחון את הפיתוחים החדשים, שצפויים להיות זמינים בעתיד הקרוב ללוחמי החי"ר של צה"ל.
"הפיתוחים האלה הם תוצאה של המון טכנולוגיות", אומר חיים דלמר, מנכ"ל חטיבת התקשוב והסייבר באלביט מערכות. "הטכנולוגיות היום מאפשרות לנו לחולל שינוי דרמטי בלוחם וביחידה הלוחמת". "מה שמיוחד פה הוא שהלוחמים הם שותפים מלאים לפיתוח", מוסיף סא"ל שלומי בוסקילה, "התהליך הוא להסתכל דרך הלוחם ודרך המחלקה על מה נכון באופטימום של כולם, איך כולם יחד נעשים הרבה יותר חזקים – והרבה יותר קטלניים".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 - לחצו כאן
"קצה המחר" הוא שם הפרויקט, שבמסגרתו מפתחים המצאות חדשות בעבור הלוחמים העתידיים של צה"ל. הרבה מאוד חברות שותפות במיזם הזה, ואולי בעוד זמן לא רב כבר נראה את הפיתוחים האלה בשטח.
העצמת הסינרגיה בין הלוחם לצוות
מאחורי פרויקט "קצה המחר" עומדים מפא"ת (המִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) ואלביט מערכות, ומטרתו להביא לערך מבצעי אופטימלי ליחידות החי"ר, על ידי העצמת הסינרגיה (אִגבּוּר) בין הלוחם לצוות.
התוכנית משלבת שורה של טכנולוגיות בתחומי התקיפה, המודעות לשטח והשרידות – ולוחם החי"ר עתיד לשאת אותן על גופו. הפיתוחים יעניקו לו אורך נשימה, יפחיתו את העומס הקוגניטיבי המוטל עליו וישפרו את כושר הפיקוד והשליטה. לשם כך משלבות בפיתוחים בינה מלאכותית ואלגוריתמיקה מתקדמת. התוכנית מתבססת על תהליכי חקר ביצועים וסימולציה (הדמיה) מערכתיים, בדגש על לוחמה אורבנית.
גם כשמדובר בלוחם – לאדם יש מגבלות, וכל הפתרונות מכל העולמות חייבים "לנגן" יחד, אחרת – וזה המצב הנפוץ, למרבה הצער – הם לא באמת מנוצלים באופן מיטבי בשדה הקרב. לכל לוחם ראייה סובייקטיבית של המציאות – כלומר אנחנו רואים, שומעים ומבינים אחרת את שדה הקרב. הראייה הזאת גורמת באופן טבעי להיעדר שפה משותפת, שהיא דבר חיוני לארגון ולחלוקת השטח. למשל – ה"מטרה מימין" שלי היא לא ה"מטרה מימין" בעיני החבר שמולי ולהפך – והפער רק מתעצם בשטח אורבני או בלילה.
גם כשמדובר בלוחם – לאדם יש מגבלות, וכל הפתרונות מכל העולמות חייבים "לנגן" יחד, אחרת הם לא באמת מנוצלים בצורה מיטבית בשדה הקרב
נוסף על כך, ללוחם אין יכולת התמצאות – הוא לא יודע היכן הצפון בחוש הפנימי שלו ואין הוא יודע בכל רגע נתון היכן חבריו והיכן האויב. קיים גם קושי בזיהוי האויב ובזיהוי ירי, ולעיתים המודיעין לא מגיע בזמן אמת ואין תקשורת בין הלוחמים – אלה הם חלק מהאתגרים שעלולים להוביל חלילה גם למקרים של ירי בין חיילים עמיתים.
מגבלה נוספת בשדה הקרב היא היכולת של הלוחם לשאת משקל. המשקל העודף משפיע על העומס הגופני, על המצב המנטלי ובעיקר על זה הקוגניטיבי (הכרני) – אפילו אם הלוחם מוכשר וחכם, עצם המאמץ והלחץ גורמים לירידה של ממש בביצועים, עד כדי השתלטות של האינסטינקטים, ובפרט לתופעה הפיזיולוגית המכונה FFF (fight-or-flight-or-freeze) – תגובת הילחם, ברח או קפא, שיש לה השפעות שליליות על הלוחם לטווח הארוך.
ברוב המוחלט של פלטפורמות הלחימה (ספינה, מטוס קרב, טנק) צה"ל כבר השיג עליונות על האויבים, אבל לא כך הדבר במקרה של הלוחם הרגלי. הסיבה לכך היא מגבלות הלוחם וחוסר היכולת שלו למצות את הפוטנציאל של המערכות שעליו.
הלוחם אינו נמצא לבדו בשדה הקרב: הוא חלק מכוח, ויש קשר הדוק ורציף בינו לבין המסגרת שבה הוא נלחם. מחלקת החי"ר לא השתנתה שינוי מהותי בעשורים האחרונים, לא במבנה ולא ביכולות – יש קלעים, יש מקלענים, יש מטולי כתף ויש כ-20–30 איש. בתוך המחלקה, כל לוחם נושא ציוד שמשרת רק אותו.
ייחודו של "קצה המחר" הוא שאינו מתרכז בטכנולוגיות ללוחם, אלא בשיטה סדורה להבאת ערך מבצעי אופטימלי למסגרת החי"ר באמצעות העצמת הסינרגיה בין הלוחם לצוות ובכך שהיא מוגדרת מול תרחיש מבצעי ולא מול "רשימת דרישות".
מגבלה נוספת בשדה הקרב היא היכולת של הלוחם לשאת משקל. המשקל העודף משפיע על העומס הגופני ועל המצב המנטלי ובעיקר זה הקוגניטיבי
משקף חכם
המשקף החכם, שפעם היה מנת חלקם של טייסים בלבד, יורד אל השטח. הוא מגיש לחייל את כל המידע הרלוונטי על עדשות המשקף שלו. "למשקף כמה פונקציות", מסביר אמיתי, מנהל תוכנית Smarter בחטיבת התקשוב אלביט מערכות: "זה משקף בליסטי, שגם מחליף את משקפי המגן, וגם מחובר לשׁוֹ"בּ (שליטה ובקרה) ו'מזריק' לחייל ישירות לעיניים, במציאות רבודה, את איתורי האויב ואת מיקומי כוחותינו".
המשקף משמש מכ"ם ומערכת תצפית שיכולה להתחבר לרחפן. כל האמצעים הנמצאים באזור וסורקים את השטח מגיעים לחייל כנתון ש"מוזרק" לשדה הראייה שלו. לכלי זה יכולת לשקף באופן מדויק את תמונת הדו-ממד כשהיא "מולבשת" על המציאות הדינמית בשטח, כדי לאפשר ללוחם להבין מה מיקומו, מה מיקום חבריו והיכן נמצא האויב. המשקף מאפשר להשוות בין המפה לשטח, והוא שותל את המידע מול עיניו של הלוחם.
אלביט מבצעת זאת בהצלחה כבר 35 שנים בקסדות הטייסים ברחבי העולם, אך לפני כמה שנים החל הפיתוח ללוחמי היבשה, יחד עם מפא"ת במשרד הביטחון. המערכת שפותחה פועלת בסביבה מבצעית ונותנת ערך מבצעי מהותי למפקד המחלקה.
המשקף משמש מכ"ם ומערכת תצפית שיכולה להתחבר לרחפן. סריקת השטח מגיעה לחייל כנתון ש"מוזרק" לשדה הראייה שלו
פניני חוכמה – חיישנים סייסמוגרפיים
"פניני חוכמה" הם בעצם חיישנים סייסמוגרפיים, קטנים כאגוז, ואנטנה יוצאת מהם ומשדרת. אפשר לפזר אותם מן האוויר במרחב, אפשר להטמין אותם בכל מיני נקודות על הקרקע – וכל "פנינה" כזאת מתריעה ומשדרת ללוחמים שנמצאים בסמוך, כך שהם יידעו אם מישהו שהם צריכים להיזהר מפניו מתקרב אליהם.
ל"פניני החוכמה" יכולת חשיפת אויב המבוססת על אוסף סנסורים (חיישנים) חכמים, המאפשרים ללוחמים לקבל את כל המידע מסביבתם, ובכך לשפר את יכולת הלחימה שלהם ואת שרידותם.
כל "פנינה" כזאת מתריעה ומשדרת ללוחמים הסמוכים, כך שהם יידעו אם מישהו שהם צריכים להיזהר מפניו מתקרב אליהם
שחפית – מכ"ם חודר קירות
"מערכת 'שחפית' היא מכ"ם חודר קירות", מסביר ירון, מנהל תוכנית שחפית בחטיבת התקשוב של אלביט מערכות, שפיתחה את המערכת. לדבריו, המערכת מאפשרת ללוחם, בהתקרבו למבנה כלשהו, לקבל אינדיקציה אם המבנה תפוס או לא, אם יש בו בן אדם או לא. "הנתונים נראים על המסך. הלוחמים יקבלו על הסלולר מסגרת ירוקה, אדומה, כתומה על המבנה, וזה מיד מופץ לכל הלוחמים במחלקה", הוא מסביר.
השחפית באה לתת מענה לבעיית שורש בלחימה המודרנית – שאלת "איפה האויב". השאלה אם המבנה שאליו נדרשים להיכנס מאויש או לא היא קריטית ללוחמים בשטח. היא קובעת מהי שיטת הפעולה העדיפה. המכ"ם הזעיר ששולב בתוכנית נותן מענה מקומי ללוחם שמפעיל אותו ולכוח שאיתו, והוא גם מקושר לרשת, ובהתאם לכך יכול להעלות את המטרה לשו"ב ולאפשר סגירת מעגל מהירה על ידי כוח אחר המחפה עליו.
השחפית באה לתת מענה לבעיית שורש בלחימה המודרנית – שאלת "איפה האויב": האם המבנה שאליו נדרשים להיכנס מאויש או לא?
שלד חיצוני
אחת הבעיות הקשות ביותר של הלוחמים בשטח היא השחיקה הפיזיולוגית. הפיתוח הזה של שלד חיצוני הוא מעין חגורה שאפשר להתקין על הירך של הלוחם והיא תומכת במאמץ הפיזיולוגי.
השלד החיצוני עושה שני דברים. ראשית, התנועה תוך כדי הליכה מפעילה דינמו שטוען בחשמל סוללה נטענת. שנית, יש כאן מנועים חשמליים שבעצם תומכים ודוחפים את החייל בהליכה. יש זריקה של אנרגיה דרך המנועים החשמליים האלה, שדוחפת את הלוחם ועוזרת לו ומקילה עליו לעשות את הפעולה.
המנועים החשמליים תומכים ודוחפים את החייל בהליכה ומקילים עליו בפעולתו
"פגיון" – כוונת ממוחשבת
"פגיון" היא כוונת ממוחשבת המשפרת את יכולת הדיוק והפגיעה של הלוחמים. הרעיון: פגיעה בכדור הראשון. "אני מקבלת דרך הכוונת הכוונה על גבי הנוף האמיתי. היא מכוונת לכיוון האובייקט ומשם היא ננעלת ומבצעת ירי מאוד-מאוד מהיר. היא סוגרת את המעגל על המטרה", אומרת שיר אהוביה, סמנכ"ל מוצר בחברת סמארט שוטר.
"הכוונת מכוונת לאובייקט ומשם מבצעת נעילה וירי מאוד-מאוד מהיר. היא סוגרת את המעגל על המטרה"
שיר אהוביה, סמנכ"ל מוצר בסמארט שוטר
כוונת הפגיון מבוססת על עיבוד תמונה, וכך היא מאפשרת פגיעה מדויקת במטרה בתזמון מיטבי ביחס לתנועה שלה. המערכת מבצעית וכבר נחלה הצלחות בשנים האחרונות. במסגרת התוכנית היא מקושרת לרשת המחלקתית, מה שמאפשר ללוחם המשתמש בה לקבל את תמונת הכוח והאויב במציאות רבודה על גבי תצוגת הכוונת – ובכך לשפר את מודעות המצב שלו ולהימנע מירי על כוחותינו.
הרובוט "שמשון"
הרובוט "שמשון" מלווה את הכוחות בשטח ומשמש פתרון נשיאה לציוד שלהם. הוא יודע לתת לנו בעצם את כל מה שחסר היום לכוחות היבשה המתמרנים ברגל: היכולת לסחוב יותר, יכולת רובוטית וזמינות מיידית ואף פינוי רפואי. המטרה היא להעצים את כוחות היבשה.
הרובוט נוסע ליד הלוחמים ולוקח את כל הציוד שהם רוצים לזרוק עליו במקום שיסחבו את זה על הגב, והכול באופן חשמלי ושקט. אפשר להתקין על הפיתוח הזה גם מערכת רואה-יורה, לדוגמה, ולשלוח אותה קדימה, וכך היא יכולה לבצע בעבור הלוחמים גם פעולות לחימה.
הרובוט נוסע ליד הלוחמים ולוקח את כל הציוד שלהם. אפשר להתקין על הפיתוח הזה גם מערכת רואה-יורה, לדוגמה, ולשלוח אותה קדימה
"כשאנחנו מדברים על רובוטיקה לכוחות היבשה, השאיפה היא לגעת באויב ולערער אותו בלי לסכן את שלום החיילים", אומר אמיתי, מנהל תוכנית Smarter בחטיבת התקשוב של אלביט מערכות.
הרובוט משלב יתרונות כמו עבִירוּת גבוהה ויכולת בחירת נתיב מיטבית – עם יתרונות של רובוט (נשיאת משקלים למרחק רב). פתרונות הנשיאה שהכרנו עד כה היו יקרים וכבדים, אך התקדמות הטכנולוגיות האזרחיות – כמו מנועים משולבים בגלגל מהסוג שיש בקורקינטים ובאופניים חשמליים, וסוללות בעלות ביצועים מותאמים למשך זמן ארוך ולמשקל ניכר – מאפשרת לגייס את הפיתוחים לטובת לוחם החי"ר. באופן זה הוא יוכל למלא את משימתו בלי להתעייף בדרך. לפיתוח יש היכולת להסיע את המערכת לטווחים קצרים, מה שמאפשר בתורו פיתוחים עתידיים מגוונים לפלטפורמה ההיברידית הזאת.