"בהתחלה אמרתי לדייוויד שעמוס בטיול. כל הזמן הוא שאל 'מתי אבא חוזר'. כשעברה כמעט חצי שנה, הבנתי שאי אפשר להגיד לו שהוא בטיול, שלא יחשוב שעמוס נטש אותו - אז סיפרתי לו את האמת". השיחה הזו התרחשה לפני כשנתיים וחצי, והאמת הייתה מרה: האב עמוס דב סילבר, מייסד טלגראס, נעצר לאחר מבצע גדול להפלת הרשת לסחר בקנאביס, והילד דייויד - אז רק בן 5 - נאלץ להבין שאביו הסתבך ומוחזק בכלא. רגע לפני חג החירות, גם הבקשה האחרונה שלו להשתחרר למעצר בית נדחתה אמש (חמישי). משפחת סילבר - האבא עמוס, האימא גלי והילד דייויד - לא נפגשו כבר יותר משלוש שנים. למרות שעמוס יכול לקבל מבקרים, גלי לא יכולה לפגוש אותו.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
גלי ודייוויד מתגוררים בניו יורק, הרחק מכלא רימונים שבו מוחזק סילבר - שלוש שנים לאחר תרגיל החקירה שהפיל אותו בארץ זרה. ויש לכך סיבה: אשתו של מי שכונה על ידי הפרקליטות "ראש ארגון פשע" נאלצת להישאר בארצות הברית כדי שלא תוסגר גם היא. "האופי שלו הוא מאוד חזק, אי אפשר לשבור אותו", היא מספרת בריאיון ל-N12. "אם הייתי במצב שלו שבוע – הייתי מתאבדת. לא הייתי מסוגלת לעמוד בדברים האלה".
אבל עמוס מחזיק מעמד הרבה יותר משבוע: כן, שלוש שנים חלפו להן מאז שהתפוצצה פרשת טלגראס בקול גדול, במרץ 2019: המשטרה עצרה בו זמנית ב-5 מדינות שונות - 42 מהבכירים בארגון, בהם גם המייסד עמוס דב סילבר. הרעש סביב רשת טלגראס נעלם כמעט לחלוטין והלגליזציה כבר ממש באופק, אבל הפרשה רחוקה מאוד מסיום. כתבי אישום הוגשו נגד 27 עצורים, אלא שכמעט כולם שוחררו כבר למעצר בית: רק סילבר עצמו ונאשם נוסף (בראל לוי) נותרו במעצר עד תום ההליכים. גלי זועמת על היחס שלו זוכה בעלה: "תמיד יש להם תירוצים למה לא לשחרר אותו. רוצחים, אנסים, מחבלים – משתחררים הביתה הרבה לפני".
"האופי שלו הוא מאוד חזק, אי אפשר לשבור אותו. אם הייתי במצב שלו שבוע – הייתי מתאבדת. לא הייתי מסוגלת לעמוד בדברים האלה"
למרות שלל האישומים החמורים שהוגשו, גלי סיפרה שהם בקושי הרוויחו כלכלית בתקופת הפעילות בטלגראס. "אני לא אגיד שלא היו אנשים שהתפרנסו מזה אבל עמוס אידיאולוג - אני, הוא והילד חיינו בדירה עלובה במקום של גטו בניו יורק, כשבהתחלה גרנו שם בחינם כי בעל הדירה האמין ואהב את טלגראס, אבל גרנו בעוני מזעזע", היא נזכרת. "מאז המעצר באוקראינה, הגעתי למצב שאין לי יכולת לשלם שכירות. בעל הבית עשה איתי חסד ועזר לי כי הבין את המצב, אבל לא התפרנסנו מזה".
היא הוסיפה כי "המצב שאנחנו נמצאים בו היום, אנשים וצעירים לא מבינים, אבל אנחנו בלגליזציה דה פקטו. המדינה מנסה להתחרות בטלגראס, ולא בהצלחה עם הרפורמה הלא מוצלחת - אבל התנועה היא בזכותנו. ואם הם לא עשו את זה, אנחנו עשינו את זה. והם לא אהבו את זה".
"תמיד יש להם תירוצים למה לא לשחרר אותו. רוצחים, אנסים, מחבלים – משתחררים הביתה הרבה לפני"
"לא חשבתי שמשהו יכול להשתבש, לוקחת אחריות"
מחומרי החקירה שהגיעו לידי N12 עולה כי הסוכן המשטרתי, שהפך לעד מדינה, כבר פעל והעביר מידע על טלגראס עוד בשנת 2018, עוד לפני המעצר, שסילבר ביקר בגרמניה, הוא היה תחת מעקב. גם גלי וגם צוות ההגנה מנסים להבין: אם המשטרה יכולה הייתה לבצע את המעצרים עוד קודם, מדוע זה לא קרה? עוד טוענים בצוות ההגנה של עמוס כי גם השימוש בסוכן כדי להביא את סילבר לאוקראינה הוא לא חוקי - טענה שעדיין נידונה בבית המשפט.
סילבר הוא אזרח אמריקני, ומכיוון שמערכת האכיפה האמריקנית לא כל כך התלהבה לעזור לישראל - במשטרה חשבו על שיטה מיוחדת להבאתו. אחד המנהלים של טלגראס, שהיה סוכן משטרתי והפך לעד מדינה, ביקש מגלי ומעמוס להגיע לחתונה שלו באוקראינה. השניים לא חששו, ולמרות שגלי והילד לא יכלו להצטרף, עמוס החליט לנסוע לבד.
"הוא היה פעיל בקבוצות המגדלים, ואמר לעמוס שהיה רוצה להתנדב", שיתפה גלי על תחילת הקשר בין עד המדינה לסילבר. "הוא הזמין אותנו לחופה, ורצה שעמוס יהיה השושבין - לא הייתה לי מחשבה שמשהו יכול להשתבש אם ניסע לחתונה שלו, נשמח אותו ונעשה מצווה. החלטנו שנטוס לאוקראינה, למרות שעמוס לא כל כך רצה, אבל אמרתי - 'יאללה, בוא נעשה טיול'. אני לוקחת על עצמי את האחריות הזאת, כי אני זאת שאמרתי לו 'יאללה בוא נלך'. ועמוס לא יגיד לא, למרות שהוא לא רצה".
"מאז המעצר באוקראינה, הגעתי למצב שאין לי יכולת לשלם שכירות. בעל הבית עשה איתי חסד ועזר לי כי הבין את המצב. כשנעצרתי לא הכרתי אף אחד - ביקשתי מבעל הבית להיות עם הילד"
"אנחנו מצולקים נפשית, הילד בחרדת נטישה"
כשעמוס נעצר, גלי עשתה ככל שביכולתה לנסות ולברר איפה הוא ומה מצבו. "כשראיתי בחדשות שעצרו אותו והתקשרתי למשרד החוץ כדי לנסות להבין, אף אחד לא רצה להגיד לי מה איתו ואיפה הוא", סיפרה. "רציתי לשלוח עורך דין, לסייע – ומשרד החוץ אמר שאין לו שום מידע לגבי עצור בשם עמוס דב סילבר. בגלל שעמוס אמריקני פניתי לשגרירות האמריקנית ותוך יומיים הם כבר היו אצלו. אבל לישראל לקח שבועיים רק להגיד לי שהוא עצור".
גם גלי הייתה חלק מ-42 הבכירים שנעצרו. באותו יום ה-FBI עצר אותה בניו יורק והיא נלקחה לחקירה, אלא שבארה"ב, שם במדינות רבות ישנה לגליזציה, סירבו להאשים אותה או להסגירה. "לפי המשטרה אני חלק מהפרשה, הייתי חלק מ-42 העצורים. ה-FBI רצו להסגיר אותי לארץ", היא משחזרת. "אחרי 7 שעות חקירה אמרו לי ב-FBI 'אנחנו מאוד מצטערים שזה מה שהמדינה שלך עושה לך, אבל ממליצים לא לעזוב את ארצות הברית כי כל מדינה אחרת לא תיקח על עצמה את כאב הראש הזה ותסגיר אותך ישר'".
כאשר גלי נעצרה דייוויד, שהיה אז בן 5, נשאר כמעט לבדו. "לא הכרתי אף אחד", שיתפה בעצב רב. "מבחינת החוק בארה"ב חייב שיהיה אפוטרופוס עם הילד, וביקשתי מבעל הבית להיות איתו". בהמשך היא נאלצה לבשר לדייויד על מצבו של אביו: "מאוד פחדתי מזה, הוא היה בן 5", הוסיפה. "הוא גם אחרי חקירות. כשהוא היה בן 4 חקרו אותו שוטרים בישראל. גם ככה הייתה לו חרדת נטישה ורציתי למנוע ממנו את כל הכאב והצער הזה, ופשוט סיפרתי לו. ניסיתי כמה שפחות לבכות".
גם כיום היא מתקשה לעכל: "זו הייתה תקופה ממש קשה נפשית. לא היה מושג כמה זמן זה יימשך, לא ידענו מול מה אנחנו מתמודדים. זה היה מטורף. אנחנו עד היום מצולקים נפשית, אני והילד. לגבי עמוס אני אראה כשהוא יחזור מה התוצאות של הדברים האלה".
"כשהילד היה בן 4 חקרו אותו שוטרים בישראל. גם ככה הייתה לו חרדת נטישה ורציתי למנוע ממנו את כל הכאב והצער הזה, ופשוט סיפרתי לו. ניסיתי כמה שפחות לבכות. אנחנו עד היום מצולקים נפשית"
"חקרו אותו בחולצה קצרה ותחתונים בקור"
לדבריה, מאז שהחלה החקירה נגדם והתפוצצה הפרשה נעשו תרגילים לא חוקיים על ידי המשטרה: "חוקרים ישראלים חקרו את עמוס על אדמת אוקראינה, וזה לא חוקי", סיפרה. "חקרו אותו בחולצה קצרה ותחתונים בקור. שמו לו קנאביס ובאנג על השולחן ואזקו אותו מאחורה. כשהוא ביקש עורך דין אמרו לו שאי אפשר להביא עורך דין מהארץ. גם נעלם קובץ ממצלמת הגוף של השוטרים. אף אחד לא יודע מה איתו, וההגנה לא יודעת איפה הוא. הוא קיים רק אצל הפרקליטות". במשטרה מנגד טוענים שזכויות החשודים נשמרו במהלך החקירה: התגובה המלאה - בסוף הכתבה.
מחומרי החקירה שהגיעו לידי N12 נראה כי סילבר אכן נחקר באמצעות חוקרים ישראלים, מבלי שיש עדות לניהול המגעים בין הצד הישראלי לאוקראיני בכל הקשור לעיכובו וחקירתו של מייסד טלגראס. על פי החוק האוקראיני וההסכם בין המדינות – רק נציג ישראלי באוקראינה היה רשאי לחקור את סילבר. מהתיק עולה כי ישראל הגישה בקשה לעזרה משפטית מאוקראינה, אך לפי החוק בקשה כזאת לא כוללת מעצר וחקירה כפי שקרה במקרה של סילבר. ל-N12 נודע כי בחקירה אף אמר החוקר: "אני בסמכות האוקראינית פה, לא בסמכותי. אין לי פה סמכות".
מהתמונות שהגיעו לידינו מאותה חקירה, סילבר נראה אזוק - בתחילה עם הידיים מאחור ואז מלפנים - כשהוא יושב עם חולצה קצרה ובתחתונים. על השולחן ניתן לראות באנג ושקית קטנה של מריחואנה. בריאיון ל-N12 גלי גם טוענת שפעלו כלפי עמוס באלימות ושהוא "הורעב" במהלך החקירה: לדבריה, "לא הכניסו לו אוכל ולא נתנו לו לדבר עם אף אחד. הם העבירו אותו ייסורים".
אחרי שניסיון ההימלטות שלו נכשל והמשטרה באוקראינה איתרה אותו מסתתר באומן, סילבר סיפר לעורכי דינו כי הוא "הוכה קשות על ידי המשטרה" וכי "נגרמו לו פגיעות רבות" בגופו. עורך דינו אמר אז שסילבר הוא "אדם עדין ושוחר שלום", ואמר כי הוא רואה במשטרה "אחראית לכל מעשה אלימות כנגד סילבר". באוגוסט 2019 הוא הוסגר לישראל.
כך ברח מייסד טלגראס בשדה התעופה באוקראינה:
סיקור נרחב:
השוחד לשוטרים, הכסף למונית והחבר באומן: כך נמלט מייסד טלגראס
סילבר נשלח לצינוק בגלל שהתראיין
ב-2021 נחשף: עד המדינה בפרשת טלגראס ניסה להתאבד
אשתו של מייסד טלגראס ממשיכה ומאשימה את המשטרה בשתילת מסרים - וגם תוכנת רוגלה: "הם אמרו לעמוס בחקירה שאעזוב אותו, שאמצא מישהו אחר. איימו עליו. גילינו שהיה שימוש בתוכנה של סלברייט וגם בתוכנות רוגלה". לטענתה, חוקרי המשטרה "דיברו עם נאשמים אחרים, השאירו את האינטרנט דולק למרות שאסור, הורידו מידע שאסור להם להוריד. נכנסנו לאנשים לתיקיות של טינדר. מה זה קשור לתיק? מה זה אם לא תרגילי חקירה? ואיימו על אנשים שיגידו לנשים שלהם שהם בטינדר".
בחקירה הוציאה המשטרה כמה וכמה צווי האזנה. אחרי החשיפות בתקשורת כי נעשה שימוש בתוכנות רוגלה בתיקים שונים, הסנגורים של סילבר שמו לב כי גם בפרשת טלגראס נעשה שימוש בצווים דומים. בצווים ניתן לראות שבעוד שיש צווי האזנה רגילים למספרי טלפון – ישנם צווים עם חיסיון שבהם יש בקשה להאזנה סלולרית עם תוספת מושחרת. בשלב זה מתנהל בבית המשפט דיון בעתירה של הסנגורים שביקשו להוריד את החיסיון כדי לאמת את הדברים.
מאז שהתפוצצה הפרשה, בית המשפט סירב לשחרר את סילבר למעצר בית כמו את הרוב המוחלט של הנאשמים בתיק. "אנחנו מדברים פעם ביום, אני מספרת לו על מה שקורה שלא ישעמם לו", מספרת גלי על החיים שלו במעצר. "המשפחה בארץ מבקרת אותו אבל זה מאוד קשה – צריך לחכות הרבה זמן ולא שומעים אחד את השני. פעם בשבוע מותר להכניס 2 אנשים, מאוד קשה למשפחה שלו להגיע בתחבורה ציבורית מצפת".
"אמרו שהוא תומך לגליזציה אז הוא מסוכן לציבור"
ואיך נראית שגרת יומו של מייסד טלגראס בכלא? "כל הזמן פונים אליו אסירים שיכתוב או יקריא להם דברים, הוא מקריא להם מה כתוב וממלא להם בקשות. אבל כמובן שמאוד קשה שם, הוא אדם נורמטיבי בסביבה של פושעים – יש שם הרבה מקרים של אלימות וכאלה, אבל הוא לא מתערב בזה".
מבחינה משפטית הסיפור עצמו אפילו לא החל. עד כה, הדיונים בבית המשפט סביב פרשת טלגראס עסקו בעיקר בתנאים של המעצר וב"תרגילים", כך לטענת ההגנה, שביצעו במשטרה ובפרקליטות. בשלוש השנים האחרונות דיברו רק קצת יותר מ-30 עדים מתוך יותר מ-300. לפי גודל התיק וההערכות – משפט שכזה עשוי להימשך גם עשור.
"הוא אדם נורמטיבי בסביבה של פושעים – יש בכלא הרבה מקרים של אלימות וכאלה, אבל הוא לא מתערב בזה"
"אנחנו כבר שנתיים וחצי על פרשת טלגראס, עוד לא התחלנו לדבר על זה כי מתעסקים רק בכל הראיות הלא חוקיות של המשטרה, כמו הראיות שאסף הסוכן המשטרתי שהפך לעד מדינה, כמו השימוש ברוגלה וכל פעם דוחים את השחרור שלו מסיבות הזויות", היא מספרת בכאב. "פעם אחת אמרו שאימא שלו לא מכירה אותו מספיק, אז היא לא מספיק טובה כמפקחת. פעם אחת אמרו שהוא תומך לגליזציה אז הוא מסוכן לציבור, פעם אחת שיש לו תומכים בציבור אז הוא מסוכן".
כתב האישום מייחס לסילבר עבירות רבות, בין היתר ניהול ארגון פשיעה, תיווך לסחר בסמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, הדחת קטין לסמים מסוכנים וסחיטה באיומים. בכתב האישום הוא הוגדר כ"ראש ארגון פשע", אלא שגלי מספרת שמדובר בכלל בחזון לעזור לאנשים, ולהנגיש ולהפציץ את הלגליזציה. "עמוס אקטיביסט כבר מ-2011", סיפרה. "טלגראס קמה ב-2017. המטרה הייתה לשנות את הסטיגמה של צרכני קנאביס שהיו מחביאים את החשיש. המטרה הייתה נרמול הצריכה ופתיחת השוק".
"ב-2017 קנאביס היה עולה 120 שקל לגרם, היום בממוצע 30 שקל", היא מסבירה. "עמוס מהפכן והיה מוכן לשכב על הגדר בשביל הרבה אנשים, ובגלל זה אנחנו במצב הזה היום. ולכן היום כל אחד יכול להזמין קנאביס כאילו זה פיצה. בסופו של דבר המדינה כצפוי לא הצליחה להתמודד עם זה – והלגליזציה מתקיימת בפועל".
"עמוס מהפכן והיה מוכן לשכב על הגדר בשביל הרבה אנשים, ובגלל זה אנחנו במצב הזה היום -כל אחד יכול להזמין קנאביס כאילו זה פיצה"
השנים חלפו, קנאביס כבר לא נמצא ברישום הפלילי, ה-CBD יצא מפקודת הסמים והרבה חברי כנסת כבר לא מתביישים לצעוק ולהגיד את המילה קנאביס ולגליזציה - אך משפחת סילבר עדיין מרגישה לבד במאבק. "פנינו לכולם. עמותות, מכתבים, מיילים, פגישות – ופשוט סירבו לתמוך ולעזור", גלי משתפת בכאב. "אמרו לנו 'אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, אנחנו מצטערים. זה הליך פלילי, לא מתערבים'. הם מתחמקים".
תגובות
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "סילבר עצור בהתאם להחלטות מנומקות של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, והדיון בהמשך מעצרו של תלוי ועומד בפני בית המשפט. מדובר בנאשם שייסד והקים ארגון פשיעה שתיווך לסחר בסמים מסוכנים, מסוגים שונים. הנאשם עמד בראש הארגון שאיגד סביבו למעלה מ-100 עובדים ולמעלה מ-3,500 סוחרי סמים ופעל מול מאות אלפי משתמשים, ביניהם גם קטינים. עוד נזכיר כי מדובר במי שמרכז חייו היה בארה"ב טרום מעצרו, ואף במהלך הסגרתו לארץ נמלט משדה התעופה באוקראינה.
עם מעצרו באוקראינה וטרם חקירתו ניתנה לנאשם הודעה על זכויותיו, לרבות הזכות להיוועץ בעו"ד, אך הוא בחר בסופו של דבר שלא לעשות כן. חשוב להדגיש כי במהלך החקירה המדוברת מסר הנאשם, מרצונו הטוב והחופשי, פרטים על הארגון".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "חקירת פרשת הטלגראס שבה הוגשו כתבי אישום חמורים נגד המעורבים והחשוד המרכזי עמוס דב סילבר, נוהלה על ידי יחידת הסייבר בלהב 433 באופן יסודי ומקצועי, תוך הקפדה על זכויות הנחקרים ובליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. בתום החקירה כלל החומרים הועברו לעיון והחלטת הפרקליטות. מטבע הדברים ובשל התנהלות התיק בבית המשפט לא ניתן להתייחס מעבר לאמור".
תגובת עוה"ד איתי בר עוז וניצן ביילין שמייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית את עמוס סילבר: "עמוס עצור כבר למעלה מ-3 שנים, כאשר הוא עדיין בחזקת חף מפשע. אף אדם לא אמור להיות במעצר זמן כה רב במדינה דמוקרטית, בוודאי במקרה כזה.
עמוס הוא פעיל חברתי ואקטיוויסט שפעל רבות למען הלגליזציה של הקנאביס, וטלגראס הייתה צעד נוסף בפועלו להנגשת הקנאביס לכלל הציבור בישראל ול'יציאה מהארון' של צרכני קנאביס. כיום, כאשר שימוש והחזקה של קנאביס לצריכה עצמית הפכו לעבירה מנהלית, ברור שעמוס הקדים את זמנו, ועל כך הוא משלם מחיר אישי כבד.
הסיבה שהמשפט מתמשך זמן כה רב, היא החקירה החריגה בהיקפה שניהלה משטרת ישראל (יחידת הסייבר בלהב 433) וכתב האישום המנופח שהוגש על ידי מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה. בחקירה הושקעו משאבים בלתי פרופורציונליים בהיקפם ואמצעים חריגים, כמו חדירה לעננים בחו"ל לגביית ראיות דיגיטליות, האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, ושימוש בעד מדינה מפוקפק שכעת לא כשיר לעדות. בין היתר, במהלך החקירה עמוס פותה להגיע לאוקראינה בתרגיל נבזי שעשה עד המדינה בהוראת מפעיליו. לשיטתנו, חוקיות חקירתו של עמוס באוקראינה מוטלת בספק, התקיימה ללא סמכות ובניגוד לדין, תוך פגיעה בזכות ההיוועצות שלו ובזכויות האדם הבסיסיות ביותר שלו. החקירה הפסולה ושאר שיטות החקירה הבעייתיות ייבחנו על ידי בית המשפט המחוזי בלוד לעומק. אנו מקווים שבחינה זו תעשה כאשר עמוס משוחרר לחלופת מעצר, ולא כעציר שמרצה מאסר לפני שהוכרע דינו".