בזמן שמרבית בני גילה עדיין ישנים או מחפשים את עצמם בעבודות מזדמנות, עאישה אבו ג'בר, בת ה-20 מרהט כבר עושה את דרכה למשרד בשעות הבוקר המוקדמות. בלי יותר מדי רעש וצלצולים, היא עובדת באינטנסיביות על הסטארט-אפ שלה שהפך למרכז חייה ועתיד לשנות את חייהם של אנשים רבים בקרוב. "להיות סטארטפיסטית זה לא באמת להיות הבוסית של עצמך והחופשות שלך הן לא באמת חופשות. את עמוסה יותר משכיר, זו עבודה שלא נגמרת", היא אומרת.

אבו ג'בר יושבת במרכז המשרד מול המחשב, לוקחת לגימות מהקפה החם שמונח על השולחן ומשדרת נחישות יוצאת דופן. בזמן שהיא מספרת על הדרך הייחודית שהצליחה לסלול בעולם היזמות, הטלפון הנייד שלה מצלצל. "זו שיחה חשובה שחיכיתי לה", מציינת הצעירה הבדואית בביטחון ומבקשת לענות. לרגע ניתן היה להתבלבל ולחשוב שמדובר בהיי-טקיסטית מבוגרת, עם ניסיון עשיר.

"יש מי שמחפש אותי ומחכה בפינה שאפול, אז אני צריכה לעשות את זה בשקט ולקום. לא מעניין אותי לשבת במשרד ושהכול יהיה רק הצלחות"

"יש הרבה אנשים שחושבים שמה שאני עושה הוא מיותר או שאם יש לך חברת סטארט-אפ - את מיליונרית, הם לא מבינים שזו דרך ארוכה ושצריך להתגבר על לא מעט כישלונות בדרך הזו" היא אומרת ומוסיפה: "יש גם מי שמחפש אותי ומחכה בפינה שאפול, אז אני צריכה לעשות את זה בשקט ולקום. לא מעניין אותי לשבת במשרד ושהכול יהיה רק הצלחות".

עאישה אבו ג׳בר (צילום: באדיבות המצולמ.ת)
"אני מאוד רוצה להתאים את כל עולם הסטארט-אפ לחברה הבדואית", עאישה אבו ג׳בר|צילום: באדיבות המצולמ.ת

"לא ידעתי מה זה היי-טק, הייתי תלמידה לא טובה"

יש לה 6 אחים, אמה היא פסיכולוגית בהכשרתה, שעובדת כיום כמנהלת גיוס בעמותת 'ינאביע' לקידום החברה הבדואית, ואביה בעל תואר ראשון בניהול תעשייתי וביוטכנולוגי, העובד כמנהל בחברה לתשתיות סולריות.

בתוך השגרה האינטנסיבית שהיא מנהלת, אבו ג'בר היא סטודנטית לתואר ראשון בהנדסת חשמל. "אני קמה ב-05:00 בבוקר והולכת לישון לקראת חצות, כך שאת רוב הזמן אני משקיעה בלמידה וישנה פחות - והכול תוך כדי עבודה קשה מאוד ולו"ז עמוס", היא מספרת. "דווקא סטארט-אפ אפשר לנהל מרחוק ולא חייבים בהתחלה משרד".

"דמייני צעירה בדואית שקמה בבוקר, הולכת לבית הספר, לומדת פיזיקה ומתמטיקה - אבל אף פעם לא חשבה על היי-טק ואז אני מגיעה ורואה רובוטים ודברים מדהימים שתפסו לי את העין"

את רק בת 20 וכבר פרצת למגרש של הגדולים. מתי הבנת שאת רוצה לנסות את מזלך בעולם ההייטק?

"כשהייתי בכיתה י' יצאנו לסיור בחברת 'סימנס' בתל אביב, כדי להכיר את תחום ההיי-טק",  "בפעם הראשונה ראיתי חברה כזו, מה היא עושה ומה זה לעבוד בה. לא ידעתי שיש דבר כזה".

"דמייני צעירה בדואית שקמה בבוקר, הולכת לבית הספר, לומדת פיזיקה ומתמטיקה - אבל אף פעם לא חשבה על היי-טק", היא נזכרת. "אני מגיעה ורואה רובוטים ודברים מדהימים שתפסו לי את העין".

"שאלתי אותם: 'כמה יחידות בבגרות במתמטיקה צריך ללמוד כדי להגיע למה שאתם עושים?' והצבתי לעצמי יעדים", היא ממשיכה. "הייתי בכלל תלמידה לא טובה וחריגה בבית, אבל במשך שנה שלמה ישבתי ופתרתי את כל ספרי המתמטיקה שיש לי בארון - ואז נכנסתי ל-5 יחידות פיזיקה בשנה האחרונה".

עאישה אבו ג׳בר (צילום: סטארט-אפ נגב)
"התעניינתי בפתירת הבעיה שנמצאת גם אצלנו במגזר", עאישה אבו ג׳בר|צילום: סטארט-אפ נגב

יש פעמים שאת מרגישה "עוף מוזר"?

"כן, צעירים בגילי בחברה הבדואית עדיין לא מדברים עברית ומחפשים מה ללמוד, אני לא התלבטתי. אני לא אוהבת להיות באזור הנוחות שלי, ההורים אומרים לי: 'לעולם לא ראינו צעירה אמיצה כמוך'. החלטתי שברגע שאכנס לעולם הזה - זה יהיה עם הערכים שלי וצורת החשיבה שלי, יש כאלה שמוותרות על חלק מהתפיסות שלהן ונהיות מודרניות יותר. אני דווקא מאמינה שעם צורת החשיבה שלך, את יכולה להגיע רחוק יותר".

"אני רוצה להגיע להצלחה שלי עם העקרונות שלי, עם החיג'אב שלי", היא מחדדת. "אצלנו בחברה הבדואית הבנות לפעמים מוותרות על החיג'אב ועל הצורה המסורתית הזו לטובת המודרניות, כי הן יתקבלו יותר בחברה הישראלית. אני רוצה להוכיח לכל אישה בדואית שהיא יכולה להגיע להצלחה – עם החיג'אב".

"שאלתי אותם: 'כמה יחידות בבגרות במתמטיקה צריך ללמוד כדי להגיע למה שאתם עושים?' והצבתי לעצמי יעדים. פתרתי את כל ספרי המתמטיקה שיש לי בארון"

"אף אחד לא ישקיע בבדואית בת 18 רק כי יש לה רעיון"

כשאבו ג'בר סיימה את לימודיה בתיכון, היא ניסתה למצוא את המקום שלה לצמוח ולהטביע חותם כפי שחלמה כבר מהילדות. תחילה, היא בחנה את האפשרות של לימודי המשפטים - אך רגע לפני שהחלה אותם, היא בחרה ללכת עם לבה וליטול סיכונים. בדיוק אז היא התגלגלה לשיחת טלפון ששינתה את חייה.

"צעירים בגילי בחברה הבדואית עדיין לא מדברים עברית ומחפשים מה ללמוד, אני לא התלבטתי. אני לא אוהבת להיות באזור הנוחות שלי, ההורים אומרים לי: 'לעולם לא ראינו צעירה אמיצה כמוך'"

"אם יש לך רעיון, אנחנו יכולים לעזור לך להגשים אותו" - נכתב בפלייר שנתקלה בו במקרה ומזמין להצטרף לתוכנית 'סטארט-אפ נגב', שמעודדת מנהיגות טכנולוגית בחברה הבדואית. המשפט הזה נגע באבו ג'בר ועורר את רצונה לחבור לפעילות הזו. "התחלתי לחקור באינטרנט על יזמות וגיליתי שזו הדרך שלי", היא אומרת עם ניצוץ בעיניים. השעה אז הייתה 21:00, הייתי בדרכי חזרה הביתה והתקשרתי למנהל של הפרויקט שפרטיו נכתבו במודעה. "לא האמנתי שהוא ענה לי, הבנתי שאלוהים סידר את זה ונכנסתי לתוכנית".

מה למדת במסגרת התוכנית?

"קיבלתי בה המון כלים על בניית תוכנית עסקית ופיננסית שלא הכרתי קודם. אבל הבנתי שאף אחד לא ישקיע בבחורה בדואית בת 18, בלי תואר ובלי כלום רק כי יש לה רעיון. זה העולם האמיתי". 

אבו ג'בר הפכה בינתיים לאישה הבדואית הראשונה שסיימה את התוכנית וכעת היא מוכיחה שגיל הוא רק מספר ועומדת מאחורי סטארט-אפ משלה. "צפיתי בחדשות וראיתי מקרים של גניבת דלק דרך הדלקן שהנזק שלהם הוא הרבה מאוד כסף", היא מסבירה על הרעיון שהחליטה לתרגם לאפליקציה. "התעניינתי בפתירת הבעיה שנמצאת גם אצלנו במגזר ובסוף זה התגלגל לאפליקציית APLI שקלה יותר לשימוש מדלקן, לא דורשת התקן פיזי ובטוחה יותר בפני גניבות", היא מספרת.

מדובר בפתרון טכנולוגי שנועד לענות על צורך ברור - הדלקן האוניברסלי חשוף להעתקות ולשכפול. כך לדוגמה, בשנת 2019 הורשעו ארבעה תושבי הנגב בגניבת 200 אלף ליטר דלק מצה"ל.

עאישה אבו ג׳בר (צילום: באדיבות המצולמ.ת)
"יש הרבה אנשים שחושבים שמה שאני עושה הוא מיותר", עאישה אבו ג׳בר|צילום: באדיבות המצולמ.ת

"לא חשבתי להחתים אנשים על מסמכים - והם ניצלו את זה"

אבו ג'בר החליטה 'לשים קצוץ' על הביקורת שהיא נוטה לשמוע מהסביבה שלה על היותה שונה בנוף והשקיעה שנה שלמה במציאת משקיעים שיאפשרו לה להוציא את חזונה לפועל, אלא שבדרך להגשמת חלומה היו גם רגעים קשים. "רואה החשבון שלקחתי לסטארט-אפ גנב ממני עשרות אלפי שקלים", היא מספרת בתסכול, "ואחרי זה גם המשקיע החליט למשוך את הכסף שלו - ואיבדתי עוד 100 אלף שקל".

"התחייבתי באותו הזמן לפיילוט שעולה למעלה מ-60 אלף שקלים, הייתי צריכה לשלם מהכיס האישי שלי ולקחת הלוואות", היא מספרת. "זה היה משקיע בדואי שהשקיע בפעם הראשונה בסטארט-אפ של אישה בדואית ובהתחלה מאוד חגגתי, אבל הייתי תמימה. לא ידעתי שצריך ניירת ולא חשבתי להחתים אנשים על מסמכים - והם ניצלו את זה".

"התחייבתי באותו הזמן לפיילוט שעולה למעלה מ-60 אלף שקלים, הייתי צריכה לשלם מהכיס האישי שלי ולקחת הלוואות"

אילו תגובות את מקבלת על הבחירה הלא שגרתית שלך לעסוק בתחום שמזוהה יותר עם העולם הגברי ורק מעטות בחברה הבדואית עוסקות בו?

"יש אנשים שמפחיתים מהערך שלי וכששומעים שיש לי חברה, הם חושבים שישר יהיה לי  מיליון שקל בכיס. מבחינתם 'את לא עושה כלום'. זה הרבה מאמץ וגם היעד שלי הוא לא כסף. יש את אלה שאומרים לי: 'את לא בשלה מספיק', 'את בלי תואר, איך תצליחי?' - והנה, אני מובילה את הפיילוט בקרוב ומראה לכולם שזה עובד ומצליח".

 יש רגעים שאת אומרת לעצמך שאולי אחרים צודקים? שזה תחום אינטנסיבי מדי ואולי עשית טעות?

"אין ספק. לפעמים היו דברים שלא הבנתי ברמה הטכנית, למשל איך מתכנתים, ויש לפעמים את האנרגיה הרעה בחברה הבדואית שקשה לפרוץ דרך. לפעמים אני מגיעה לאירועים ופחות מתייחסים אליי ויותר לגברים. אבל אני תמיד בתחושה שהצלחתי לעשות משהו ואני רוצה להמשיך להיות דוגמה טובה. כל נפילה שמגיעה זו רק הזדמנות בשבילי".

עאישה אבו ג׳בר (צילום: באדיבות המצולמ.ת)
"צעירים בדואים תמיד אומרים לי: 'עזבי, אין לנו סיכוי - כולם נגדנו", עאישה אבו ג׳בר כמנטורית|צילום: באדיבות המצולמ.ת

"יש כאלה שעושים צחוק מהחברה הבדואית"

כשהיא נשאלת אם יוצא לה להיתקל בגזענות בשל היותה בדואית היא עונה "כל הזמן. בלימודים הוציאו אותי מקבוצת הוואטסאפ של התואר כי אני הבדואית היחידה. זה לא היה נעים, כל מה ששולחים שם עזר לי להפוך את הלמידה לאפקטיבית יותר. פעם עשו ממני צחוק, אמרו שאני משקרת לתקשורת ומנסה לדחוף את עצמי. יש כאלה שעושים צחוק מהחברה הבדואית ואומרים: 'רהט כולה זבל', 'אתם לא מסודרים', 'מנצלים את היהודים' וגם אמרו לי - 'בואי נשתה קפה באוהל עם גמל'. הלוואי שזה לא היה אמיתי".

"לפעמים אני משאירה כלים מלוכלכים ואימא שלי צועקת: 'איך השארת שוב את הכלים?'. אבל תמיד אני אומרת לה: 'אני סטארטפיסטית, לא מוצאת לזה זמן"

דווקא בבית זוכה אבו ג'בר לחיבוק גדול שמעניק לה כוח ומזכיר לה להישאר חזקה גם כשנדמה שהרקיע השחיר. "ההורים שלי לימדו אותי לא לשמוע לתגובות של האנשים או לתת להן להשפיע על האישיות שלי", היא מכריזה בגאווה. "כל הזמן הם חינכו אותי להיות שונה וגם מהדודים שלי אני מקבלת תמיכה שחבל על הזמן".

לצד זאת, היא מודה כי הבחירה בקריירה כרוכה בוויתורים רבים. "זה פוגע מאוד מבחינה חברתית, אני כבר שנים לא פוגשת חברות ואפילו להודעות בוואטסאפ אין לי זמן. לא חוויתי את כל האקשן של הגיל הזה".

היא גם מתוודה שמפעם לפעם היא מתקשה לסייע במטלות הבית: "לפעמים אני משאירה כלים מלוכלכים ואימא שלי צועקת: 'איך השארת שוב את הכלים?'. אבל תמיד אני אומרת לה: 'אני סטארטפיסטית, לא מוצאת לזה זמן", היא צוחקת.

כשנתיים לאחר שאבו ג'בר הפכה לחלוצה בתוכנית שפתחה לה את השער לסטארט-אפ, היא חזרה אליה שוב וסוגרת מעגל - הפעם כמנטורית. "כשביקשו ממני להיות מנטורית ב'סטארט-אפ נגב' בכיתי מהתרגשות, זו הגשמת חלום. זה נותן לי דחיפה שמאמינים בי, כל המנטורים שם עם תארים ועם ניסיון בעשרות חברות היי-טק, ואת יושבת ומדברת על עצמך באותה רמה".

"צעירים בדואים תמיד אומרים לי: 'עזבי, אין לנו סיכוי - כולם נגדנו, המדינה נגדנו, אין תקציבים, אף אחד לא ישקיע בנו'", היא משתפת. "אני מסבירה להם איך כן אפשר להצליח. אני מאוד רוצה להתאים את כל עולם הסטארט-אפ לחברה הבדואית ומעבירה הרצאות בכל הארץ כדי שהנשים הבדואיות יבינו שהן יכולות להשיג מעל ומעבר למה שחושבים".

בחודשים האחרונים אנחנו עדים לאירועים רבים הקשורים לפשיעה בקרב החברה הבדואית. איך חוסר היציבות והחשש היום-יומי מהאלימות משפיעים עלייך?

"זה מאוד מפחיד אותי ודוחף אותי להוביל שינוי, מדאיג לחיות ככה. כשאני שומעת את הירי בבית, אני מחבקת את האחים שלי - אבל גם זה לא באמת מקום בטוח וזה הפחד הגדול. אם המשטרה הייתה נוכחת, הירי יכול היה להיפסק מיד. אבל קשה להאמין לה - חד וחלק - אנשים נאלצים לפתור את הבעיות שלהם לבד".

יש לך אפשרות ויכולת כלכלית לעזוב את רהט ולעבור לגור ביישוב בטוח יותר, מה מונע את זה ממך?

"הערכים שאני רוצה תמיד להגיע איתם הם שאם הצלחת בחברה - לא צריך לברוח ממנה, אלא להפך. אני מאמינה בלהחזיר את כל מה שקיבלת למקום שגדלת בו, לחברה הבדואית, מגיע לה יותר יחס".

 


רק 50 היי-טקיסטים מהחברה הבדואית, מעט מאוד נשים

ממחקר שנערך בקרן 'אדמונד דה רוטשילד' בשנת 2021, עולה כי מתוך 350 אלף עובדי ההיי-טק בישראל רק 50 הם מהחברה הבדואית. על פי נתוני מרכז לאודר, כ-3% בלבד מהעובדים בהיי-טק משתייכים לחברה הערבית, מתוכם כ-25%-20% נשים.
קרן גוז לוין, מ.מ. מנהלת אגף פיתוח כלכלי במרכז לאודר לתעסוקה, מסבירה ל-N12 כי "בחברה הבדואית יש מעט מאוד נשים שמעורבות בתעשיית ההיי-טק בישראל, שנחשבת לתחום שבו לחברה הערבית הכי קשה להשתלב בו. המשפחה לרוב לא רואה בעין יפה את יציאתן של הנשים הבדואיות מהיישוב ולרוב יש להן פערי השכלה שנוצרים כבר בבית הספר היסודי ובתיכון. עאישה לא הכירה בעצמה את היכולות היצירתיות וקיבלה מאיתנו כלים להמשך - כחלק מההשקעה שלנו בקידום תעסוקתי במקצועות הטכנולוגיים בקרב המגזר הבדואי".

את דרכה החלה עאישה אבו ג'בר בגיל 18 באקסלרטור "סטארט-אפ נגב". במאיץ שותפים עמותת מטע, קרן יקא, ICL-כי״ל, מרכז לאודר לקידום תעסוקה, קרן מיראג', חממת InNegev, הקרן החדשה, מכללת ספיר והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. ביצוע המאיץ מתבצע על ידי עמותת מונא - חלל לשינוי.