השעה הייתה שש וחצי בערב, כשלפתע הגיחו מטוסי F-16 של חיל האוויר הישראלי בשמי עיראק, טסו בגובה נמוך, עלו בבת אחת והפגיזו את הכור הגרעיני. הדי הפיצוצים נשמעו לכל עבר. המבצע הנועז תפס את העיראקים בהפתעה גמורה, שום דבר לא הכין אותם לפצצות שהוטלו והשמידו לחלוטין את הכור, חודשים ספורים לפני שיהיה מאוחר מדי.

התקיפה עצמה נמשכה פחות משתי דקות. כשלוש שעות בלבד חלפו מהמראת הטייסים מבסיס "עציון", ועד חזרתם בשלום. השעות הללו של ה-7 ביוני 1981 יירשמו בדפי ההיסטוריה כאחת ההצלחות הצבאיות הגדולות של מדינת ישראל - "מבצע אופרה".

יומיים חולפים, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מתכנסת לדיון מיוחד. הדי הפיצוצים כבר דעכו, ובצה"ל מביעים שביעות רצון בפני הנוכחים - "התחקיר היה משעמם", אבל בינתיים הזירה המדינית והפוליטית גועשת ורועשת. היחסים הקרובים עם ארצות הברית בסכנה, וגם אצלנו - ריח הבחירות שבאוויר לא נעלם לרגע. 

צוות התקיפה במבצע אופרה (צילום: ארכיון צה
התקיפה עצמה נמשכה פחות משתי דקות, הצוות התוקף|צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

פרוטוקול הדיון, שהגיע לידי מגזין N12, שופך אור על המבצע ומספק הצצה אל אחורי הקלעים - ממה חששו חברי הכנסת? ומה היו תשובות ראש הממשלה ובכירי מערכת הביטחון? וגם - העימות הסוער בין ראש הממשלה מנחם בגין לראש האופוזיציה שמעון פרס, שהתלקח גם בדיונים הסגורים - שלושה שבועות בלבד לפני הבחירות. 

לדיונים בוועדה ישנה חשיבות לא מבוטלת. תפקידה אמנם אינו ביצועי, אך באמצעותה אפשר להפיק לקחים ולפקח, כפי שמספר יו"ר הוועדה הנוכחי, ח"כ רם בן ברק: "האפקטיביות היא תמיד בשיפור התהליכים קדימה ולא אחורה. הוועדה לא מחליטה במקום הממשלה. היא לא יכולה להחליט אם כן להפציץ או לא להפציץ בעיראק. היא צריכה לפקח שבמידה שמקבלת החלטה כזאת, ההחלטה הזאת מתקבלת בתהליך נכון".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 - לחצו כאן

פרס: "לא ביטאתי התנגדות כי אינני רוצה להכביד"

"אני בירכתי את צה"ל, כבר בירכתי את חיל האוויר. אני באמת חושב שזה היה מבצע מזהיר ואני מצטרף לדברי הרמטכ"ל שזה היה 100%", מקדים ראש האופוזיציה שמעון פרס בניסיון להיזהר בדבריו. "אין הרבה עמים שמסוגלים לבצע דבר כזה. מבחינה זו אין יהודי שלא יתגאה ביכולת שנתגלתה. עכשיו אני אדבר בזהירות רבה מאוד, מפני שאני פוחד בכל זאת שהדברים יודלפו מהוועדה". 

פרס טען כי הוא ממעיט בביקורת כדי לא "להכביד" על המערכה המדינית שנוצרה מיד לאחר המבצע, אך מהר מאוד עבר להאשמות חמורות בנוגע לעיתוי הפעולה. "היה לנו זמן יולי, אוגוסט, ספטמבר לבצע פעולה זו, בהעדר אלטרנטיבה אחרת ולא היו מוכרחים לעשות זאת דווקא עכשיו", טען פרס בתוקף. "מדוע לא עכשיו? לדעתי, אפשר היה וצריך היה לגייס את מיטראן (נשיא צרפת דאז פרנסואה מיטראן - י"א) לנושא זה". בציטוט הזה, כמו בחלקים נוספים בפרוטוקול, ישנם עדיין קטעים מושחרים בהוראת הצנזורה.

פרס המשיך: "לדעתי – א' היה צריך להיפגש עם מיטראן. לי היו שתי שיחות מאוד יסודיות אתו בעניין הגרעיני והוא אמר לי שהוא מתחייב שיעשה הכול כדי לעקר את הצד הצבאי". ראש האופוזיציה אף פנה לבגין, ואמר: "אני גם כתבתי לך את המכתב ביום שנודע לי שעומדים לבצע את הפעולה, ה-10 במאי. שהיה יום הבחירות בצרפת. אני חשבתי שהיינו עושים את השגיאה הקשה שבכולן".

"לכן יש לי ערעור כבד מאוד על העיתוי. אני לא אשמיע אותו ברבים, כי יש עכשיו בעיה חיצונית ולכן גם נמנעתי מלבקר פומבית וגם נמנעתי מלהסכים בשיחה איתך, מטעמים אלה", האשים ראש האופוזיציה. הבעיה שעליה מדבר פרס היא המערכה המדינית המורכבת, בשל גינויים מצד מדינות רבות בעולם, ובהן ארצות הברית וצרפת.

הכור הגרעיני בעירק
המבצע הנועז תפס את העיראקים בהפתעה גמורה, הכור בעיראק

רה"מ בגין ענה לפרס: "לא ביטאת הסכמה, לא ביטאת התנגדות", ופרס השיב: "לא ביטאתי הסכמה כי אינני מסכים. לא ביטאתי התנגדות כי אינני רוצה להכביד. אני צופה מערכה קשה מאוד, שאינני יודע עדיין את כל היקפה, שאינני יודע עדיין את כל משמעותה. אבל כאן בפנים לפחות אני יכול להסביר את דבריי. כאמור, אני מברך את צה"ל ואת חיל האוויר. אין ספק שישראל לא צריכה להשלים עם אופציה גרעינית צבאית במדינה ערבית. על זה אין חילוקי דעות. אבל על דרכי הפעולה, על העיתוי, על העדיפות - יש לי ערעור כבר והרבה יותר מזה. תודה".

"אם אדוני רוצה להתחיל להפריד בין המחליטים לבין המבצעים - כל הכבוד, יעשה כן", כעס בגין. "אם הוא רוצה לברך את צה"ל, לברך את חיל האוויר ולא את האזרחים שהפעילו את צה"ל ואת חיל האוויר על פי הקונסטיטוציה של מדינת ישראל - מותר לעשות זאת".

"זה לא עניין של ברכה. אני מערער על ההחלטה", המשיך פרס בשלו.

"מי שכמוך עושה הפרדה כזאת בין ממשלה ובין צבא - יעשה זאת. אני לא חושב שבימים עברו מישהו הרשה לעשות הפרדה כזאת, ובייחוד בימים בהם המורה של מר שמעון פרס היה ראש הממשלה ושר הביטחון", עקץ בגין ורמז לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון.

פרס התרגז בשם ה"מורה": "אתה ערערת לכיוון אחר. אתה לא הסכמת לשביתת הנשק, אתה לא הסכמת להסכם ההפרדה".

"מה אתה מנהל אתי עכשיו תעמולת בחירות?", תהה בגין.

"אתה לא הסכמת לכיוונים מסוימים ואנו לא מסכימים לכיוונים אחרים", ענה ראש האופוזיציה.

בגין סיכם: "ניפגש בטלוויזיה, אתה תאמר את דבריך, אני אומר את דבריי, והעם יסתכל ויענה. אתה רוצה הפרדה כזאת? ימים חדשים כאן? תהיה הפרדה כזאת. תוסיפו לברך את צה"ל ואת חיל האוויר - כל הכבוד, אני אשמח מאוד".

 

שיחה בין ראש הממשלה מנחם בגין ליו
"ניפגש בטלוויזיה", רה"מ מנחם בגין ויו"ר המערך ח"כ שמעון פרס, 1981|צילום: הרמן חנניה, לע"מ

"אנחנו משגעים את חיל האוויר שלנו"

העקיצות ההדדיות הללו בין פרס לבגין לא באו בחלל ריק. ברקע הדברים עמדה מערכת בחירות סוערת, הראשונה מאז המהפך של 1977. פחות מחודש לפתיחת הקלפיות, חלק מחברי האופוזיציה - ופרס בתוכם - האשימו את בגין בשיקולים פוליטיים, בדיונים הסגורים ומחוץ להם.

בגין הגיב בחריפות להאשמות האופוזיציה. "עם כל הכבוד, אני לא הבינותי מה לבחירות ולפעולה הזאת", טען בתוקף והסביר: "העניין הוא של כור חם, שלא נוכל לפוצץ אותו, כי אם נעשה זאת, אז הרדיואקטיביות תכסה את כל אזור בגדד ותפגע במאות אלפי אנשים, נשים וטף. מי היה מקבל דבר כזה על עצמו? אני לא. אף אחד, שום ממשלה, גם לא ממשלה בראשותו של שמעון פרס, לא הייתה יכולה להחליט להפציץ את הכור כאשר הוא חם".

"אני לא הבינותי מה לבחירות ולפעולה הזאת. העניין הוא של כור חם שלא נוכל לפוצץ אותו, כי אם נעשה זאת אז הרדיואקטיביות תכסה את כל אזור בגדד ותפגע במאות אלפי אנשים, נשים וטף. מי היה מקבל דבר כזה על עצמו? אני לא"

רה"מ, מנחם בגין

לאחר מכן המשיך ראש הממשלה בנאום רגשני: "אנו מטפלים בזה כבר למעלה משנה. אני חי עם זה בייסורים. אני מתעורר באמצע הלילה וחושב: ריבונו של עולם! מה יהיה עם הילדים שלנו בעוד כמה שנים? שום דבר לא נוכל לעשות אז". 

"והאכזר הזה מעיראק, שמובארכ עצמו סיפר לי שכאשר הוא ביקר אצלו הוא שם את אקדחו על השולחן", מספר בגין דברים שאמר לו נשיא מצרים חוסני מובארכ על נשיא עיראק סדאם חוסין, וממשיך לתאר עמדתו של נשיא עיראק על הנשק שהוא מפתח: "הוא אמר שכל זה מופנה נגד וישראל... הוא יפתח נשק אטומי. אנחנו צריכים לשבת ולחכות?".

סדאם חוסיין (צילום: reuters)
"האכזר הזה מעיראק, מובארכ סיפר לי שכשביקר אצלו הוא שם את אקדחו על השולחן", נשיא עיראק, סדאם חוסיין|צילום: reuters

"אנו מנובמבר מתלבטים בבעיה", שיתף ראש הממשלה. "יכולים לדחות עוד שבוע, עוד שבוע. אנו התחשבנו פה בבחירות? הרי דווקא מבחינת הקריירה המדינית שלי, שמתי את כולה על כף המאזניים. חס וחלילה נתאר לעצמנו שהפעולה נכשלה, שמטוסים נפלו - אני מתאר לי מה אנשים היו אומרים בישראל, אני מתאר לעצמי את הדיבורים על קלות-דעת, על שליחת אנשים למוות. כמו שהיו אומרים ליצחק רבין אילו אנטבה הייתה נכשלת".

"איזה קשר יש לזה עם בחירות?", שאל שוב בגין. "אני אומר לכם: לילות קשים עברו עליי, ייסורי נפש ממש, מה יהיה עם הילדים שלנו למען ה'. אינכם מבינים את רגשותיי? אתם מכירים אותי שלושים שנה בכנסת. אינכם מבינים שאני רואה לנגד עיני את שני האחיינים הקטנים שלי שנרצחו ואת כל הילדים בישראל? שם היה ציקלון ב', גם פה זה רעל, רדיואקטיבי". 

"למען ה', אם בעניין כזה לא נעמוד יחד, מתי באיזה עניין כן נעמוד יחד? כמה פעמים אנו עמדנו יחד? הזכירו פה את בן גוריון. אני הושטתי לו יד בשנת 56', וזה נכון שהוא מסר לי אינפורמציה על מבצע קדש עוד לפני שמסר לממשלה, אבל היה לי היסוס? איך הלכנו לממשלת הליכוד הלאומי? כי הייתה סכנה", המשיך בגין.

"לכן, שמעון, לא צדקת. סלח לי מאוד", הוסיף ראש הממשלה. "עשינו זאת בעיתוי המתאים. בעיתוי הנכון, יותר לא יכולנו לחכות. והיות וכבר שלוש פעמים דחינו זאת, אמר לי הרמטכ"ל, וזה נגע ללבי: 'אנחנו משגעים את חיל האוויר שלנו'. יושב פה מפקד חיל האוויר, הוא שומע זאת פעם ראשונה, אולי הוא התלונן בפני הרמטכ"ל".

"פעמיים ניתנה ההוראה לבצע, ואז חיל האוויר שלח את המטוסים לעציון ביום שישי, והם עמדו שם ביום שישי וביום שבת וביום ראשון עמדו להמריא. בינתיים ניתנו להם גם הוראות מה לעשות. זה כמה עשרות אנשים ולכל אחד יש אישה ואולי בחורה. יש גם סכנה של פטפטת. באחד הימים באמת בא אליי מוטה גור ואמר לי: 'כל העם מדבר על פעולה נגד הכור'", סיפר בגין.

"מורי ורבותי", הוא הפציר. "אני אף פעם לא ביקשתי מכם שום בקשה למה שנקרא קונצנזוס לאומי. קונצנזוס לאומי בא מן הלב, מרצון חופשי. אינני יכול לכפות זאת. או שזה ישנו, או שזה איננו. אני רק רוצה להשאיר בחלל האוויר שאלה: אם בעניין כזה, שאתם יודעים את משמעותו ואת הסכנות הכרוכות, ואת ההתנפלות על מדינת ישראל מכל עבר, אנו כולנו לא נעמוד יחד ולא נדחה התקפה מרושעת ומטופשת ובלתי צודקת בעניין כל כך נכון - מתי נעמוד יחד? תישאר השאלה רטורית".

ח"כ בן ברק מ"יש עתיד", איש מערכת הביטחון לשעבר, מסכים עם בגין לגבי הצורך הדחוף בפעולה: "במבחן ההיסטוריה פרס טעה. החשש של בגין היה שהכור יהפוך חם. לכן אני חושב שהפעולה הייתה נכונה. את פרס זה הרגיז כי הוא (בגין - י"א) זכה בבחירות בגלל זה. אבל בסדר, לא נורא אם נתרגז קצת".

"אינכם מבינים שאני רואה לנגד עיני את שני האחיינים הקטנים שלי שנרצחו ואת כל הילדים בישראל? שם היה ציקלון ב', גם פה זה רעל, רדיואקטיבי"

רה"מ בגין

 

ראש הממשלה מנחם בגין מתבונן במטוס ה-F-16 שהשתתף בתקיפת הכור בעיראק (צילום: הרמן חנניה, לע
ראש הממשלה מנחם בגין מתבונן במטוס ה-F-16 שהשתתף בתקיפת הכור בעיראק|צילום: הרמן חנניה, לע"מ

"מה, אנחנו פועלים כגנבים בלילה? אנו מפציצים כור אטומי"

לצד הוויכוח על עצם הפעולה, עלתה גם ביקורת על ההחלטה לקחת עליה אחריות, במקום לנקוט כנהוג ב"מדיניות העמימות". ח"כ שמואל טולידאנו (שינוי), שהיה לפני כן בכיר במוסד, שאל על כך את רה"מ לשעבר בדיון, ובגין שלל את הביקורת: "אני תמה על עצם השאלה. מה, אנו פועלים כגנבים בלילה? אנו מפציצים כור אטומי. הירדנים גילו אותנו כבר מזמן, הסעודים כבר גילו אותנו מזמן, אז אנו צריכים להחריש? לא היה שום דבר שמנע מאיתנו בשעה שבע-שמונה בערב, לאחר נחיתת בחורינו בעציון, לפרסם הודעה צבאית על כך שאנו עשינו זאת. אלא מאי? מה, אנו במחתרת?"

"הירדנים גילו אותנו כבר מזמן, הסעודים כבר גילו אותנו מזמן, אז אנו צריכים להחריש? לא היה שום דבר שמנע מאיתנו בשעה שבע-שמונה בערב, לאחר נחיתת בחורינו בעציון, לפרסם הודעה צבאית. מה, אנו במחתרת?"

רה"מ בגין

ח"כ בן ברק טוען בשיחה עם N12 כי לא היה נכון לקחת אחריות. "אני מזכיר לך ש-20 שנה אחרי זה כשתקפנו בסוריה, לא לקחנו אחריות על התקיפה הזאת", הוא מציין. "ראש הממשלה אומר 'אנחנו לא גנבים בלילה?' וכן הלאה וכן הלאה. מה שמעלה את החשש שזה היה בכל זאת בשביל בחירות (ההודעה הישראלית על הפעולה - י"א)".

ההתטבאות והסערה (צילום: החדשות)
"הוועדה מפקחת על הממשלה", ח"כ רם בן ברק, יו"ר ועדת חוץ וביטחון היום|צילום: החדשות

"חשבו שזו מתיחה, לא האמינו"

בגין סיפר בוועדה כי המתין לפרסום ברדיו רבת-עמון לפני הוצאת הודעה רשמית על ידי ישראל. בספר "תמוז בלהבות", מאת שלמה נקדימון, מתואר רגע יוצא דופן שבו לאחר שקיבלו את ההודעה הרשמית על התקיפה, חשבו ברשות השידור כי ההודעה הישראלית על תקיפת הכור היא מתיחה.

רה
רה"מ בגין והרמטכ"ל רפאל איתן במסיבת עיתונאים לאחר תקיפת הכור בעיראק|צילום: הרמן חנניה, לע"מ

בגין תיאר בוועדה את השיחה הזו מהזווית שלו: "הקשבתי בשלוש לרדיו ולא שמעתי זאת (את ההודעה הישראלית על התקיפה - י"א). הייתי תמה מאוד, רציתי להתקשר אל אורי פורת, קצין יחסי הציבור שלנו ולשאול: 'מה קרה? מדוע לא שידרו? אתה הרי טלפנת אליהם'. עוד אני מתכונן לחייג, בא טלפון אחר, אני מרים את השפופרת, ושומע: 'מי מדבר, הדוד?'. זה היה עמנואל בן אחותי (עמנואל הלפרין - י"א) העובד ברדיו. והוא שואל: 'זה נכון?'. ודאי נכון, אמרתי, 'מדוע לא שידרתם בשלוש?' הוא אומר: 'לא יכולנו לזהות את קולו של אורי פורת והחברים חשבו שזו מתיחה, לא האמינו'".

"אני מרים את השפופרת, ושומע: 'מי מדבר, הדוד?'. זה היה עמנואל בן אחותי העובד ברדיו. והוא שואל: 'זה נכון?'. ודאי נכון, אמרתי, 'מדוע לא שידרתם בשלוש?' הוא אומר: 'לא יכולנו לזהות את קולו של אורי פורת והחברים חשבו שזו מתיחה, לא האמינו'"

רה"מ בגין

השיחה עם שגריר ארה"ב - "מהעבר השני הייתה שתיקה"

המבצע נשמר בחשאיות מוחלטת עד השלמת הפעולה. גם הידידה הקרובה של ישראל, ארצות הברית, לא עודכנה מראש. בגין התקשר לשגריר ארצות הברית  דאז, סמואל לואיס, מיד עם נחיתת הטייסים בישראל. 

"אמרתי לו בלי שום הקדמה: 'סם, אבקשך להבריק לממשלתך כי חיל האוויר שלנו התקיף את הכור האטומי של בגדד והטייסים שלנו חזרו הביתה בשלום'", שיתף רה"מ את חברי הוועדה. "מהעבר השני הייתה שתיקה, ולאחר מכן, לאחר שתיקה ממושכת, הוא אמר: 'בוודאי, תודה, אדוני ראש הממשלה, אני הולך מיד להבריק זאת'".

העניין החל להסתבך בשלוש לפנות בוקר. שר החוץ עדכן את בגין כי האמריקנים דורשים תשובות לשתי שאלות, האחת בנוגע לרדיואקטיביות של הכור, והשנייה - אם נשק אמריקני היה מעורב. ישראל השיבה כי הכור לא היה חם, וכי מטוסים אמריקנים (16-F) היו מעורבים בפעולה.

"מר בוש (ג'ורג' בוש האב, סגן נשיא ארה"ב דאז - י"א) דרש גינוי חריף ביותר. ואילו הייג (מזכיר המדינה לשעבר אלכסנדר הייג - י"א) היה מתון מאוד, גילה הבנה והתנגד לגינוי חריף", מסר בגין. עוד הוא שיתף כי החליט לשלוח מכתב אישי לנשיא רייגן. בגין דרש מהאמריקנים להמתין עם כל תגובה פומבית עד קבלת המכתב, אך הממשל בארה"ב לא נשמע לדרישה. תחילה נמסרה תגובה שקטה יחסית ולאחריה תגובה חריפה יותר.

הכור נפגע ביעף אחד בלבד (צילום: חדשות 2)
"איך הירדנים, שידעו על הפעולה זמן רב קודם, לא דיווחו לעיראקים?", הכור שהופצץ|צילום: חדשות 2

"החומרה בעניין היא שהאמריקנים לא חיכו עד שהנשיא יקבל את מכתבי האישי, שעל צאתו הם ידעו מראש", זעם בגין. "וכעבור כמה שעות הם לפתע מסרו הודעה אחרת, חמורה, לא צודקת, אנאקספטבל, אנג'סטיפייבל. לפתע פתאום הם אומרים, גילינו שנשק אמריקני היה מעורב (כאילו הם קיבלו זאת ממקורותיהם. אנו הודענו להם על כך) ואנו נבדוק אם ישראל לא הפרה את ההסכם על שימוש בנשק רק לצרכי הגנה". 

"לפתע פתאום האמריקנים אומרים, גילינו שנשק אמריקני היה מעורב - כאילו הם קיבלו זאת ממקורותיהם, אנו הודענו להם על כך - ואנו נבדוק אם ישראל לא הפרה את ההסכם על שימוש בנשק רק לצורכי הגנה"

רה"מ בגין

"אני ביקשתי לשאול את הייג: 'מה היית אומר אילו ראש ממשלת ישראל היה מקבל הודעה שבדרך נמצא מכתב ממזכיר המדינה אליו, והוא היה למרות זאת מקבל החלטה מדינית בכיוון כלשהו לפני שהיה קורא את מכתבך? לא היית מוחה על זה? מדוע לא חיכיתם למכתב? אתם יכולים לא להתחשב בו, אבל קודם כל שהנשיא יקרא'", המשיך בגין. "זה באמת עוול, אין שום ספק בכך".

בגין הסביר מדוע הוחלט מלכתחילה לא לעדכן את ארצות הברית: "אסור היה לנו לדבר איתם. א) אנו מדינה ריבונית ולא המדינה ה-51 של ארה"ב. יש לנו סודות צבאיים שלנו שאנו לא מגלים אותם לאיש (אלא אם כן מביאים אותם לפני הוועדה הזאת…), והאמריקנים באמת לא ידעו שום דבר. ב) מה שלא היו אומרים לנו האמריקנים, ואנו היינו מבצעים - האחריות הייתה נופלת עליהם. העולם היה אומר באמת: האמריקנים ידעו, משמע שנתנו לישראלים אור ירוק. והאמריקנים פוחדים מפני הביטוי הזה 'אור ירוק' פחד מוות. רק תוכיח שלא נתנו לנו אור ירוק".

בגין הוסיף והתעקש: "החיים הם שלנו - האחריות היא שלנו", אך להתנהלות הזאת הייתה מחיר. הידידות הקרובה עם ארצות הברית הייתה בסכנה, ובינתיים חששו מהחלטה נגד ישראל באו"ם. "האמריקנים אמרו שהם לא יודעים איזו החלטה תתגבש", עדכן בגין. "אם תהיה החלטה חריפה נגד ישראל - הם יצביעו נגד. אבל אם תהיה החלטה מתונה - לא יוכלו להצביע נגד. אז עלינו להתפלל שתהיה החלטה חריפה? אינני יודע".

"אני אומר שגם אם תתקבל החלטה, וגם אם האמריקנים יצביעו בעדה - אנו נישאר בחיים. אבל אם חס וחלילה היה נשאר הכור הזה - רבים מאתנו לא היו נשארים בחיים. אם לא עכשיו, אז בעוד שנתיים-שלוש-ארבע שנים, עם לא חי על זמן שאול", הבהיר בגין.

נשיא ארה
בגין שיתף כי החליט לשלוח לנשיא ארה"ב מכתב אישי, הנשיא לשעבר רונלד רייגן|צילום: רויטרס

"היה יכול לגרום בגוש דן בין 150 ל-200 אלף נפגעים"

לחשש מהנזק העצום של הכור, היו שותפים בכירי מערכת הביטחון שנכחו בדיון, ובהם הרמטכ"ל דאז רפאל איתן (רפול). "נשק גרעיני כזה שהיה יכול להיות מיוצר בכור הזה, לפי החישובים שלנו, היה יכול לגרום בגוש דן בין 150 ל-200 אלף נפגעים - מתקן אחד כזה", ציין רב-אלוף איתן. "משהו בגודל של הירושימה או נגסאקי".

"אם נצטרך חס וחלילה לעשות עוד פעולות גם לא נעדכן אותם", מבהיר יו"ר ועדת החוץ והביטחון הנוכחי, ח"כ בן ברק, ביחס לעדכון האמריקנים על תקיפות ישראליות עתידיות. "ברור לך שברגע שאתה שואל, אתה עלול לקבל סירוב ואז אתה בבעיה מאוד גדולה. כי מה קורה אם אתה מקבל סירוב ואתה עושה? ולכן עדיף לספוג את הביקורת של אחרי ולא לעדכן לפני".

"האמריקנים רוצים להגיד שהם התנגדו והמכתב של רייגן נכתב בשביל להראות לעולם הערבי שהוא מתנגד ושהוא לא נתן אור ירוק, הכול בסדר. כולם חיים בסדר אחרי זה", הוא ממשיך. עם זאת, לדבריו לא בטוח שהיום ארצות הברית הייתה מגנה את הפעולה. "בסוריה הם לא גינו ואם יהיה משהו פעם באיראן - אני לא יודע להגיד לך. זה תלוי מה יקרה בעקבות זה. גם בעיראק וגם בסוריה לא קרה כלום בעקבות הדבר הזה, אם הייתה פורצת מלחמה מזרח-תיכונית סביר להניח שהתגובה הייתה אחרת", טוען ח"כ בן ברק.

על אפשרות של פעולה עתידית דומה באיראן, אומר יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת: "צריך להבין שאיראן ועיראק וסוריה זה לא אותו דבר. שם דובר על כור וכאן מדובר על מפעלי צנטריפוגות. זה שונה בתכלית השינוי, מבחינת היכולת שלך לפגוע בזה וכן הלאה. אחרי שאמרתי לך את זה, אני אגיד לך רק - אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמדינה שנמצאת איתנו בעימות ואפילו מאיימת להשמיד אותנו, יהיה לה נשק גרעיני. לא יכולים להשלים עם זה, ולכן אנחנו נעשה כל מה שצריך בשביל שזה לא יקרה".

"זה יותר קשה, לא אמרתי שאין לנו אפשרות", הוא ממשיך. "אפשר להתאושש מזה יחסית מהר. כור, ברגע שהפצצת אותו והוא יצא מכלל שימוש, אתה צריך לבנות כור חדש. לבנות מפעל צנטריפוגות - אתה צריך שהמפעל ייצר צנטריפוגות חדשות, יותר קל מאשר לבנות כור". 

מצד שני, ח"כ בן ברק מסביר שיש סכנה פחותה בפגיעה במפעל צנטריפוגות. "ברגע שכור גרעיני עובד, חם, הפצצה שלו יכולה להיות כמו זיהום רדיואקטיבי בהיקף מאוד נרחב. לכן אי אפשר לתקוף כור חם. אפשר אבל זה יעשה נזק אדיר מסביב. לכן, גם בעיראק ואחרי זה גם בסוריה, כשהיינו חודשים לפני הפעלת הכור היית חייב לתקוף. באיראן זה לא בכור, זה במשהו אחר. לכן זה סיפור אחר לגמרי", הוא מציין.

 

ראש הממשלה מנחם בגין מבקר בטייסת התוקפת לאחר המבצע (צילום: ארכיון צה
"סדאם יפתח נשק אטומי ואנחנו צריכים לשבת ולחכות?", בגין בבסיס חיל האוויר לאחר "מבצע אופרה"|צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

העקיצה לירדן: "כואב מאוד למלך"

במערכת הביטחון דאגו לשמור על הפעולה בחשאיות מוחלטת, כך שיהיו מעט שותפי סוד ככל הניתן. "אם הייתה קיימת איזושהי התראה, היינו נמצאים במצב חמור מאוד", הסביר מפקד חיל האוויר, האלוף דוד עברי. הסוד אכן נשמר, אלא שזמן קצר לאחר המראת המטוסים כבר ניתן היה להבחין בהם מכיוון ירדן. אילו הירדנים היו מדווחים לעיראק, הדבר היה יכול לסכן את הפעולה, אך הירדנים לא עשו זאת.

ח"כ זלמן שובל תהה בדיון: "איך אנשי המודיעין בכל זאת מסבירים שהירדנים, שידעו על הפעולה זמן רב קודם, ואולי גם הסעודים, לא דיווחו לעיראקים?". ראש הממשלה בגין ענה: "זה כואב מאוד למלך, זלמן".

הרצל מקוב, מנהל מרכז מורשת בגין, מסביר: "זה לשון סגי נהור, זה בהומור, הירדנים די שמחו שעיראק לא תהיה גרעינית". מקוב, שהשתתף במבצע כבקר אוויר באחד ממטוסי החיפוי, ממשיך: "המטוסים המריאו מעציון, שהיה בסיס ליד אילת. הם חצו את מפרץ אילת וחוסין יושב בתוך היאכטה שלו ורואה את השמינייה של המטוסים עוברים מעל הראש, ואז הוא מוציא הודעה למשל"ט ברבת עמון - 'תעדכנו את האחיות שהישראלים זוממים/עושים משהו'. ההודעה הזאת לא יוצאת מרבת עמון לא לעיראק ולא לסעודיה. הטיסה לכל כיוון היא כשעה. אז זה זמן התראה של שעה, שבהחלט היה נותן לעיראקים אפשרות".

"הירדנים די שמחו שעיראק לא תהיה גרעינית. המטוסים חצו את מפרץ אילת וחוסין יושב בתוך היאכטה שלו ורואה את השמינייה של המטוסים עוברים מעל הראש, ואז הוא מוציא הודעה למשל"ט ברבת עמון - 'תעדכנו את האחיות שהישראלים זוממים/עושים משהו'. ההודעה הזאת לא יוצאת מרבת עמון לא לעיראק ולא לסעודיה"

הרצל מקוב, מנהל מרכז מורשת בגין

 

המלך חוסיין (צילום: John Shelley Collection, getty images)
"זה כואב מאוד למלך, זלמן", חוסיין מלך ירדן המנוח|צילום: John Shelley Collection, getty images

"שלחנו את האנשים ואמרנו: זהו! מכאן ואילך אתם לעצמכם"

בסקירה שערך הרמטכ"ל בפני הוועדה, הוא טען שהפעולה עצמה הייתה מושלמת. "אפשר לומר כי הפעולה בוצעה ב-100%. כלומר, הניווט, הפגיעות והנתיב חזרה. והחישובים שנתאמתו בכל מה שנוגע לצריכת דלק ויכולות להגיע, לפגוע ולחזור", פירט רב-אלוף איתן. עם זאת, הוא הודה שהיו כמה פערים מבחינת המודיעין.

"אפשר לומר כי הפעולה בוצעה ב-100%. כלומר, הניווט, הפגיעות והנתיב חזרה. והחישובים שנתאמתו, בכל מה שנוגע לצריכת דלק ויכולות להגיע, לפגוע ולחזור"

הרמטכ"ל, רא"ל רפאל איתן

"המודיעין הזה לא היה עדכני, כלומר הוא היה לכמה שעות קודם, אם זה לדוגמה מזג האוויר או פריסה מסוימת של נ"מ סביב", אמר הרמטכ"ל והוסיף: "בשטח התברר שזמן ההתראה שלהם היה יותר קצר ממה שחשבנו. אנו לקחנו את ההערכה המחמירה".

הרמטכ"ל אף ציין כי נשקלו אפשרויות תקיפה אחרות, כמו פעולה יבשתית, אך אפשרות זו "נפלה מהר מאוד בגלל הסיבוך שבה וההכרח להיכנס פנימה".

מפקד חיל האוויר הצטרף לתשבחות. "אני חושב שבסך הכול הביצוע היה מעולה. אני יכול להגיד שהתחקיר היה פשוט די משעמם, כי הביצוע היה כל כך טוב שלא היה כמעט על מה לדבר", תיאר האלוף עברי.

גם הוא התייחס לפערים במודיעין. "הייתה לנו בעיית מודיעין", אישר מפקד חיל האוויר. "לא שלא היה לנו מודיעין, אבל בנתונים הרחוקים של הטווח, אין לנו אפשרות לעקוב אחר מודיעין כמו ברמת הגולן או לבנון. כאן אנו יכולים לשלוט בזמן אמיתי. שם למעשה שלחנו את האנשים ואמרנו: זהו! מכאן ואילך אתם לעצמכם".

 

דוד עברי ומנחם בגין ב-1981 (צילום: לע
בבסיס חיל האוויר לאחר התקיפה בעיראק, רה"מ בגין ומפקד חיה"א האלוף דוד עברי |צילום: לע"מ

"זו סתם רכילעס"

בגין, כפי שעולה בפרוטוקול, היה מוטרד מהיעדר הקונצנזוס בוועדה, אבל מה קרה בדיוני הממשלה? "ברדיו נמסר שרבים משרי הממשלה התנגדו", ציין ח"כ זלמן שובל בוועדת החוץ והביטחון. בגין השיב: "'רכילעס'. אתה יודע מה זה? אני בכוונה אומר 'רכילעס' ולא רכילות". ח"כ פסח גרופר הצטרף: "תעמולת בחירות מרושעת", ורה"מ הכחיש את השמועות: "אריק שרון מעולם לא שלח לי מכתב התפטרות; ויורם ארידור לא התנגד. זו סתם 'רכילעס'".

"מעולם לא שלח לי אריק מכתב התפטרות בכל שלב משלבי הדיון הזה. המודיע על כך מופיע כשקרן ועכשיו צריך לשקול מה לעשות עם המדליף. אני לא יודע מי המדליף, אני גם אינני רוצה להושיב עיתונאים בבית הסוהר"

רה"מ, בגין

"מעולם לא שלח לי אריק מכתב התפטרות בכל שלב משלבי הדיון הזה", ממשיך בגין וסותר חשיפה עיתונאית בנושא. "המודיע על כך מופיע כשקרן", האשים. "ועכשיו צריך לשקול מה לעשות עם המדליף. אני לא יודע מי המדליף, אני גם אינני רוצה להושיב עיתונאים בבית הסוהר. אבל על פי חוק יסוד הכנסת אפשר לתבוע לדין (את העיתונאי שפרסם את הידיעה - י"א), כי שם כתוב 'גילויים ופרסומם אסור'. הגילוי נעשה על ידי המדליף אבל הפרסום נעשה על ידי עיתונאי. אפשר לפי החוק לתבוע אותו לדין".

ח"כ זרח ורהפטיג טען: "אם כמה שעות אחרי שפעולה מצליחה, מפרסמים איך הצביע זה ואיך הצביע זה, אין לך דבר שפל מזה". רה"מ בגין הצטרף: "אני מודה, אני מסכים, זו שערורייה, אין שום ספק בזה".

לא התפטר, מנחם בגין ואריאל שרון|צילום: סהר יעקב, לע"מ

"אפשר לחוש בדינמיקה בחדר"

"זה מרתק לקרוא את זה, אתה יכול לחוש בדינמיקה בחדר", אומר הרצל מקוב, מנהל מרכז מורשת בגין, על הפרוטוקול והוא מוסיף על הניסיון של בגין לגייס קונצנזוס": "בגין הגדיר פעם תפקיד של אופוזיציה. הוא אמר שהתפקיד שלה זה: אחד - לבקר את הממשלה; הדבר השני זה להוות אלטרנטיבה, שתמיד תהיה אופציה לבחור בממשלה אחרת; והדבר השלישי זה לגלות לויאליות בזמני משבר". 

"הוא ראה את הפעולה הזאת כפעולה משברית, לא פעולה שנבעה מדברים שבשגרה", המשיך מקוב. "הוא עמל קשות ליצור קונצנזוס לממשלה". לדבריו, בניגוד למה שצוטט בפרוטוקול: "זה לא שרון שהתנגד, אלא מי שלא תמכו בפעולה בהתחלה זה בורג וידין, והוא עושה מאמץ כדי להביא אותם לתמוך בפעולה. אז אנחנו רואים שהנושא של קונצנזוס היה מאוד חשוב לו, והוא גם רואה בזה איזושהי כפיות טובה כי הוא כאופוזיציה, הוא מזכיר את זה בפרוטוקול, גם ב-56' (מבצע קדש - י"א) וגם ב-76' -  בפעולת אנטבה, נתן גיבוי לממשלה, ולא רק לכוחות הביטחון. יש פה ביטוי לתסכול מסוים שלו".