חודש מרץ השנה, בסביבות השעה 18:15, שורה של אתרים ממשלתיים ישראליים קרסו בזה אחר זה - בעקבות מתקפת סייבר רחבה שמקורה על פי החשד באיראן. ואכן, ההודעה "הפתעה", שהופיעה בקבוצת טלגרם המזוהה עם משמרות המהפכה, חיזקה את החשש שמדובר בפעולה איראנית והמתקפה הכניסה את מערך הסייבר הלאומי ואת מערכת הביטחון לכוננות.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

הפתעות כאלה מכירות מקרוב ש' ומ', שיושבות בקריה בתל אביב מול המחשבים המסווגים, ו-י' שנמצאת במסצ'וסטס. שלושתן עונדות על כתפיהן דרגות סגן-אלוף ומאיישות כבר שנים תפקידי מפתח באגף התקשוב וההגנה בסב"ר (ראשי תיבות: סביבת הרשת) - האגף במטכ"ל שמתווה את מדיניות הקשר, התקשורת, המחשוב ואבטחת מערכות המידע בצה"ל. כל אחת מהן יודעת כי כגודל הסמכות כך גם גודל האחריות - והידיעה הזאת רק מעצימה את המחויבות שלהן לתפקיד. ואכן, העול על כתפיהן כבד: בעידן שבו שדה הקרב הווירטואלי הופך ליותר ויותר דומיננטי, בכל רגע עלול לפרוץ אירוע בחזית הסייבר שייאלץ אותן לעזוב הכול ולשוב לבסיס כדי לנהל מלחמה חשאית - מאחורי המקלדת.

האזינו לפודקסט "אחד ביום" | מתקפת הסייבר הגדולה בישראל

השגרה של שלושתן עמוסה במיוחד, הן כקצינות והן כאימהות, אך נראה שהאינטנסיביות היא זאת שמקנה לעשייה שלהן משמעות. סא"ל ש' (38) היא ראש ענף תמ"צ (תמונת מצב) ספקטראלית, סא"ל מ' (41) היא ראש תחום תמרון וסא"ל י' (36) היא לשעבר רע"ן טמיר במצו"ב (מרכז צופן וביטחון) והיא עולה מולן בזום. בימים אלו היא לומדת תואר שני בממשל ציבורי באוניברסיטת הרווארד במסגרת 'קרן וקסנר' ועתידה בסיום הלימודים לשוב לתפקיד בכיר באגף התקשוב.

רע״ן טמיר במצו״ב לשעבר, סא״ל י׳ (צילום: דובר צה
"יש לנו את הסלוגן של לצפות את הבלתי צפוי", סא"ל י', לשעבר רע"ן טמיר במצו"ב|צילום: דובר צה"ל
רע״ן תמ״צ ספקטראלי, סא״ל ש׳ (צילום: דובר צה
"המטרה היא לתת לצה"ל לפעול בחופשיות במרחב האלקטרו-מגנטי", סא"ל ש', ראש ענף תמ"צ ספקטראלי|צילום: דובר צה"ל

על רקע הדיווחים הזרים על תקיפות בסוריה שמיוחסות לחיל האוויר הישראלי נגד מטרות איראניות, עולה השאלה עד כמה המערכה שמתנהלת מעל ומתחת לפני השטח מתעצמת גם בממד הסייבר, אך שלושתן נמנעות מלהתייחס לכך באופן ישיר. הן משדרות זהירות ומקפידות לדייק במסרים, תחת פיקוחם של אנשי ביטחון המידע שיושבים בחדר.

שלושתן כבר התרגלו למלא את תפקידיהן בצללים ולמרות שהמפגש עם התקשורת זר להן, הן רואות בו הזדמנות לדבר על סייבר מעיניים של נשות צבא, שמבקשות לשבור את תקרת הזכוכית. "אנחנו נזהרות שלא לתת לאויב יתרונות יחסיים ופועלות כדי לאתר ולסכל", מצהירה סא"ל ש'. "אנחנו כל הזמן במרוץ של למידה".

רת״ח תמרון, סא״ל מ׳ (צילום: דובר צה
"אני עוסקת בעולם ההגנה על מערכות אמל"ח", סא"ל מ' ראש תחום תמרון|צילום: דובר צה"ל

"יש להשתמש בכל האמצעים הנדרשים כדי להגן על המערכת"

לכל אחת מהן יש נושא התמחות ספציפי בתוך תחום הסייבר. "אני עוסקת בעולם ההגנה על מערכות אמל"ח (אמצעי לחימה) - כלומר, כל מיני מערכות שליטה והפעלת נשק בצה"ל", מסבירה סא"ל מ'. לדבריה השאלה המרכזית שבה היא עוסקת היא עיצוב המרחב של מערכות השליטה וההפעלה כך "שנוכל להשתמש בכל האמצעים הנדרשים כדי להגן על המערכת".

"אנחנו מחלקים את צה"ל לכמה רשתות", היא מסבירה, "ובכל אחת מהן אנחנו מנתחים את האיומים שלה ובהתאם אנחנו בונים את מעטפת ההגנה ומגדירים את השלם הזה. ככה אנחנו מפריעים לתוקף להיכנס פנימה ולזהות אם קורה משהו במרחב. המטרה היא להשיג את העליונות גם בממד הזה".

"אנחנו מחלקים את צה"ל לכמה רשתות, ובכל אחת מהן אנחנו מנתחים את האיומים שלה ובהתאם אנחנו בונים את מעטפת הההגנה"

סא"ל מ'

באוקטובר האחרון פגעה מתקפת סייבר מסוג כופרה בבית החולים הלל יפה בחדרה, שיתקה את מערכות המחשבים של בית החולים ושיבשה את פעילותו במשך שבועות ארוכים. כמה חודשים חלפו מאז, אך המתקפה הבהירה היטב את הסכנות שטומנת מתקפת סייבר מהסוג הזה על התשתיות האזרחיות ובעקבותיה החשש ממתקפות סייבר נוספות מוחשי מתמיד. "אנחנו פחות מעורבות אישית במה שקורה ברמה המדינית", מבהירה סא"ל מ' כשהיא נשאלת על המתקפה ההיא, "אבל אני יכולה להגיד שהרבה פעמים כשקורה משהו מדינתי - אז צה"ל מסייע בתפעול של האירוע ובהסקת מסקנות קדימה".

מתקפת הסייבר על הלל יפה:

"אנחנו עושות ביום-יום כל מה שניתן כדי לבנות את כל האמצעים ולתכנן את הדברים כך שהסיכוי שיקרה אירוע כזה, שיהיה משמעותי וישפיע על הלחימה של צה"ל, יהיה קטן", מסבירה סא"ל מ'. "תמיד צוחקים עלינו שאנחנו הפרנואידיות - אנחנו אלה שהתפקיד שלהן הוא לא להיות רגועות, אלא להגיד שאפשר לתקוף משם ומשם, כדי שנוכל לסגור את החורים עוד לפני שמישהו מנסה להיכנס בהם".

"אנחנו אלה שהתפקיד שלהן הוא לא להיות רגועות, אלא להגיד שאפשר לתקוף משם ומשם, כדי שנוכל לסגור את החורים עוד לפני שמישהו מנסה להיכנס בהם"

סא"ל מ'

כדי להתכונן בצורה הטובה למתקפות סייבר פועלים מאחורי הקלעים חיילי הצוות האדום של עולם הסב"ר הצה"לי. אותם חיילים, מדמים את תפקיד האויב - תוקפים וחושפים את חולשותיהן של מערכות התקשורת השונות בצה"ל.

"בכל פעם הם מנטרים ובודקים אותנו, מסתכלים על הדברים בעיניים שלהם כדי לראות אם משהו מתנהג בצורה חריגה", מסבירה סא"ל מ'. "הם אומרים לנו איפה כדאי להתמקד, איזה מענה הגנה אפשר לתת, ככה הצבא לומד על כל מיני דברים שמתחקרים ומתקנים אותם, כדי לשמור כל הזמן על 'דופק סייבר'".

סמב
"המטרה היא להשיג לצה"ל את העליונות בממד הסייבר"|צילום: דובר צה"ל

"מפתחים מענה לאיומים של היום - ובעיקר לאלה של המחר"

סא"ל י' עמדה עד לפני כשנה בראש הענף שבו משרתת סא"ל מ' - וכך מתוקף תפקידה שימשה כסמכות מטכ"לית להגנה בפרויקטים אסטרטגיים ובין-זרועים. "כל תוקף מנסה למצוא נקודת חדירה", היא מסבירה. "התפקיד שלנו הוא לדאוג שכל המרכיבים משתלבים בדרך כזו שלא תאפשר לו לחדור פנימה או שיהיה לו מאוד קשה. האתגר הוא לייצר מענה שמאפשר לצה"ל לפתח יכולות חדשות בטכנולוגיות מתקדמות, באופן חסין ומוגן גם לאיומים של היום - אבל בעיקר לאלה של המחר".

גם סא"ל ש' שותפה לעשייה הרגישה והמאתגרת של צה"ל בליבת עולם הסייבר. "אני מובילה את ענף פיתוח, שהמטרה שלו היא לבנות לצה"ל יכולות וכלים שייתנו לצה"ל עליונות במרחב האלקטרו-מגנטי", היא מסבירה.

המרחב האלקטרו-מגנטי הוא מגוון רחב של תדרים שבהם פועלות המערכות השונות. בעולם הטכנולוגי שבו אנו חיים, כמעט כל דבר פועל על תדר: הסלולר, השלט וגם כיפת ברזל, הטיל המדויק ומערכות הקשר.  

"כמו שאומרים שחיל האוויר מייצר עליונות במרחב שלו ואם מישהו חודר לשם חיל האוויר יודע להגן על המרחב הזה, ככה אנחנו עושים במרחב האלקטרו-מגנטי"

סא"ל ש'

"כמו שאומרים שחיל האוויר מייצר עליונות במרחב שלו ואם מישהו חודר לשם חיל האוויר יודע להגן על המרחב הזה, ככה אנחנו עושים במרחב האלקטרו-מגנטי", מסבירה סא"ל ש'. "אנחנו פועלים כדי לשמר את חופש הפעולה של צה"ל בממד הזה". חופש הפעולה הזה מאפשר לצה"ל, לדבריה, "לפעול במרחב האלקטרו-מגנטי בחופשיות ולהגן מפני איומים של אויבים ויריבים באמצעות יכולות טכנולוגיות".

נשים בסייבר (צילום: דובר צה
"כל תוקף מנסה למצוא נקודת חדירה"|צילום: דובר צה"ל

"לפעמים אני יותר עם הילדים וכשיש אירוע אז אני יותר בבסיס"

הסייבר נחשב לתחום תובעני מאוד בכלל ובמערכת הצבאית בפרט והשאלה המתבקשת היא איך שלושת הקצינות מצליחות לשלב את הקריירה הצבאית עם חיי המשפחה.

"כאם לשלושה ילדים בני 3, 7 ו-9", אומרת סא"ל י', "הסיפור של איזון הוא קודם כל אתגר ויש ויתורים. מהבחינה הזו בעלי הוא פרטנר אמיתי, אנחנו מנהלים בית בשותפות מלאה וגם מסביב יש לי מעטפת תמיכה. לא רק אני התגייסתי, ליטרלי הרבה אנשים מסביבי מגויסים לדבר הזה. אני כל הזמן בוחרת איפה אני נמצאת ואיפה אני לא, אני בוחרת להיות שם ברוח. למשל, אני לא בהכרח מקדשת את הסירים בצוהריים".

"כאם לשלושה ילדים בני 3, 7 ו-9, הסיפור של איזון הוא קודם כל אתגר ויש ויתורים. מהבחינה הזו בעלי הוא פרטנר אמיתי, אנחנו מנהלים בית בשותפות מלאה וגם מסביב יש לי מעטפת תמיכה. לא רק אני התגייסתי, ליטרלי הרבה אנשים מסביבי מגויסים לדבר הזה"

סא"ל י'

"בסוף החיים הם איזונים", מוסיפה סא"ל מ', אימא לתאומים בני 8. "כל אחת מוצאת את הדרך שלה להגיע לאיזשהו אופטימום שהוא דינמי ומשתנה עם הזמן. לפעמים אני יותר עם הילדים, כי הם צריכים, ולפעמים יותר בבסיס כי יש אירועים כמו 'שומר החומות'".

נשים בסייבר (צילום: דובר צה
"אנחנו רוצות לפרוץ את הדרך לקצינות צעירות"|צילום: דובר צה"ל

מתסכל אתכן לפעמים שהזמן שלכן עם הילדים מוגבל ביחס לאימהות אחרות?

"אני לא חיה חיים של ייסורי מצפון", עונה סא"ל ש' שלה שני ילדים, בני 9 ו-7 וחצי. "יש לי שגרה מאוד מלאה ועשירה - גם אני וגם בעלי אנשי צבא. זו לא הכמות שחשובה. מה שחשוב זה שהזמן שאני בבית עם הילדים הוא זמן איכות. כשהילדים רואים שאני ובעלי מגיעים הביתה, הם יודעים שאנחנו פה איתם ואומרים: 'אימא מגינה עלינו בסייבר ובמחשבים ואבא מגן עלינו ברובים'".

"גם אני וגם בעלי אנשי צבא. זו לא הכמות שחשובה - מה שחשוב זה שהזמן שאני בבית עם הילדים הוא זמן איכות. הילדים יודעים שאנחנו פה איתם ואומרים: 'אימא מגינה עלינו בסייבר ובמחשבים ואבא מגן עלינו ברובים'"

סא"ל ש'

"אף פעם לא אמרתי שאשאר בצה"ל עד הפנסיה"

בתקופה האחרונה עלה לכותרות נושא הפנסיות בצה"ל ומתבקש לשאול את הסא"ליות על עמדתן, כנשות צבא בכירות שיש להן מקצוע שממנו יוכלו להתפרנס היטב גם באזרחות.

סמב
"אנחנו עושות הכול כדי שאירוע סייבר לא ישפיע על יכולת הלחימה של צה"ל"|צילום: דובר צה"ל

נשים רגע את הציונות בצד, עד כמה לאורך הדרך התנאים האלו מעסיקים אתכן? יש שיגידו שזו פנסיה גדולה מדי לפרישה בגיל צעיר יחסית ומכנים את צה"ל "צבא ההגנה לפנסיה".

סא"ל מ': "אין ויכוח שהאוכלוסייה הלוחמת צריכה לקבל את הכי הרבה צ'ופרים ופיצוי. כדי לדאוג שהצבא יצליח לעמוד במשימותיו צריך לדאוג גם לאנשים שלנו - אנחנו צריכות לחיות בסוף. כל עוד התנאים שהצבא יודע לספק הם מספיק טובים, אז הדברים האחרים יחכו".

סא"ל ש': "אנחנו עומדים בפני איומים מ-6 זירות לפחות בו זמנית. השנים האחרונות עם הקורונה וההתפתחויות בעולם יצרו גם אתגרים כלכליים במדינה, אבל אני חושבת שזו תהיה טעות לפגוע במשרתי הצבא. צריך להשקיע ולטפח אותם, כי ההתמודדות עם האתגרים שלפתחנו והאתגרים העתידיים לא פשוטה".

"אנחנו עומדים בפני איומים מ-6 זירות לפחות בו זמנית. השנים האחרונות עם הקורונה וההתפתחויות בעולם יצרו גם אתגרים כלכליים במדינה, אני חושבת שזו תהיה טעות לפגוע במשרתי הצבא"

סא"ל ש'

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הזהיר לאחרונה כי: "מדינת ישראל צריכה כיפת ברזל סייברית". המבקר התריע כי יש למדינת ישראל עוד כברת דרך לעבור בתחום וכי "מדינת ישראל לא מספיק מוגנת מפני מתקפות סייבר".

מה דעתכן על הדברים?

סא"ל ש': "הנחת העבודה היא שאיומים יש עלינו כל הזמן ממגוון רחב של אויבים ויריבים, בשגרה וגם בהתפתחות משגרה לחירום. אנחנו פועלים כל העת כדי להבטיח, לייצר ולשמר את העליונות של צה"ל במרחב הקיברנטי. האירועים האחרונים ממחישים עד כמה הממד הזה דרמטי ועד כמה הוא מרחב ללחימה. בזה אנחנו עובדים וזו המשימה שלנו".

"יש הצעות מהמגזר הפרטי, אבל אנחנו כבר מבוגרות, כמו בספורט"

עוד נושא שעלה לכותרות באחרונה הוא הפער בין יוצאי היחידות הטכנולוגיות ללוחמים. בתגובה לדיון הציבורי שעורר לא מעט אמוציות, אמר הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי בטקס סיום קורס הטיס בדצמבר האחרון: "'הטובים לסייבר' זה מסר שמשקף אובדן ערך. הטובים הם קודם כל הלוחמים, אלה שמוכנים לסכן את חייהם".

"אני מסכימה עם זה שלמשרת קרבי יהיה קשה יותר בחוץ להשתלב בהיי-טק לעומת מי שמשרת ביחידות הטכנולוגיות", מודה סא"ל ש', שמגיעה במקור ממערך השדה. "אבל צה"ל עובד הרבה כדי לתת כלים במהלך השירות ולנתב את היוצאים משעריו למה שמתאים להם לעשות. לא כל לוחם רוצה להיות בהיי-טק, כמו שלא כל מי שיוצא מעולמות הפיתוח הטכנולוגיים רוצה להמשיך בזה באזרחות".

נשים בסייבר (צילום: דובר צה
"האתגר הוא לפתח יכולות חדשות בטכנולוגיות מתקדמות"|צילום: דובר צה"ל

לצד זאת, ש' מצביעה על יתרונות שלדבריה עומדים לזכות מי שמגיע ממערך השדה: "אתה מסגל לעצמך יכולות למידה, הסתגלות והנעה של צוות שלא יסולאו בפז. זה נותן ללוחמים נקודת פתיחה טובה כדי להשתלב בעולם הטכנולוגי".

ומה אתכן? באזרחות ממתינים לכן שלל פיתויים בעולם ההיי-טק ונראה שחברות מובילות יהיו מוכנות לתת לא מעט כדי לגייס אתכן. מה משאיר אתכן במערכת הצבאית?

סא"ל מ': "אני חושבת שזו סוגייה של סיפוק גדול מאוד מהעשייה. אנחנו מודעות לזה שיש יותר כסף בחוץ, אבל אני לא חושבת שזה השיקול העיקרי בבחירה של מה שאנחנו עושות ביום-יום. בכל שלב בחיים שבחרתי להתקדם בצבא - היה תפקיד שעניין אותי, מפקדים שרציתי להוביל איתם איזשהו תהליך. זה היה השיקול שגרם לי לעשות את זה".

"אנחנו מודעות לזה שיש יותר כסף בחוץ, אבל אני לא חושבת שזה השיקול העיקרי בבחירה של מה שאנחנו עושות ביום-יום. בכל שלב בחיים שבחרתי להתקדם בצבא - היה תפקיד שעניין אותי"

סא"ל מ'

סא"ל י': "זה שילוב של שלושה דברים שגדלתי עליהם בבית - שליחות, אהבת הארץ ומוטיבציה לשרת. תמיד היה לי את הרצון להיות הכי טובה לא משנה מי או מה מולי, גברים או נשים. אני משרתת בתחושה שאני בוחרת כל תפקיד ותפקיד, ואף פעם לא חתמתי ואמרתי שאני אישאר בצה"ל עד הפנסיה".

מנסים לצוד אתכן?

סא"ל ש': "כן, לכולם יש הצעות. אנחנו כבר מבוגרות, כמו בספורט" היא צוחקת, "לפקודים שלנו יש הצעות ובאופן תדיר יותר כי הם צעירים".

נראה שלמרות כל המאמצים והתוכניות שצה"ל מוביל, עדיין קיימים פערים בין המרכז לפריפריה בתפקידים הטכנולוגיים.

סא"ל ש': "אני חושבת שיש שיפור משמעותי בשנים האחרונות וגם ספציפית במערך הסייבר. אני דוגמה קלאסית, נולדת בקריית מלאכי. יש עוד הרבה מה לעשות וכברת דרך לעבור. צה"ל הוא שחקן משמעותי, אבל לא היחיד במגרש".

הפרופילים הפיקטיביים שחמאס יוצר והניסיונות של ארגוני הטרור להשתלט על טלפונים של חיילים וקצינים מחייבים אותנו להיות עם היד על הדופק. איך אתן מתמודדות עם זה?

סא"ל מ': "רוב המקרים שאת רואה מתרחשים בעיקר אצל חיילים צעירים, וצה"ל משקיע הרבה מאוד בהסברה כדי שיבינו איפה הם צריכים להיות זהירים ואיפה זה יכול לפעול נגדם. זה עדיין קורה ויש דברים שמטופלים ברמה המשמעתית".

סא"ל י': "באופן אישי אין לי פייסבוק ואינסטגרם מבחירה, דווקא בגלל הידע שאפשר לייצר מאותן רשתות חברתיות שהן כלי חזק. אנחנו דואגים לתרגל את האנשים שלנו ולהעלות להם את המודעות לנושאים האלה, כדי שידעו להתמודד איתם בצורה טובה". 

"אנחנו לא וונדר וומן"

כאשר אנו חושבים על שדה הקרב, אנו נוהגים להעלות בדמיוננו תמונה של פיצוצי פגזים ושל ענני עשן מיתמרים, אך נראה כי בשנים האחרונות אמצעי הסייבר הפכו לחלק בלתי נפרד מארגז הכלים של המערכה הצבאית. בתקופה האחרונה, למשל, העולם כולו נושא עיניים למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שבה מתנהלת, במקביל לקרבות הפיזיים, מלחמת סייבר.

_OBJ

"אני חושבת שהצבא נערך לכך ביומיום, כמו שחילות השדה והשריון נערכים למלחמה. אנחנו מריצים לעצמנו תרחישים ותגובות, מנתחים את האיומים ובהתאם לזה מתכננים את המענה", אומרת סא"ל מ'.

"יש לנו את הסלוגן של 'לצפות את הבלתי צפוי' - צריכים להיות כל הזמן ערוכים, דרוכים ונכונים לכל סיטואציה, יש המון אתגרים", מוסיפה סא"ל י', ששואפת לחזור מהלימודים לתפקיד בכיר בדרגת אלוף משנה.

גם סא"ל ש' לא חוששת לכוון גבוה ומציבה לעצמה את היעד הבא: "אני מקווה שבעוד שנתיים או פחות תבואי לראיין אותי שוב בתור מפקדת יחידה טכנולוגית בתוך החטיבה, השאיפה שלי היא להתקדם לתפקיד של אלוף-משנה".

"ברוח פסח, שמסמל את המעבר מעבדות לחירות ולהתחדשות - הייתי רוצה לראות יותר נשים בתפקידים בכירים ובנגזרת ישירה – יותר קצינות בתפקידים זוטרים יותר", מסכמת י' ומצהירה: "אנחנו לא וונדר וומן, אלא בסוף פשוט נשים ואימהות נוכחות, קצינות, חברות, טכנולוגיות ודור המשך - כל אלו חיים בתוכנו וככל שיהיו יותר כמונו זה יפרוץ עוד יותר את הדרך לקצינות צעירות".