כשהקרב בין המעצמה לאחות הקטנה מגיע לבמה: לפני 15 שנה, נשלחה לאירוויזיון בהלסינקי אחת הדמויות הצבעוניות והמשעשעות ביותר שנראו על בימת התחרות מאז ומעולם: ורקה סרדוצ'קה, דמות מוכרת למדי בכל בית באוקראינה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, שמגלם השחקן אנדריי דנילקו. סרדוצ'קה ביצעה שיר הומוריסטי ב-4 שפות בשם "Dancing Lasha Tumbai" וכמעט זכתה. אלא ש-"Lasha Tumbai" הן צמד מילים מומצאות שאין בשום שפה - אך כאלה שמזכירות באופן מחשיד צמד מילים אחר באנגלית - "Russia Goodbye" - והן אלה שמספרות, למעשה, את הסיפור כולו. 

3 שנים אחרי פירוק ברית המועצות, ב-1994, הפציעה מדינה חדשה בין המדינות המשתתפות בתחרות האירוויזיון: רוסיה. קרוב לעשור אחר כך, בשנת 2003, הצטרפה לתחרות גם שכנתה ממערב, אוקראינה (עם שיר שכתבו עבורה לא אחרים מאשר צביקה פיק ומירית שם-אור). מאז ועד היום, שתיהן מיצבו את מעמדן כמדינות מצליחות למדי שמגיעות כמעט מדי שנה להישגים מרשימים - כשאוקראינה הספיקה לזכות פעמיים ולא פספסה אפילו גמר אחד - ורוסיה ניצחה פעם אחת ודורגה כמה פעמים במקומות השני והשלישי. בשנים הראשונות, היחסים לבלבו וה"דוזים" זרמו בקצב, אך מאז היחסים בין השתיים הידרדרו: בחלק מהשנים הניקוד ההדדי המפנק אמנם נותר על כנו, אך המסרים בשירים עצמם הסלימו - וגם הפרובוקציות. 

ניצני היריבות בין השתיים הופיעו לאחר "המהפכה הכתומה" - מחאת ענק שסחפה את אוקראינה בין 2004 ל-2005 ופרצה בעקבות חשד שתוצאות הבחירות לנשיאות שנערכו במדינה זויפו לטובת המועמד הפרו-רוסי לתפקיד נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ'. בחסות המחאה ובהוראת בית המשפט - נערכו בחירות חוזרות, שבהן זכה המועמד הפרו-מערבי, ויקטור יושצ'נקו. רצה הגורל - והאירוויזיון נערך באותה שנה בשטח אוקראינה, זאת בעקבות זכיית הבכורה שלה ב-2004 - בהשתתפותה השנייה בלבד. כבר אז, על הבמה בקייב, קצת אחרי ששירי מימון שלנו ביצעה באופן מופלא את "השקט שנשאר", הלהקה האוקראינית Greenjolly עלתה על הבמה - וזרעה את זרעי המאבק בין רוסיה לאוקראינה על בימת האירוויזיון כשביצעה שיר מתריס ברוח המהפכה הכתומה, "יחד אנחנו הרבה". 


"להתראות רוסיה" או רק "חמאה מגולגלת"? 


הקרב המוזיקלי בין רוסיה לאוקראינה החריף בשנת 2007, אז אותה ורקה סרדוצ'קה שסיפרנו לכם עליה בהתחלה עלתה לבימת האירוויזיון וסחפה את אירופה עד למקום השני בגמר עם הלהיט המקפיץ והשטותי שלה, "Dancing Lasha Tumbai". כשסרדוצ'קה נשאלה מה משמעות הביטוי היא השיבה שהמילים "Lasha Tumbai" הן סוג של ממתק מגולגל שעשוי מחמאה שמקורו במונגוליה - אלא שבכל רחבי מונגוליה לא קיים חטיף כזה או מילים כאלה, ואומת החשד לפיו הכוונה בביטוי הזה הייתה למעשה לתקוע אצבע בעין לרוסיה ולשיר לפני כמעט 200 מיליון איש משהו שנשמע כמו "Russia Goodbye". באותה שנה אוקראינה אמנם ניצחה את רוסיה - שדורגה מקום אחד מתחתיה - אך בשנה שלאחר מכן, הגיעה הנקמה. 

אירוויזיון 2008 היה זה שזימן קרב מרתק נוסף בין אמא רוסיה לאחות הקטנה אוקראינה - רק שהפעם ידה של רוסיה הייתה על העליונה: נציג המדינה לתחרות בבלגרד, Dima Bilan, ניצח עם השיר "Believe" והותיר את אוקראינה שוב במקום השני - רק שהפעם עם שיר שכתב לה כוכב הפופ הרוסי הגדול מכולם, Philipp Kirkorov, כך שלמעשה כוכב פופ ענק אחד ברוסיה ניצח את הכוכב הענק הרוסי האחר על הבמה הגדולה בעולם.

ב-2009 הגיעה התחרות לראשונה למוסקבה - ושם, באופן תמוה למדי, מי שייצגה את רוסיה הייתה זמרת אוקראינית, Anastasia Prikhodko, ששרה באוקראינית וברוסית על אמא ("Mamo" באוקראינית) והובילה למיקום נוסף בעשירייה הפותחת. אוקראינה, אגב, הסתפקה רק במקום ה-12 המאכזב מבחינתה. 

מדינה שלא השתתפה באירוויזיון 2009 וניסתה לחולל בעצמה פרובוקציה נגד רוסיה (או אם תרצו: החליפה לשנה אחת את אוקראינה) הייתה גיאורגיה: זמן קצר לאחר המלחמה שפרצה בין המדינות, בטביליסי התכוונו לשגר לאירוויזיון במוסקבה שיר מחאה בוטה נגד הנשיא פוטין שנקרא "We Don't Wanna Put In" - שם שלא מותיר שום מקום לדמיון. הגיאורגים סירבו להחליף את השיר שמתריס בבירור נגד השליט הרוסי הכל-יכול, נפסלו - ולא הצטרפו לתחרות שנערכה הכי קרוב למקום משכנו של פוטין - הקרמלין. 

 
הפלישה שהובילה לפרישה - ולנקמה מתוקה 

שנת המפנה ביחסי רוסיה ואוקראינה באירוויזיון הייתה 2014: 3 חודשים בלבד לפני התחרות בקופנהגן, פלשה רוסיה לחצי האי קרים שבאוקראינה - וסיפחה אותו. שתי המדינות עוד הספיקו לשגר נציגות ושירים לאירוויזיון בדנמרק - אך תוצאות הקרב עשו את שלהן, וב-2015 אוקראינה פרשה מהתחרות שנערכה בווינה עקב נזקים כלכליים כבדים שנגרמו לה בעקבות הלחימה. רוסיה הגיעה באותה תחרות למקום השני עם המנון שלום צבוע במיוחד מבחינתה בשם "A Million Voices". כי אם אפשר להילחם בשטח ורק לשיר על שלום ואחווה, אז למה לא? 

רק שכמו בסיפורים הכי טובים - אוקראינה חזרה בגדול לתחרות שנה לאחר מכן כדי לנקום ביריבתה השנואה - ובענק. באירוויזיון 2016, הקרב בין רוסיה לאוקראינה שוב הלהיט את התחרות: רוסיה הגיעה לשטוקהולם כפייבוריטית ברורה לזכייה עם השיר ״You Are The Only One” של עוד כוכב פופ ענק, Sergey Lazarev, שנתן את אחת הופעות האדירות והמרהיבות בהיסטוריה של התחרות - והגיע למקום הראשון בדירוג הקהל.

 אלא שבשקלול הניקוד שהביא בחשבון גם את צוותי השיפוט - מי שהוכתרה לבסוף למדינה הזוכה אחרי מותחן מורט עצבים הייתה... ניחשתם נכון: אוקראינה. ועוד עם שיר פוליטי מובהק בשם "1944" שעסק בגירוש בני העם הטטרי מחצי האי קרים על ידי סטאלין במלחמת העולם השנייה. גם "גניבה" של הגביע ברגע האחרון - וגם אצבע בעין לרוסיה מול כל אירופה. מה זו אם לא נקמה מתוקה - במלוא מובן המילה?

הזכייה האוקראינית השנייה הובילה לכך שאירוויזיון 2017 נערך שוב בקייב - ונדמה שכל מה שחשבו עליו ברוסיה הוא איך להשפיל את היריבה השנואה שהפכה שוב למארחת התחרות. ברשות השידור הרוסית הודיעו שהנציגה הנבחרת של המדינה היא הזמרת Yuliya Samoylova המרותקת לכסא גלגלים - אלא שהאוקראינים סירבו בתוקף לאפשר לה להיכנס לשטח המדינה לאחר שחקרו אותה וגילו שהופיעה בחצי האי קרים לאחר שסופח לרוסיה - דבר שנחשב לבלתי חוקי באוקראינה.

הסירוב העיקש של הרשויות באוקראינה הוביל לכך שרוסיה נאלצה לפרוש מהתחרות באותה שנה - זאת לאחר שהרוסים סירבו להצעת הפשרה של איגוד השידור האירופי: לשדר הופעה של הזמרת בשידור חי - אך כזו שתצולם ממוסקבה. עד היום, יש מי שסבור שברוסיה בחרו במכוון בזמרת המוגבלת בניידות וכזו שידעו בבירור שהופיעה בקרים כדי לגרום לאוקראינים מבוכה ולהראות עד כמה הם אכזריים.

אלא שהתעלול של הרוסים עלה להם ביוקר בתחרות שנערכה שנה לאחר מכן בליסבון. לאחר שהחמיצה את ההזדמנות להופיע בתחרות שנה קודם לכן, ברוסיה בחרו שוב ב-Yuliya Samoylova, שביצעה בחצי הגמר את השיר ״I Won’t Break” שכתבו עבורה הישראלים נטע נמרודי ואריה בורשטיין. וזה נגמר רע, רע מאוד: הזמרת לא העפילה לגמר - והובילה לכישלון ראשון והיסטורי של רוסיה בשלב חצי הגמר של האירוויזיון - מה שהוביל לכך שרוסיה נעדרה משני גמרים רצופים לאחר שנאלצה לפרוש שנה קודם לכן. 

השאלה המשפילה בשידור חי בקדם האירוויזיון: "קרים היא חלק מאוקראינה?"  

ואם חשבתם שזה הסוף - תחשבו שוב: הטלטלה ביחסי רוסיה ואוקראינה באירוויזיון השפיעה גם על התחרות שנערכה בתל אביב ב-2019 ונראה שהפעם היא הגיעה לשיאים חדשים. 3 חודשים לפני התחרות, התקיים באוקראינה מופע קדם האירוויזיון - אלא שהמשתתפים בו לא ציפו שייאלצו להשיב לשאלות פוליטיות בשידור חי מול מיליוני צופים. זה בדיוק מה שעשתה הזמרת Jamala, זו שהביאה לאוקראינה את ניצחונה השני ב-2016 ושימשה כשופטת בקדם, כששאלה את אחת המשתתפות, הזמרת Maruv, האם חצי האי קרים הוא חלק מאוקראינה - בהפתעה גמורה ומבלי להכין אותה לכך. המבט ההמום על פניה של הזמרת אמר הכל. 

 לאחר שהצליחה להתאושש מהשאלה המפתיעה שאילצה אותה לנקוט עמדה בשידור ישיר, הוכרזה Maruv כזוכה בקדם האוקראיני וכנציגה המיועדת לאירוויזיון בתל אביב - אלא שאז הגיעה הדרישה של הטלוויזיה האוקראינית להחתימה על חוזה דרקוני במיוחד, שבמסגרתו היא אמורה הייתה להתחייב שלא תופיע בעתיד ברוסיה. הזמרת סירבה לעשות זאת כיוון שמשמעות הצעד הזה מבחינתה היא פגיעה אנושה בקריירה שלה - והדבר הוביל לכך שלא נסעה לתחרות. לא היא - ולא אף זמר אחר, כיוון שלא נמצא מי שיחתום על החוזה. הסאגה הזו הסתיימה בפרישה של אוקראינה מהתחרות באותה שנה - מה שהותיר את רוסיה לבדה על המגרש, כל הדרך למקום השלישי בתל אביב עם עוד שיר והופעה מהפנטים של Sergey Lazarev.

גם כיום, 8 שנים מאז שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים, הסוגיה הזו משפיעה השפעה עמוקה על ההתנהלות של אוקראינה אפילו בכל מה שקשור לאירוע בידור כמו האירוויזיון. במדינה העבירו חוק לפיו אמנים שהופיעו או ביקרו בחצי האי לאחר הסיפוח הרוסי לא יוכלו לייצג את המדינה בתחרות - מה שהוביל גם לסאגה המתנהלת בימים אלה. בסוף השבוע האחרון נבחרה הזמרת Alina Pash לייצג את אוקראינה בתחרות הקרובה בטורינו - אלא שכמה ימים לאחר מכן, היא נאלצה לפרוש עקב כך שביקרה בקרים אחרי הסיפוח הרוסי - וככל הנראה שזייפה את מסמכי הנסיעה ושיקרה לטלוויזיה האוקראינית כדי שבכלל תוכל להתמודד בתחרות הקדם. אם אוקראינה לא תמצא נציג/ה חלופי/ת בקרוב - היא תיאלץ לפרוש שוב מהתחרות, ושוב בגלל קרים. 

כמו ברגעים ההם על הבמה, כשוורקה סרדוצ'קה פיזזה על הבמה בעליצות האופיינית וזימרה "Lasha Tumbai" כשלמעשה התכוונה לומר "Russia Goodbye", כך גם היום: אוקראינה מתגרה ברוסיה - ורוסיה עוקצת את שכנתה, גם באמצעות המוזיקה. השנה זה שוב קורה כשרוחות המלחמה מנשבות באזור - ומוסקבה מאיימת לפלוש לאוקראינה ולהראות מי בעל הבית, גם אם זה יעלה לה בכמה דוז פואה בערב תחרות המוזיקה השנתית בחודש מאי.