משה כהן, מוכר בחנות של רשת אול מובייל בקניון מלחה בירושלים לא האמין שזה קורה לו. זה התחיל כמו עוד יום עבודה רגיל בחנות הטלפונים הסלולריים שבה הוא עובד. הכול השתנה כשנער בן 14, שהביא את הסלולרי שלו לתיקון, התקשה להמתין בסבלנות לטכנאי שיסיים את עבודתו. מאותו רגע החלו העניינים להידרדר במהירות ובסופו של הוויכוח מצא את עצמו משה מול אחיו של הנער, שעלה על הדוכן והצמיד אליו את פניו בסיטואציה שנראה שהיא הולכת להידרדר תוך שניות לאלימות פיזית קשה.
"הגיע לקוח בן 14 לתקן את המסך בטלפון הסלולרי שלו", הוא שחזר את הסיטואציה הקשה. "תיקנו לו את המסך ולמחרת הוא בא שוב, הוא התלונן שהחור של המצלמה לא יושב טוב. הוא בא עם אח שלו הגדול ועם אשתו".
"הילד רצה להכניס את המכשיר שלו חזרה לתיקון", מספר כהן. "לא התווכחנו, לקחנו את המכשיר והכנסנו למעבדה. אמרנו לו שזה יכול לקחת חצי שעה ויכול לקחת יותר, כי זה תלוי בטכנאי שצריך לבדוק את המכשיר ולסדר את זה. הוא חיכה חצי שעה ואחרי חצי שעה התחיל להתעצבן. אחיו הגדול מיהר כנראה".
"הסברתי לו שזה מעבדה והטכנאי עובד על זה", אומר כהן, "אבל הילד התחיל להתעצבן ממש, הוא אמר שאמרתי לו שזה ייקח רק חצי שעה. הסברתי לו שנתתי הערכת זמנים, שאין לי אפשרות לדעת זמנים מדויקים. מפה לשם הוא התחיל ממש להתווכח איתי".
"פתאום אח שלו הגדול בא אליי ואומר לי אנחנו חיכינו פה מלא זמן, תביא לי כסף", משחזר כהן. "הוא אומר לי שהוא רוצה הנחה, 'שילמנו על התיקון 300 שקל, אני רוצה שתחזיר לי 100 שקלים'. אמרתי לו שזה לא עובד ככה: 'לקחנו את הפלאפון לתיקון, ואני לא יכול להחזיר לך כסף על זה'"
"הרגשתי שאם הוא יאיים עליי, אני אצטרך להגיב חזרה ולא רציתי להגיב ככה", אומר כהן. "פתאום האח קפץ מעל הדוכן והצמיד אליי את הפנים שלו. המנהל שלי היה איתי בטלפון באוזנייה וראה הכול במצלמות, אז מהר מאוד הוא קרא לביטחון. באו דיברו אתו ולקחו אותו. הייתי קרוב ללכת אתו מכות, עבדתי בעבר באבטחה ואני בתור מוכר לא רוצה להגיע עם לקוח למקומות האלה. טוב שהביטחון באו ולקחו אותו".
"טיסת השוקולד" בקניון
זה לא סוד שהישראלים אוהבים לעשות קניות בקניון, אלא שעבור עובדים רבים בחנויות ובדוכנים יכול הבילוי הפופולרי הזה להתפתח לסרט אימה של ממש. זה קורה כשהלקוחות מחליטים להתעלם, לא רק מכללי ההתנהגות המקובלים, אלא גם מהחוק.
ב-2015 זעזע את המדינה כולה סרטון "טיסת השוקולד", שבו נראית קבוצה של נוסעים תוקפת מילולית דייל בטיסה רק בגלל שסירב למכור שוקולד לאחת הנוסעות. "אתה עובד שלי, שילמתי על הטיסה, ואני רוצה שוקולד!", צורחת עליו האישה, ואחותה מצטרפת אליה וצועקת: "תמכור לה את השוקולד, יא חתיכת זבל".
הסרטון הזה עשה הרבה באזז בזמנו, זכה לפרודיה ב"ארץ נהדרת" ואפילו התחיל טרנד של סרטוני שיימינג שבהם הישראלי המכוער פותח את הפה בעוד מקומות, למשל "סרטון הנופשים המשתוללים במלון באילת", עם שורות מחץ שנאמרות לפקיד הקבלה, דוגמת "אשבור לך את השיניים יא כלב".
ביקור בקניוני ארצנו מראה שהישראלי המכוער והישראלית המכוערת ממש אינם מגבילים את עצמם לטיסות או לבתי מלון - גם בקניונים הם נוהגים להראות את פרצופם, והמוכרים בחנויות שאיתם שוחחנו יודעים לספר סיפורים מסמרי שיער, על ויכוחים, גנבות ואפילו על אירועים אלימים, שבהם היו מעורבים לקוחות שהחליטו לצאת לקניון ולשבור את הכלים בכל מה שקשור לסיטואציה הרגילה של קניות בחנות.
עוקץ קופסת הנעליים
כמה ממוכרי הנעליים שאיתם דיברנו מעידים על צורת גנבה נפוצה: "פעם אחת הבאתי ללקוח מידה של נעל מסוימת", מספרת ד', מוכרת בחנות בגדים של מותג ידוע באחד הקניונים, "ואז הוא מדד את זה מאחורי הספה, בפינה מבודדת יחסית. היו בחנות עוד לקוחות, אז לא שמנו לב אליו. הוא שם את הנעליים הישנות שלו בתוך הקופסה ואת הנעליים החדשות על הרגליים שלו ויצא מהחנות".
"בהתחלה לא קלטנו שהוא יצא עם הנעליים החדשות על הרגליים שלו", היא אומרת. "אבל אז אחת המוכרות קלטה שמשהו לא סבבה, כי הוא יצא מהר מדי מהחנות. היא בדקה בקופסה וראתה שהלקוח השאיר שם את הנעליים הישנות שלו. המוכרת שקלטה את זה רצה אחריו. כשהיא הגיעה אליו הלקוח אמר: "צחקתי, רק רציתי לבדוק את הנעליים'".
אוריה ג'ובאני, קב"ט סניף של רשת נייקי בקניון הדר בירושלים, מאשר ששיטת גנבת הנעליים הזאת נפוצה ביותר. "הם נכנסים לוקחים קופסה עם נעליים, מודדים את הנעליים כביכול, מכניסים את הנעליים הישנות לתוך הקופסה, ויוצאים עם הנעליים החדשות עליהם. זה קורה לי יום-יום".
"אנשים נכנסים, לוקחים קופסה עם נעליים, מודדים את הנעליים כביכול, מכניסים את הנעליים הישנות לתוך הקופסה, ויוצאים עם הנעליים החדשות עליהם. זה קורה לי יום-יום"
אוריה ג'ובאני, קב"ט
הוא מספר על שיטת פעולה דומה גם בתחום גנבת הבגדים: "בנאדם נכנס, מוריד את הקפוצ'ון שנכנס אתו, שם במקום זה קפוצ'ון של נייקי, שם את הקפוצ'ון שלו מעל ויוצא. יום יום יש לי סיפורים כאלה, זה משהו מאוד נפוץ".
"ביום חמישי האחרון תפסתי בן אדם שנכנס עם מעיל קצת רחב", משחזר ג'ובאני. "הוא נכנס לחנות מוריד מעצמו את המעיל, שם על עצמו אחת, שתיים, שלוש חולצות - אחת מעל השנייה - ואז שם מעל זה את המעיל הרחב שלו בחזרה, ויוצא מחוץ לחנות".
"יש לנו גם אנשים שלוקחים חליפות ונכנסים לתאי מדידה", הוא ממשיך, "מורידים את הבגדים שלהם, שמים את החליפה ומעל זה את הבגדים שלהם, ויוצאים מהחנות. ויש עוד משהו שקורה המון - אנשים נכנסים לחנות עם שקיות ריקות וגדולות ופשוט בודקים שאף אחד לא מסתכל, הולכים הצידה, מכניסים לשם בגדים ויוצאים".
התופעה, לדבריו, כוללת לפעמים גם ביקור מקדים: "הם נכנסים לפני זה בלי כלום. לוקחים כל מיני דברים, כל מיני בגדים שהם רוצים, שמים במדפים במקום שהם זוכרים, ואז הם חוזרים לחנות עם השקית, ובשנייה מעמיסים הכל. זה לוקח לו שני ביקורים בחנות להעמיס הכל".
"אני יום יום תופס פה דברים כאלה", אומר ג'ובאני. "לפעמים אני מזמין משטרה, למרות שהמשטרה לא באמת יכולה לעשות יותר מדי. אולי היא יכולה להוציא צו הרחקה או משהו, אבל זה לוקח שעה-שעתיים-שלוש. בינתיים בשעות האלה שאני עסוק ויכולים לבוא עוד המון גנבים. אז המון פעמים אני פשוט נותן לגנבים אזהרה ונותן להם ללכת, והמון פעמים אני גם מחייב אותם לשלם".
"התופעות האלה קורות בכל הגילאים", הוא מספר. "אתמול היו בחנות ילדים בני 10-11. הם נכנסו לאיזה 20 דקות, הסתובבו בחנות והעמיסו דברים מהמדפים, ילדים ממש קטנים". אבל לדבריו לא מדובר רק בילדים "זה יכול לעבוד גם לצד השני - בנאדם בן 40 יכול להיכנס ולגנוב דברים. זה נפוץ מאוד וקורה כל יום".
אחד מעסיק, אחד גונב
בחנות למוצרי הלבשה בקניון במרכז הארץ מספרים לנו על שיטת גנבה נפוצה נוספת. "יש שיטה של עוקץ", מספר י', מוכר בחנות. "שלקוח אחד מעסיק את המוכרת באזור אחד של החנות, ואז במקביל לקוח אחר שם תיק קרוב לכניסה של החנות, ומתחיל להעמיס ציוד מהאזור הזה לתוך התיק. לאט לאט הלקוח, שליד הדלת, מתקרב עם התיק והציוד לכיוון הפתח, ואז כשאף אחד לא שם לב אליו, הוא פשוט הולך".
י' מספר שלא מזמן אפילו ניסה לעצור את הגנב: "רצתי אחריו וצעקתי 'גנב גנב'. אבל בדרך כלל אנחנו לא מצליחים לתפוס אותם. רדפתי אחריו, כי האבטחה של הקניון פשוט לא עשתה את זה".
"רוב הטלפונים בתצוגה בכלל לא שמישים, הם חיים ברמה תפעולית, אבל אתה לא יכול לשים בו כרטיס SD. אנשים גונבים אותם כדי למכור את החלקים שלהם. מסך עולה מעל 1,000 שקל"
ס', מוכר בחנות טלפונים סלולריים
י' גם מספר שלפעמים מגיעה קבוצה גדולה ומבצעת תרגיל דומה: "הם נכנסים חבורה גדולה, חלק מעסיקים את המוכרת בצד השני של החנות ובינתיים החברים שלהם עומדים ליד הכניסה של החנות, ואז כשהמוכרת עסוקה, הם מעמיסים פה את כל מה שהם רוצים לקחת ויוצאים עם התיק שהביאו איתם, ובתוכו כל הציוד שגנבו".
גם, ס', מוכר בחנות טלפונים סלולריים בקניון מבשרת מכיר את התופעה: "היה לי סיפור עם 3 לקוחות שהגיעו אליי, אחד העסיק אותי ושאל אותי על פלאפונים, בזמן שהשניים האחרים נכנסים לתוך הדוכן ומתחילים לבדוק על דברים, ויוצאים כנראה עם משהו, בלי שאפשר לשים לב. זה קורה מלא. זה קרה אצלי בעוד סניפים, במרכז העיר בירושלים ועוד מלא מקומות".
"היה לי גם מקרה של לקוחה שהביאה לי 20 שקל", נזכר ס', "והיא עמדה על כך שבמקום שקל 20 היא הביאה לי 100. למרות שהוכחתי לה שהיא הביאה לי 20 ולא 100 היא התחילה לעשות מהומות והתחילו עצבים והיא עשתה את זה בכוונה, כדי לעקוץ".
נעמה בליצקי, מנכ"לית קניון מבשרת, אומרת על נושא הגניבות: "אנחנו יודעים שזה קיים, אבל אני חושבת שזו תופעה מצומצמת. זו תופעה מכוערת שאין לה שום סיבה. אי אפשר לקרוא לזה עקיצה, זו מכבסת מילים. גנבה זו גנבה זו גנבה".
לדבריה: "ההתמודדות היא התמודדות יומיומית, של העובדים והקב"טים והחבר'ה שעובדים בחנויות. זו סיטואציה מאוד לא נעימה. זו תופעה שקיימת וברור שהיא קיימת. הרבה מהגניבות תופסים והרבה כמובן שלא. ברשתות הגדולות זה יכול להגיע להפסדים כבדים מאוד".
לגבי ההיקף הגניבות היא אומרת ש"זה יכול להיות גם גניבות יקרות מאוד שיצא לנו לתפוס. התופעה קיימת, אני רוצה להאמין שהיא לא קיימת הרבה".
ולגבי אלימות?
"תודה לאל כמעט ולא שמעתי על מקרה אלימות אצלנו, פה ושם לעיתים רחוקות, וזה לא אירוע נפוץ. אבל הגניבות זה קיים, וזה קיים בכל העולם. הרבה פעמים זה מגיע ממקום של מצוקה ולא כי בנאדם קם בבוקר והחליט שהוא הולך לגנוב. זה קיים וזה לא ייעלם".
"משתדלים לא לריב מול הלקוחות"
א', עובד ברשת נעליים בקניון מלחה מספר שיש הרבה גניבות של לקוחות בקניון ומסביר כיצד הם מתמודדים עם לקוח שגונב מוצר. "יש בחנות שלנו הרבה מאוד לקוחות שגונבים מוצרים. קניון מלחה בירושלים הוא אחד מהקניונים עם הכי הרבה גניבות של לקוחות. קרה לנו כבר מספר פעמים שלקוח ניסה לגנוב לנו ציוד בלי לשלם. אנחנו לא מתעסקים עם הדברים האלה, ברגע שזה קורה אנחנו מזמינים ישר את האבטחה. כשקורים דברים מהסוג הזה אנחנו מנסים לנהל את המלחמה עם אותם לקוחות מחוץ לחנות, ולא מול הלקוחות שלנו בפנים".
מוכר בחנות מספר על הגנב הכי המפתיע שגילה כשעבד בחנות פוקס בקניון ממילא בירושלים: "נכנסתי לתא מדידה, ומצאתי שם ילד בן 5, ששם חולצה מעל חולצה. כששאלתי אותו מי אמר לו לעשות דבר כזה, הוא אמר לי אח שלי. וכששאלתי אותו איפה אח שלו, הוא אמר לי שהוא נמצא בחוץ. יצאתי החוצה מצאתי ילד בן 6 אולי. הם עשו את זה כדי לגנוב את החולצות, הם שמו חולצה מעל חולצה ורצו לצאת עם זה. לא נראה לי שההורים שלחו אותם, זה סתם טריק של ילדים והם ממש לא הצליחו לגנוב את החולצות בסוף".
שיטת גנבה נוספת ששמענו עליה היא גנבה באמצעות שקיות מיוחדות, כפי שדווח ב-N12. מאיר סבג קב"ט לשעבר באופיס דיפו והיום באול מובייל, מספר על לקוחות שמשתמשים בשקית שבתוכה ביטנה עשויה מנייר אלומיניום שגורמת לגלאים לא לצפצף בזמן גנבה. "זאת שקית שמבודדת את הגלי רדיו של כל המיגון ביציאה מהסניפים", אומר סבג. "הגנבים מכניסים את המוצר לתוך השקית והשקית בעצם מבודדת המוצר מהגלאי, ואז אין את הצפצוף שאמור להיות כשאתה יוצא עם מוצר ממוגן שלא שילמת עליו. השקיות האלה זמינות בעלי אקספרס בכל הגדלים. זה נפוץ מאוד".
"יש לי גם לקוחות שמגיעים ומפרקים מיגונים", אומר סבג. "דרך אגב אלה הרבה פעמים לקוחות שאתה בכלל לא יכול לתאר לעצמך שיעשו דבר כזה. אנשים מבוגרים, אנשים צעירים, שבאים ומפרקים מיגונים שמים בכיסים ויוצאים החוצה".
לדבריו מוצר שאנשים נוהגים לגנוב בחנות הסלולרי הם "טלפונים סלולריים שמוצגים בשולחנות התצוגה". סבג מספר שהלקוחות "פשוט באים עם קאטר, חותכים את חוט המיגון ויוצאים איתם מהסניפים. דרך אגב, רוב הטלפונים האלה הם טלפונים בכלל לא שמישים, הם חיים ברמה תפעולית, אבל אתה לא יכול לשים בו כרטיס SD. הם גונבים אותם כדי למכור את החלקים שלהם. היום מסך של סמסונג 20S עולה לך מעל 1,000 שקל".
סבג מוסיף כי הגנבות הם "מכה רצינית בכל מה שקשור לטלפונים. אנשים מבריחים במכנסיים דברים, אנשים מבריחים בכיסים האחוריים, במעילים. איפה שאתה לא רוצה. אנשים שמים בתוך עגלה של תינוק. אין לזה סוף. כל מה שאתה יכול לחשוב עליו".
גורם ברשת אול מובייל מסר בתגובה: "אנחנו מנסים להתמגן כמה שיותר. אנחנו מכניסים את המוצרים היקרים לתוך החנות, כדי שתהיה יותר בקרה. תופעת הגניבות זו תופעה שקיימת ומתגברת בשנים האחרונות יותר ויותר ואנו מנסים למנוע אותה כמה שאפשר".
"אלימות יש פה ושם לעיתים רחוקות, וזה לא אירוע נפוץ. ההתמודדות עם הגניבות היא התמודדות יומיומית, ברשתות הגדולות זה יכול להגיע להפסדים כבדים מאוד"
נעמה בליצקי, מנכ"לית קניון מבשרת
לקחה את המוצר שהחזירה מהפח
לפעמים הגנבה נעשית בדרך הצפויה ולפעמים היא נעשית מול עיניו הנדהמות של המוכר, מבלי שהוא יכול לעשות דבר כדי לשנות את המצב. כך קרה ל-ר' - מוכרת בדוכן לפיתוח תמונות באחד הקניונים.
"הגיעה לפה לקוחה וביקשה שאני אדפיס לה שני מוצרים של תמונות", מספרת ר', "הוצאתי לה אותם, ואז היא התחילה לצרוח עליי שהם מכוערים ומגעילים ושהיא רוצה החזר כספי. עשיתי לה החזר כספי, כמו שהיא ביקשה, והיא בכל זאת לקחה אחד מהמוצרים בלי להודיע לי".
"ביקשתי ממנה להחזיר את המוצר שהיא לקחה, כי היא לא שילמה עליו", מספרת ר'. "אז היא החזירה אותו, והיא שאלה אותי מה עושים עם המוצרים שהלקוחות לא רוצים. אם זורקים אותם לפח", ממשיכה ר' לספר. "בהתחלה אמרתי לה שזורקים אותם, ואז אמרתי לה שממחזרים אותם, כי הבנתי מה היא רוצה".
"אז היא פשוט חיכתה מחוץ לחנות לראות מה אני עושה עם המוצרים", משחזרת ר'. "כשזרקתי אותם לזבל, כי אנחנו לא באמת ממחזרים אותם, היא פשוט הלכה לפח והוציאה אותם משם ולקחה אותם".