השעה 07:30 בבוקר. מוריה בת ה-26 חוצה את הכביש בשכונת שיח ג'ראח שבמזרח ירושלים כמדי יום יחד עם חמשת ילדיה, וברגע אחד תחושת הביטחון שעטפה אותה - מתנפצת לרסיסים. המחבלת, בת 14 בלבד, שמתגוררת בקרבת מקום, דוקרת את מוריה בגבה ונמלטת. הפיגוע הזה שאירע לפני יממה בלבד, מצטרף לשורה של פיגועים - 6 במספר רק בשלושת השבועות האחרונים, שמעלים את המתיחות בשטח. אותה מתיחות מתודלקת ברשתות החברתיות בהסתה פרועה, שמעודדת עוד ועוד צעירים פלסטינים להצטרף למעגל הטרור.
אין זה מפתיע ש-5 מהפיגועים בחודש האחרון בוצעו בידי צעירים בני 25-15 שהחליטו לסיים את חייהם עם תואר הכבוד "שהידים". הם נחשפים למסרי השטנה בטיקטוק ולכרזות שמעבירות מסרים אלימים ומועברות בקבוצת הוואטסאפ. כל אלו משחקים תפקיד מרכזי בהלהטת הרוחות בקרב הפלסטינים ומעניקים להם תמריץ לצאת ולפגע.
מה מניע את הדור הצעיר לצאת לפיגועים?
"תארו לעצמכם שאתם צעירים מתוסכלים שיושבים בבית עם מחשבות אובדניות ודיכאון, מתמודדים עם בעיות משפחתיות או עם בני הזוג", מסביר למגזין N12 ד"ר הראל חורב, מומחה לפלסטינים וחקר רשתות במרכז דיין של אוניברסיטת ת"א. "אלו המניעים הנפוצים של המפגעים שמבקשים את נפשם למות ולכך נלווים מניעים קולקטיביים - שונאים יהודים, מבקשים לעשות מעשה נגד ישראל ולהיאבק ב'כיבוש'".
"הם בדרך כלל חושבים על כך חודשים רבים לפני שמבשיל בהם הדחף לצאת לפיגוע עצמו", מבהיר ד"ר חורב ומדגיש כי ההסתה ברשתות החברתיות היא עבורם מתן לגיטימציה. "היא הופכת את זה לסוג של מגפה. אותם מפגעים מרגישים שקודמיהם נתנו להם 'אוקיי' לעשות את מה שהם חשבו עליו במשך הרבה זמן - למרות המשמעויות מרחיקות הלכת. הם מודעים לתשומת הלב הציבורית הרחבה שקיימת הן בקרב הפלסטינים והן בקרב הישראלים, ורואים בכך הזדמנות לקבל אותה גם ולא למות כמו כלב", הוא מוסיף.
אל"ם (במיל') מיכאל מילשטיין, לשעבר ראש ענף ייעוץ לענייני פלסטינים ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, מסביר כי "לדור הצעיר הפלסטיני יש מצוקה גדולה כבר כמה שנים. בקרקעית יש קצר תקשורת מטורף עם כל הדור שמעליהם, כולל ההורים. יש תחושה של אובדן דרך. בסוף ברור שזו איבה, אבל היא מושתת על הרבה בעיות אחרות".
ההסתה ברשת מכניסה את מערכת הביטחון לכוננות
גם במערכת הביטחון מזהים מגמה שבה הדור הצעיר שחש כי אין לו אופק כלכלי, סובל מבעיות אישיות – וכך נגרר לטרור בודדים ופעיל מאוד ברשתות החברתיות ."מבחינתם עדיף למות כשהיד ולא כאדם מנודה, זה הכבוד האחרון", אומר גורם ביטחוני. "מורגשת אווירה מתוחה שיכולה להתפוצץ בלילה".
האבטלה אינה רק נחלת הצעירים שרכשו השכלה, אלא בעיה שעימה מתמודדים כלל בני הדור הצעיר והיא מחריפה בהתמדה לנוכח הגידול הדמוגרפי של אותה קבוצה חברתית. שיעור האבטלה הגבוה ביותר בחברה הפלסטינית הוא בקרב בני 24-15 שעומד על 40.1%, הן בגדה והן ברצועת עזה (28% בגדה). בקרב בני 34-25 שיעור האבטלה בגדה עומד על 26.3%.
הפייק ניוז מלהיט את הרשת
הרשתות החברתיות הפלסטיניות התמלאו בתקופה הזו בכמות לא מבוטלת של סרטונים, כרזות, קריקטורות ופוסטים עם תכנים מסיתים, במיוחד נגד ישראל וכוחות הביטחון. הם נמצאים בכל מקום שרק תעלו על דעתכם. לא תצטרכו להשקיע מאמץ מיוחד כדי לראות אותם מקרוב. מספיק להיכנס לקבוצות הפייסבוק, להאשטאגים שנפוצים באינסטגרם או לצפות בסרטונים בטיקטוק כדי להבין עד כמה ההסתה הקשה שמאמצים הפלסטינים הפכה לתופעה של ממש.
למה הצעירים הפלסטינים נוהרים לרשתות כדי לזרוע שנאה כלפי הצד הישראלי? נראה שהם יודעים להצביע בדיוק על הסיבה. "השימוש שלנו ברשתות החברתיות היא כתוצאה מהתפרצות רגשית, זה האמצעי היחיד שלנו להביע את הכעס על הסכסוך הישראלי-פלסטיני", מספר אחמד, צעיר פלסטיני שמתגורר בחברון. "כל הרגשות האלו מגבשים את דעת הקהל. מספיק לראות הסתערות של הצבא על בית בחברון בלילה וזה מעורר כעס על שיטות כאלה שעלולות להוביל לנקמה ומבצעים נגד הצבא. גם הסרטונים שבהם נראה ירי בפלסטינים - מדליקים ומעודדים פיגוע נוסף".
צעיר פלסטיני: "הלייקים נותנים דלק להסית נגד ישראל"
חסן, צעיר פלסטיני מעוטף ירושלים, מתאר מציאות שבה ההסתה תופסת נפח נרחב בשגרת החיים. "לא מעט צעירים סובלים מלחץ נפשי ומאבטלה, ובסוף אנחנו מעבירים את מרבית הזמן בטיקטוק או בפייסבוק", הוא אומר. "באיזשהו מובן הלייקים, הכבוד והפופולריות שמגיעים עם זה נותנים לנו דלק להעלות עוד סרטון נגד ישראל או פוסט נוסף. הכבוד הכי גדול שיכול להיות זה להיות 'שהיד'".
כך לדוגמה, זמן קצר בלבד לאחר שנעצרה ביום רביעי האחרון המחבלת בת ה-14, שדקרה את מוריה באמצעות סכין באורך של כ-30 ס"מ - הרשתות החברתיות סערו עם ניסיון של הפלסטינים לעוות את המציאות ולהציג את הנערה המפגעת כמי שנפגעה בידי כוחות הביטחון הישראליים בעת שנתפסה לאחר שנמלטה מהזירה. "הצבא לקח אותה מבית הספר", טענו ברשתות והציגו אותה כמישהי שלא עשתה דבר – בליווי סרטון שבו נראים כוחות הביטחון עוצרים אותה בבית הספר שבו הסתתרה. "מנערה בספסל הלימודים למורה מעולה בפקולטות לפעולות נגד הנורמליזציה – נפוז חמאד הגנה על זכותה. היא פגעה ביוקרה של הביטחון הציוני השרירותי בירושלים עם הסכין שלה", כתבו עוד בליווי תמונתה וברקע מתחם הר הבית עם דגל פלסטין.
"כוחות הכיבוש תוקפים בגדה ובירושלים הכבושה. בצבא הכיבוש הביעו חשש מגל חדש של פיגועים על העלייה בתקופה האחרונה עם העלאת רמת הכוננות. הפלסטינים ימשיכו בהתנגדות עד הסוף", נכתב בסרטון הסתה אחר.
האירוע הקשה ביותר מגל הפיגועים האחרון היה פיגוע הירי בעיר העתיקה בירושלים שאירע ב-21 בנובמבר ובו נרצח אלי קיי בן ה-26 ז"ל. אך דווקא בפיגוע הרצחני הזה הפרופיל של המחבל היה שונה מזה שזיהינו באירועי הטרור בתקופה הנוכחית. הפעם לא היה זה עוד צעיר מיואש ורווק, ללא אופק או חסר שיוך ארגוני – אלא ההפך המוחלט. המחבל שרצח את קיי היה פאדי אבו שחידם, שיח' בן 42 ואב לארבעה ילדים, שאשתו עזבה לחו"ל שלושה ימים לפני הפיגוע. מדובר באיש חמאס ממחנה הפליטים שועפאט שבמזרח ירושלים, כזה שהיה מוכר למערכת הביטחון - אבל לא נעצר בעבר בידי השב"כ.
גם במקרה הזה הפלסטינים השתמשו ברשתות החברתיות כדי להלל את המחבל שרצח את קיי ופצע ארבעה ישראלים, ובמקביל - ניסו להציג את כוחות הביטחון הישראליים כמי שלכאורה רצחו את המפגע בדם קר. בין היתר, בסרטונים שהופצו נשמעה אימו אומרת כי "כל דבר בו טוב. אם הוא שמע מישהו סובל, היה הולך אליו ואם היה רואה מישהו שאין לו כסף – היה מביא לו". עוד השמיעו אמירות מסיתות שנהג המחבל להשמיע בדרשותיו במסגדים. בין היתר, הוא כינה את כניסתם של מתפללים יהודים להר הבית "חילול קדושת אל-אקצא".
עם דגלים של חמאס – מפגן תמיכה ענק בשועפאט
שעות אחרי שיצא המחבל משועפאט, הגיעו באותו הערב תמונות חריגות ממחנה הפליטים שאנו לא רואים בכל יום - מפגן תמיכה גדול של חמאס התקיים במרחק נגיעה מהגבעה הצרפתית – השכונה היהודית הסמוכה. עם דגלים וסרטים ירוקים של ארגון הטרור, צעדו מאות תושבים משועפאט אל בית המחבל וקראו בשבחו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דיף.
ברשתות הפלסטיניות לא הסתפקו בכך ומיהרו להפיץ תיעוד של מפגינים פלסטינים מתעמתים עם כוחות מג"ב בשועפאט במהלך הצעדה. עוד ניסו לצייר תמונה שקרית שלפיה ישראל פוגעת ללא הרף בילדים חפים מפשע בעקבות מעצר בתו של המחבל ולצד זאת, הפיצו ברחבי הרשת קריקטורות שמשבחות את אבו שחידם.
ביום שבת התרחש פיגוע דקירה אחר בירושלים, בשער שכם, שעורר לא מעט שיח. גם מאחורי הפיגוע שבו נפצע בינוני אברהם אלמליח בן ה-20, עמד זאב בודד - אבל הפעם הוא היה מעיירה בשומרון. מוחמד סלימה, בן ה-25 מסלפית, נהג לפרסם ברשתות פוסטים מסיתים. באחד מהם הוא כינה את עצמו "שהיד ברשימת המתנה" ובאחר הביע תמיכה בשניים מהאסירים הביטחוניים שברחו מכלא גלבוע וכינה אותם: "כוכבי השמיים, חופשיים למרות ההגבלות".
זמן קצר לאחר הפיגוע, הרוחות סערו ברשתות בעקבות פרסום התיעוד של הירי במחבל שהיה שכוב על הקרקע. הסרטון הזה הקפיץ את הצעירים הפלסטינים וגם בארגוני הטרור ובמשרד החוץ הפלסטיני מיהרו להשמיע גינויים, וטענו כי "הפשע הברברי משקף את הפנים המכוערות של הכיבוש. זו הוכחה נוספת להוראות שמקבל הצבא ומתירות להם להרוג כל פלסטיני. על בית הדין הבין-לאומי לחקור את פשעי ישראל". במקביל לשבחים שהציגו את המחבל כ"שהיד פלסטין" ברקע רחבת הר הבית, ברשתות הפיצו תמונה שלו שוכב על הקרקע והפנו אצבע מאשימה לישראל: "השאירו אותו ללא אמבולנס עד שנהרג".
לוחמי מג"ב זכו לגיבוי מלא מבכירי הממשלה והמשטרה על תפקודם באירוע שעה קלה אחרי שהתרחש, ועוד לפני תום החקירה השגרתית שנפתחה בעניינם. מוקדם יותר היום, פרקליט המדינה הודיע שהתיק ייסגר מחוסר אשמה: "הסבריהם של לוחמי מג"ב לפיהם הם פעלו מתוך הגנה עצמית עלו בקנה אחד עם יתר ממצאי החקירה".
התסיסה שמייצרים ארגוני הטרור – מבט מבפנים
גם ארגוני הטרור ובראשם חמאס ממלאים תפקיד מרכזי שמעניק למחבלים לגיטימציה לבצע פיגועים. "חמאס דוחף הרבה במדיה החברתית, מהלל, משבח את המפגעים ויוצר סרטונים שמלהיטים את האווירה בדרך של 'וין-וין'", אומר ד"ר חורב. "אם המפגע מצליח והורג - הם מפארים את המחבל שהצליח לעשות את זה. לעומת זאת, אם הוא לא מצליח ומסיים מת ירי שוטר אחרי שהספיק לפצוע בינוני בחור חרדי בשער שכם - הם יאשימו את ישראל ויגידו: 'תראו איזה פשע עשו לו'".
לדבריו, יכולות ההסברה של חמאס מתקדמות ואף עוקפות לא אחת את אלו שלנו. "אנחנו מאוד לא יעילים בהסברה שלנו, לעומת היכולת של חמאס להעביר את כל מסכת השקרים שלהם לכל כלי התקשורת במערב", הוא מודה בתסכול. "הם מצליחים להעביר את הנרטיב שלהם ואנחנו לא מצליחים להעביר את שלנו".
רבים נוטים לראות ב-3 באוקטובר 2015 את הסנונית הראשונה של גל אלימות רחב שהונהג בידי בני הדור הצעיר הפלסטיני ונמשך בעוצמות משתנות במהלך חצי העשור האחרון. "מאז הרוח חיה ותוססת עם הסתה ברשתות החברתיות. חמאס מאוד מיואש שהוא לא מצליח להתסיס את הגדה ולהוציא אינתיפאדה 3", מסכם מילשטיין.
בישראל סבורים שמדובר בבעיית יסוד - כזו שמחייבת טיפול שורשי כדי לשלוט בפוטנציאל ההתפרצות הגדול ובזעם העמוק. בינתיים, סרטוני הטיקטוק של הצעירים הפלסטינים ממשיכים להתפשט כמו אש בשדה קוצים, ונראה כי דור שלם שלא מספיק מוכר להורים ולהנהגות החברתיות והפוליטיות – מאיים להתפוצץ באמצעות פיגועי השראה ועם תמריץ בדמות לייקים.