יושבים בבית קפה בלב רמאללה, שכונת א-טירה, ה-מקום להיות בו ברמאללה. צעירים בג'ינס ובמכוניות פאר, בתי קפה ומועדוני לילה. בן שיחי מבקש לא להיחשף, אבל יושב איתי במרפסת שמשקיפה אל הרחוב, שנינו מעשנים נרגילה, והוא מזמין קפה הפוך. "מה הפוך?" אני שואל אותו. "הזמנים השתנו, זה רמת אביב פ'", הוא צוחק.

הוא בשנות ה-30 לחייו, כבר נשוי, מנהל רשתות חברתיות. פעיל חזק בטוויטר, ומפעיל חשבון מעודכן שמעדכן בחדשות מהרחוב הפלסטיני ומרחבי יהודה ושומרון. אחד שיודע מה קורה בכפרים הכי רחוקים ואיזה מועדון או מסעדה חדשים נפתחו ברמאללה. "לאן זה הולך?", אני מנסה לברר איתו. "הכול תלוי בצעירים הפלסטינים. דור חדש שרוצה לחיות, ולחיות טוב", הוא עונה. "תבוא לכאן בלילה, תראה את המועדונים, הבחורות, ותבין לבד. פתחו פה סושי עכשיו, מי היה מאמין שיאכלו כאן סושי?".

בין נרגילות למעצרים ועימותים: החיים ברמאללה - תמונ
בין נרגילות למעצרים ועימותים: כך נראית רמאללה היום
בין נרגילות למעצרים ועימותים: החיים ברמאללה - תמונ
בית קפה ברמאללה

"אנחנו מחפשים עתיד ותקווה, אני לא יודע אם ההנהגה הנוכחית יודעת לספק לנו את זה", הוא מודה. "הצעירים היום כבר פחות מקשיבים לדור הישן, לא להורים ולא למופתי. הם גולשים באינסטגרם ובפייסבוק, ומבינים איך הם היו יכולים לחיות אחרת, ורוצים גם".

"זה יכול לקרות באמצע היום שתראה פתאום כוח מסוערב עוצר מבוקש בלב רמאללה. אנשים יושבים בבית הקפה מסתכלים וממשיכים הלאה"

אבל לחיות בשטחים הופך אותם חצויים – בין הרשות הפלסטינית ובין ישראל. רבים מהם אקדמאים שלא מוצאים פרנסה במקצוע שלמדו והם מחפשים להתפרנס בכבוד. "לא פעם אחרי שאני כותב משהו ברשתות או מצייץ בטוויטר, אני מקבל טלפון מבכיר ברשות הפלסטינית שדורש ממני לתקן או למחוק. הם מבינים את ההשפעה של זה על הדור הצעיר. אנחנו עדיין חיים תחת לחץ השלטון וישנם ניסיונות לצנזר את הנאמר או הנכתב".

בין נרגילות למעצרים ועימותים: החיים ברמאללה - תמונ (צילום: afp)
שגרת עיר רגילה לצד מעצרים. חיילי צה"ל ליד חנות בגדים ברמאללה|צילום: afp
בין נרגילות למעצרים ועימותים: החיים ברמאללה - תמונ
"הזמנים השתנו, זה רמת אביב פ'". בית קפה ברמאללה

אכלנו סלט חלומי, כמו בתל אביב על הים. המלצר מגיע לבדוק שהכול בסדר ומעמיס עוד גחלים רוחשות על הנרגילה. "זה יכול לקרות באמצע היום שתראה פתאום כוח מסוערב עוצר מבוקש בלב רמאללה", הוא מספר. "אנשים יושבים בבית הקפה מסתכלים וממשיכים הלאה, לפעמים יצלמו בנייד ויעלו לטוויטר, אחר כך נראה את זה אצלכם בחדשות".

השקט שלפני הסערה? בצה"ל נערכים

כולם כאן מחכים. מחכים ליום שאחרי מות אבו מאזן. מחכים, ונערכים. פוליטית, ארגונית וביטחונית. קילומטר אחד בקו אווירי מבית הקפה שבו ישבנו, מפקד אוגדת יו"ש מנהל שעון מלחמה. האוגדה שלו מתרגלת עכשיו התפרצות של אלימות ותרחישי חירום קשים. זה יכול לקרות מחר בבוקר, כשהשקט יתחלף ברגע אחד ברעש של ירי ומטענים.

תרגיל אוגדת איו
התרגיל הגדול ביותר שנעשה באוגדת יו"ש זה זמן רב|צילום: דובר צה"ל

איך מנהלים זירה כל כך מורכבת - פלסטינים ומתנחלים במרחק כל כך קצר זה מזה - כשכל אירוע מקרין פוליטית ומאיים להפוך את השגרה לחירום? לא מדובר רק כאן בגזרת רמאללה - כל אירוע פה משפיע גם על עזה, ולהיפך. בחמ"ל האוגדה מתקבל דיווח ראשוני על פיגוע דריסה וירי בבית לחם (בתרגיל כמובן, 2 הרוגים וחמישה פצועים). על המסכים מופיעים הדיווחים והעדכונים, גם תמונות ראשונות מזירת האירוע. במקביל יש הפרות סדר בשלושה מוקדים נוספים וירי לעבר מעבר מזמוריה, ויש חשש שגם שם יש נפגעים. צריך לטפל בנפגעים, ולשלוח כוחות למרדף אחר המחבלים - והכול מסתכם בקבלת החלטות.

תרגיל אוגדת איו
מתרגלים גם כמה תרחישים במקביל. התרגיל הגדול באוגדת יו"ש|צילום: דובר צה"ל

זה התרגיל הגדול ביותר שערכה אוגדת יו"ש זה זמן רב, והוא כולל היערכות לכך שהמצב הרגיש והנפיץ בגדה יידרדר למלחמה. איך מגנים על היישובים היהודיים, על הצמתים והכבישים? איך מנהלים סיכולים של פיגועים וניסיונות אלימות של פלסטינים ופעילי ימין קיצוני? יכול להיות שבחברון תתחולל מלחמה ובקלקיליה יהיה שקט, ואז יידרשו להחליט בצה"ל אם לאפשר לפועלים הפלסטינים לצאת בבוקר לעבוד בישראל. אין עוד גזרה כזו לצה"ל.

התרגיל מתפתח: 100 אירועים של הפרות סדר וחמישה פיגועים במקביל. עכשיו נדרשות החלטות כבדות - האם לעלות במדרגת התוכניות האופרטיביות ולעבור לגיוס מילואים, הקפצת כוחות תגבור ויחידות מיוחדות לסיוע? אחת הנקודות החשובות ביותר היא נושא התיאום הביטחוני עם הפלסטינים, ואם הוא ייפסק, יש לכך משמעויות עצומות על הידרדרות האירועים ועל היכולת להחזיר את השקט.

תרגיל אוגדת איו
לוחמים במהלך התרגיל באוגדת יו"ש|צילום: דובר צה"ל
תרגיל אוגדת איו
התרגיל באוגדת יו"ש|צילום: דובר צה"ל

בחמ"ל המודיעין מנהלים את ההתראות – כל המידע המודיעיני מכל הסוכנויות והאמצעים זורם לכאן: שב"כ, 8200 ותצפיות. עשרות חיילים וקצינים עוקבים אחרי ניסיונות להוציא פיגועים ואחרי פעילים מרכזיים, ובונים את התמונה המודיעינית. מכאן תרד ההתראה לשטח, לכוחות - מי המפגע, מאיפה הוא יצא ולאן ובאיזה מתווה מתוכנן הפיגוע. כאן יש שיתוף פעולה הדוק עם שב"כ והמשטרה, ועובר מודיעין גם על טרור יהודי. אחד התרחישים הוא שקבוצת פעילי ימין קיצוני מבצעת פשע שנאה (פעולת "תג מחיר") בתוך כפר פלסטיני ומסתבכת. הם נחטפים ומבצעים בהם לינץ'.

"הצעירים היום כבר פחות מקשיבים לדור הישן. הם גולשים באינסטגרם ובפייסבוק, ומבינים איך הם היו יכולים לחיות אחרת, ורוצים גם"

מחוץ לחמ"לים עומד קצין המבצעים המיוחדים של האוגדה ומדבר בטלפון הנייד המוצפן. זה האיש שמרכז את כל הפעילות המבצעית בשטח – סיכול, מבצעי מעצרים ותיאום מול שב"כ, אמ"ן והיחידות המיוחדות, בעיקר דובדבן, ימ"מ ויחידת המסתערבים של מג"ב. כל הפעילות ההתקפית תעבור דרכו ותאושר מדי ערב מול מפקד האוגדה. מידע שמגיע ויהפוך בתוך שעות למבצע. במקביל לתרגיל הוא גם מנהל פעילות מבצעית "אמיתית" שלא נפסקת לרגע.

המבצע לחשיפת תשתיות חמאס בגדה

כשהרכב ובו פעיל החמאס נכנס בנסיעה איטית לתחנת הדלק בפאתי ג'נין, הנוהג בו לא ידע שכבר ימים רבים מישהו עוקב אחריו, שהטנדר שחונה בסמוך לעמדת התדלוק אינו תמים ובעוד רגע הוא יופתע. לוחמים מסוערבים מיחידת דובדבן קפצו מהטנדר, הקיפו את מכונית פעיל החמאס ו"שלפו" אותו במהירות. הם הכניסו אותו לרכב מילוט ונעלמו מהמקום: זה נקרא "לקטוף", לעבוד מהר כדי ששום דבר לא יפריע או יסבך את המעצר הרגיש. זהו מהלך מפתיע שנועד לכך שיהיה אפשר להסתלק מבלי להעיר את השטח, לעורר התנגדות או להביא להגעתם של חמושים שינסו למנוע את המעצר. עכשיו הפעיל בחקירת שב"כ.

זה קרה לפני כחודש וחצי, ויחד איתו נעצרו עשרות פעילי חמאס במבצע רחב היקף לחשיפת תשתית חמאס ברחבי יהודה ושומרון, מבצע שבמהלכו בכפר ברוקין הסמוך, נפצעו קצין ולוחם מדובדבן במהלך מעצר מבוקש חמוש. אמצעי לחימה רבים נתפסו ועל פי השב"כ נמנעו סדרת פיגועים גדולים בירושלים ונגד מתנחלים. התשתית הזו עדיין לא נחשפה במלואה ופעילות המעצרים נמשכת, במעצר ובחקירה שמובילים למעצר הפעיל הבא. מתגלגלים.

חילופי אש בג'נין
כוחות צה"ל במהלך פעילות הסיכול הגדולה לפני כחודש וחצי

זו תקופה נפיצה, אולי הכי נפיצה בשנים האחרונות. מסיק הזיתים תמיד מתנהל תחת אירועי אלימות בין מתנחלים לפלסטינים ותחת אבטחה של צה"ל והמנהל האזרחי, אבל השנה נדמה שרף האלימות הקשה מרקיע שחקים. עקירת מטעי זיתים, שרפת חלקות ושדות, מכות וירי חי: אלו עימותים יום-יומיים וצה"ל מתקשה מאוד להרגיע את השטח. גם השב"כ מעורב וגם המשטרה, אבל השטח חם מאוד. ירידת המשילות של הרשות הפלסטינית, כמו שרואים בג'נין וכבר בחלק מהשכונות בשכם, יחד עם תקריות במערת המכפלה, הר הבית או הרג של חפים מפשע או ילדים פלסטינים – אלה חומרי הבעירה הגדולים של יו"ש. זה מה שיביא להתלקחות.

וזה קשור למערכה נוספת שמתנהלת מתחת לפני השטח ומציתה את הסכסוך ומתדלקת אותו. בחמש השנים האחרונות מתנהל מאבק אדירים על משאבים – מים וקרקע ברחבי יהודה ושומרון. כולם מבינים שהמשאבים הולכים ונגמרים וכל צד מנסה לתקוע יתד ולשמור או להשתלט על חלקי קרקע. בקרב המתנחלים פועלת בשנים האחרונות שיטה חדשה – חוות חקלאיות. הקמת חוות (שפרצה בחוק מאפשרת) והשתלטות על קרקעות של מאות ואלפי דונמים. בתוך חמש שנים צמח מספר החוות מ-4 ל-46. ומסביב לחוות האלה מתפתחים העימותים בין מתנחלים לפלסטינים. מצידם, הפלסטינים סוללים ופורצים עכשיו דרכים על הגבעות, בהרים ובשטחים החקלאיים, בבחינת 'שלנו המקום ואף אחד אחר לא ידרוך בו'. צה"ל באמצע מנסה בקושי רב להתמודד מול האלימות הגואה וזה, כך מבינים היטב בצבא, יביא לפיצוץ.

בין נרגילות למעצרים ועימותים: החיים ברמאללה - תמונ
המצב נפיץ. עימותים בגדה
בין נרגילות למעצרים ועימותים: החיים ברמאללה - תמונ
בכל שנה יש עימותים סביב המסיק, השנה הם קשים במיוחד. משפחה פלסטינית במסיק

בסופו של דבר, המדד הוא מצב האוכלוסייה – מה יוציא אותם לרחוב. לפי בן שיחי הפלסטיני, המצב הכלכלי הוא הטריגר המרכזי. חובות של מיליוני שקלים של הרשות הפלסטינית לישראל מביאים לניתוקי מים וחשמל ברחבי הגדה. זו נקודה מטרידה מאוד מבחינת הפלסטינים. חולשת הרשות הפלסטינית והעלייה באלימות ובפשיעה גם שם - אלה דברים שצריכים להדיר שינה ממקבלי ההחלטות גם בישראל.

בין נרגילות למעצרים ועימותים: החיים ברמאללה - תמונ
המאבק על שטחים חקלאיים הולך ומתגבר

האם ניתן לחזק את הרשות כפי שפועלת ממשלת בנט (הפוך מימי נתניהו), בפרויקטים כלכליים והגדלת מספר הפועלים היוצאים לעבוד בישראל? ומי יירש את אבו מאזן? האם יהיה בן שיח כזה שאפשר יהיה "לעשות איתו עסקים"? את גובה הלהבות מנסים לנהל כמו "דימר" על ידי שיתוף פעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ודרך פתיחת הכלכלה. וכל זאת על רקע קיטוב גובר ועלייה באלימות. ושאלה נוספת מרחפת: האם מערכת הביטחון והמשפט הישראלית תצליח לצמצם את הטרור היהודי לפני שיצית את השטח?

קראו עוד במגזין N12:
• ה"ג'וב" במחנות הפליטים: ירית בחייל צה"ל? קבל 300 דולר
בחזרה לאל-בגדדי: המורשת של הטרוריסט ש"מת כמו כלב"
הרגעים שגרמו לשיערו של מפקד חיל האוויר להלבין