רק אחרי לילה ארוך ומתיש של נסיעות, בלב גואטמלה, מתפנה איש המוסד הבכיר לשעבר, אשל ארמוני, להעלות את השאלה שבמשך חודשים ארוכים נלחשה רק עמוק בליבו של ישראל עמיר, שנמלט מכת לב טהור לפני כשנתיים. "תגיד ישראל, מה קורה אם אומרים לך 'קח את הילד'?", שואל ארמוני. ישראל מתלבט, מהסס לפני שהוא עונה. "קשה לי לחשוב על זה כי עכשיו אנחנו עדיין לא יודעים שזה יקרה, אי אפשר לדעת". "ובכל זאת", מקשה עליו ארמוני, "בוא נתחיל לחשוב על זה". ישראל לוקח לעצמו רגע להתעשת, ואז הוא משיב: "אני חוזר איתו קודם כל ישר לארץ ואז נמשיך הלאה".
השניים האלה – איש המוסד הבכיר והצעיר שחילץ עצמו בעור שיניו מכת לב טהור – חולקים עכשיו משימה משותפת: שניהם לא מוכנים לעזוב את גואטמלה מבלי בנו הקטן של ישראל, רק בן שנתיים. הבמאית לימור פנחסוב מלווה את הסיפור הזה כבר שנים. היא הייתה שם כשהודעות הווידאו ששלח ישראל עמיר מתוך כת לב טהור בגואטמלה, נחתו בטלפון של דודיו הישראלים, הודעות שבהם סיפר על האלימות הפיזית, הרעב והקושי לשרוד את החיים בכת. היא ליוותה את דודיו של ישראל כשהחליטו שהגיע הרגע לטוס לשם ופשוט להביא אותו לארץ. והיא תיעדה גם את המפגש הלא יאמן עם ישראל, אחרי שנים של נתק, ואת החזרה שלו לחיים.
עכשיו, היא יוצאת עם ישראל – ועם השותפים שגייס בדרך – למסע חדש: המסע בעקבות הבן שלו, תינוק בן שנתיים, שהוא נאלץ להשאיר מאחור כשנמלט מגואטמלה. אחרי שהצליח לבנות לעצמו חיים חדשים פה בישראל, ישראל יודע שהגיע הזמן להתאחד עם הבן שלו. "אני כל הזמן עושה, הולך, מסתובב בכנסת, פונה, מתחנן, מנסה כל הזמן, בכל הדרכים האפשריות", הוא מספר. "אבל אין הרבה עם מי לדבר, פשוט אין תשובה, הדלתות סגורות. זה לא מעניין אותם".
"זה יכול להתפתח לאירוע מדיני. יש בכת הזו אזרחי ישראל. יש שם אחד שעבד ברפאל. מה יקרה אם הוא ייתפס עכשיו על ידי האירנים?"
איש המוסד לשעבר אשל ארמוני
עכשיו, עם שותפיו החדשים שהחליטו להתערב במקום שבו המדינה החליטה למשוך את ידיה – הוא יוצא למסע שיטלטל את כל מי שלוקח בו חלק – את בכירי המוסד שחשבו שהם ראו הכל, את עורכי הדין שחשבו שהם מבינים איך עובדת מדינה מסודרת, ואת המשפחות שרק רוצות לדעת שיקיריהן מחולצים מהכת.
ואם יש רגע שיא למסע הזה, הוא קורה כשהצוות המיוחד לחילוץ בנו של ישראל מגיע למידע כמעט בלתי נתפס: ראשי הכת מתכננים להעביר את אנשי הכת, כולל הנשים והילדים קטנים, לאדמת אירן. "זה יכול להתפתח לאירוע מדיני", מסביר איש המוסד ארמוני. "יש בכת הזו אזרחי ישראל. יש שם אחד שעבד ברפאל. מה יקרה אם הוא ייתפס עכשיו על ידי האירנים? מה נעשה אם דאעש יסריטו שהם עורפים את הראשים לכמה ישראלים? זו מלחמת עולם".
מתחילים באיסוף מודיעין
זה מתחיל בינואר 2021, כשצוות של יוצאי מוסד בהובלת אשל ארמוני ובכירים אחרים, מתארגן כדי לסייע לישראל עמיר. הם נפגשים בביתו של ארמוני כדי להתחיל לתכנן את פרטי מבצע החילוץ. "אני שומע על הסיפור הזה ואני מבהיר מההתחלה שאני לא איזה ג'יימס בונד", אומר ארמוני, שהיה בעברו ראש האגף לגיוס סוכנים במוסד. "אנחנו לא הולכים לצנוח מהשמיים, או לדאוג שארבעה 'רמבואים' ישתלטו על המחנה, ייקחו את הילדים ויעלו אותם חזרה למסוק. צריך להקים צוות לטובת העניין".
כל חברי הצוות הזה חברים בו בהתנדבות. בין היתר, פעילים בו דני לימור, איש מבצעים של המוסד לשעבר, שיצא לעשרות מבצעים חשאיים, עו"ד צביקה בר נתן ודוד (צורי) צור, שהיה בעברו מפקד הימ"מ.
לימור הוא הראשון שנשלח למשימת איסוף מודיעין על מתחם הכת בגוואטמלה. "צריך להגיד לי יותר מזה שמתעללים בילדים בשביל שהפיוז יעלה לי?", הוא אומר. "הייתי פעם צעיר וחם מזג והיום אני זקן וחם מזג, זה כימיה אחרת". כשהוא מקבל לידיו את תיעוד של מתחם הכת בתצלומי אוויר הוא מבין כמה כניסה אל תוך האזור הזה מסובכת. לימור, דובר ספרדית שוטפת מילדותו מאורגוואי, ובעל ניסיון במבצעים חשאיים, מבין שהוא צריך להגיע לשם בעצמו והוא נוחת בגוואטמלה חמוש במצלמות נסתרות ובסיפור כיסוי.
"מדינות אנטי ציונית כמו אירן זה המקום האידיאלי בשבילם, כי ישראלים שרוצים לחלץ את אנשי הכת לא יוכלו להגיע לשם"
מ', מי שהיה חבר בכת לב טהור
הוא מגיע למתחם הכת בזהות בדויה, ומציג את עצמו כאיש עסקים שמתעסק בהתקנה של פאנלים סולריים, ולצורך זה זקוק לשטח אדמה גדול. אלא שאנשי הכת מסרבים לאפשר לו להיכנס. ובכל זאת – המידע שהוא מביא משם משמעותי מאוד: "אנחנו מגלים שאנשי הכת משפרים את ההגנה", מספר ארמוני. "הם בונים מגדל שמירה, הם מציבים שומרים חמושים בכניסה. ברמה המבצעית יש פה יכולות ארגוניות ומבצעיות של יריב שצריך להשקיע מחשבה רבה איך לגבור עליו בהיבט הזה".
רק כשייכנסו לתמונה שותפים אמריקנים – בדמות שני חב"דניקים שמעדיפים שלא להיחשף – מגיעה פריצת הדרך המשמעותית באיסוף המודיעין על הכת. השותפים האמריקנים יהיו הראשונים שמצליחים סוף סוף לחדור ממש אל תוך המתחם. והמידע שהם מביאים משם – מטלטל ומחריד.
לפנות בוקר נוחת בפלאפון של ארמוני סרטון יוצא דופן של אוריאל גולדמן, ישראלי שהיה חניך בבני עקיבא – והיום הוא מראשי הכת. הוא נשמע אומר בקולו: "המצב עכשיו הגיע לרמה שאנחנו לא יכולים להחזיק מעמד יותר, זה לא יאומן. אנחנו מחפשים מדינה שבה נוכל להיות רגועים, לשרת את אלוהים. לא גוואטמלה, אלא כורדיסטאן". זה המידע שארמוני חיפש, והוא ברור כשמש: ראשי הכת עומדים להעביר את אנשי הכת, כולל נשים וילדים לכורדיסטאן. משם, כך יתברר בהמשך, הם ממשיכים ליעד הבלתי נתפס: אירן.
לא לוקח זמן רב ואינדיקציה מבהילה נוספת נחשפת: מכתב רשמי של הנהלת לב טהור שמיועד ל"מנהיג העליון של הרפובליקה האיסלמית של אירן", וכך נכתב בו: "זוהי הצהרת נאמנות וכניעה ובקשה לשיתוף פעולה נגד השלטון הציוני. בשם תנועת לב טהור המבקשת מקלט והגנה לחופש הדת של חבריה".
"כל העניין של המעבר לכורדיסטאן, אירן, זה לא משהו תמים כדי למצוא שקט", מסביר מ', מי שהיה בעברו חבר בכת ונמלט משם.
כשאתה עוד היית חבר בכת שמעת דיבורים על מעבר לאירן?
"בוודאי. דיברו על זה כל הזמן שלהתחבר לאירן שהם האנטי ציונים הכי גלויים והכי מוצהרים, זה יהיה הכי טוב לכת. המעבר למדינות אנטי ציונית זה בשבילם המקום הכי אידיאלי – כי ישראלים שרוצים לחלץ את אנשי הכת לא יוכלו להגיע לשם".
"אם חס ושלום יגיעו אי אלו אנשים לקחת את ילדנו מאיתנו צריכים אנחנו למסור נפש כפשוטו, שלא יטמאו אלה הארורים את נשמות ילדנו הטהורים"
ההנחיה שהעבירה הנהלת הכת לאנשיה אם יבואו כוחות לחלץ את הילדים
התמונות המפלילות מגיעות
בסוף הקיץ האחרון ההיערכות של אנשי כת לב טהור מגיעה לשיא, ואפשר כבר לראות אותה בעין. צוותי המעקב בגואטמלה מגלים שהגברים בכת החליפו את הלבוש המסורתי בגלימות חומות – הכול כחלק מהניסיון להיערך לקליטה בכורדיסטאן ולאחר מכן באירן. זה הרגע שבו גם המבצע בארץ עולה שלב, וארמוני ועמיר מתארגנים לצאת לגוואטמלה.
מה גורם לך באמצע סוכות להגיד: רגע, אוקיי, עכשיו טסים?
ארמוני: "אם עכשיו אנחנו לא נטוס, יש סיכוי מאוד גדול שבתום חול המועד הם פשוט יעזבו. ובוודאי שאם הם עוברים לאירן זה אירוע שיכול להתפתח. גם אם הם לא רואים את עצמם כציונים, והם לא אוהבים את המדינה הציונית זה לא משנה. הם יהודים, חלקם ישראלים, חלק מהישראלים אפילו שירותו בצבא. וזה מעבר לעובדה שאותם ילדים שיהיו שם נמצאים בסכנה ויהיה הרבה יותר קשה להגיע אליהם. אנחנו צריכים למנוע את זה".
"אם יגיע חילוץ, הם אמרו לעצום את עיני הילדים ולחתוך. כך זה ייחשב כמו שחיטה של קורבן טהור. עדיף שהילדים ימותו מאשר שיחיו עם גוי"
אישה מקומית שנכחה בשיעור בכת
בשלב הזה מצליח גם הצוות האמריקני להביא לראשונה תיעוד מתוך מתחם הכת עצמו. באמצעות סיפור כיסוי הם מצליחים לחדור את המתחם ולתעד את החיים שם מבפנים. התמונות שהם מביאים משם בלתי נתפסות: עזובה והזנחה מוחלטת, וילדים קטנים שיושבים בתוך כלובים. הם גם מצליחים להביא עוד פיסת אינפורמציה דרמטית אחת: תמונה עדכנית של בנו הקטן של ישראל, אותו לא ראה כבר כשנתיים.
ההוראה: לרצוח את הילדים ולהתאבד
כשישראל וארמוני נמצאים בגואטמלה, נוחת בידי הצוות מידע דרמטי נוסף: הנהלת הכת העבירה הנחיה ברורה ליום פקודה. אם יפשטו הרשויות על הכת, יצטוו הנשים, האימהות הצעירות, לרצוח את ילדיהן הקטנים ולהתאבד. "ונפקא לן מכאן, שבאם חס ושלום יגיעו אי אלו אנשים לקחת את ילדנו מאיתנו צריכים אנחנו למסור נפש כפשוטו, שלא יטמאו אלה הארורים את נשמות ילדנו הטהורים ולא ילקחו מאיתנו ולו לרגע אחד חס וחלילה".
חברי הצוות גם מצליחים להגיע לעדות של אישה מקומית שנכחה בשיעור בכת. היא מחזקת את מה שנכתב במסמך הכתוב: "בשיעור הם אמרו שכל הנשים יתאספו כאן, וכל אימא תיקח את הילדים שלה. השחיטה תעשה כך – לוקחים סכין וחותכים. הם אמרו לעצום את עיני הילדים ולחתוך. כך זה ייחשב כמו שחיטה של קורבן טהור. עדיף שהילדים ימותו מאשר שיחיו עם גוי. ואז התחלנו לפחד. ממש לפחד".
"הילדים האלה שבויים, מנוצלים, מורעבים", אומר עו"ד צביקה בר נתן. "מנועי טיפול רפואי, ילדות נאנסות, ואיפה המדינה בסיפור הזה? אני אישית לא יכול להגיד אבל במבחן התוצאה – בשום מקום. יש לי תחושה שזה יותר מדי רחוק ופחות מדי חשוב".
שבועיים אחר כך, החששות מתגשמים, ומגיע מידע חדש מתוך לב טהור: הם הזמינו שני אוטובוסים כדי להעלות עליהם קבוצה ראשונה של הנשים והילדים בכת. צוות המעקב המקומי קולט את אנשי הכת מצטיידים בדרכונים של גואטמלה. זה יהיה האות – מבחינת ישראל, ארמוני והצוות – לצאת למרדף.
אלא שהמרדף הזה יוביל את כל מי שלוקח בו חלק לרגעים בלתי נתפסים ודילמות בלתי אפשריות. אחד מהם יגיע מהר מאוד, כשישראל ימצא את עצמו מתייצב לראשונה מול אנשי הכת שממנה ברח, ושהפכו אותו לאויב שלהם. כדי להציל את הבן שלו הוא יאלץ לעלות לבדו, כשהוא מצויד בסיפור כיסוי, לרכב מלא באנשי כת לב טהור. וכשיגיע הרגע שהם יזהו אותו, הוא מבין שהזמן שלו לחלץ את בנו, הולך ואוזל. "אין סיכוי שאנחנו נפסיד במערכה הזאת", אומר אשל ארמוני. "אני חושב שבסוף אנחנו ננצח".
בשיחה עם "עובדה", אוריאל גולדמן, ממנהיגי כת לב טהור, הכחיש את הטענות המועלות בכתבה כלפי הכת והתנהלותה. בין היתר, הוא הכחיש את ההוראה לרצוח את הילדים ולהתאבד במקרה שיגיעו הרשויות. הוא אישר שאנשי הכת אכן הגיעו לגבול כורדיסטן, אך לא הורשו לעבור את הגבול והוחזרו לאיסטנבול. ישראל מצידו אמר בריאיון מיד אחרי התוכנית שהוא ימשיך במאמצים להגיע אל בנו ולהתאחד איתו מחדש: "מאמין שזה יקרה, וכשזה יקרה אעניק לו שם חדש"