את הסכנה שמעבר לפינה אי אפשר לראות בעין לא מזוינת. גם ברגעים שבהם המגפה בדעיכה - ויש כבר מי שמכריז על ניצחון - יש איום מיקרוסקופי שמתפתח מתחת לפני השטח. בכל רגע הוא עלול לנחות בישראל מבלי שישימו לב, או אפילו להיווצר פה - ולהצית מחדש את הגחלים הרוחשות של התחלואה בקורונה.

עם דעיכת הגל הראשון, ברחבי העולם וגם כאן נשמעה אנחת רווחה והכרזות על הצלחה בבלימת הנגיף. דווקא אז החלו להתגלות הווריאנטים - שקטעו את החגיגות שהגיעו מוקדם מדי. בתחילה זה היה זן האלפא שהרים גל חדש של קורונה בבריטניה, ואחריו זן הדלתא בהודו שכיום הפך לדומיננטי בישראל. 

המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון (צילום: דובר צה
"אין לי ספק שהריצוף הציל את חייהם של מאות ישראלים". המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון|צילום: דובר צה"ל

כדי לצייר את קלסתרון הפנים החדשות שלובשת הקורונה בדמות כל אחד מן הווריאנטים הללו, הוקם מערך מיוחד לריצופים גנטיים של הנגיף: מגזין N12 קיבל הצצה למקום שממשיך לחפש את הפרצה הבאה בהגנה שלנו. בריאיון בלעדי מספרים האנשים שמאחורי המערך על הלילות הלבנים שבהם נפל האסימון על כך שהקורונה עומדת להרים שוב את ראשה, האיומים העתידיים שעוד בפתח ושאלת מיליון הדולר: האם באמת ניתן למנוע כניסה של וריאנטים לישראל?

לזהות את ה"מפלצת" המיקרוסקופית

יותר מ-40 סוגים שונים של וריאנטים התגלו בישראל, רובם עשו את דרכם ממדינות על רחבי הגלובוס בהן: דובאי, רוסיה ואוקראינה, ספרד, ארה"ב, פרו, אוסטרליה, סין, הונג-קונג, ברזיל והרשימה עוד ארוכה. בישראל משימת הריצוף הגנטי הופקדה בידי הצבא. השבוע, לאחר שנה של פעילות, הוחלט להשיב את ניהול המערך בחזרה למקומו הטבעי במערכת הבריאות. אבל מה זה בעצם אומר?  

מפקד מרכז הריצוף הגנטי במפקדת אלון בצה"ל, סא"ל (במיל') גיא קאופמן, מסביר: "כמו שלבני אדם יש DNA שמכיל מידע תורשתי וקובע את התכונות שלנו – כך גם לנגיפים. הרצף הגנטי של הקורונה קצר הרבה יותר מזה של האדם: במקום מיליארדים של נתונים, ישנם כשלושים אלף. הרצף הזה מגדיר אותנו: צבע העיניים, המראה, הסיכון למחלות גנטיות ועוד. כך גם אצל הווירוס: הריצוף יכול ללמד אותנו על העמידות שלו לחיסון, על קצב ההתפשטות שלו ועל יכולתו להיות קטלני עבור האדם".

"גילינו עשרות וריאנטים שונים בישראל", מוסיף קאופמן. "כמעט בכל העברת מחלה מאדם אחד לאחר יש שינוי מסוים ברצף הגנטי שאותו אנו מכנים 'מוטציה'. השינויים האלו עשויים להשפיע על האופי של הנגיף. האתגר הגדול בכל וריאנט שמתגלה הוא להבין את התכונות שלו, אם הוא מהווה סיכון או מתפשט מהר יותר. למרות שיש מידע מכל העולם, במובן מסוים אנחנו מקדימים את כולם. כל העולם מסתכל עלינו כדי לקבל אינפורמציה חדשה".

המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון (צילום: דובר צה
"אנחנו לא מרצפים יותר מדי אלא חוקרים את מה שנכון לרצף". המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון|צילום: דובר צה"ל

בתחילת הדרך היכולות לריצוף גנטי של הווריאנטים היו מצומצמות מאוד ובוצעו רק במעבדה הלאומית לנגיפים בבית החולים שיבא תל-השומר. בחודש מרץ האחרון נפתחה מעבדה נוספת בבית החולים 'אסף הרופא' שלפני כן עסקה בריצוף של חולי סרטן ולאחר מכן גם איכילוב הצטרף למאמצי המעבדה הלאומית. עד לפרוץ המגפה, יכולת התפוקה של המעבדות עמדה על כ-300 ריצופים בשנה בלבד. אבל הקורונה דרשה היקפים גדולים הרבה יותר: קצב של כ-1,000 ריצופים בחודש אחד.  

למה הצבא לוקח על עצמו משימה רפואית-מדעית כמו זו?

"הדבר הנכון הוא שהמשימה תנוהל על ידי משרד הבריאות אבל מפקדת אלון נכנסה לתוך העולם הזה מתוך אילוץ", משיב קאופמן. "היו זקוקים לנו ואני חושב שתרמנו תרומה משמעותית לתהליך. המשימה הראשונה הייתה להבין את מי בוחרים לרצף. היינו בעצם זרוע ביצועית של משרד הבריאות כדי להוציא לפועל את הריצופים ברמה הלוגיסטית, והיה לנו חמ"ל שדרכו ניהלנו את האירוע. בכל יום הצגנו את הנתונים בפני בכירי משרד הבריאות: אילו וריאנטים קיימים וכמה מהם התגלו בארץ".  

הצלחתם לעמוד בקצב?

"בשיא המגפה נדרשנו לבצע 8,000 דגימות חיוביות ביום, כולן צריכות לעבור תהליכים של סריקה ומיון ולאחר מכן ריצוף גנטי. בשלב הזה היו לנו שתי מעבדות ריצוף שהיו מסוגלות לבצע כ-2,000 ריצופים בשבוע לכל היותר. לכן הייתה צריכה להיות הגדרה מאוד ברורה את מי רוצים לרצף. לאורך תקופה הוחלט לרצף רק את החולים המאושפזים במצב קשה - כדי לראות אם יש וריאנט שמאותר בצורה מובהקת יותר אצל חולים ומאושפזים. בשלב אחר עברנו לרצף את כל החוזרים מחו"ל. בחודש האחרון התחלנו לרצף חולי קורונה 'מוגנים' – הכוונה למי שהתחסן לאחרונה ובכל זאת נדבק בנגיף. הסיבה לכך היא כדי לראות האם יש וריאנט עמיד לחיסון ואם יש מכנה משותף בין מחוסנים שנדבקו בקורונה".

המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון (צילום: דובר צה
"ישראל הפכה ללפיד בראש המחנה מבחינת הידע על הנגיף". המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון|צילום: דובר צה"ל

אתה זוכר את הרגע שבו זן דלתא אותר לראשונה בישראל?

"כשזה קרה לא ישנתי במשך שלושה ימים. נכנסתי לתפקיד ב-11 לאפריל 2021 ויום לאחר מכן איתרנו לראשונה את זן דלתא בישראל. זו הייתה עבודה מאוד מאומצת וניסינו לעשות כל מה שאפשר כדי לעצור את ההתפשטות. היינו בתחילת הדרך, הכול עוד היה בתהליך פיתוח והיה לנו אתגר אדיר להצליח לבנות את התמונה המלאה. עברו כמעט שלושה שבועות מרגע שהנשא הראשון נחת בארץ ועד שהיה לנו את תוצאות הריצוף – שזה המון זמן. היום הקצב מהיר הרבה יותר: תוך שמונה עד עשרה ימים יש תוצאות מהריצוף".

"אין לי ספק שהריצוף הציל את חייהם של מאות ישראלים. לכן אני חושב שאנחנו לא מרצפים יותר מדי אלא חוקרים את מה שנכון לרצף"

סא"ל במיל' גיא קאופמן, מפקד מרכז הריצוף הגנטי במפקדת אלון

"כבר בחודש מרץ זיהינו את העלייה הגדולה בתחלואה בהודו והיינו ממוקדי מטרה למצוא את הווריאנט הזה. כשהוא התגלה לראשונה ב-12 לאפריל, זה קרה לאחר חיפוש ממוקד. ניסינו לבודד אותו עד כמה שאפשר ועל כל מקרה שגילינו עשינו חקירה מאוד עמוקה. עשינו פעולות ממוקדות כדי לעצור את הדבר הזה אבל הזן התפשט במהירות. מצד שני ברוב המדינות בעולם כשדלתא נכנס, בתוך זמן קצר הייתה עלייה אקספוננציאלית והדבקה המונית – אבל בישראל זה לקח חודשיים".

נגיף הקורונה בבריטניה - יוני 2021 (צילום: NIKLAS HALLE'N, AFP)
זן דלתא החדש מהווה 10% מהמאומתים בבריטניה|צילום: NIKLAS HALLE'N, AFP

למרות האיתור במעבדת הנגיפים – שרשרת ההדבקה לא נקטעה וזן דלתא הפך לדומיננטי. למעשה כיום, 99% מהחולים החדשים בקורונה בארץ נושאים את זן דלתא. "אני מעריך שעיכבנו את התפשטות דלתא בישראל – לפחות בחודש", אומר סא"ל (מיל) קאופמן, "התקדמנו הרבה מאז ויש טכנולוגיות נוספות שאנחנו עושים בהן שימוש ואולי נוכל למנוע כניסה של וריאנט בעייתי יותר מדלתא".

סיקור N12 על הקורונה:
• הגיע להתחסן בבוסטר - וגילה שקיבל 6 מנות
• בעקבות זן הקורונה החדש: ההמלצה המסתמנת בנוגע לכניסת תיירים
• "נרצחה בידי בי"ח": הכיתוב המזעזע על מצבת מתנגדת החיסונים

"האישה הראשונה עם דלתא בישראל חזרה מחו"ל ולאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקה, היא ידעה על כך שזה המקרה הראשון בארץ. מהחקירות האפידמיולוגיות עלה שהיו שלוש שרשראות הדבקה משמעותיות בתקופה הזו. בהמשך איתרנו מקרים נוספים שהצלחנו לעצור בצורה ממוקדת, ועדיין בשלב הזה לא היו לנו כל הכלים. כמו בכל דבר במגפה הזו, מה שהיום ברור לכולם - לפני חצי שנה לא היה ידוע כלל. בהתחלה היינו משוכנעים שזן דלתא עמיד לחיסון ובהמשך התגלה שהסיבה לכך שמחוסנים נדבקים היא פשוט דעיכת הנוגדנים".

זן דלתא חדש הגיע לארץ - ועורר דאגה

ראש הממשלה נפתלי בנט קיים לאחרונה דיון דחוף בעקבות גילויו בישראל של זן דלתא חדש, ay4.2. עד היום, נדבקו בו 13 ישראלים, ובמעבדת ריצוף הנגיפים ממשיכים לעקוב אחר  ההתפתחויות: "בבריטניה הווריאנט מהווה 10% מהריצופים הגנטיים וכשהנתונים האלו נחשפו – זן דלתא החדש מאוד הדאיג אותנו, אבל בינתיים נראה שאין בו משהו מטריד במיוחד. השבוע קיבלנו עדכון לגבי הווריאנט A30 שהתגלה בשבדיה ומחקר מצא שייתכן כי הוא עמיד לחיסון. גם בעניין הזה יש צפירת הרגעה - הוא לא מצליח להתפשט במהירות".

וכיום יש וריאנטים שמטרידים את ישראל?

"זה כמו לשאול את המרכז להגנה מטרור האם יש איומים שאתה מוטרד מהם – התשובה היא כן. בסופו של דבר אנחנו נמצאים במרדף נגד הזמן. די ברור לכולם שיהיה וריאנט יותר קטלני, יותר עמיד לחיסון ויותר מדבק מהדלתא. אין שאלה אם יהיה אלא מתי הוא יהיה".

המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון (צילום: דובר צה
"השאלה לא אם יהיה וריאנט קטלני יותר, אלא מתי הוא יהיה". המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון|צילום: דובר צה"ל

"מסע ציד אחרי וירוס פעיל"

כדי לערוך מחקר שיצליח להסיק מסקנות על אופיו של הווריאנט, מתנהל מרוץ נגד הזמן כדי "לתפוס" דגימה חיה מהנגיף. "יש מקרים שאנחנו מבודדים את הווירוס, מגדלים אותו במעבדה ועושים עליו מבחנים שבודקים את העמידות שלו לחיסון ואת הקטלניות שלו. צריך לתפוס את הוריאנט כשהוא עם המחלה פעילה, אחרת אין מספיק מהווירוס", מחדד קאופמן.

"עד שאנחנו מאתרים אדם עם וריאנט חולפים כעשרה ימים והמחלה כבר לא פעילה בעוצמה גבוהה", הוא מסביר. "כדי לחקור לעומק את המאפיינים של הנגיף - צריך למצוא בן אדם נוסף שנדבק מאותו נשא והמחלה מספיק 'צעירה' אצלו כדי שאפשר יהיה לקחת את הדיגום. כך מתנהל בעצם 'מסע ציד' אחרי וירוס פעיל. לפעמים מצאנו את עצמנו דוגמים עשרות רבות של אנשים כדי למצוא נשא עם וריאנט שאפשר יהיה לגדל אותו במעבדה".

"וידוי אישי: לפני הגל הרביעי אני הייתי בטוח שהמגפה נגמרת. לכן אני מאמין שצריך להתייחס בצניעות ליכולת לנבא מה יקרה עם הקורונה בעתיד"

סא"ל במיל' גיא קאופמן, מפקד המרכז הגנטי במפקדת אלון

כל מי שנדבק בווריאנט – שיתף פעולה עם החקירה?

"אנחנו חיים במדינה דמוקרטית – ולכן היו מצבים שבהם אנשים אמרו לנו שהם לא רוצים להיבדק. במקרה כזה מפקדים בכירים היו מתקשרים ומנסים לשכנע בחשיבות בהגנה עליהם ועל המשפחה שלהם. במרבית המקרים כשאתה ממש מתקשר לבן אדם, באופן די מפתיע אנשים כן משתפים פעולה ומבינים את החשיבות, אבל היו גם מצבים שבהם הנדבקים סירבו בתוקף".

יש מי שטוען שישראל משקיעה יותר מדי משאבים בריצופים הגנטיים – ולא ברור עד כמה תרומתם משמעותית

"אין לי ספק שהריצוף הציל את חייהם של מאות ישראלים. אני משוכנע בזה. לכן אני חושב שאנחנו לא מרצפים יותר מדי אלא חוקרים את מה שנכון לרצף. בכל אופן, המדיניות נקבעת על ידי משרד הבריאות ובכל שבוע יש דיון שבו אנו מעריכים מחדש את המצב. במובן מסוים אנו מקדימים את כל העולם, לכן הריצוף לא משרת רק את מדינת ישראל: ארגון הבריאות העולמי מקיים מפגש עם המדענים מהמעבדות שלנו שמספקות לעולם תמונת מצב עדכנית על המגפה. ישראל הפכה ללפיד בראש המחנה מבחינת הידע על הנגיף".  

עד מתי נמשיך את המצוד הזה?

"זו שאלה שאני לא יודע לענות עליה. וידוי אישי: לפני הגל הרביעי אני הייתי בטוח שהמגפה נגמרת. לכן אני מאמין שצריך להתייחס בצניעות ליכולת לנבא מה יקרה עם הקורונה בעתיד. מבחינה סטטיסטית, ביולוגית ומדעית, רוב הסיכויים שיהיו עוד וריאנטים יותר בעייתיים מדלתא. לכן בשלב הזה צריך לחזק את נושא הריצוף, להגדיל את היכולת ולהיערך לגל החמישי".  

המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון (צילום: דובר צה
המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון|צילום: דובר צה"ל

עם הידע שהצטבר אצלך, אתה חושב שבאמת אפשר למנוע כניסה של וריאנטים?

"אני חושב שכן: יש אפשרות למנוע כניסה של וריאנט בעייתי. זו ודאי לא משימה פשוטה או הרמטית לחלוטין. אבל האם אפשר להגדיל מאוד את היכולת שלנו למנוע? התשובה היא כן. יש טכנולוגיות חדשות שהן לא בשימוש מסחרי כיום ומאפשרות לעשות ריצוף הרבה יותר נרחב והרבה יותר מהיר. אם נשיג מהירות גבוהה יותר - נוכל להשיג הרמטיות גבוהה יותר ולמנוע כניסה של וריאנטים".

המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון (צילום: דובר צה
"במגפה יש מלחמה סטטיסטית: שום דבר שאתה עושה הוא לא מאה אחוז". המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון|צילום: דובר צה"ל

"במגפה יש מלחמה סטטיסטית: שום דבר שאתה עושה הוא לא מאה אחוז – גם לא חיסון או בידודים. אבל השילוב בין כל הצעדים יחד: יכול להביא לעיכוב משמעותי בהתפשטות". סא"ל (מיל') קאופמן מסכם בהשוואה: "הריצוף הגנטי הוא 'כיפת ברזל' של מערכת הבריאות - במקום לשלם את המחיר של פגיעה ישירה של טיל, עושים המון מאמצים ופעולות מודיעין כדי לדאוג שאם חס וחלילה יגיע וריאנט מסוכן, נגלה אותו בזמן ונפעל כדי לעצור אותו".

"כמו לחפש מחט בערמת שחט"

גם חיילי יחידת מודיעין עילית הוסבו למשימת ריצוף הווריאנטים. סרן א', רמ"ד 8200 במפקדת אלון, סיפר בריאיון למגזין N12: "אחד האתגרים הכי גדולים בניהול מגפה הוא עבודה עם כמויות עצומות של מידע. משרד הבריאות פנה ל-8200 ואמר: אתם אנשי ה'דאטא' של מדינת ישראל, אנחנו צריכים עזרה שלכם. נרתמנו מיד למשימה".

"במגפה יש מלחמה סטטיסטית: שום דבר שאתה עושה הוא לא מאה אחוז – גם לא חיסון או בידודים. אבל השילוב בין כל הצעדים יחד: יכול להביא לעיכוב משמעותי בהתפשטות"

סרן א', רמ"ד ב-8200

הווריאנט הראשון שעמו התמודדו במעבדת הריצוף הוא הזן הבריטי, שזוהה לראשונה בספטמבר 2020. "ניסינו למפות אילו וריאנטים קיימים, מי מהם מטריד אותנו ומה זמן הדגירה של כל אחד" מתאר סרן א'. "נאלצנו להתמודד עם תמונה כללית של אי ודאות עולמית. בכל העולם לא יודעים במדויק אילו וריאנטים מסתובבים. כל מדינה מרצפת מעט ורואה שבריר מהתמונה המלאה. מתנהל מצוד אחר הווריאנט שאולי יפרוץ את החיסון או יהיה יותר מדבק ויעמיד את כולנו בסכנה חמורה. למצוא את הווריאנט הזה – כמו לחפש מחט בערמת שחת כשאנחנו לא רואים אפילו את כל ערמת השחת".

המשימה הראשונה של יחידת 8200 הייתה הקמת מערך מידע משותף שישמש את מעבדות הריצוף, משרד הבריאות, משרד הפנים ורשות שדות התעופה. כך נולדה מערכת "שמיים" שמבצעת את הסנכרון הטכנולוגי בין כל הגופים.

סא
"צריך להתייחס בצניעות לשאלה מה יקרה עם הקורונה". סא"ל במיל' קאופמן, מפקד מרכז הריצוף הגנטי באלון|צילום: דובר צה"ל

אזרחים שנדבקו בקורונה צריכים לחשוש מכך שמידע רפואי שלהם נמצא בידי הצבא?

"התשובה היא לא", סרן א' קובע נחרצות, "אנחנו לא מתעסקים במידע רפואי או במידע פרטי של אף אחד. רק הגורמים הרפואיים המוסמכים רשאים לגשת למידע הרפואי והאישי החסוי. אנחנו למשל חשופים רק למידע –ללא זיהוי של פרטים אישיים. מתחילת המגפה מעולם לא הועבר מידע רפואי לצבא".

איך חיילי המודיעין מתמודדים עם העובדה שפתאום הם נדרשים להתעסק  בנגיפים במקום בטרור? "אנחנו רואים בזה מאמץ לאומי, הקורונה היא משבר לאומי ועולמי. 8200 רואה הזדמנות ושליחות להשתתף בדבר הזה. לחייל מתוך המערכת יש הזדמנות מטורפת להשפיע על הלך הרוח הלאומית ולהציל חיי אדם. מי שנכון לאתגר יהיה נכון לכל משימה".  

היו מקרים שבהם חששתם שהגיע וריאנט שעומד לטרוף את כל הקלפים?  

"בכל פעם אנחנו מוצאים מידע שמהבהב כנורה אדומה וחושבים שכדאי לפקוח עליו עין - אבל עד היום לא היה משהו שאתגר אותנו בצורה חריגה", מספר סרן א'. "יש וריאנטים שהרימו ראש ודעכו ויש כאלו שאנחנו עדיין בוחנים אותם. כשהווריאנט הדרום-אפריקני התחיל להתפשט במדינת ישראל בסוף שנת 2020 עלה ל-6-5% אחוזים מהתחלואה בישראל בפברואר 2021. זה אחד הווריאנטים שחשדנו לרגע שמרים ראש אבל למזלנו הוא דעך יחסית מהר".

המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון (צילום: דובר צה
המעבדה לחקר וריאנטים במפקדת אלון|צילום: דובר צה"ל

זה שווה את ההשקעה?

"לחלוטין. ניטור של וריאנטים ומעקב אחרי מוטציות חשודות זה הכרחי, חד-משמעית. בימים הראשונים של התפשטות המגפה בסין שמענו דיווחים על אזרחים שהחלו להשתעל ולקח זמן עד שהצליחו להבין את גודל האירוע. לידע ולזמן יש חשיבות גדולה: בזכות הריצוף נוכל לוודא שלא נגלה את הווריאנט הבא בדיעבד".

"מדינת ישראל בעצמה תרמה להגדרה של כל מיני וריאנטים ברמה הבין-לאומית. מדענים מכל העולם משתפים ביניהם את המידע. לעבודה שלנו הייתה תרומה למחקר ברמה הבין-לאומית, זה בא לידי ביטוי בפרסומים בכתבי עת מדעיים נחשבים, מתוך מטרה לשתף את העולם את האינפורמציה שהשגנו. הקהילה המדעית הישראלית עובדת בקרבה מאוד גדולה לקהילות מדעיות נוספות מהעולם". 

מרגע שמגיע וריאנט חדש לישראל - אפשר למנוע את ההתפשטות שלו הלאה?

"לא תמיד אפשר למנוע, כפי שקרה עם דלתא. אבל אנחנו יכולים לעשות פעולות כדי לעכב ו'לקנות זמן נוסף'. היווצרות של וריאנטים היא תהליך טבעי ובתנאים ביולוגיים מסוימים עלולה לצוץ מוטציה מאיימת. בסוף  אנחנו צריכים לדעת מול מה אנו עומדים. השלב הראשון בלפתור בעיה – הוא קודם כל לדעת שעומדת בפניך בעיה".