על השולחן של ראש אמ"ן, האלוף תמיר הימן, מונח מסמך מסקרן במיוחד. הוא מראה לי חלק קטן ממנו ובו רשומים השמות "אנקונדה", "סופראנו" ו"חוחובה". אלה שמות קוד, כינויים של מקורות שמפעיל אגף המודיעין בארצות אויב. "את חוחובה הצלחנו להביא אחרי שנים של עבודה. לקח זמן רב להשיג אותו", הוא מספר. ממקורות כאלה, בין היתר, מגיעה היכולת לאסוף, לגייס לנתח ולהציג מידע אמין ומדויק - שמשפיע על גורל המדינה וגורלות של רבים אחרים במזרח התיכון. אבל לא רק משם. ובימים סוערים אלו, המידע חשוב מתמיד: "זו תקופה מורכבת ועמוסת אירועים שאין זירה קרובה או רחוקה שלא התמודדנו איתה", מצהיר ראש אמ"ן, האלוף תמיר הימן, בריאיון ל-N12, "אין זירה שלא היינו בה בחיכוך וסיפקנו מודיעין לכך".
הימן מסכם בימים אלו שלוש שנים ושבעה חודשים בתפקיד ראש אמ"ן: "זה תפקיד שבו סופרים כל דקה, זה התפקיד הכי משמעותי מסובך ומורכב בקריירה שלי - כזה שבו אתה חש שאתה משפיע על קבלת ההחלטות ומביא לשינוי", הוא מדגיש. בימים אלה, כשהנושא האירני שוב בכותרות – ועמד גם במוקד נאומו של ראש הממשלה בנט באו"ם – ראש אמ"ן חושף טפח מהיכולת הישראלית לשנות את דעת הממשל בארה"ב, מה שעשוי להצביע על תהפוכות אפשריות שעוד לפנינו. "אירוע חשוב מאוד שבו השפענו היה דווקא על האמריקנים - המודיעין הישראלי תמך בהבאת המידע לסיכולו של קאסם סולימאני", הוא מספר.
"הצלנו חיים רבים של אמריקנים באזור"
איך התרחשה התפנית? "המודיעין שלנו חשף שמי שהיה מפקד כוח קודס האירני, הגנרל סולימאני, תכנן לצאת למהלך נרחב נגד כוחות ארה"ב במפרץ הפרסי. המידע הזה עבר לצבא ארה"ב, ששינה את כל אופן הפעולה שלו מול אירן. זו הייתה נקודת מפנה בהתייחסות האמריקנית לאירנים באזור - עד אז הם פעלו רק נגד דאעש. ולראשונה מידע שאנחנו העברנו הביא אותם לשינוי בפעילות".
"פתאום הם הבינו שמישהו חדש מנסה לפעול נגדם, שיש מחולל טרור נוסף והרבה יותר משמעותי באזור ומיקדו את הפעילות בו מאותו רגע. ורק בגלל זה הם החלו לפעול נגד כוח קודס במפרץ. בעצם סובבנו נושאת מטוסים אמריקנית שכבר הייתה בדרך החוצה מהמפרץ הפרסי. וזה יצר קואליציה הדוקה של גורמים ומדינות שפעלו יחד נגד אירן, ושיא שיתוף הפעולה היה בחיסול סולימאני".
את המידע למבצע החיסול סיפקה, על פי דיווחים בתקשורת הזרה, ישראל – והימן מסכם בשביעות רצון: "הצלנו חיים של אמריקנים רבים באזור". זהו רק מקרה אחד מתוך שורה ארוכה מאוד של מבצעים גלויים וחשאיים שביצעה ישראל ומאחוריהם עומד אמ"ן, לא לבד אלא בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים כמו שב"כ ומוסד. רק שיתוף פעולה הדוק ואינטימי שכזה איפשר הסרת מחיצות ושימת אגו בצד – ובהמשך הביא לתוצאות מרשימות.
מיהו בר חיסול? ראש אמ"ן מנסה להסביר
"נחשפתי ליכולות של אמ"ן, יש לנו מודיעין מעולה, שלא ניתן לחשוף אותו על מה שקורה מסביבנו, כזה שמאפשר לנו הבנה לעומק ובניית תמונת מצב טובה מאוד ונותנת יכולת לקבל החלטות שקולות", הוא מסביר. "היכולת להביא מודיעין מסייבר ולהביא מטרה בתוך כמה שעות היא מדהימה ואין לה מקבילה בעולם". איפה קשה לאמ"ן לדייק בהערכות שלו? "קשה לדייק כשמגיעים לאירועים שמושפעים מדת, בחירות וחברה", הוא משיב. "יכולות מודיעיניות על גורמי צבא זה הרבה פחות מסובך. מה שקשור לדברים שהם אמוציונליים זה כבר הרבה יותר מורכב וקשה לחיזוי. ובמזרח התיכון יש הרבה מאלה".
חיסול סולימאני מעלה שאלה מיהו בר חיסול, באזור שכל כך קשה לחיזוי? לדברי ראש אמ"ן - מי שמחזיק גם ביכולת אופרטיבית גבוהה ומי שיש לו אסטרטגיה רצחנית כלפי ישראל הוא בר חיסול וכזה שיכול להיכנס לרשימה השחורה של ישראל. סוג האנשים שהשילוב בין היכולות והאידאולוגיה שלהם מסוכן מאוד לישראל. כאלה היו סולימאני ובההא אבו אל עטא, בכיר הג'יהאד האיסלמי בעזה, שחוסל במבצע "חגורה שחורה" בעזה לפני כשנתיים.
סולימאני עלה על הכוונת בשל כוונותיו הרצחניות, אך גם שנה ותשעה חודשים לאחר שחוסל ניכרת השפעתו על התחזקות אירן באזור. הימן מסביר: "אירן היא עדיין מרכז הכובד של האזור והיא פועלת בכמה זירות במקביל: תימן, עירק, סוריה ולבנון. היא תומכת בכסף, באמצעי לחימה - בסיסי אש עבור טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים בעירק ותימן. היא פועלת למרחב התבססות בסוריה ולכוח אש גדול מאוד מול ישראל, שהוא חיזבאללה. סולימאני היה למעשה האדריכל של כל זה, אבי הרעיון לבנות כך את הלפיתה האירנית במרחב הזה: באמצעות מימון כספי, השתלבות בפוליטיקה המקומית, לוגיסטיקה, הקמת מפקדות מקומיות הנתמכות על ידי קצינים אירנים, העברת אמל"ח ובאמצעות תרבות ודת".
"סולימאני היה מי שטווה את הקשרים ובנה את המערכת הצבאית האירנית הזו במזרח התיכון", הוא מוסיף. "הנוכחות שלו והיכולת שלו היו המפתח למימוש התוכנית הזו. ולכן חיסולו בידי האמריקנים היה חשוב כל כך. אמ"ן הביא מידע שאפשר לצה"ל ולמוסד לפגוע או לשבש את פעילותם של שורה של מפקדים בכירים נוספים מכוח קודס שפעלו תחת סולימאני. הפעילות נגדם סייעה לבלימת יכולות ההתבססות של אירן באזור".
ההערכה: אירן לא רצה לפצצה, המשטר "ייפול בסוף"
בימים אלה מתנהל מאמץ גדול מאוד להחזיר את אירן למו"מ על הגרעין. ההערכה בישראל היא שהאמריקנים לא יחזרו להסכם הישן אלא יחפשו נתיב חדש משופר, מכיוון שעיקרי ההסכם הישן כבר לא רלוונטיים אל מול ההתקדמות שעשתה אירן בתקופת ביטול ההסכם. באמ"ן לא מזהים רצון אירני "לרוץ לפצצה": התקדמות מעבר לתחום מסוים תהפוך את אירן לבעיה עולמית, לא רק של ישראל, והם יודעים זאת ונזהרים מלחצות את הקו הזה. בתחום העשרת האורנים הם אכן התקדמו מאוד, אך בתחומים אחרים של הפרויקט אין התקדמות כרגע וגם אין הנחיה של המנהיג העליון להתקדם. לכן ההערכה הסבירה היא שייקח להם כשנתיים להגיע לפצצה מבצעית אם יחליטו לרוץ קדימה.
הכסף שאפשר את ההתבססות האירנית במזרח התיכון הגיע בשנים האחרונות מהסרת הסנקציות, כחלק מהסכם הגרעין הקודם. הכסף שהשקיעו האירנים בפיתוח הגרעין הוסט לטובת היכולות האירניות באזור: הגרעין הוקפא, והמימון הלך לבניית דוקטרינת התבססות אזורית. אחרי היציאה של ממשל טראמפ מהסכם הגרעין חזרה אירן להעשיר אורניום, לפתח סרכזות מתקדמות – וגם למדה לשרוד את הסנקציות הקשות ולא לקרוס, אך עדיין המצוקה באירן קשה מאוד. ללא מכירה של נפט, הם יתקשו מאוד להכניס כסף לקופה. בהסכם המשופר יש סיכוי להכניס שינויים ולתקן עיוותים ולאפשר הכנסת פרמטרים שלא היו בהסכם הקודם: זה ייקח זמן ומצריך במקביל איום צבאי אמיתי ומשמעותי זמין. האירנים חוששים מאוד מסנקציות של מועצת הביטחון וזה קלף חשוב.
במקביל, כדי להרתיע את ישראל, אירן פועלת בכמה תחומים: תקיפות סייבר (ברמה נמוכה), בים במערכה ההדדית נגד אוניות. בפריסת מערך הגנה אווירית בעיקר בלבנון ובפעילות טרור ברחבי העולם. אמ"ן והמוסד פועלים לסיכול הניסיונות האלה. "אנחנו עוקבים אחר כל המאמצים שלהם. יש דברים שהשתיקה יפה להם. שיבשנו מאמצים לאחרונה בכל אחד ואחד מהתחומים שאירן מנסה, גם הגנתית וגם התקפית". והמסקנה העליונה של ראש אמ"ן היא נחרצת: "ברמה האישית התפקיד הזה הפך אותי ל'אנטי אירני' ברמה הגבוהה ביותר, בצורה קיצונית. אני מאמין שהמשטר הזה חייב ליפול, המשך קיומו לא טוב לישראל. הוא ייפול בסוף, רק צריך להאיץ את זה".
"לקחנו סיכון וזה הצליח"
תפקיד ראש אמ"ן הוא ייחודי כמעריך הלאומי של ישראל. וככזה הוא נדרש לעבוד צמוד עם מקבלי ההחלטות ולהציג לפעמים עמדה הפוכה: "ראש אמ"ן זה תפקיד שבו אתה רוצה להשפיע, אתה מדבר ישירות עם מקבלי ההחלטות ומול הדרג המדיני. בדיונים רבים שהשתתפתי בהם הרמטכ"ל איפשר לי להביע דעה בחופשיות מלאה בלי מגבלה. להציג גם דעה אחרת מול מקבלי ההחלטות, זו זכות גדולה".
והמציאות בשטח מראה שאפשר להשפיע על הדרג המדיני: "לקראת מבצע 'חגורה שחורה' בעזה בו חוסל אל עטא הצגנו לדרג המדיני את ההערכה שלנו על היכולת להפריד בין חמאס לג'יהאד האיסלאמי, שאליו השתייך עטא. "העובדה היא שחמאס לא התערב בלחימה וזה איפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטה אמיצה". כך קרה גם במבצע "מגן צפוני", כאשר היה ויכוח גדול מאחורי הקלעים על ביטחון המקורות שהביאו לחשיפת מנהרות חיזבאללה בגבול. "התקבלה החלטה לממש את המבצע הזה גם במחיר מסוים שיחשוף מקורות שלנו. תמיד יש סיכון של המודיעין שאיפשר מבצע, לקחנו אותו וזה הצליח". את המבצע נגד מנהרות חיזבאללה הוא מכנה "אירוע מטורף, הישג משמעותי מאוד".
כשמסתכלים על רצף האירועים בתקופת כהונתו של הימן, הקצב מסחרר: הוא נכנס לתפקיד במרץ 2018 וכבר כעבור חודש נרשם חיכוך ישיר ראשון מול האירנים, וטראמפ הודיע על פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. בחודש מאי 2018 כבר היו סבבי לחימה בעזה, וזו הייתה רק שריקת הפתיחה: "עברתי בתקופה הזו את המבצע שהסתבך בח'אן יונס, סבבים בעזה, חשיפת מנהרות חיזבאללה בצפון, תקיפות בסוריה וירי מסוריה לגולן". התקופה האחרונה לא מלווה רק במתיחות צבאית, אלא גם בווירוס ששינה את הכללים. "אמ"ן סייע רבות למדינה גם בקורונה, איפשר למקבלי ההחלטות התבוננות ממלכתית נקייה משיקולים זרים על הקורונה כולל המלצות שלנו שהתקבלו לא פעם. ומבניית מערכי מחשוב ויכולות ניתוח מידע - ועד בניית פתרונות חדשנות לניהול והתמודדות עם הקורונה למשרד הבריאות ולישראל בכלל".
כשהוא משקיף לצפון הוא מזהה כמה התפתחויות: פעילות אירנית נמשכת ומשנה צורה אבל ההתבססות שלה בסוריה נעצרת, והרתעה מהותית מול סוריה וחיזבאללה. "חיזבאללה מתרחק מרמת הגולן", הוא פוסק. באשר לאפשרות של מלחמה עם חיזבאללה או הפעלה של חיזבאללה על ידי אירן ביום פקודה, הוא משיב בפיוטיות: "גפרור מדליקים פעם אחת. הם מבינים שהמחיר של דבר כזה הוא כמעט כמו הפעלת נשק יום הדין - כולם יודעים את המחיר שישלם חיזבאללה ותשלם לבנון באירוע כזה. זה כמו הפעלת נשק יום הדין . חיזבאללה מבין את המשמעויות של זה. כדי לפעול ברגע כזה מול חיזבאללה תידרש ישראל לתקיפה ותמרון קרקעי במקביל. אם רוצים להכריע את חיזבאללה נידרש להפעלת עוצמת אש אדירה".
מאז חודש פברואר האחרון, לא איתרו באמ"ן העברות נשק ללבנון ולסוריה וזו התפתחות משמעותית ביותר. אומנם לא מדובר באירוע הרמטי, אבל המרדף הבלתי פוסק ושיבוש צירי ההברחה בים וביבשה ובאוויר שברו את מערך הסיוע שבנו האירנים - והם צמצמו מאוד את הנוכחות שלהם בסוריה והסיגו את בסיסיהם מזרחה, מתוך כוונה שזה יקשה על ישראל לפעול - אך הם טעו. על פי פרסומים זרים תקפה ישראל גם במדבר המזרחי וגם במערב עירק כוחות אירנים ומשלוחי נשק. כיום יש בסוריה מאות בודדות של קצינים אירנים וכעשרים אלף לוחמי מליציות שיעיות שפועלים תחת הנחיות כוח קודס. המב"מ – המערכה בין המלחמות – שהפעיל צה"ל בשנים האחרונות הביאה לדעיכה בנוכחות האירנית בסוריה: "ישראל פעלה נגד הקמת מפעלים לייצור רקטות ותקיפה של מחסנים שבהם הוסתר נשק מתקדם שהוברח לסוריה".
"אסד הבין שהוא חוטף חזק"
לדבריו, "הסורים וחיזבאללה ניסו להקים מערך טילים דומה לזה הקיים בלבנון, משגרים בתוך אוכלוסייה אזרחית בסוריה. אחרי תקופת מחקר ולמידה של המאמץ הסורי הזה הגענו לאפקטיביות גבוה באיתור ותקיפה של המקומות הללו. זה מסובך אבל רשמנו שיבוש משמעותי של היכולת הזו. תקפנו באופן רחב מאוד הרבה מאוד מתקנים ובסיסים של אירן בסוריה כולל מטרות של משטר אסד". ראש אמ"ן מדגיש שהפעולות בסוריה "גבו מחיר גבוה לא רק מהאורח (אירן) אלא גם מהמארח (אסד), וזה הביא לריסון של ההתבססות, יצרנו טריז בין אסד לאירנים - הוא הבין שהוא חוטף חזק על אירוח האירנים". הפעולות הנחושות באזור, הוא מסביר, חיזקו את ההרתעה: "הבנו שהאירנים מנסים להגיב ולהרתיע אותנו מלהמשיך ולתקוף בסוריה, הם ניסו לירות רקטות לגולן, זו הייתה מציאות שלא היינו מוכנים לקבל וזה חייב אותנו לפעול אחרת".
השינויים נרשמים גם מול יריב אחר בגזרה: "בגולן חיזבאללה החל לסגת מקו הגבול. אחרי שניסה בחסות צבא סוריה להתמקם במרחב הזה, לאסוף מודיעין ולבצע פעילות טרור נגד ישראל. הם מצמצמים את כוחם שם, אחרי שניסו לבנות שם 'דרום לבנון 2' ונכשלו. ישראל פעלה נגד עמדות חמאס, בסיסי צבא סוריה שאירחו אותם ונגד אישים מרכזיים מחיזבאללה שפעלו בגולן הסורי וזה הביא לשינוי. אסד הבין שהם נטל יותר מנכס עבורו והם לא רצויים שם כבעבר".
בעבר דווח, עם או בלי קשר לפעולות מבצעיות אחרות, כי נפגעה יכולת קריטית שניסה לבנות חיזבאללה במסגרת פרויקט דיוק הטילים שלו בלבנון: מדובר במבצע הרחפנים החמושים שהתפוצצו בלב ביירות והרסו "מערבל" חומרי נפץ שהוסתר בבית דירות. המבצע הצליח אבל היכולת נחשפה. וחיזבאללה ניסה לנקום את הנזק וההשפלה שספג, דבר שהכניס את הצפון לכוננות ארוכה. "סיכלנו ניסיונות לשלוח רחפנים וכטב"מים חמושים לשטחנו. חיל האוויר עדיין מתמודד עם ניסיונות לפגוע במטוסיו בכל פעם שהם חוצים את הגבול, למעשה מתקיימת כאן מערכה על העליונות האווירית, חיזבאללה וסוריה הציבו מערך הגנה אווירי רחב ככל שיכלו כדי להרתיע את חיל האוויר, אמ"ן ניהל כאן מערכה מודיעינית ומבצעית כדי לאפשר לחיל האוויר להמשיך ולתקוף".
על רקע המשבר בלבנון, ההערכה של ראש אמ"ן היא ש"בלבנון חיזבאללה הוא עדיין הגוף החזק ביותר עם היכולות המשמעותיות ביותר עמו מתמודדת ישראל - יכולות אש, ירי רקטות ומערך פשיטה בקו הגבול בצפון. זהו אתגר גדול מאוד מבחינת צה"ל". למרות זאת הוא מעריך שהחזית לא מתקרבת להסלמה מהותית: לנסראללה יש אינטרסים פנים לבנוניים כעת והוא עסוק מאוד בייצוב המצב בלבנון, ולפעמים האינטרסים האלה סותרים את אלו של האירנים בלבנון. כעת האינטרס הלבנוני גובר על זה האירני, ובאמ"ן מעריכים שהסבירות למלחמה בצפון נמוכה.
"מודיעין מאוד מדויק שינה את הקטלניות"
סוג הפעולות הזה לא שמור רק לגזרה הצפונית: "אנחנו עושים מב"מ בעזה, גם סיכול מימון אירני וגם ללא אקטים פיזיים בעזה", הימן מחדד. לפי הימן, "ישראל מבינה שצריך להפריד ככל הניתן בין האוכלוסיה האזרחית לבין חמאס. לטפל בצורכי התושבים ברצועה, זה יכול לייצב את המצב אך רמת הנפיצות נשמרת". ישראל מנסה הפעם לא לייצר יכולת סחטנות אצל חמאס, וכדוגמה לבלימת הניסיון הזה מציגים באמ"ן את העובדה שבניגוד למתפרסם חמאס לא מעלה את הדרישה שלו להעלות את גובה סכום הכסף הנכנס לרצועה. אלא מסתפק בקיים ומוטרד מאוד מהעובדה שהוא עדיין לא נכנס.
במהלך הריאיון מונה הימן את הצעדים שנועדו לשנות את המשוואה בדרום: "בעזה התקיימו כמה מבצעים מול ג'יהאד איסלאמי, כמו חיסול בהאא אבו אל עטא, ומול חמאס. במהלכם שיפרנו מאוד את יכולות התקיפה שלנו - מבניית בנק מטרות כולל בזמן אמת דרך תאי התקיפה שפותחו בפיקוד הדרום שבהם ישבו כל הגורמים יחד וניהלו את המערכה. שיפרנו גם את יכולת הדיוק, למזער פגיעה במי שלא צריך, ואת היכולת להביא מודיעין מאוד מדויק ששינה את הקטלניות והשפיע על המערכה".
ישראל מנסה כעת מול הרצועה מדיניות חדשה: אחרי מבצע "שומר החומות" קבעה ישראל התנהלות אחרת, במאמץ להביא לרגיעה ולפתור את סוגיית השבויים והנעדרים. מאז המבצע לא חזרו כל ההקלות כפי שציפה חמאס, אלא ישראל פורסת אותן ומאפשרת אותן על בסיס התנהגות הצד השני. זה מה שהביא את חמאס לחזור להפגנות על הגדר ולהפרחת הבלונים, והג'יהאד האיסלאמי הגיב בירי רקטות: בכל הפעמים תקפה ישראל בתגובה באופן חריף. למעשה גם בעזה היא מנהלת מב"מ - פגיעה בנכסים מרכזיים של חמאס - מפעלי ייצור רקטות ומתקנים מעל ומתחת לקרקע שקריטיים לארגון בזמן מלחמה".
לדבריו, "ההקלות לרצועה יחזרו אבל עד גבול מסוים, אותו קו שחוצה את הסיוע ההומניטרי אבל לא כזה שיאפשר שיקום משמעותי עד לפתרון סוגיית השבויים והנעדרים". בשבועות הקרובים צפוי להסתיים "סל" ההקלות האפשרי והאם זה יביא להסלמה? באמ"ן לא בטוחים שזה מחייב הסלמה: ייתכן שניתן יהיה לשמור את גובה הלהבות ברצועה. בכל מקרה, מסכימים באמ"ן: הרבה תלוי בחמאס – "בינתיים הוא מבין ואפילו מרוסן".
ראש אמ"ן הוא לא רק המעריך הלאומי, אלא גם מפעיל כוח, מפקד על מבצעים מיוחדים שמבצעות יחידות אמ"ן השונות גם רחוק מאוד מגבולות ישראל. אחד המבצעים המרכזיים שבוצעו נחשף בגלל שנכשל - והכוח התגלה קרה בח'אן יונס. זה היה בנובמבר 2018, שמונה חודשים אחרי שהימן נכנס לתפקיד. "אלה היו 3 דקות קשות מאוד שהסתיימו רק כששב"כ דיווח בקשר שהם חצו את הגבול בחזרה לישראל במסוק בבטחה. מורט עצבים ממש. אלה מבצעים מורכבים ביותר". בריאיון הוא מגלה: " לא כל מי שהשתתף במבצע בח'אן יונס חזר לפעילות מטעמים טבעיים". חלקם, כך הוא חושף, גילו "קושי אישי. הכוח גילה גבורה עילאית נחלץ ממצב בלתי אפשרי ומנע הסתבכות ששנים היינו עוסקים בה. מי שצריך סיוע מקבל אותו מאיתנו וכמה שצריך. עשינו מאז מבצעים מיוחדים רבים במגוון רחב של זירות".
על סוג המבצעים האלה אומר הימן: "צריך ניהול סיכונים לאשר אותם כי קיים פוטנציאל הסתבכות. אחרי המבצע הזה כבר עשינו מבצעים רבים אחרים בכמה מקומות. תחקור האירוע אפשר לנו לשדרג יכולות פעולה. ידענו שיש דברים שצריך לשנות והאירוע הזה דחף אותנו קדימה לשינוי. מבצע כזה גורם לנו לשאול שאלות יסוד עמוקות על הכול. כל הגופים באמ"ן עסקו בכך בתחקור עצמי והשתפרות".
כך נבלמו 2 מיליארד דולר בדרך ל"רשת" של אירן
אני שואל את ראש אמ"ן כיצד האויב תופס את ישראל? במציאות קל לנו הרבה פעמים להתרשם ממה שהם אומרים בתקשורת, אך לפי הימן האמת שלהם כנראה שונה . "הם תופסים את ישראל כאגרסיבית מאוד, חסרת פרופורציות ולא צפויה. אני יודע שאנחנו הישראלים לא רואים עצמנו כך אבל בחדרי חדרים היריבים שלנו מודים שכך הם רואים את ישראל".
תחום נוסף שאמ"ן הגביר בו מאוד את הפעילות שלו לאחרונה הוא הפגיעה בנתיבי הכסף - הכלכלה שמניעה את הטרור. אמ"ן שב"כ והמוסד הקימו גופי פעולה משותפים ללחימה בהעברות הכסף ובמימון הפעילות נגד ישראל באזור: "הבנו שזו אחת הדרכים המרכזיות להתמודד איתם, פגיעה בכסף. פעלנו לפגיעה באישים בכירים שעסקו בהלבנת הון, חלפנים וסוחרים, דאגנו להעברת מידע מודיעיני מפליל שהביא להכנסת בכירים מאירן וחיזבאללה וחמאס לרשימה השחורה של מלביני הון של משרד האוצר האמריקני".
והפעילות לא נעצרה שם: "שיבשנו חברות קש, וסחר בנפט, אותן מכליות שהגיעו מאירן לסוריה ולמקומות נוספים, נפט שבעסקאות סיבוביות מימן טרור. בפעילות הזו בים נגד אוניות אירניות נפגעו על פי פרסומים זרים יותר מ-12 מכליות נפט, מה שהביא למערכה ימית גלויה בין המדינות כשהאירנים תקפו בחזרה אוניות ישראליות או בבעלות ישראלית במפרץ בניסיון להרתיע את ישראל. אגב המבצע הזה בלם העברת נפט בשווי 2 מיליארד דולר למדינות הנתמכות בידי אירן". גם האירוע שהתרחש לאחרונה בסודן קשור לכך: מידע שקשר פעילי חמאס, שהתמקמו במדינה ופעלו ממנה, לגיוס כסף למימון טרור הועבר לממשלה המקומית - והם גורשו מסודן.
אתגר אחר, הוא מוסיף, נרשם מול אבו מאזן ובכיריו: "התמודדנו עם מתיחות מול הרשות, ועצירה של שת"פ עם מנגנוני המודיעין הפלסטיניים. זה הצריך את אמ"ן להתרחב מאוד מבחינת הפעילות שלו ברחבי יהודה ושומרון - כדי לאפשר אספקת מודיעין שותפת לכוחות הפועלים וכדי לייצר תמונת מצב מודיעינית מדויקת". אירוע נוסף שנחרט בתודעה הציבורית הוא פרשת מותו בכלא של ת', הקצין מאמ"ן. ראש אמ"ן לא רואה שלפני מותו היה ניתן לעשות משהו אחרת: "יש כמה לקחים בירוקרטים ששינינו אך הם לא היו מונעים את האירוע. אחרי מותו היינו צריכים להוריד מהר יותר את צו איסור הפרסום על נסיבות מותו - זה יצר קונספירציות ושמועות מיוצרות שפגעו במשפחה ובארגון".
תפקיד ראש אמ"ן הוא ארוך בגלל חשיבותו ומרכזיותו, והאלוף תמיר הימן מנסה לסכם ולמנות גם כמה הישגים: "הצלחנו לשמר את איכות האנשים באמ"ן מול ההצעות בשוק האזרחי, שימרנו את המצטיינים וזה אתגר משמעותי. הפיתויים בחוץ בהיבט שכר גבוהים. יש הרבה נשים באמן גם קצינות בכירות, הכי הרבה מאז ומתמיד: יש יותר סא"ליות ואל"מיות מכל רגע אחר בהיסטוריה של אמ"ן".
ולא רק בקידום הנשים הוא מתגאה: "עסקנו הרבה מאוד גם בשילוב צבא וחברה – תמיכה בפריפריה, פרויקטים משותפים ללימוד שפות וטכנולוגיה בבתי ספר בדרום ובצפון ושילוב אוכלוסיות מוחלשות באמ"ן. הצלחנו לאחד לראשונה את כל תשתיות המידע של אמ"ן ובניית יכולות בינה מלאכותית שחוסכות בזמן ובמהירות ניתוח של מידע עצום שמתקבל מל הסנסורים והמקורות שלנו. זה משפיע דרמטית על יכולת הבנת המידע בזמן אמת ובניית מנות מודיעין שלמה ועמוקה יותר. בנינו צוותים משולבים מכל התפקידים ומגופים חיצוניים כמו שב"כ ומוסד שעוסקים יחד בפיצוח משימות וזה הפך לשיטת עבודה יום-יומית שמביאה תוצאות חשובות".
הרגע שריגש את האלוף: "ידעתי שזה זה"
מול היכולות הטכנולוגיות הרבות והמעבר של העולם לתקשורת דיגיטלית האם יש עדיין חשיבת למקור האנושי, לסוכן? "אני זוכר שבאתי לביקור באוגדת עזה ובין כל הגורמים שישבו בדיון היה גם נציג של יחידה 504 באמ"ן, דברנו על יכולות ומה אנחנו יודעים ומה לא. ביקשתי לשמוע גם את נציג 504, והוא הפך לכוכב של המפגש: ההיכרות של אנשי היחידה עם השטח, ברמה הכי אינטימית, המידע שהם ידעו להביא מהמקורות שלהם, תושבי הרצועה, התגלה כמהותי - מידע שהתקשינו להביא ממקורות אחרים. אנחנו חיים בעולם שמצריך היכרות אישית עם אנשים. לא הכול סייבר, זה מרכיב שאין לו תחליף".
אחד הרגעים המרגשים והמיוחדים בתקופת כהונתו של הימן היה רגע חזרת שרידי גופתו של זכריה באומל ז"ל מסוריה באפריל 2019. באומל הוא אחד משלושת הנעדרים מקרב סולטן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה, שגורלם לא היה ידוע למערכת הביטחון ובכל השנים נעשו מאמצים רבים להביא אותם לקבורה בישראל. "זה היה מרגש מאוד. אני שריונר, אני טנקיסט, אני יודע לזהות את מה שאני רואה", הוא נזכר. "כאשר הרוסים שלחו לי תמונה של חתיכת הסרבל שמצאו מיד הבנתי. סרבל שריונאים לא השתנה בכל השנים האלה וידעתי שזה זה".
גם כאן, ההכנה המקדימה והמידע סיפקו מעין "רשת ביטחון". ראש אמ"ן משחזר: "היה לנו מודיעין מדויק שנאסף במשך שנים. כאשר נכנסו הרוסים לסוריה, ידענו שאם נפעל נכון נוכל להסתייע בהם באיתור אנשינו. היה להם אינטרס לקיים תיאום הדוק יותר איתנו בכל הקשור לתקיפות שעשינו בסוריה נגד אירן, נפגשנו עם גורמים רוסים כמה וכמה פעמים כדי לבנות את מנגנון התיאום הזה וכדי לייצר שיתוף פעולה. צריך להגיד שמי שתרם מאוד לביסוס האמון היה מי שהיה אז שר הביטחון אביגדור ליברמן, ששבר מחיצות מול הרוסים. יצרנו תיאום שהוא לא טריוויאלי שהשיג את המטרה. וכל זה תוך תיאום מול ארה"ב במטרה שלא לעורר דאגה או בעיה מולם כשאנחנו מתואמים על רוסיה".
בסוף על ההצלחות של אמ"ן לא שומעים - "וטוב שכך", אומר הימן."יש הצלחות רבות כאלה אבל חשיפתן תחשוף יכולות. הצלחנו לאפשר במקרים אחדים או למנוע באחרים דברים משמעותיים זה קורה בשקט וכך ראוי. למודיעין שלנו יכולות גבוהות שמאפשרות מבצעיות גבוהה מאוד ומצמצמת מאוד את ההפתעות שאולי יכולות להתרגש עלינו". עם זאת, הוא נזהר משאננות: "תנאי יסוד הוא צניעות, הבנה שלא הכול אתה יודע ואולי יחד נדע יותר. אנחנו מבינים היטב את חשיבות המודיעין ואת מגבלותיו".