"מאותו רגע הכול משתנה, נהייתי אדם אחר - יש ימים שאני בוכה כל יום, זה תמיד יהיה חלק ממני". העדויות שנביא בכתבה מדברות בעד עצמן: השימוש האכזרי בסם אונס מותיר את הקורבנות מרוסקות מבפנים, לעיתים מבלי יכולת להירפא. הנפגעות מספרות על אובדן הביטחון העצמי, ובמידה מסוימת על אובדן של עצמן. בריאיונות ל-N12 הן מדברות על הרגעים שלא ישכחו, אלו שהן לא יכולות לזכור - והתחושות הקשות שמלוות אותן מאז. ולא די בכך שכמעט בלתי אפשרי להוכיח בבית המשפט שימוש בסם אונס, המשטרה לא ידעה למסור נתונים על כמות התלונות שהוגשו בעניין או על כמות הסם שנתפסה.
כשטל (שם בדוי) בת ה-40 חגגה את יום הולדתה ה-28 בבר תל אביבי, הדבר האחרון שחשבה זה שתקום בבוקר בבית זר מבלי יכולת לזכור מה קרה בליל אמש. היא הייתה אז ברמנית, וכל חייה סבבו סביב אלכוהול ומסיבות. "השעה הייתה 2:00 בלילה, וכולם כבר הלכו הביתה", היא מספרת. "עליתי למעלה לקומה השנייה וישבו שני בחורים על הבר. אני הזמנתי משקה ושמתי אותו ביניהם. לאחר מכן, הגיע ידיד שלי לאחל לי מזל טוב, הביא לי חיבוק והלך הצידה. באותו הזמן המשקה שלי היה בצד בין שני הבחורים, ואז הידיד חזר, ואני בדיוק לקחתי שלוק מכוס הוויסקי שלי".
"פתאום התחלתי להרגיש שכל הגוף שלי מתחיל להישמט. הרגשתי נוזלת, שאני מתחילה לאבד את זה, שאני לא אני"
טל (שם בדוי) שנפגעה ככל הנראה מסם אונס
"פתאום התחלתי להרגיש שכל הגוף שלי מתחיל להישמט. הרגשתי נוזלת, שאני מתחילה לאבד את זה, שאני לא אני. ואני רגילה לשתות, זה לא שאני לא רגילה לשתות. הידיד שלי ששם לב למתרחש, שאל אותי אם הכול בסדר, ועזר לי לצאת מהבר", היא מוסיפה. "אני זוכרת שהם אמרו משהו אבל הייתי כבר ממש מעורפלת ולא שמתי לב למה שהם אמרו".
טל מוסיפה: "לאחר מכן נכנסנו למונית ולאחר ששאל אותי כמה פעמים היכן אני גרה ולא הגבתי לו, נסענו אליו הביתה. אני לא זוכרת מה היה בבית שלו. לא קרה כלום ביני לבינו, היינו עם בגדים והכול אבל אני פשוט לא זוכרת כלום מהרגע שיצאתי מהמקום הזה. לא פתחתי את העיניים עד הבוקר. לאחר האירוע הידיד סיפר לי ששני הגברים אמרו לו לפני שהוא לקח אותי: 'תשאיר אותה כאן. היא נהנית. וצחקו'".
טל מספרת שהחליטה שלא להתלונן במשטרה: "אין לי על מה להתלונן. מה יעשו להם? הרי אם היו עושים לי בדיקה, לא היו מגלים שום דבר. לקח לי קצת זמן להבין שמדובר בסם אונס כי לא הייתה לי יותר מידי מודעות". אבל את הלקח שלמדה על בשרה, היא לא שכחה: "אסור להשאיר שום כוס על הבר ללא השגחה. גם מים צריכים להגיע בבקבוק סגור. אין כזה דבר להשאיר משהו פתוח או לקבל משהו שהוא פתוח".
"לאחר האירוע הידיד סיפר לי ששני הגברים אמרו לו לפני שהוא לקח אותי: 'תשאיר אותה כאן. היא נהנית. וצחקו'"
טל (שם בדוי) שנפגעה ככל הנראה מסם אונס
המנגנון האכזרי של סם האונס
סם אונס בדרך כלל מוכנס למשקה אלכוהולי על מנת לפגוע בתפקוד ובזיכרון. לרוב מדובר בנוזל שקוף בעל טעם מעט מלוח וכאשר מוהלים אותו במשקה אלכוהולי, טעמו כמעט ואינו מורגש. 8 עד 12 שעות אחרי ששותים אותו הוא מתנדף מהגוף, כך שקשה מאד להוכיח את קיומו ולהגיע למצב של הכרעה משפטית. לרוב, המתלוננות מוצאות עצמן מתעוררות בבוקר, ולא זוכרות כיצד הגיעו לסיטואציה, מה שגם מקשה על חקירת האירועים והבאה למיצוי הדין. במקרה של אלון קסטיאל למשל, שבשבוע שעבר ועדת השחרורים החליטה שלא לקבל את בקשתו לשחרור מוקדם, לא הוכח שהשתמש בסם אונס למרות שנשים טענו שכן עשה זאת. קסטיאל הורשע בשורת עבירות מין, אך לא בשימוש בסם האונס.
קרן (שם בדוי), ראתה את ההשפעה של סם אונס לכאורה על החברה הכי טובה שלה, ועשר שנים אחר כך היא עוד זוכרת כל פרט מאותו הלילה. "בגיל 17, בסוף כיתה י״א, נסענו חבורה של בנות לחופשה באילת, ובאחד מהערבים, התפצלנו", היא נזכרת. "אני הלכתי עם אחת החברות לטיילת לאכול משהו ושאר החברות יצאו למועדון. לא עוברת שעה והן מתקשרות להגיד שחברה הכי טובה שלי שתתה, שהיא על הפנים, וביקשו שאחזור למלון הדירות כדי לפתוח להן את החדר. רצתי למלון הדירות וראיתי אותה מכוסה בקיא, בקושי מגיבה. נראית מעולפת, לא מצליחה לזוז או לדבר. ניסיתי לתת לה מים והיא פשוט לא הגיבה. נבהלתי ממש. התקשרתי לבן זוגי באותו הזמן שישאל את אמא שלו שהיא רופאה אם זה הגיוני שהיא ככה ומה אני צריכה לעשות".
קרן מספרת שכאשר חבר שלה שמע את זה, הוא צעק לה בטלפון: "שמו לה סם אונס בכוס! קחי אותה לבית חולים עכשיו". היא מוסיפה: "לאחר מכן, שאלתי את שאר הבנות כמה היא שתתה והן אמרו לי שבקושי סיימה כוס אחת. וזו ילדה שיודעת לשתות צ'ייסרים". כאשר קרן שאלה את שאר החברות איך זה קרה הן ענו לה שכמה גברים הזמינו אותן לשבת בשולחן במועדון, ואחד מהם מזג לכולן לשתות מהשתייה שלהם. "עד היום אותה חברה אומרת שאינה זוכרת דבר מהאירוע", אומרת קרן. "הזיכרון מהרגע שהיא שתתה עד הבוקר נמחק לה. אפילו החזרה להכרה נמחקה לה".
"שתינו 2 שוטים של טקילה, והדבר הבא שאני זוכרת זה שאנחנו בחניון באוטו שלו בכיסא ליד הנהג. אני יושבת והוא רוכן מעליי ואיני יכולה לזוז"
נועה (שם בדוי) שנפגעה ככל הנראה מסם אונס
"הבנתי מה הוא עושה, אבל לא יכולתי לזוז"
במקרה של נועה (שם בדוי) בת ה-40, הסיפור נגמר אחרת. "זה היה לפני 20 שנה, הייתי עם חברות שלי בסוף שבוע בטבריה ויצאנו שם למסיבה. חברה שלי באותו הזמן יצאה עם מישהו מטבריה שהיה ברמן במסיבה הזו ובה נכחו גם החברים שלו", היא מספרת. "את אחד מהחברים הכרתי קודם. היינו במסיבה ושתיתי שם אני חושבת שני שוטים של טקילה, שאותו החבר הברמן של החברה מזג לי. הדבר הבא שאני זוכרת מאותו ערב, זה שאנחנו בעצם בחניון, עם החבר הזה שלו, באוטו שלו בכיסא ליד הנהג. אני יושבת ליד כיסא הנהג והוא רוכן מעליי ואיני יכולה לזוז. ממש פיזית, לא יכולתי לזוז ואני מבינה מה הוא עושה, אבל אני לא מרגישה כל כך. זאת אומרת, הייתי באיזשהו ניתוק כזה. לא הרגשתי פיזית את מה שקרה, אבל כן ביקשתי ממנו להפסיק, אמרתי לו שהוא מכאיב לי".
"אחרי שזה נגמר יצאנו מהאוטו והוא אמר לי ללכת ובדיוק באו מולנו החברות שלי שחיפשו אותי. הן ראו שאני לא מסוגלת ללכת וישר הכניסו אותי לאוטו ונסענו משם למלון", היא נזכרת. "מאותו הרגע בעצם נעלתי את מה שקרה לי בתוכי, כאילו ידעתי שזה קרה אבל לא הייתי במקום שאני מסוגלת לשתף, לספר, להודות בזה וממש הדחקתי את זה מיידית".
״הדבר היחיד שאמרתי להן באותו ערב לפני שנרדמתי, זה שהוא הכאיב לי ואת זה אני יודעת כי הן אמרו לי, לא כי אני זוכרת", מוסיפה נועה. "למחרת בבוקר קמנו במלון ובאיזשהו שלב הוא הגיע עם החבר של החברה שלי. באו לבקר אותנו, כאילו לא קרה כלום. באותו המעמד פניתי אליו ושאלתי אותו אם קרה משהו בינינו והוא אמר לי שלא קרה כלום. ואז שאלתי אותו עוד הפעם: אתה בטוח שלא קרה כלום? כי אני אמרתי לבנות שאתה הכאבת לי. אז הוא אמר לי, באמת לא קרה כלום".
"הייתי באיזשהו ניתוק כזה. לא הרגשתי פיזית את מה שקרה, אבל כן ביקשתי ממנו להפסיק, אמרתי לו שהוא מכאיב לי"
נועה (שם בדוי) שנפגעה ככל הנראה מסם אונס
רק כעבור שנים רבות, ממרחק הזמן, נועה מצליחה לבחון את הזיכרונות ולהבין המשמעות של מה שקרה. "כשאני משחזרת את זה, מיד קופצת לי המחשבה, שהייתה לו החוצפה להופיע כאילו דבר לא קרה", היא אומרת. "אין לו מושג מה אני זוכרת ומה אני יודעת. פשוט הופיע ללא שום פחד. יש בתוכי משהו שאומר שאין מצב שזו הייתה הפעם היחידה שלו שהוא התנהג ככה".
"נפתחתי לעולם, אבל אז הגיעו גם הפלשבקים"
כמו במקרים רבים אחרים, גם נועה הרגישה שאין טעם להתלונן במשטרה. "מכיוון שחלפו הרבה שנים, חל על המקרה חוק ההתיישנות, כך שלא רלוונטי להתלונן", היא אומרת היום. "לא יפתחו תיק ולא יעשו שום דבר. עכשיו שאנחנו מדברות אז אני כאילו חושבת לעצמי, אולי כן הייתי צריכה להתלונן עליו כדי לנסות למנוע מאותו אדם לפגוע בעוד נשים. בסה"כ שתיתי מעט מאוד אלכוהול ולאור התגובה הפיזית שהייתה לי והזיכרון שנמחק, הבנתי שכנראה מדובר בסם אונס".
"זה קרה לפני 20 שנה, ולא הייתה כזו מודעות כמו היום", היא מוסיפה. "הייתי יוצאת להרבה מסיבות כל סוף שבוע, מעולם לא פחדתי ללכת לשירותים לבד, או שמישהו ישים לי משהו בשתייה. הרגשנו הרבה מאוד ביטחון בכל מקום שהלכנו אליו. זה לא היה משהו שעלה בכלל במחשבה. זה מאוד משחרר לספר, לדבר על זה. ביליתי המון שנים בהסתרה ובכל המסע הזה, גיליתי עד כמה נשים אחרות מסתירות אף הן את מה שקרה להן. אני חושבת שלכל אדם באשר הוא יש אחריות מוסרית לשים לב למה קורה סביבו ולנסות ולמנוע דברים כאלה".
"זה משנה את הכול בעצם, נהייתי אדם אחר. התמימות, הביטחון העצמי, האמונה, הרבה דברים. וזה מתבטא בעיקר בנושא המיני"
נועה (שם בדוי) שנפגעה ככל הנראה מסם אונס
״אני יכולה לספר לך שלפני כמה חודשים, הייתי במסיבה והייתה שם מישהי שהייתה מאוד שתויה. פתאום ראיתי שמישהו ניגש אליה עם כוס פתוחה ומגיש לה אותה. מיד זינקתי לכיוונם, נעמדתי ביניהם ולקחתי לה את הכוס מהיד והחזרתי לו אותה. עשיתי את זה אינסטינקטיבית, בלי מחשבה. פשוט צירפתי אותה לקבוצה שלנו וממש שמרנו עליה״. נועה מוסיפה, כי לדעתה יש לשים מצלמות במועדונים ובברים, כך יהיה אפשר להגיע לאדם שעשה את זה.
מה השתנה בחייך בעקבות המקרה?
"השתניתי. נהייתי אדם אחר אחרי הדבר הזה. הפכתי להיות הרבה יותר סגורה, פחות מוחצנת, פחות חברותית. זה לא היה במודע בכלל. אבל היום אני יודעת להסתכל על זה ולקשר בין הדברים. עברתי תהליך של כמעט חזרה בתשובה והלכתי עם בגדים צנועים כל השנים האלה ואני באה מבית חילוני לחלוטין".
"השתניתי מאוד – גם חיצונית וגם פנימית. היום אחרי שזה נפתח, זה הביא איתו המון טוב אבל זה גם הביא איתו המון רע. הטוב הוא שנפתחתי לעולם בחזרה ואני חוזרת להיות מי שאני באמת. אבל הרע זה שהחומות נפלו ואני חווה לראשונה בחיי התקפי פוסט טראומה ופלשבקים. יש ימים שאני בוכה כל היום. אבל אני חושבת שזה כמו כל דבר בחיים – יש טוב ויש רע והטוב ובמקרה הזה הטוב לגמרי מנצח את הרע ואני שמחה ששיתפתי את זה, אני לא מתחרטת לרגע. אני חושבת שבמהלך הזמן זה רק יהפוך ליותר קל וזה תמיד יהיה חלק ממי שאני, ללא ספק".
האם המקרה השפיע על היחסים שלך עם גברים?
"זה לא שינה את תפיסתי בחיים כלפי גברים, במובן שאני לא סומכת על גברים או שלא סמכתי על גברים. אבל זה כן פגע מאוד במיניות שלי. זה משנה את הכול בעצם. את הופכת להיות משהו אחר. אני לא יודעת להסביר אבל משהו הולך לאיבוד. התמימות, הביטחון העצמי, האמונה, הרבה דברים, וזה מתבטא בעיקר בנושא המיני וגם על זה אני עובדת".
המכשול המשפטי – והאור בקצה המנהרה
עורכת הדין רותם אלוני–דוידוב מייצגת נשים שנפגעו בעבירות מין. היא מספרת כי "למערכת המשפט אין חוק ספציפי המתייחס לסם אונס. כאשר שמים למישהי סם אונס – זה שווה ערך לאי הסכמה ולכן זה נחשב לעבירת אינוס. אם אין ראיות, אין דרך להוכיח את העבירה".
וזאת המציאות המחרידה: נפגעות ונפגעים מסמי אונס שלא התלוננו מייד אחרי המקרה נמצאות בדרך ללא מוצא. אך יש אור בקצה המנהרה: כיום ישנה בדיקה פורצת דרך, המאפשרת למצוא שאריות של סם אונס וחומרים מסוכנים אחרים, עד חצי שנה לאחר האירוע באמצעות דגימת שיער תוך שמירה על סודיות. הדגימה נעשית באמצעות גזירה של ארבע צרורות שיער הצמודות לקרקפת, באזור הקודקוד. השיער שנדגם מוכנס למעטפה ונשלח למעבדה פורנזית בחו"ל, בשיתוף פעולה עם המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. כך שתוצאות הבדיקה מהוות ראייה אנליטית במסגרת איסוף ראיות בבית המשפט.
סמי אונס זו תופעה שלא קשורה רק לנשים מסוימות או למקומות בילוי מסוימים. חלה עלינו אחריות חברתית וכדי לשנות את התופעה, יש ליצור סביבה בטוחה אך גם זה לא מספיק. יש צורך בהרתעה ובהחמרת הענישה, ויותר מכך, מערכת המשפט חייבת להתעלות ולמצוא דרך לאפשר איזושהי נחמה לנפגעות ונפגעים. במשטרה לא ידעו להשיב כמה תלונות על שימוש בסם אונס מתקבלות בכל שנה, וכן לא ידעו לומר כמה ליטרים של סם אונס נתפסים בכל שנה.
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל מכירה בקשיים המלווים את קורבנות עבירות המין ובכלל זה אלו שנפלו קורבן לסם האונס ומקדישה תשומת לב מיוחדת בנושא, בדגש לרגישות המתבקשת תוך שיתוף פעולה עם כלל גורמי הסיוע. כל תלונה במשטרה נבחנת במקצועיות ויסודיות, באמצעות מגוון פעולות חקירה. בדיקת המצאות סם אונס בדמו/ה של קורבן עבירה היא אחת מפעולות החקירה. לכן אנו מעודדים כל מי שנפגע בעבירה פלילית ובעבירות שיש בהן חשד למעורבות סם האונס בפרט, להגיש תלונה למשטרה, במטרה להגיע לחקר האמת ולאתר את מבצעי העבירה. ככל שיקדים קורבן העבירה וייגש אל היחידה החוקרת כך גוברים הסיכויים לגילויי שרידי הסם".
אפרת לכטר סייעה בהכנת הכתבה.