פגיעה בקצין בכיר על ידי מתנקש אקראי או אחרי תכנון מדוקדק, באור יום או במארב לילי, מנשק קל או באמצעות ירי טילים: את התרחישים הללו יודע כל מאבטח ביחידה המטכ"לית לאבטחת בכירים של צה"ל לדקלם בעל פה. מעבר לגבול או בלשכה בקריה, בזמן העבודה ובשעות הפנאי, בארץ ובחו"ל – כבר יותר משני עשורים עושים אנשי היחידה הכול במטרה לאבטח את הרמטכ"ל 24 שעות ביממה. הצטרפנו למעגל האבטחה של הרמטכ"ל - וניצלנו לפחות 5 פעמים.
"זו אחריות כבדה שאתה נושא איתך במשימה וגם מחוצה לה", מספר סגן עומרי שמאבטח את הרמטכ"ל, "כל נקודה שאני מגיע אליה, כל יום שעובר שונה לגמרי. אני צריך להתאים את עצמי לנקודה הבאה כל הזמן ולתכנן אותה - והדריכות פה היא גבוהה".
ימי כוכבי: מה קרה בשיחה עם לוחמי השייטת ששבו ממבצע חשאי, ומי הצליח להרגיז אותו?
הרמטכ"ל בטקס יום הזיכרון: "הנופלים הגנו על המדינה ואנו, ממשיכי דרכם, עומדים על המשמר"
סמ"ר מאיר, שמשרת ביחידה, מסביר: "קורות סיטואציות שונות. אתה נתקל בסביבה אזרחית שרוצה לעבור לתחומים מסוימים וצריך לדעת לעמוד עם אסרטיביות מסוימת, שנדרשת מאנשים מאוד ספציפיים בצוות ולתת את המענה - ולפעמים זה להגיד 'לא'".
בסביבת הרמטכ"ל נמצאות גם מאתרות ביטחוניות, שתפקידן לאתר מתוך קהל אנשים שיכולים להוות איום ומוגדרים "בעייתיים". אחת מהן היא רב"ט עידן: "בין אם זה ברחוב הומה אנשים או באיזשהו אירוע שיש כניסת קהל, התפקיד הוא לאתר שם מי יכול להוות בעיה בשבילנו", הסבירה, "אנחנו כל הזמן בקשר עם אנשים שהם בדרגות הרבה יותר גבוהות מאיתנו וגם אזרחים. זה מלמד אותנו איך להתמודד הרבה יותר ברגישות. זה בעיניי תפקיד שמאוד מלמד איך לגשת לבן אדם".
סא"ל ניר יוגב, מפקד היחידה הסביר בריאיון בלעדי: "אין מקום שהרמטכ"ל יגיע אליו ולא נהיה בו קודם", "גם אם הוא נוסע לישיבת ממשלה וגם אם הוא רוצה לצאת לבילוי. היו אירועים שבהם נדרשנו לעצור מישהו שלא צריך להיות בסביבתו של הרמטכ"ל. אני לא יודע להגיד בדיעבד אם סיכלנו אירוע ביטחוני ממשי שנתמך מודיעינית. זה בדיוק החייל במחסום - אני לא יודע מה סיכלתי".
"התפקיד שלי הוא לחשוש"
היחידה הוקמה בשנת 2000 ואנשיה אבטחו את בכירי צה"ל בביקוריהם ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. בשנת 2001 החליטו באגף המבצעים של צה"ל לשנות את סידורי אבטחת קציני צה"ל הבכירים. אלו היו ימי האינתיפאדה, והרמטכ"ל שאול מופז היה הראשון שזכה לאבטחה - בשל איומים על חייו.
"אני הפרנואיד האחרון. במקום שבו כולם בטוחים שהכול בסדר - התפקיד שלי הוא לחשוש"
סא"ל ניר יוגב, מפקד היחידה לאבטחת בכירים בצה"ל
"משימת הליבה שלנו היא לאבטח את הרמטכ"ל בכל זמן נתון", מסביר סא"ל יוגב. "אבטחת יתר הקצינים הבכירים מדרגת תא"ל ומעלה היא בהתאם לצורך, בין אם מדובר בסיור בשטחי A או בביקור במדינה רגישה. אנחנו עובדים מול גורמי הביון וכל יציאה של קצין בכיר לחו"ל עוברת דרכנו. במקביל, אנחנו מספקים אבטחה לקצינים בכירים שפרשו מצה"ל למשך חמש שנים".
היחידה אמונה גם על אבטחת משלחות צה"ל שיוצאות לחו"ל, כמו זו שיצאה בחודש שעבר לגינאה בהובלת חיל הרפואה, לאחר שמאות מתושביה של המדינה האפריקנית נפגעו מסדרת פיצוצים. "אני לא מכיר ניסיונות ספציפיים לפגיעה במשלחות צה"ל בחו"ל", אומר סא"ל יוגב. "האיומים קיימים, חלקם נתמכים, אבל לא היה בתקופה האחרונה איום קונקרטי. אני הפרנואיד האחרון. במקום שבו כולם בטוחים שהכול בסדר – התפקיד שלי הוא לחשוש".
לישון ליד הרמטכ"ל
בתחילה הורכבה היחידה מאנשי מילואים של היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות (יחידה 730) השייכת לשב"כ, שתפקידה לדאוג לסידורי האבטחה של אנשי ממשל בכירים ולהגנתם מפני איומים שונים. בהמשך, עם התבססות היחידה, הופסק בשימוש באנשי מילואים וכיום מאבטחי היחידה הם קצינים בקבע, בוגרי תפקיד שדה פיקודי, ומוכשרים בקורס ממלכתי ״אחיד״ של השב״כ.
"אני לוקח רק קצינים ומעביר אותם סדרת מיון מסננת מאוד", מספר סא"ל יוגב על תהליך המיון הקפדני ליחידה. "מדי שנה נבחרים בין שניים לחמישה קצינים שמתחייבים לשלוש שנות קבע לפחות. היחידה היא פלטפורמה נהדרת לקצינים והעיסוק המרכזי שלה – המרחב האזרחי – די חדש, בוודאי ללוחמים".
"אין מקום שהרמטכ"ל יגיע אליו ולא נהיה בו קודם, גם אם הוא נוסע לישיבת ממשלה וגם אם הוא יוצא לבילוי"
סא"ל ניר יוגב, מפקד היחידה לאבטחת בכירים בצה"ל
כשהוא נשאל מה הוא מחפש במועמדים שמתמיינים ליחידה, סא"ל יוגב משיב מיד: "לוחמים טובים עם שכל ישר, שידעו להגיד גם לכתב להעביר את המצלמות בשיקוף ושימיינו את הקהל בכניסה לאירוע. אנחנו מתעסקים באיתור, מניעה וסיכול – עיסוק שמחייב המון רגישות, שכל וחדות מקצועית".
מלבד גרעין אנשי הקבע, היחידה כוללת גם משרתים בסדיר ובמילואים - כולל פלוגה ייעודית של בודקות ביטחוניות שמבצעות סריקות מעמיקות במטרה לאתר מטעני חבלה ואמל"ח. כיום אין עדיין מאבטחות ביחידה, אך סא"ל יוגב טוען כי זהו רק עניין של זמן: "כשאני ישן בדירה ליד הרמטכ"ל, לא מדובר בבסיס שיפתחו בו חדר לבנות. זה מרחב אזרחי והעלויות כבדות, אבל יום יבוא וייפתח גם קורס לנשים".
"ברגע האמת הוא יקשיב לנו"
בני המזל המתקבלים ליחידה עוברים הכשרה ארוכה ומקיפה הכוללת קורס אבטחה בשב"כ וקורס אבטחת אישים בבית הספר של היחידה שדואגים לשמור אותם עם יד על הדופק. "הקורסים כוללים בין היתר אימוני ירי ותרגולות לוחמה בטרור, אימוני כושר גופני, אימוני קרב מגע וקורס חובשים", מפרט סא"ל יוגב. "בנוסף, אנחנו מכשירים אותם בביצוע פעולות חילוץ, בידוק, סריקות נגד חבלה וכתיבת פקודות מבצע".
העובדה שהאבטחה סביב הרמטכ"ל היא באחריותה של יחידה שאנשיה כפופים לו יוצרת לא פעם דילמות. "הרמטכ"ל הוא המפקד שלנו, אבל יכול להיות מצב שנצטרך לתת לו פקודה", אומר סא"ל יוגב. "אם הוא רוצה להגיע לגדר הגבול, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מאפשרים לו להגיע לשם בצורה אחראית ותוך שמירה על ביטחונו.
"הרמטכ"ל הוא המפקד שלנו, אבל יכול להיות מצב שנצטרך לתת לו פקודה"
סא"ל ניר יוגב, מפקד היחידה לאבטחת בכירים בצה"ל
כשהוא נשאל אם יש הבדלים בין הרמטכ"לים ביחסם לאבטחה, סא"ל יוגב עונה בדיפלומטיות: "אני לא מחלק להם ציונים, כל אחד שונה. לגבי כוכבי, אני אומר להורים שלי שהם יכולים לישון בשקט". אמנם עד כה הוא לא נדרש לתת לרמטכ"ל פקודה, אך אין לו ספק שברגע האמת גם החייל מספר אחת יידע להקשיב למאבטחים הסובבים אותו.
"כשאתה לא מבזבז את הקרדיט סתם, וכשמדובר בעניין עקרוני, הרמטכ"ל יקשיב", הוא קובע. "הוא מבין שלפעמים צריך לעשות דברים בצורה עדינה יותר וכך גם הסביבה שלו. היו סיטואציות שבהן הבנו שהרמטכ"ל מגיע למקום חשוף וניתן לתצפת עליו. עצם התמונה של הרמטכ"ל בכוונת היא לא טובה ולכן במקומות מסוימים הבנו שצריך לקצר את החשיפה".
