שעות ספורות לאחר ליל החיסולים הדרמטיים בביירות ובטהרן השבוע, מיהרו כוחות הביטחון לתגבר את האבטחה הכבדה גם כך, על חברות וחברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה בפריז. החשש למתקפת טרור רצחנית שתהדהד את אסון מינכן 1972 אינו חדש, אולם מה שכן שונה הפעם הוא אופי האיומים וגם זהות הגורמים העומדים מאחוריהם. איראן כמובן, כפי שטענו במערך הסייבר עם פתיחת המשחקים, כמי שעומדת מאחורי מסרוני הפחדה לספורטאים והדלפת מידע אישי שלהם, אבל לא רק.
שומרים חושף כי מאחורי גל האיומים על המשלחת הישראלית, שהפך לצונאמי בהיקפו, עומדות קבוצות רשת וכאוס הקשורות ברוסיה. אותן קבוצות מנהלות נגד ישראל מערכה מתמשכת של תעמולה כוזבת, פייק-ניוז ודיסאינפורמציה, המבקשת לטשטש את היכולת להבחין בין אמת ושקר. מלחמה שהתעצמה מאז מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר ומגיעה לשיאה כעת, במשחקים האולימפיים.
דוח שפרסם לאחרונה מרכז ניתוח האיומים של מיקרוסופט, סימן שני גורמי השפעה רוסים, המכונים Storm-1679 ו-Doppelganger. השניים פצחו כבר ביוני 2023 בקמפיין דיסאינפורמציה רחב היקף, שתכליתו הייתה ליצור ציפייה לאלימות שתפרוץ בזמן האולימפיאדה בפריז, ממנה כזכור רוסיה מושעית (השעיה שכואבת לה מאוד, ועל כך בהמשך). הסוכנות הממשלתית הצרפתית ויגינום, הנאבקת בדיסאינפורמציה ברשת, ציינה בדוח משלה כי האולימפיאדה, המסוקרת מטבע הדברים בהרחבה בכלי התקשורת השונים, "פותחת בפני גורמים זרים בעלי כוונות זדון שלל אפשרויות להפצה של תוכן לא מדויק, שתכליתו לעורר אי-סדר ופחד בציבור".
כעת זה מתממש. הקבוצות הרוסיות פועלות במלוא המרץ, ומסתמכות על שלל אמצעים וטכניקות כדי ללבות רגשות שליליים כלפי הספורטאים והספורטאיות הישראלים המתחרים, כלפי מדינת ישראל וכלפי יהודים באשר הם. על פי מומחים לנושא, מדובר באחד מקמפייני הדיסאינפורמציה רחבי ההיקף ועתירי התפוצה ביותר מבין כל מבצעי ההשפעה נגד ישראל שנקשרו עד כה בגורמים רוסיים, והוא מתקיים כחלק ממאמצי הדיסאינפורמציה הרוסיים ההולכים וגוברים מאז נפתחו המשחקים, והספורטאים הישראליים נכנסו אל מעגל התחרויות.
כך, פוסטים שאספה @Antibot4Navalny, קבוצת חוקרים המנתחים את התנהגותם של בוטים רוסיים, כללו יותר מתריסר סרטונים שנוצרו באמצעות טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI), בתוספת אי-אילו תמונות מטופלות הקוראות ל"נקמה" בישראל ומאשימות אותה במעשי זדון, כמו הכנת פרובוקציה גדולה במהלך האולימפיאדה והפצת חדשות מזויפות. חלק מהתוכן המזויף זכה גם לשיתוף בידי אלפי משתמשים אותנטיים, באופן שנחשפו אליו למעלה מ-10 מיליון משתמשים בתוך 24 שעות בלבד. טענות כאלה יש לצין, מלבות את השנאה לישראל וזורעות פחד במטרה להניא את הציבור מלפקוד את התחרויות באולימפיאדה.
דוגמאות נוספות: חשבונות מדיה חברתית הקשורים ב-Storm-1679 מפיצים כעת באנגלית ובצרפתית סרטונים כוזבים המתחזים לכתבות עיתונאיות של גופי תקשורת כגון ה-BBC, אל-ג'זירה וארגון התחקירים בלינגקט, כמו גם לתוצרים לכאורה של ארגוני ביון דוגמאות המוסד וה-CIA. כך למשל, חשבונות בטוויטר (כיום X) שיתפו בראשית יולי סרטון מזויף הכולל את לוגו המוסד ואשר דוחק כביכול ביהודים ובישראלים להימנע מלהציג בפומבי סמלים דתיים ולאומיים בשל הסכנה של מתקפת טרור.
סרטון אחר, המתחזה לכתבה של ארגון התחקירים בלינגקט ותוארך ל-26 ביולי, מציג את הטענה הכוזבת שלפיה משרד הביטחון הישראלי מתעתד להפיץ פייק-ניוז נגד תומכי פלסטין באולימפיאדה כדי ללבות שנאה נגד תושבי עזה.
סרטון כוזב נוסף, גם כן מן ה-26 ביולי, מתחזה לכתבה של הרשת הקטארית אל-ג'זירה ומציג פייק-ניוז בעניין "300 סוכני מוסד" הנמצאים כביכול בפריז, מתחזים לספורטאים ומתעתדים לבצע פרובוקציות, כמו פיגועים ואלימות, רחבות היקף בזמן האולימפיאדה.
כמה מן הסרטונים הללו קיבלו בטוויטר מאות אלפי צפיות לצד מאות רבות סימוני לייק וריטווטים (אף כי מומחים לדיסאינפורמציה סבורים שהנתונים הללו אולי נופחו באופן מלאכותי, וכי היקף החשיפה הממשי היה קטן מזה). חלק מהסרטונים אף פורסמו כ"תגובות" לפוסטים של חשבונות רשת של גופי תקשורת אמיתיים בטוויטר, בניסיון להניע עיתונאים ובודקי עובדות להגיב להם, ועל ידי כך להגדיל את תפוצת הפייק ולמשוך קהל נוסף לשיחה שבה מפריכים את טענותיהם.
בצד הוויזואלי, חשבונות מדיה חברתית הקשורים בקמפיין הדיסאינפורמציה הרוסי שיתפו תמונות מזויפות של גרפיטי שהודבקו על תצלומים ממשיים של הסביבה העירונית בפריז. כך, בימים האחרונים, כמה מן התמונות המטופלות הללו, שצולמו כביכול ברחובות העיר, הציגו גרפיטי של ילדים עזתים קטועי גפיים הקוראים לנקמה ביהודים, מגן דוד מחוק, וכן את ראשו של ראש הממשלה בתוך שלולית של דם ומעל הכותרת "מגיע לי".
התחקות אחר מיקומו כביכול של הגרפיטי שהציג את ראשו של נתניהו הובילה אל קיר נקי מדימויים סמוך לבית ספר יסודי במרכז פריז; בפועל התמונה שהופצה היא זיוף שנוצר באמצעים דיגיטליים. כדי להוסיף לבלבול ולשוות למהלך הדיסאינפורמציה יתר אמינות, תמונת הגרפיטי המזויף הזו נשתלה בעצמה בתוך צילום מסך מטופל של סוכנות הידיעות הבינלאומית רויטרס.
רשת רחבה של התעמולה הרוסית
אין זו הפעם הראשונה שהקבוצות הרוסיות עושות שימוש בזיוף של גרפיטי, על מנת להגביר את התחושה האותנטית של הדימוי. כפי שחשף שומרים לפני מספר חודשים, כמה שבועות לאחר ה-7 באוקטובר החל קמפיין הדיסאינפורמציה הרוסי לאיים על ישראלים, ועשה שימוש במאות חשבונות מדיה חברתית ששיתפו סרטון קצר ותמונות של גרפיטי, שהשווה כביכול את משחקי פריז 2024 לאולימפיאדת מינכן של 1972, כאשר המסר ברור. כמו במקרה של "הראש הכרות של נתניהו", איש מעולם לא ראה את הגרפיטי הזה במו עיניו, וההערכה היא שנוצר באמצעות תוכנות עריכת תמונות דוגמת פוטושופ.
על פי חברות אבטחת הסייבר Checkfirst ו-Reset, השימוש בתצלומי גרפיטי מזויפים בקמפייני דיסאינפורמציה יעיל באופן מיוחד משום שהוא יוצר את הרושם שהרעיון או הדעה שהם מביעים מופיעים למעשה במרחב הציבורי, ולכן משקפים עמדות נפוצות. תמונות כאלה מסייעות "ליצור רושם כוזב של תמיכה מקומית באג'נדה הפוליטית של הקרמלין".
הגורמים הרוסיים העומדים מאחורי קמפיין הדיסאינפורמציה הם חלק מרשת רחבה, אשר כוללת קבוצות רבות המקדמות את זרועות התעמולה הרוסית. כמה מהן אולי מנוהלות ישירות בידי הרשויות ברוסיה, בעוד שאחרות קשורות אליהן בצורה עקיפה יותר; עדיין לא נקבע מה בדיוק טיב הקשר שבין Storm-1679 לבין הקרמלין. בחודשים האחרונות האשימו הרשויות בצרפת את שירות הביון הרוסי ה-FSB, וכן את סרגיי קיריינקו, בכיר בקרמלין, בכך שלקחו חלק בפעולות נגד צרפת במסגרת מתקפת הדיסאינפורמציה הכוללת.
אף שרבות מן התמונות המציגות גרפיטי מזויף הופצו ברשת טוויטר, אחרות מופצות אך ורק בערוצי הטלגרם ברוסית של VK ו-Odnoklassniki, שתי פלטפורמות מדיה חברתית בשפה הרוסית. תוכן זה, המתמקד במשתמשים רוסים, נוטה להדגיש את הפערים החברתיים בין יהודים וערבים במדינות המערב, ועולה בקנה אחד עם הנרטיב הרוסי שלפיו צרפת ומדינות אחרות באירופה מתאפיינות באי-יציבות ובשסעים משמעותיים בין אוכלוסיות שונות.
דוגמה אחרת לדיסאינפורמציה היא סרטון שהופץ כמה ימים לפני טקס הפתיחה של האולימפיאדה. בסרטון זה, אדם הטוען שהוא חבר בחמאס מאיים כי הארגון עומד לבצע פעולות אלימות נגד צרפת בשל תמיכתה בישראל ומשום שקידמה בברכה את הנציגות הישראלית לאולימפיאדה. "המאבק שלנו נגד הישות הציונית נמשך!" הוא אומר ואז מציג ראש בובה כרות, נוטף דם מלאכותי. הסרטון לא הופץ בפלטפורמות מדיה חברתית הקשורות בחמאס ואינו דומה לסרטונים שארגון הטרור עצמו נוטה להפיץ. נציג של חמאס אף מיהר להכחיש כל קשר לעניין.
הסרטון שותף לראשונה בחשבון טוויטר שנוצר זה מקרוב ואינו קשור בחמאס, הולבן במהירות באתרי חדשות ערביים וצרפתיים מערב-אפריקאיים פרו-לקרמלין, ואז זכה לתפוצה נרחבת בזכות חשבונות תעמולה פרו-רוסיים בטלגרם ובטוויטר ובכללם בחשבונו של סמיון בויקוב, אוסטרלי התומך בפוטין, המתגורר (ותופס מחסה) בקונסוליה הרוסית בסידני, כדי להימנע ממעצר על רקע האשמות בתקיפה.
עד כמה אפקטיבי הפייק? משפיענים פרו-ישראלים מיהרו לשתף את הסרטון המזויף, כדי להתריע בפני תושבי המערב על איומיו כביכול של חמאס, ואילו מקביליהם הפרו-פלסטינים מיהרו להצביע על שליטתו המוגבלת של המצולם בשפה הערבית ולטעון כי ישראל היא בעצם זו שיצרה את הסרטון כפרובוקציה. הסרטון הקצר, שזכה כך לקידום משני צדי המתרס שביקשו לקדם נרטיבים מתחרים בשלל פלטפורמות מדיה חברתית, נעשה מושא לדיון מלוהט וזכה בעשרות מיליוני צפיות בתוך כמה שעות. הסרטון הופץ גם בחשבונות בשיטת הדופלגנגר - המתחקה לאתר חדשות מהימן, כאשר אחד החיקויים היה של גוף התקשורת הצרפתי "Le Parisien".
"הישראלים תמיד איחרו להיכנס למשחק"
הסרטון עצמו וסוג התפוצה שזכה בה מזכירים סרטון קודם, שיוחס לקבוצה הרוסית Storm-1516. "מבחינת הטקטיקה, הטכניקה וההתנהלות, המבצע הזה דומה מאוד למבצעים קודמים של Storm-1516, כולל סרטון קודם שהתחזה גם הוא לסרטון של חמאס", ציינה מייקרוסופט בדוח שפרסמה בנושא.
נציין כי את Storm-1516 מנהלים כפי הנראה יוצאי הסוכנות לחקר האינטרנט או IRA, ארגון ידוע לשמצה שבראשו עמד בעבר יבגני פריגוז'ין, מייסד קבוצת שכירי החרב "כוח וגנר", שהוביל ניסיון הפיכה נגד מוסקבה ומצא את מותו זמן קצר לאחר מכן בהתרסקות מטוס. ה-IRA נודע לשמצה ברחבי העולם כמפעיל של צבא חשבונות הטרולים שהתערב בבחירות בארה"ב בשנת 2016. התוכן שפורסם בחשבונות אלה הגיע מדי שבוע ל-70 מיליון איש בארה"ב, ובשנת 2018 הגיש משרד המשפטים האמריקאי כתב אישום נגד הסוכנות בגין התערבות "בבחירות ובתהליכים פוליטיים".
ורה מישלן-שפּיר, מנהלת תחום החינוך במכון סימפודיום לתקשורת אסטרטגית ועמיתה-אורחת במכון רוסיה בקינגז קולג', לונדון, מדגישה בשיחה עם שומרים את החשיבות שמייחסת רוסיה לאולימפיאדה. רוסיה באמת ובתמים "כורכת יחדיו כמעט לבלי הפרד פוליטיקה וספורט תחרותי, בייחוד כשמדובר באולימפיאדה, ופוטין בעצמו חובב גדול של ספורט תחרותי".
על רקע קריסתה של ברית המועצות, לא היה לרוסיה דגל משלה באולימפיאדת 1992 בברצלונה. ברוסיה עצמה נתפס הדבר כהשפלה, ואולימפיאדת החורף שהתקיימה בסוצ'י בשנת 2014 אמורה הייתה לסייע לפוטין ללבות את תחושת הזהות הלאומית במדינה. השתתפותה של רוסיה באולימפיאדה הנוכחית נאסרה על רקע שערוריות סימום ובשל פלישתה לאוקראינה. האולימפיאדה היא לפיכך "נושא ממש-ממש רגיש ברוסיה. והעובדה שאסרו עליהם את ההשתתפות לוחצת להם על כל הכפתורים".
רוסיה באמת ובתמים "כורכת יחדיו כמעט לבלי הפרד פוליטיקה וספורט תחרותי, בייחוד כשמדובר באולימפיאדה, ופוטין בעצמו חובב גדול של ספורט תחרותי", אומרת מישלן-שפיר. "העובדה שאסרו עליהם את ההשתתפות לוחצת להם על כל הכפתורים"
לדבריה של מישלן-שפיר, "הישראלים תמיד איחרו להיכנס למשחק כשהיה מדובר באיראנים ועכשיו הם מאחרים עם הרוסים. יש הערכת-חסר מתמשכת לגבי הנזק שפעולות כאלה יכולות לגרום. זה היה ככה עם איראן, ועכשיו הממסד הביטחוני מבין שהיא איום, אבל עדיין לא מבין שהרוסים כבר בדרך להיות בעוד שנה בדיוק במקום שהאיראנים נמצאים בו".
אף שקבוצות הדיסאינפורמציה הרוסיות פונות מנסות להשפיע על ישראלים כעת בהקשר לאולימפיאדה, האמצעים והתשתית הדיגיטלית שבידיהן יכולים לשמש אותן כדי להשפיע על תהליכים פוליטיים עתידיים בישראל, ובכללם הבחירות לכנסת. השפעתם עשויה להיות רחבת היקף. ואולם, למרות התעצמותן הניכרת של יוזמות הדיסאינפורמציה הרוסיות הללו, הרשויות בישראל נותרו דוממות להפתיע. זאת, בהשוואה למשל למהירות שבה הפנה מערך הסייבר הלאומי אצבע מאשימה נגד איראן לאחר שהפיצה איומים במוות נגד ספורטאים ישראלים דרך אתר אינטרנט שהתחזה לאתרו של ה-GUD, ארגון צרפתי ניאו-פשיסטי.
באתר נכתב כי "אנחנו מכריזים כי GUD ייאבק בתוקף נגד כל נוכחות ישראלית באולימפיאדת פריז 2024". נמצא כי איומי המוות הללו הופצו זמן קצר לאחר שהופיעו לראשונה בערוצי טלגרם בשפה הפרסית. מומחים עמם שוחח שומרים ציינו, כי האתר המזויף כלל גם אי-דיוקים ובהם למשל השימוש במונח "Regiment GUD", שארגון הימין הקיצוני הצרפתי עצמו מעולם לא השתמש בו.
שומרים פנה אל משרד החוץ ואל מערך הסייבר בבקשת תגובה, מדוע אינם מגנים את פעולות הדיסאינפורמציה של רוסיה נגד ישראל, בדומה להוקעת הפעולות מצד איראן. עד מועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה בעניין.
שומרים פנה לתגובה הן לקרמלין והן לשגרירות רוסיה בישראל, אולם עד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה. אם וכאשר תגיע התייחסות היא תתווסף לכתבה.