חברת מטא (פייסבוק לשעבר) תשלם מיליון דולר ותיישם רפורמה מקיפה במערכת הפרסום שלה בישראל, במסגרת הסדר פשרה תקדימי שהוגש השבוע לבית הדין האזורי לעבודה. ההסדר חושף בין היתר כיצד הרשת החברתית הגדולה בעולם אפשרה למעסיקים להפלות מחפשי עבודה על רקע גיל ומגדר.
הפרשה החלה בספטמבר 2021, כשיעלה לב, אשת שיווק ומכירות בת 54, גילתה שהיא מודרת ממודעות דרושים רבות בפייסבוק. החקירה שערכה חשפה מנגנון מתוחכם: מערכת ניהול הקמפיינים של פייסבוק אפשרה למעסיקים להגביל במדויק את פרופיל המועמדים שייחשפו למשרות - כולל טווח גילאים, מגדר ומקום מגורים.
עו"ד ד"ר מתן גוטמן, שהגיש יחד עם עו"ד ניר פרידמן את התביעה הייצוגית, מסביר בין היתר כי המודעות היו שקופות לחלוטין עבור אוכלוסיות שלמות של מחפשי עבודה ובעיקר מבוגרים מעל גיל 40.
הבדיקה בזמנו העלתה כאמור ממצאים מטרידים: חברות מובילות במשק, ביניהן חברת החשמל, בנק ישראל ושורה של חברות הייטק, השתמשו במערכת כדי למקד את מודעותיהן רק לצעירים. כך למשל, חברת 888 פרסמה משרות ניהוליות שיועדו רק לבני 39-25, וחברות אחרות הגבילו את החשיפה למועמדים עד גיל 45.
חומרת הממצאים הובילה את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להצטרף להליך. הנציבות קבעה כי מדובר בסוגיה "מהותית לשאלת השוויון בקבלה לעבודה, בעלת השלכה חברתית וציבורית רחבה".
תביעות דומות בארה"ב ובקנדה
על פי הסדר הפשרה, תעביר כאמור מטא סכום של מיליון דולר (כ-3.7 מיליון שקל) לקרן התובענות הייצוגיות במשרד המשפטים, ובמקביל תיישם שורת שינויים מהותיים במערכת הפרסום שלה בישראל. החברה תחייב את כל המפרסמים המתגוררים בישראל לאשרר מחדש את עמידתם במדיניות האוסרת על שימוש במוצרי מטא לאפליה.
במסגרת זו, תיצור החברה קטגוריה ייעודית למודעות תעסוקה במערכת הפרסום שלה. כל מפרסם יידרש לעיין במידע מפורט אודות מדיניות איסור האפליה ולאשר במפורש את מחויבותו לעמוד בה. בנוסף, תפרסם מטא מסמך הדרכה מקיף בעברית למפרסמים בישראל, שיבהיר כי "ההזדמנויות המוצגות במודעות תעסוקה צריכות לפנות לכלל הציבור, על כל קבוצות האנשים שמרכיבות אותו, ללא קשר למאפיינים אישיים מסוימים".
המסמך יכלול הנחיות מפורטות כיצד לפרסם מודעות דרושים באופן שוויוני ולא מפלה, תוך הדגשת החובה החוקית לאפשר נגישות שווה למשרות לכל המועמדים הפוטנציאליים. "ההסדר הוא בשורה גדולה לערך השוויון בשוק התעסוקה בעידן המודרני של הרשתות החברתיות", מסרו עורכי הדין ד"ר מתן גוטמן וניר פרידמן. "ההסדרים שגובשו יסייעו מאוד בצמצום פרסום מודעות תעסוקה מפלות, ובחינוך המעסיקים שפרסום מודעת תעסוקה המפולחת לקהל יעד ספציפי כגון 'גברים מתחת לגיל 35' היא אסורה לפי החוק".
המקרה הישראלי מצטרף לתביעות דומות שהוגשו נגד פייסבוק בארה"ב ובקנדה, שם כבר נאסר על החברה לאפשר אפליה במודעות תעסוקה. ההסדר ייכנס לתוקף לאחר אישורו הסופי של בית הדין, וצפוי להשפיע על אופן פרסום משרות בכל הפלטפורמות הדיגיטליות בישראל.