מאות אלפי ישראלים עזבו בשנה האחרונה את המשפחות, מקומות העבודה ושגרת החיים כדי להתייצב ולהתגייס לשירות מילואים, חלקם כבר נמצאים בסבב הרביעי בתוך שנה. בין המילואימניקים, ישנם לא מעט יזמים והייטקיסטים שנאלצים להתמודד עם עצירות חוזרות ונשנות ברצף העבודה על כל המשמעויות. אבל, יש גם כאלו שהחזרה למילואים דווקא הובילה אותם להקמת סטארטאפ חדש.

חברה מהסוג הזה היא Corbotex, שהוקמה בשנה האחרונה ומתמחה בפיתוח רחפנים התקפיים, מבוססים על בינה מלאכותית ומאפשרים פעילות ללא תלות ב-GPS. שני היזמים שמאחורי הפיתוח הם סמיון פיקלוב, 28, ושעיה זוננברג, 31, שניהם משרתים בשנה האחרונה באזור הצפון. 

הרעיון נולד בסבב המילואים הראשון של זוננברג בתחילת המלחמה, בגבול לבנון. בעת פעילות מבצעית, הוא זיהה חוליית חיזבאללה מחוץ לטווח האש של הכלים העומדים לרשותו. ניסיונו להכווין כוחות סיוע אוויריים נתקל בקשיים, ועד להגעת הכוחות, המטרות כבר שינו את מיקומן. לאחר האירוע, הוא גיבש יחד עם פיקלוב רעיון למיזם חדש שיענה על הצורך המבצעי: פיתוח טכנולוגיות מתקדמות של רחפנים ובינה מלאכותית, במטרה לגשר על פערי הזמנים בין זיהוי המטרה לבין היכולת לפגוע בה.

"לאחר תהליך פיתוח ארוך שכלל תכנון, שיחות עם יחידות לוחמות אחרות וגיוס מומחים בתחומים שונים כמו חומרי נפץ, מכניקה ואלקטרוניקה, התחלנו את תהליך הפיתוח המעשי", הם מספרים בשיחה עם mako. "השלמנו בנייה של אב-טיפוס שעבר בהצלחה את מבדקי השטח הקפדניים. הצגנו אותו למשרד הביטחון, שהתלהב מהרעיון ומהפוטנציאל המבצעי של המערכת. כיום, אנחנו בשלב של התאמה ופיתוח נוסף, במטרה להפוך את המוצר מאב-טיפוס למוצר שניתן לייצר בהיקפים גדולים. אנחנו מקווים ומאמינים שהייצור המקומי של הרחפנים יסייע להתמודד עם אמברגו עתידי ויבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחונית".

הרחפן של Corbotex (צילום: באדיבות Corbotex)
הרחפן של Corbotex|צילום: באדיבות Corbotex

פיקלוב פגש לראשונה את עולם הרחפנים במהלך שירותו ביחידה מסווגת. הוא בוגר קורס מפעילי רחפנים מבצעיים, והוא הפעיל אותם במהלך שירותו הצבאי. לאחר השירות וכחלק מלימודי התואר במדעי המחשב, הוא הצטרף למעבדת KCG שמתמקדת במחקר ופיתוח של רחפנים ביטחוניים וטכנולוגיות רובוטיקה, ועובדת בשיתוף פעולה עם חברות מובילות בתעשייה כמו התעשייה האווירית ואלביט. שם הוא פגש את זוננברג, ששירת בפלס"ר 7, התמחה באמצעי תצפית ואלקטרוניקה, ולאחר מכן החל ללמוד תואר כפול בפיזיקה והנדסת חשמל. הם החלו לשתף פעולה ובשנת 2020 השתתפו בתחרות בתחום רחפנים לפנים מבנה עבור משרד הביטחון. בשנת 2021, זכו במקום הראשון בתחרות Mosaic Challenge בשיתוף משרד ההגנה האמריקאי שהתמקדה בפיתוח טכנולוגיות רחפנים חדשניות. 

"מקבלים משוב ישיר מהלוחמים"

הטכנולוגיה של כלי טיס בלתי מאוישים תוקפים עברה מהפכה משמעותית בעשור האחרון. בעבר, השימוש בהם היה מוגבל בעיקר לחילות האוויר בשל עלותם הגבוהה, אך התקדמות טכנולוגית הפכה את הרחפנים לכלי נגיש יותר. נקודת מפנה התרחשה במלחמת האזרחים בסוריה ב-2014, כשהחלו להשתמש ברחפנים מסחריים מותאמים להטלת רימונים. מאז, השימוש ברחפנים בלחימה הפך לתופעה גלובלית, עם דוגמה בולטת במלחמה באוקראינה, שם סייעו רחפנים לבלום את המתקפה הרוסית.

סמיון פיקלוב ושעיה זוננברג, Corbotex (צילום: פרטי)
שעיה זוננברג|צילום: פרטי

השימוש הנרחב ברחפנים חשף גם אתגרים משמעותיים. רחפנים רבים סובלים מבעיות בטיחות, כמו שימוש בפצצות מאולתרות ללא מנגנוני בטיחות מספקים, מה שמסכן את המפעילים. בנוסף, רחפנים רבים אינם עמידים מספיק בפני שיבושים אלקטרוניים, מה שמגביל את יכולתם לפעול באזורים מאוימים. פיקלוב וזוננברג גיבוש צוות מקצועי שכולל מומחי אלקטרוניקה, מומחי חבלה וחומרי נפץ, ומומחי מכניקה במטרה לפתור את הבעיות הללו. הרחפנים שהם מפתחים משתמשים בבינה מלאכותית מתקדמת לנעילה ופגיעה מדויקת במטרה לאחר זיהוי, ופונקציות חשובות נוספת הן יכולת לשמור על מיקום וגובה מדויקים ללא תלות ב-GPS, מערכות המאפשרות לרחפן לפעול בסביבה עם שיבושי תדרים והפרעות אלקטרומגנטיות ואפשרות להתאים מטענים שונים כמו אנטי-איש, מטיל רימונים, אנטי-טנק, ופריצת דלתות.

איך משלבים יזמות ופיתוח מוצר לצד שירות מילואים אינטנסיבי?

"זה מאתגר. לפעמים אנחנו נדרשים להתנתק מפעילות החברה ולהשתלב באופן מיידי בלחימה, מה שמקשה על המשכיות העבודה ופיתוח המוצר, אבל זה גם יתרון משמעותי. ההשתתפות בלחימה מאפשרת לנו לבדוק את הפיתוחים שלנו בתנאי שטח אמיתיים, לקבל משוב ישיר מהלוחמים ולהבין לעומק את הצרכים המבצעיים. כשאנחנו חוזרים מהמילואים, אנחנו מיישמים באופן מיידי את התובנות והלקחים שרכשנו בשטח".